השם בשימוש כבר
מיואשת******דבורית
יכולים להתארס...
בסוף זה קרה אחרי שהתארסנו, הוא עובד לילה אחד בשבוע ואני הייתי אחרי יום עבודה ודיברנו עד ממש ממש ממש מאוחר. אז נרדמתי לו...
ותוך כדי שנינו היינו נרדמים!
זה היה על בסיס יומי 
עד עכשיו אנחנו יכולים להירדם תוך כדי שיחה...
מנסה לעזורוהיו פעמים שנרדמתי בליל שבת עם הקטן והתעוררתי בסביבות 1 בלילה והציפורי לילה הקבועים שלי היו ערות עדיין... 
השם בשימוש כבר😅יעל מהדרום לא היה לנו מושג מה היא ממלמלת שם 
לאחדשהפהיעל מהדרום נקרעתי מצחוק. גדולה!מטילדההשם בשימוש כברנרדמתי על השולחן..
בישיבה..
זה היה מביך ומצחיק כאחת.
וגם בעבודה קרה שדיברתי בטלפון והייתי שמה ראש אחורה על הכיסא ונרדמת...
והם: הלו.. הלו.. את מבינה/ שומעת?
כן.. אז ככה.. חחח
הייתי מנמנמת לכמה שניות אבל זה פדיחות!
והמנכ"ל היה עובר וצוחק עליי קבוע כשהיה רואה שאני מדברת עם עיניים עצומות.. : עוד הפעם היא נרדמה?
ואני הייתי קופצת: לא. הכל בסדר. אני רק עוצמת עיניים...
היו עוד.. לא זוכרת עכשיו...
מנסה לעזורעשיתי את זה כמה פעמים בעבודה...
חברה נתנה לי את הטיפ הזה 
וכל פעם שהייתי רושמת לה בעבודה שאני עייפה היא היתה רושמת לי: לכי לנוח קצת בשירותים.. חח
(אבל אני בלחץ שלא ייקח יותר מידי זמן... פדיחה...
אבל זה באמת מרענן. הכמה דק' הללו)
מרענן בשירותים...פחותחדשה ישנהמנסה לעזורהוצאתי את הבקבוק מהמקרר ומזגתי לכוס.
מנסה לסגור עם הפקק ולא מבינה לרגע מה קורה-
עד שקלטתי שאני מנסה לסגור את הכוס עם הפקק
(2 בלילה וכו...)
)ו- מזל טוב!! הרבה נחת🙂השם בשימוש כבר מזל טוב!!!מיואשת******!! הרסת! ומזל טוב!מק"רחזרה הביתה עם בגד החלפה - אוברול מוזר שכיסה את הידיים, סגור סביב הצוואר בצורה עקומה, לטיטול היה פתח ודווקא הרגליים היו בלי רגליות והאצבעות הציצו החוצה.
תוך כדי שאני מנסה להבין מה זה הבגד הזה אני קולטת שפשוט שמו את הבגד הפוך 
ברופא שיניים, כמה פעמים...
הייתי מבקשת ממנה לשים לי את הנשכן הזה כדי שלא יסגר לי הפה, והייתי נרדמת. מידי פעם הי אהיתה דופקת לי על המצח כדי שאפתח את הפה גדול...
רק שהייתי בכיתה י"ב...
זוג צעיר בחודשים הראשונים לאחר החתונה...
אני אוהבת לישון עם חושך מוחלט...
מצד שני- צריכה אויר ותריס פתוח.
בקיצער-
אני הולכת לישון כשהתריס פתוח לרווחה ובד"כ בבוקר קמה לסגור.
טוב,
בוקר אחד אני קמה והתריס סגור- אין! אין מצב שאני סגרתי כי ישנתי עד עכשי!!!!
שואלת את הבעל- לא, הוא לא סגר...
בוקר למחרת- שוב, קמה בבוקר והתריס סגור... מי סגר??? לא אני! לא הוא!!!
וכך במשך כשבועיים- הוא אומר זה את, ואני אומרת מה פתאום- ישנתי...
סופו של הסיפור---
האדון עשה לעצמו שעון מעורר מוקדם מוקדם ללא ידיעתי...
בערך ב5 בבוקר הוא רואה אישה צועדת עם עיניים עצומות לסגור את התריס... וחוזרת לישון....
הבנ"א מתעד הכל במצלמה!!!!
האישה מתעוררת בבוקר... האדון מקרין לה במחשב את תוצאות מחקרו....
אוי כמה שצחקנו
בתור מורה הייתי צריכה להקליט שיעורים בלילה למרחב הקולי.....
לילה אחד, התחלתי להקליט ו---נרדמתי....
אחרי כשעה אני מוצאת את עצמי עם הטלפון דולק ביד....
מרוב הלם ובלבול אני לוחצת 1 ומאשרת את הקלטת השיחה!!!!
אחרי כמה שניות אני קולטת את הברוך....
מתקשרת מהר לשלוחה של התלמידות
מנתבת את עמי לשלוחה המתאימה....
ו-שומעת את עצמי--- נוחרת!!!!
לא!!! הפאדיחות!!!!
מה עושים????
אין לי שום אפשרות למחוק...
מתקשרת ב6 בבוקר לאחראית ומספרת לה את סיפור הבלהות שלי...
וההיא- רצה למחשב ומשמיעה לי את ההקלטה שלי בקולי קולות
כמה צחקנו...
כמובן שמיד היא מחקה לאלתר את שיעור הנחירות
את טובה!!מטילדהחדשה ישנההשם בשימוש כבר אחד הסיפורים הטובים ששמעתיחולת שוקולדלאחדשהפהמצפה להריון.לא הפסקתי לצחוקדבוריתהכי טוב ששמעתי
אני נחנקת פה
לא יודעת אם זה כה הזוי...
קרה לי פעם שנסעתי באוטובוס אחרי הלימודים ונרדמתי. התעוררתי וגיליתי שאני ישנה על הכתף של מגבניק. מתעוררת, מתיישרת ו..נרדמת שוב על אותה הכתף. מתעוררת מתיישרת ונרדמת.. עד שהגיעה התחנה לרדת.
ופעם אחת שנסעתי באוטובוס הביתה מהלימודים שנגמרו בערב, ונרדמתי. והתעוררתי הרבה אחרי שעברנו את התחנה. בקיצור נסעתי עד סוף הקו וחזרתי עם הנהג ברכבו הפרטי .. במקרה הוא גר קרוב לבית שלי.
מזל שלא גרף אותך, המגבניק....השם בשימוש כברעשב לימוןסליחה על השאלה, האם את ישנה טוב בלילות? יש מצב לנחירות \ שינה עם הרבה התעוררויות לשירותים \ קימה עם יובש בפה - כל אלו דברים שמצביעים על שינה עם המו ןהפסקות שלא נותנת לגוף מנוחה אמיתית וגורמת להרדמויות הזויות שכל מיני מקומות לא שגרתיים
אבל זה לא מביא לרמת עייפות שארדם עם קפה ביד או חס ושלום על ההגה.
כשאת כן ישנה השינה שלך רציפה? אף אחת מהתופעות ששאלתי עליהן?
כן חושבת שאם זה ממשיך לקרות לך שרמה שאוליתסכני את עצמך ואחרים חס ושלום בכביש אז כן כדאי לבדוק מה אפשר לעשות בנידון. לא שבא לי לצאת איזה מטיפה אבל בלי צחוק אנשים מתים ככה. פשוטו כמשמעו.
מיואשת******נרדמתי בלידה
בין ציר לציר פשוט ישנתי. מזה חזק!
אין לי הסברכשהייתי קטנה, ממש גיל 4 בערך, הייתי בהסעה בדרך לגן, ונרדמתי והתעוררתי רק כשהנהג בדק את המיניבוס לראות אם מישהו שכח משהו.
