אולי נטוס לאומן?ניצוץ.
לוידעתניצוץ.
עוד ניפגש עשה לי את זה
לכי עלזה.. הלוואי עלילהיות בשמחה!!!
אבלאבלניצוץ.
זה לצאת מהארץ
זה גם הבעיה אצלילהיות בשמחה!!!
והבעיה היותר קשה זה שזה לא באמת ככ מכאיב לי לצאת מהארץ, וזה כואב
בדיוקניצוץ.
אויף.
חבל
אכן.. לא נוראלהיות בשמחה!!!
אחח, בואי נביא את אומן לפהניצוץ.
כן. וואו. הלואי..להיות בשמחה!!!
נעשה העלאת צדיקים לארץ.. כמה טוב
אעאא באליניצוץ.
קדימה. מה עושים?להיות בשמחה!!!
(כמה טוב שהדמיון יכול לעלות על יכולת ההשגה)
ממ, אויש, בשביל להביא נצטרך לטוס לשם לא?ניצוץ.
(אהה חד משמעית)
או לדאוג שאנשים אחרים יעשו את זהלהיות בשמחה!!!
אז ניתן להם לעשות את זה?😌ניצוץ.
יש לנו ברירה;)להיות בשמחה!!!
אם כבר מפילים את זה על מישו אז ממ נפיל את זה יל הקב"ה שידאג להביא אותם לכאן ואפילו נזכה ללמוד מהם עצמם
(:ניצוץ.
יאללה בעזרתו יתברך, עוד השנה
ראש העיר עשה סקרsimple man

האם לאפשר ליהודים להגיע לאומן ויצא שלא להרשות...

 

השנה?ניצוץ.
כי אנחנו נגועי קורונה ומדביקים את כולם?ניצוץ.
וואו לא צריך להתעצבן. זה לא אנטישמיsimple man

גם אם אוקראיני ירצה להיכנס לארץ גם לא יסכימו לו

מה מצחיק?simple man


לאידעת.. הצחיק אותי משום מהלהיות בשמחה!!!
ברורניצוץ.

רק שכל העולם יעשה על זה טררם

על מה?simple man
שישראל לא הכניסה אוקראיני לשטחיהניצוץ.


שום מדינה לא מכניסה זרים כמעטsimple man
זה ככה כבר יותר מ4 חודשים
היה איזה סיפור אחד, לא?ניצוץ.

ממש בהתחלה נדמה לי, שישראל לא הסכימה להכניס מטוס חיצוני או משהו בסגנון, לא ממש זוכרת מה היה שם,

אבל איזה עליהום עשו עלינו..

וואי, עשית לי חשק!! הייתי לפני שנתיים ורוצה עוד פעם!!מתנחלת:)

למה רק בנים יכולים לטוס כל שנה?? לא משנה מה - הבנים יטוסו לראש השנה, אני גם רוצה אומן...

מי אמר שרק בנים? מוזמנת לגמריניצוץ.


התכוונתימתנחלת:)

שהבנים (אצלנו במשפחה לפחות) טסים כל שנה קבוע, לא משנה מה יש - אבא שלי לא מוותר על הטיסה כבר 15 שנה... אם הייתה לי אפשרות לטוס פעם בשנה קבוע לאומן - זה היה מדהים!!

אהה, באסהניצוץ.

האמת, שדווקא לטוס כל שנה מוריד קצת מהערך.. אם זה פעם בכמה שנים זה הרבה יותר מדהים ומלהיב

ממש ממש לא.רק הפעם.
כל שנה זו חוויה אחרת,את באה שונה ומקבלת דברים חדשים.רק הפעם.
אבל אם עושים הפסקה של שנתיים למשל, זה מעצים את זה בהרבה יותרניצוץ.


לא תמיד... לפעמים הקביעות זה מה שמעצים...מתנחלת:)


לפעמים הקביעות מקבעתניצוץ.


תלוי אצל מי ותלוי קביעות למה...מתנחלת:)

מניסיון של אחת שכל שנה אבא שלה טס - כל שנה הוא חוזר באורות, חוזר שונה... לא תמיד מאותו דבר....

