אני עייפה מאד אחרי הטיפול בקטנים - חייבת קצת לנוח. מי לוקח לשטוף כלים? מי לפנות את השולחן?.. תודה רבה רבה..
וגם קביעת שעות להתארגנות שלהם לשינה.
ב. צריך למצוא זמנים אחרים ביום, אולי בצד זה שהקטנים משחקים, כדי להקשיב ולשמוע. לא חייבים לנקז הכל בערב.
ג. אפשר לקבוע פעם פעמיים בשבוע שאת נשארת איתם מאוחר יותר. ואז אפשר להמשיך לדבר וכו'..
ד. לפעמים - בעיקר כשהשעות לא כמו כעת, שעון קיץ - אפשר לפרוש לאיזו חצי שעה ומעלה, עם כוס שתיה, לנוח - ולחזור עם כחות מחודשים לסיום הערב..
הכל תלוי כמובן מה הגילאים השונים, מה יכולותיהם וצרכיהם.. ומה האפשרות של הבעל להשתלב בענין.
אנחנו לפעמים אומרים לילדים שאבא ואמא רוצים שקט עכשיו, אז בבקשה להתפנות מהסלון. הם מוזמנים להישאר ערים בחדרים שלהם (בלי להפריע לקטנים!), אבל לא להסתובב כאן.
שנית - אני עדיין בהתלבטות אם זה בכוחותיי - אולי אפשר ליזום שיחה קצרה עם כל אחד מהגדולים, שבה שומעים מה עבר עליו היום, ושלאחריה הוא מבטיח להיות בשקט.
שלישית - לומר להם שמי שנמצא בסלון בשעה כזו אמור לסדר אותו. סד"כ זה עוזר להם להתחפף 
(או שהם באמת מסדרים, וגם זה רווח נקי!)
מתואמת(אנחנו גרים בבניין קומות בעיר...)
וכן, אני לא רואה הרבה מה אפשר לעשות עם חוסר הסבלנות... במיוחד שאצלך מדובר בכמה מתבגרות-בנות, שנראה שייעודן בחיים הוא לפטפט... (אצלנו זו רק מתבגרת אחת, ואיתה מתבגר שתקן במיוחד - שלפעמים פותח את הפה, ואז לא נעים לעצור אותו...)
אני אאמץ
נראה אם יעבוד
כנ"ל לגבי המטבח
לדעתי אימהות חייבות להשתדל שיהיה להן זמן לנוח ביום.
לפעמים שעת שינה בצהריים, אחה"צ, כשהגדולים יותר מעסיקים את הקטנים, יכולה לשנות את כל "מאזן הכחות" הפנימי..
אבל אצל כל אחד המציאות שונה.
לפעמים - כשיש יכולת - שווה אפילו לקחת איזו בייביסטר בשביל הזמן הזה.
לא דיברתי דווקא על מישהי שחוזרת אחרי הצהריים מהעבודה.
מי שבצהריים כבר בבית, יכולה.
ועיקר הענין היה הדגשת הערך של המנוחה הפיזית בתוך היממה...
בלי להחסיר שמץ מההערכה הגדולה לאימהות שמוותרות על זה כדי לא להפסיד זמן עם הילדים..
קודם כל את אלופה שיש לך בכלל דבר כזה שקוראים לו ערב,
אחרי שהקטנים ישנים,
ושאין לך סלט ירקות של כולם ערים עד מאוחר,
כי הגדולים ערים.
תחלקי לך את הערב-
זמן לעצמך/ לך ולבעלך,
וזמן לילדים.
אתמול למשל, ב19 קבעתי עם בעלי לדבר
ב20 יצאתי עם המתבגרות לסיבוב
ב21 לימדתי את המתבגר איך לצייר באקריליק
ב22 קניתי עם המתבגר השני קורס במחשב לשיפור האנגלית
וב23 הלכתי לישון
זה נראה עמוס,
אבל בגלל שזה מחולק,
זה לא כמו שזה נשמע,
אני כל פעם מתייחסת לילד אחד/ שניים,
ורוב הדברים שאני עושה איתם זה דברים שגם לי כיף לעשות
זה מה ששוה במתבגרים 
תנצלי את זה
ולא ישנים כי הגדולים ערים/ פעילים/ מרעישים
(והבית קטן אז ממש קשה לשמור על אש נמוכה.
למרות שאני מחשיכה את רוב הבית וכו')
עכשו קוראים ספר, נמצאים בשקט בחדר/סלון
ולוקחים את הקטנים לישון
יש משהו בתכונה הזו שהבית מרגיש פעיל,אני מבינה מה את אומרת ואז לקטנים קשה להרגיע את עצמם ולישון
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