הוא לא ידע מה לעשות איתי, (אני בכלל לא בטוחה שהוא התקשר להורים שלי בכלל) אז הוא העלה אותי להסעה אחרת אוטובוס של 60 מקומות מלא בבחורי ישיבה שעבר במסלול ליד הגן שלי.
ואני עדיין זוכרת את הפחד להיות ילדה קטנה תקועה באוטובוס ענק (בהרגשה שלי) לבד לגמרי,מלא גברים שנראו לי ענקיים (כנראה שהם היו בני 20 כזה), וכל האוטובוס היה שחור לבן, הם כולם היו חרדים, והם ממש במופגן נמנעו מלהסתכל עליי, וכולם דיברו ממש בקול, אני חושבת שבכיתי.
בסוף הגעתי לגן כנראה, כי אני עדיין כאן ולא הלכתי לאיבוד.
אז זה היה ממש מפחיד, אבל זה מצחיק להיזכר בזה.
והיא אמרה שהיא לא זוכרת אותו.
אז או שבאמת לא אמרו לה כלום על כל המצב הזה,
או שהיא שכחה כי עברו 12 שנים לפחות מאז שזה קרה.
אמהלהאצלנו באופן קבוע בליל שבת בעלי נרדם תוך כדי הזמירות...
או תוך כדי שהילדים מספרים פ"ש או סתם מקשקשים...
בזכותך צחקתייעל מהדרוםדבוריתלילה אחד, אני כבר ישנה, בעלי עדיין לא חזר הביתה...
בערך ב2 וחצי אני מתעוררת ושמה לב שהוא לא חזר עדיין
מתקשרת אליו- עובר לי מיד לתא קולי
מתקשרת שוב-תא קולי
ושוב
ושוב
ושוב
ועוברות הדקות
ועוברת שעה
ואני הסטרית בצורה איומה!!!
סרטים נוראיים עוברים לי בראש...
מנסה שוב ושב ושוב...
משום מה החלטתי לרדת למטה... אולי הוא מדבר עם משהו בחנניה ואין לו קליטה?
מתלבשת מהר
יורדת לחניה
מוצאת את הרכב שלו
והבעל- ישן שנת ישרים
דופקת לו על החלון חזק, לא מתעורר
מנסה לפתוח- האוטו נעול
עובר שכן ואני צועקת לו שיבוא לעזור לי (הייתי בטוחה שהוא כבר ח"ו...)
דופקים לו שוב חזק על החלון, ואז הוא מתעורר
מסתכל עלי ולא מבין מה אני עושה עם השכן...
וואי כמה זמן לקח לי להתאושש מהסיפור.. ולסלוח לו על שעות המתח והחרדה שהוא גרם לי...
מה גם שזה באמת מסוכן לישון באוטו נעול.. למזלי זה היה לילה...
עד כאן.
האחרונות....
וכאן המקום להודות ל@פשיטא על השרשור שפתחה במיוחד בעבורי!!!
לילה
אני סוף סוף ישנה
בכי
התינוקת התעוררה ורוצה לינוק
קמה
מדשדשת לחדר ילדים
מניקה, מרגיעה, מרדימה
וחוזרת לישון
סוף סוף נרדמת
בכי
אני ישנה
הרגע האכלתי אותה- מה היא שוב בוכה???????
ממשיכה לישון והיא ממשיכה לבכות. אוף!!!
ואז נופל לי האסימון שזו בעצם אחותה התאומה...
גם היא רוצה לינוק... גם היא רוצה פינוק...
מדשדשת לחדר.. וחוזר חלילה
וזה כל כך מעייף לעשות שוב- כאיל כבר עשיתי את זה היום...
כי לעולם חסדוחדשה ישנהעכברוש קטן...
כל סיפור מצחיק יותר מקודמו...השם בשימוש כברמבטיחות שלא נזמין לך
טובבבבבבב... וליד-שלום?השם בשימוש כברכן כןדבורית אוף! כמעט ניצחתי בתחרות.אמהלה גמרת עליילאחדשהפהנסענו לטיול באירופה והייתי עם הבטן. הגענו למוזיאון יהודי ופשוט מרוב עייפות נרדמתי על ספסל. הרגשתי שזה המקום הכי טבעי בשבילי לישון בו. פתאום אני מתעוררת לקול של שומר גוי שצועק- סליחה, כאן זה לא תחנת רכבת. לצאת מכאן. אני ביני לבין עצמי - חוצפן, מה הוא מבין בכלל, זה מוזיאון שלי כאן ;)
עוד מקרה אחרי לידה החלטתי שאני חייבת לחזור לכושר. הלכתי לחוג שמצאתי במתנ"ס הקרוב שהזכיר לי כושר. כשהגעתי הסתבר שזה חוג של בנות גיל הזהב. מה לעשות? כבר הגעתי... אמרו לנו לשכב איזה 20 דקות על מזרן ולעשות תנועות באמת מינוריות. באמצע אני קולטת את המדריכה מנערת אותי עם הנעל שלה: גברת, גברת... הבנתי שנרדמתי וכולן התרוממו לראות מה בדיוק קורה שם... זה היה קורע
דבוריתמטילדהיעל מהדרוםאז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
הקטן שלי רגיל לישון צהריים במעון.
עכשיו לרוב הוא לא ישן, ואז הולך לישון מוקדם בערב.
הבעיה שהוא גם קם מוקדם.
מחר בבוקר אני ארצה לישון עד מאוחר. (השעה 2:15 ועוד לא סיימתי עם המטבח).
אבל כשהוא יקום, אני אצטרך לקום איתו ולתת לו משהו לאכול, כדי שהוא לא יפזר את כל החמץ שריכזנו בארגז, ולא יתחיל לפתוח מגירות שנקיות לפסח בשביל לחפש משהו לאכול.
תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???
ופסטות וקוסקוס ואורז
ואת כל החמץ היא אוהבת🤦♀️
הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה
וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.
אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).
והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)
גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)
מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷♀️
בחג עצמו אנחנו מתארחים
מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה
אין לי תנור של פסח...
מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד
על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות
ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן..
כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה
)אבל הם בסוף מסתדרים!!
אגב,
אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.
גם קניידלך זה אחלה.
קינואה אתם אוכלים?
במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..
עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות
אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה
מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך
מצה טוסט במחבת
אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂
לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...
אין לי מושג מה קרה
הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.
כנראה נרדמתי
מה עכשיו?
התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?
אם כן אני חושבת שזה מסםיק.
לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.
ועכשיו הוא נרדם
מותר לישון אחרי שנפל?
אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי
מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..
מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...
במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם
כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה
הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה
ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה
ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?
אןף
אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה
כנראה לא שם קיבל מכה
אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר
ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון
כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי
שומעת המון דברים
אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה
וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר
אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו
לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה
לק"י
רגיל. לרופא יש פנס אחר.
@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.
נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.
בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.
וחיבוק, זה באמת מלחיץ.
היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.
אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...
וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️
עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.
ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.
המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.
כורסא ירוקהאני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.
או שלא הבנתי נכון?
לק"י
את יודעת להניק בשכיבה?
אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.
בישיבה הייתי נרדמת...
(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)
עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים
אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה
מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב
שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך
התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש
תודה לה' שזה עבר בשלום!
יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?
או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.
פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:
מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)
תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)
נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)
אוףףףף איזה חג מעצבן!
אני משתמשת ברגילות מכובסות.
תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.
אפשר לשים מגבת.
נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.
אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.
אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.
תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים
אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)
נטלה לא חושבת שיש בעיה
פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך)
אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.
מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה
תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.
תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -
ניקיון ועירוי מים רותחים,
מגבות-לכבס,
נטלה - לנקות
בהצלחה!
מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות
תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה
הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים
חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר
אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?
אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר
וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית
או תחת ביטול חמץ
פערים הלכתיים
בין כן צריך למכור
לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..
לבין אפשר
וכו..
ומצניעים
לא מוכרים כלום לגוי
את המגבות ב60 מעלות לפחות
סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות
וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר
יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה
אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.
אז יש לי אחרות לפסח
מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק
ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת
בעל מתוק
חמוד. צדיק. לב זהב. בעל מדהים. בבסיס שלו לא אופי של דיבורים.
בזנן האחרון משהו עובר ואני לא מצליחה לשים את האצבע.. אולי תעזרו לי להבין אותו? או לאסוף יותר אמפתיה או כוחות עד יעבור זעם?
אז משהו עובר...
מרגישה שיותר מידי פעמים הוא הופך זבוב לפיל... חוסר סבלנות ל"פדיחות" או טעויות למינהם.
מאז ומעולם הוא כעס כשלא הובן כמו שצריך או שלא זכרתי דברים מסויימים שהיו לו חשובים. או סתם כשמשהו לא הלך לו, או תקופה עמוסה- היה גורם לו להיות לחוץ, כועס, ממהר כזה...
אבל ברמה שהיתה סבירה. וגם היה קורה פעם ב...
לפיסכולוגיה בגרוש שלי, תמיד הרגשתי שזה קשור לבית שבו גדל- הורים שעטפו ילדים בצמר גפן, כמעט ולא היו להם התמודדויות, וכשבנאדם גדל וצריך להתמודד-בטח אם יש כמה דברים בו זמנית, ובטח אם משהו לא תמיד הולך כמו שרציתי- זה שובר אותו ומבאס ברמות. לא ברמה שזה גורם לשיתוק אבל דרמות פנימיות כאלה... של חוסר כח ועצבים ולחץ...
אני רואה את זה גם אצל האחים שלו האחרים (רווקים) וגם באיך אמא שלו עד היום חיה... מנסה לרפד לילדים שלה את הכל. ואם יש קושי אפילו קטן זה די סוף העולם.
כלפי חוץ אף אחד לא ירגיש, אבל בבית הכל יוצא. עצבנות, כעס.. כזה. לא מצליחה ככ להסביר.
אני למשל- חיה עם זה יותר בשלום. מבינה שהחיים לא מושלמים, מנסים, טועים, מצליחים או שלא מצליחים, תקופות עמוסות, מוותרים על דברים.. כזה. יותר שלוות נפש בקטע הזה.
לא עושה דרמה כמשהו לא מצליח לי- וגם אם כן- לרוב הדרמה חולפת מאוד מאוד מהר (ברמת הדקות).
אבל בזמן האחרון... זה קצת בלתי נסבל מבחינתי...
גם כי לפעמים מרגישה שזה יוצא בכעס עלי או בביקורת עלי- וזה ממששש לא מתאים לי.
סתם לדוגמא. קצת קיצונית אבל היא קרתה לא מזמן וזכורה לי.
קניתי לפסח טפט כזה להדביק על השיש.
הוא שטף את הבית וראה את הטפט- שאל אותי- את קנית? אמרתי כן. חשבתי לעצמי שיחמיא לי, איזה אלופה שזכרת... אבל לא החמיא (לא חריג, אמרתי, לא איש של מילים) אבל ככה חשבתי שאמר בליבו וככה פירגנתי לעצמי ושלום.
אחכ כשהכשיר את המטבח (הייתי בעבודה) כתב לי כמה הוא שונא את הטפט הזה, וכמה סיוט להסתדר איתו ושלח תמונה שיצא מכוער ממש למרות כך המאמצים. באמת היה מכוער.
התבאסתי איתו שבאמת יצא מכוער ואיזה באסה שככה... וזהו. בלב שלי: באסה, אין מה לעשות, כולה שבוע, נהיה חזקים, העיקר השיש כשר
חזרתי הביתה, הבנאדם כולו עצבנייייי.... איך כל שנה אני קונה את הטפט.. כל שנה הוא מסתבך איתו... שונא אותו.. לא מסתדר איתו.. והכי הרגשתי שהוא כועס עלי ש"כבר אמר לי את זה שנה שעברה ולמה קניתי שוב"... אז התנצלתי ואמרתי שבאמת לא זכרתי שהוא ביקש שלא נקנה.... שאלתי אותו- מה עדיף? נייר כסף? אז הוא ענה שלא כי זה שורט..