 

זה כמו הכותל, אני ב"ה רגילה להיות בו בערך פעם בחודש וכל פעם זאת תחושה מטורפת, דווקא כשנשברה לי הקביעות היה יותר קשה, כשחזרתי לכותל אחרי הקורונה לקח כמה דקות עד שבאמת נפתחתי, מה שלא קרה לי אף פעם.... דווקא כשנהרסה הקביעות משהו בי נאטם...

וואלה..ניצוץ.

מעניין מה שאמרת לגבי הכותל, דווקא אני חושבת שפחות..

זה כמו שתתפללי את תפילת יוה"כ כל יום..

מבינה?

זה מוריד מההתרגשות, מההתעצמות, מהגדלות..

..רק הפעם.
חושבת שאם בכללי את טסה במחשבה שאת טסה כל שנה וזה..אז זה אולי מוריד מהערך.
אבל אם את טסה עם הכנה,יודעת למה את טסה,יודעת מה את רוצה לשנות בעצמך אצל הצדיק,מתחברת לאורות,רוצה לחזור אחרת,זה יגרום לך להיות באורות וברצון לטוס כל שנה ולא לחשוב על זה שזה כבר נורמאלי ורגיל..
כי אגב,רק זה שזוכים להגיע לצדיק,זה לא נורמאלי ולא רגיל.
אז הכל עניין של הסתכלותניצוץ.

צודקת, פשוט בדרכ כשחוזרים על אותו דבר מס פעמים, זה קצת מוריד

ודאי.החיים בכללי זו צורת הסתכלות.רק הפעם.
זה נכון.
ושוב,עם הכנה ראויה וכו,אפשר להשיג עוצמות חדשות כל שנה.

זה..וואו.
שנזכהניצוץ.

חושבת שזה תלוי אישיות

שנזכה לקשר את עצמנו לאישיות הצדיקרק הפעם.
ואז כמובן נקבל מימנו טוב ורצון להתחדש כל שנה ולהתקדם(:
אמן! בעז"ה(:ניצוץ.

תודה, הארת את עיניי(:

..מתנחלת:)

לא חושבת שאפשר להשוות את הכותל לתפילת יוה"כ, לדעתי זה דברים שונים לגמרי....

תפילת יוה"כ מה שמיוחד זה שזה פעם בשנה, זאת תפילה שלא חוזרת על עצמה, ומה שמיוחד בכותל שזה מקום שאני יכולה להגיע אליו כל יום (כמעט) ותמיד הוא פתוח, גם בשעות לא שעות... עצם זה שאני יכולה תמיד להגיע אליו זה מדהים! ולהפך, זה עוד יותר מרגש אותי... זה שהמקום הקדוש והמדהים הזה תמיד קורא לי ותמיד "זמין" לי...

הבנת עלמה אני מדברת? למה זה שונה? ולמה הכותל מדהים למרות הקביעות?

(את נשמה קדושה ככ.הלוואי עלי.)רק הפעם.
וודאי שזאת לא השוואה רציונליתניצוץ.

אבל עצם החזרה על דבר שהוא חדפ.. מוריד מההתלהבות הראשונית,

או

מעלה את ההתלהבות כשיותר חושקים ומתגעגעים לאותו דבר

...מתנחלת:)

יש דברים שזה מוריד מההתלהבות הראשונית, ויש
דברים שלהפך, זה יותר "מלהיב" לחזור על זה בקביעות כי כל פעם יכולים לראות משהו אחר ולהתייחס למשהו אחר.

 

זה כמו התורה, תחשבי שכל שנה חוזרים וקוראים בתורה, אותם פרשות כל שנה... שום דבר לא משתנה..

ולהפך, כל פעם שמים לב למשהו אחר, לומדים על משהו אחר, רואים דברים אחרת

ולפעמים הקביעות מחברת..להיות בשמחה!!!
אם יש לך השתוקקות וחיבור אמיתי למשו אז הקביעות לא תוריד אלא תעצים
תלוי עד כמה ההשתוקקות גדולהניצוץ.

וגם מאוד תלוי בבנאדם

אם החיבור הוא אמיתילהיות בשמחה!!!
ממ..מנסיון של דברים כאלו,אומרת שלא..לפחות לי.רק הפעם.
טוב(:ניצוץ.


^^ מסכימה... מאד... כל שנה זה משהו אחר, אווירה שונה...מתנחלת:)


אני הייתי בראש השנה ויש לי כיסופים לטוס שוב...נולד מחדש
אשרייך!ניצוץ.

(אומר שוב- תלוי אישיות)

כן ברור...נולד מחדש
בכיף הייתי טס שוב באמצע שנה
וזה יהיה באותה עוצמה של ר"ה?ניצוץ.


עוצמה אחרת. חוויה שונה לגמרי.נולד מחדש
ר"ה זה הקיבוץ. מלא אנשים אצל הצדיק. שמחה. אחדות.
אמצע שנה זה אחרת, לבוא לדבר עם הצדיק, להתפלל במקום, הרבה יותר להרגיש אותו..
ממניצוץ.

ואם, תטוס אליו פעם בחודש?

זה משהו אחר, וואלה לא יודע...נולד מחדש
אבל גם ברור שזה שונה מהכותל...
נכון,ניצוץ.

הפואנטה שאמרתי הייתה, שככל שעושים משהו יותר פעמים, ככה גם התשוקה וההתלהבות יורדים..

לא ככה?

פשוט צריך לדעת את המינוןנולד מחדש
פעם בחיים או פעם בשנה לא בטוח שפעם בחיים תהיה יותר תשוקה והתלהבות.
למה לא?ניצוץ.

הזדמנות של פעם בחיים! הכי התלהבות שיש.

זה לא נכוןרוח סערה
לכי לאומן פעם אחת ודברי אחרת.

מי שנוסע, נכנס לזה ולא יכול לחכות להזדמנות הבאה
זה לא מסוג החוויות של, ראינו הרים מושלגים איזה יופי אבל כבר נמאס
זו חוויה רוחנית מעצימה.
איזה כיף להרגיש את זהניצוץ.

אשריכם באמת,

אני חושבת שנסכם בכך שההרגשה היא תלוית אופי ואישיות

גם בנות יכולותחופשיה לנפשי
למה?חופשיה לנפשי
ז"א בכיף לא אכפת לי
אבל למה?
סעי למערת המכפלה
את משווה?ניצוץ.

סתם

האמת שהמערה אפילו יותר עושה לי את זה,

אבל אבל- אומן

זה קבר וזה קברחופשיה לנפשי
לא רואה הבדל מלבד זה שאומן זה חו"ל ויש שם הרבה פחות קדושה
צודקת לגבי חול, בגלל זה אני לא אטוס,ניצוץ.
וכל "קבר" זה ברמת קדושה אחרת לגמרי, ברמת החיבור לאותו צדיק קדוש שנקבר שם.
אני באופן כללי לא מתלהבת מקברים, מרגיש לי על סף האליליחופשיה לנפשי
אבל זאת אני ורק אני
סבבהניצוץ.
רק, שאלה,
גם על קבר, לצורך העניין, של סבתא של מישהו, זה על סף אלילי?
הרי, לבוא ולהשתטח על הקבר שלה, ולדבר איתה כאילו היא איתנו, נשמע קצת פסיכוטי..
לא?
סבתא זו מישהי שאת מכירה ומתגעגעתחופשיה לנפשי
לצורך העניין-אני אף פעם לא הייתי אצל אנשים מהמשפחה שלי בבית הקברות.
הייתי בכמה קברים בישראל, אף פעם לא הרגשתי קשר למקום, זה קבר למען ה'
גם לצדיקים אני מתגעגעת לפעמים,ניצוץ.
וצריכה להתמלא מהם,
ובכל זאת זה נראה לך אלילי
אממ אולי לא?Reminder
אני אישית פחות מתחברת לקונספט
אבל כל אחד ומה שעושה לו את זה..
אי אפשר קורונה פחחחחסטלנית בפעולה

ננה-בננה

אי אפשר, חו"לניצוץ.


..ניצוץ.אחרונה
עבר עריכה על ידי ניצוץ. בתאריך כ"ב בסיון תשפ"א 01:24


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך