היא כבר ממש עוד רגע התהפכה,
ואז היא נתקעה על הצד,
עם היד תקועה מתחתיה.
ואני עומדת מהצד,
מתלבטת אם לעזור לה או לתת לה להתמודד בעצמה.
כי בסופו של דבר היא צריכה להתפתח,
וחלק מההתפתחות דורשת שלא יעשו הכל בשבילה.
ואז היא חילצה את היד,
וניסתה לזחול לכיוון המשחקים בצד השני של השטיחון.
והיא מנסה, ומנסה,
ואני כ"כ רוצה לעזור לה,
לדחוף אותה קצת מאחורה
לקרב אליה את המשחקים,
ואני יושבת מתלבטת.
אני מצד אחד רוצה לעזור לה,
לגונן עליה,
לשמור עליה מפני כל העולם.
אני מצד אחר רוצה שהיא תתפתח,
שהיא תתאמץ,
שהיא תצליח בזכות עמל כפיה(ודחיפות רגליה).
מפה לשם,
היא התאמצה והתאמצה,
ועדיין לא הצליחה.
אז מחר היא תנסה שוב,
ומחרתיים שוב,
ובסוף- היא תצליח.
ולא בגלל שאמא עזרה לה!