אז שאלתי מה הוא מציע..
הוא שוב חזר על זה שאיך לא זכרתי... וכאילו התעקש שאני אחראית לכל הסבל שלו כי אני לא זכרתי וקניתי שוב ובגללי...
עכשיו אני הכיייי לא טיפוס של "בגללי בגללך". הכי לא.
מאמינה שכולנו עושים הכי טוב שיכולים. בטח בין בני זוג.
חוץ מזה- בלב שלי- תגיד תודה שבכלל חשבתי על זה וקניתי... אתה לא עשית שום קניות לחג...
וגם. (ואת זה אמרתי לו ברגע ששיקפתי לו שאני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה ואכן הוא הסכים איתי שהוא מאשים-) שאם כבר, האחריות שלו היא בדיוק כמו שלי- ברגע שראה את הטפט, היה יכול להתכבד , ללכת לסופר ולקנות משהו אחר שיותר טוב לו.....
לא מתאים לי האשמה שלי במשהו שהוא היה יכול גם לשנות.
אבל הכייייי מפריע לי..זה שהרגשתי שהוא מוציא מפרופורציה את כל עניין הטפט.....
כאילו. אוקיי.
נגיד שנעשתה פה טעות. נגיד שאני אחראית בלעדית על הטעות. מה נסגר עם הכעס הלא פרופורציונאלי על זה?
מבינה שהתעסקת עם זה שעות. מבינה שלא כיף. אבל הייי כולנו מתעסקים לפעמין גם בדברים שלא כיף לנו. מה נסגר עם להתפוצץ ככה?
עכשיו זאת דוגמא קצת קיצונית
אבל אני מרגישה שזה קורה לו קצת יותר מהרגיל, בטח יחסית אליו. שבדכ הוא טיפוס נעים ונח. גם אם ברגעים של כישלון הוא דרמטי יותר ממני..... מרגישה שהכעסים האלה על "טעויות" ממש מוציאים אותו מדעתו. הוא מתייחס אליהם כאילו הם סוף העולם. וגם בכלל בהקשרים חברתיים אם לדוג יש לנו חברים שקצת נפגעו מחברים אחרים, הוא לוקח את זה קשה... או למשל עכשיו לקראת פסח יש כל מיני שכנים שמבקשים עזרה בבניין בכל מיני דברים- בקבוצה הכללית! לא בפרטי. אז הוא אומר לי, דפנה איזה מזל שאני במילואים שאני לא מתרוצץ כל היום בעזרה פה עזרה שם... וזה לא נאמר בטון צוחק או רגוע.. זה נאמר באמיתיות. כאילו זה ממש מטריד אותו הבקשות האלה. ואני לא מבינה... מה הדרמה? מישהי ביקש עזרה, הכל טוב אל תעזור.... למה לקחת את זה ככ קשה?
למה זה גורם לך להרגיש ככ עומס בלב מבקשה תמימה של אנשים? אתה באמתתתת לא חייב לעזור והכל טוב...
מרגישה שהוא עובר משהו.
ומרגישה גם שאני לא רואה איך זה ישתפר בקרוב. כי ב"ה כמה ילדים, עבודה עמוסה, עומס החיים, בעיות החיים (הלגמרי רגילות ב"ה!!) ככה זה. רק ילך ויגדל הפערים בחוסר שלמות, וגם בכשלונות.
איך חיים ככה?
יודעת שלא יכולה לשנות אותו
מצד שני גם לא ככ יודעת מה החלק שלי
ומודה שאני מופעלת כשמרגישה אשמה כלפי. יש לי לזה ממש אלרגיה. לא מתאים לי כשזורקים עלי אשמה, באופן כללי, ובטח לא מהאיש שלי. זה לא בלקסיקון שלי אשמה. וזה מטריף אותי.
בקיצור
דברו אלי חכמות
ואשמח בלי האשמות כלפיו- ברור לי שהוא איש זהב. וטוב. ומתוק.
וגם בלי הפניות ליעוץ זוגי, זה לא האירוע כרגע
כרגע
במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד
פלוס זה שאני אדם רגיש
מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת
משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית
דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק
אני אסביר
בתור אדם רגיש מאוד, כל דבר שסביבי הולך איתי.
בקשת העזרה של השכן
הילד שחורק עם הכסא
אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם
כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי
ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'
וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'
לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד
מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...
מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים
אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..
וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד
זה מה שיש לי לכתוב
ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו
ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק
זה קשה (ממש)
וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו
ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא
אבל זה הקטע
אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט
אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)
אז למה הפתיל הקצר הזה?
ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?
אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..
מצד אחד צריך פה הכלה כנראה
מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות
הצורך ללמוד מקום חדש
או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים
או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים
או הנסיעות
או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח
החלק שלך
קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי
ולשקף שזה מאוד לא נעים
אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו
אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו
אלופה ממש!
כמה הוא זכה בך!!
ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!
כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..
יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?
זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..
אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...
מקווה שזה בסדר לכתוב...
בכל מקרה חיבוק ענק
ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!
על פניו לא נראה לי...
מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...
כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)
רחלי:)מצב ביניים מעצבן כזה
המטבח נקי לגמרי אבל עוד לא מוכשר. אני רוצה להכשיר מחר לפני בדיקת חמץ עם השטיפה של כל הבית
הילדים שלי לא בשלה שאפשר לבקש מהם לאכול באיזו פינה
אז מה בדיוק הם יאכלו מחר?
לבשל כבר לא יכולה
בבוקר יאכלו קורנפלס עם חלב ופיתה עם גבינה צהובה בחוץ
מה בצהריים?
מה בערב?
מרגישה במלכודת עם כל הכשר לא כשר הזה
שונאת את היומיים שלפני פסח
כל הלחץ תמיד מתרכז לשם
ועברנו ממש טוב את כל הניקיון
אבל עכשיו כשהכל נקי ולא כשר מתחיל הסטרס
לק"י
אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.
(במצב הנוכחי אני אוותר).
אפשר לאכול בחוץ.
פיתות בבוקר, צהרים וערב
לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר
או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.
אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.
חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.
בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים
אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים
זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות
כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט
ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל
יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל
ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים
אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?
ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?
ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות
בלחמניות כשרות לפסח
לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ
לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א
אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'
לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה.
מצ"ב הסבר באתר כושרות
עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות
מעתיקה מאתר כושרות:
"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."
מדובר על עוגיות מצה עשירה..
יודעת שיש הרבה שלא יודעים
ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..
וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',
ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף
אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭
בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח
ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.
או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.
ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.
מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.
דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת
לק"י
אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.
ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.
או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)
לפני החג אפשר שאריות מהצהריים
נקניקיות וציפס
מרק ירקות
מרק כתום
פירה
יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.
עוגות "שהכל"
נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.
אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.
ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.
לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.
אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.
עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.
אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.
מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.
אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.
לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁
לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.
אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.
מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.
מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.
(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)
אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח
אבל לפני פסח לא..
צהריים מרק עוף עם ירקות
לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון
חביתת בצל
פשטידת ירקות
סלט ירקות עשיר
בלינצ'ס עם פירה
שקשוקה
לביבות
מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)
נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?
אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא
והרבה רעבה ....
קודם כל חייב לאכול משו😅
ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה
וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ
חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל
המקוריתארוחת בוקר סיום כל החמץ
באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס
ארוחת צהריים מפוצצת בשרית
ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות
רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים
