פנאנתאיזםekselion

בעצם אפשר לומר שכל הקוקניקים הם פנאנתאיסטים

 

אתם מכירים עוד רב שדגל בשיטה הזאת?

אני מקווה מאודחמדת66
שתלמידי הרב קוק ידחו את ההגדרה הזו, אם כי אני בהחלט חושב שאתה צודק. לפי״ז גם כל מי שיונק מהקבלה הוא פנאנתאיסט.(וחסידות בכלל יונק מהקבלה)
למה אתה מקווה שתלמידיו ידחו את ההגדרה הזו?נוגע, לא נוגע
מה לא טוב בה?
גובלת בע"ז.חמדת66


למי שמבין אותה לא נכוןנוגע, לא נוגע
הייתי אומר, למי שמבין אותה טוב יותר.חמדת66

אבל אולי במבט לאחור, עדיף לא לדון בזה בפורום הזה.

זה תלוי ביחס למה.אוא"ר
קיצוניות היא זה מושג שמתייחס למרחק בין נק' המרכז לנק' המדוברת. כלומר אם יש ימין, מרכז ושמאל. הימין הוא קיצוני והשמאל הוא קיצוני כאשר הממצע ביניהם זה המרכז, זה למסתכל מבחוץ. אך אם תסכתל מצד ימין אז גם המרכז וגם השמאל נהיים קיצוניים, אמנם השמאל יותר קיצוני מהמרכז... וכן הלאה.

כלומר אולי מצד דעותיך הם קיצוניים לצד מסויים, אבל מבחינתם אתה קיצוני לצד השני. כלומר אם אתה חושב שהם דוסיים מדי, אתה מאמין שלהיות 'מזרוחניק' זה העיקר והאמת. מבחינתם זה הפוך, אתה מזרוחניק מדי כי מצד האמת צריך להיות דוס.
סליחה התבלבלתי עם המושג 'פנאטיזם'.אוא"ר
ממש לא!מישהו כל שהוא
כלומר זה מאוד תלוי בהגדרת פנתאיזם. אבל אם ניקח את ההגדרה של ויקיפדיה:
פַּנְתֶאִיזְם (הרכב של המילים πάν (תעתיק: "פן"; מיוונית: "הכל") ו-θεός (תעתיק: "תאוס"; מיוונית: אלוהים); כלומר "הכל אלוהים") היא תפיסת עולם שעל פיה האל מצוי בכל; האל והטבע הם ישויות זהות. הפנתאיזם דוחה בעצם את האמונה באלוהות על-טבעית או חיצונית ליקום (טרנסצנדנטית).

אז ודאי שתלמידי הרב קוק מאמינים באל מאל לטבע ומעל כל גבול. אלא שאנו איננו יכולים להשיג אותו אלא בדרכים שבחר להתגלות אלינו. התורה והעולם.



אני כבר מחפש מקורות לצרף
הרב קוק נגד פנתאיזם ובעד פנאנתאיזםנוגע, לא נוגע
אוקי, לא דקתי בדבר...מישהו כל שהוא

בכלל הקבלה אומרת שהכל משתלשל מהבורא ואין חיים בלעדיו. "המחדש בכל יום תמיד" אז כשמביאיםדעה כזו צריך להגיד בניגוד למי, בניגוד לבית המדרש של פילוספיית הראשונים?

 

ובכל אופן הרב קוק מחזיק את שני הניגודים כי בשניהם יש צורך לאדם 

למשל בפיסקה הזו: וגם בזו ששום וחניכה הביא

 

המחשבה בענין האלהות בשני הצדדים שלה - דהיינו: הצד האחד, בצורה המדברת עד הבורא והבריאה מכל אחד בפ"ע, כאילו הוא נושא לעצמו, אלא שהם מחוברים יחד מתוך שהבורא מחיה את הבריאה והבריאה מקבלת חיים מהבורא, והצד השני, שאין שם שום מציאות של בריאה כלל, והשם בריאה הוא רק מושאל מצדנו, אנו נבראים אנחנו רק מפני צמצום השגתנו, ובאמת הכל הוא בורא, אלהים, אבל הכל הוא ענין אחר ותוכן אחר, שאין לו שום ערך אל התגלות חלקית, ואלהים הוא דוקא הכל ולא חלק מצד שהוא חלק - המחשבה הזאת פועלת בכל צד מצדיה פעולה מיוחדת על רוח האדם. ההגיון והחשבון באים מצד המחשבה של הערכת העולם והבריאה לשני ענינים. אמנם השירה ומשאות הנפש באות מההסתכלות השניה, של מציאת האפסיות של הכל חוץ מהאלהים. ומלאת כבוד אלהים בכל המוסר, הוא ענף מורכב מהגיון ושירה במיזוג נכון, כשיחסר ממנו כח אחד, לא יוכל לעמוד. על כן כאשר ע"פ ההדרכה של המחשבה הראשונה, של החילוק שבין המחשבה עד האלהים ועד העולם, מתגלה התאר של צדקת אלהים, של גודל המוסר המופיע לנו ע"פ המחשבה ביחש אל האלהים, והמוסר הזה מתמלא בחוקיו בהגיון וחשבון, כשאח"כ באה המחשבה השניה עד האלהות, שצדקתו והדרת המוסר המתמלא מזכרונו כבר נקבע יפה בנשמה, מתגברת השירה ע"י ההצטיירות העליונה המלהיבה של אין עוד מלבדו, ומוסיפה היא פרי ברכה גם להמוסר.    אבל אם בראשית המחשבה לא תסתמן כ"א מצדה האחד של אין עוד מלבדו, לא היה שום מקום לשום ציור מוסרי ביחש האלהות לפעול עלינו. אין אנו יכולים להכיר ערך מוסרי ביחש לעצם אחד מצדו לעצמו, כ"א ביחש מאחד לאחרים. אע"פ שהרוממות הזאת של המחשבה, היא מתעלה על כל החזיון של ערך המוסר כולו, כמו שהיא מתעלה על כל המחשבות והגבולים, מ"מ האדם אינינו יכול לתפוש מחשבה רוממה מערכו המוגבל בכל מלא הודה - וערכי המוסר לעולם נדרשים שיהיו ניעורים וחוזרים וניעורים בכל הליכות החיים - עד אשר נוראה היא הסכנה שתוכל להתפשט מהתגברות המחשבה השניה על הראשונה. אלא שגם בהתגברותה של המחשבה הראשונה, שכנפיה קצוצות, יוכל ג"כ רוח האדם לשקע, וע"י השיקוע יוכל לאבד חמודות רבות. על כן אין תרופה אחרת, כ"א לסדר את הרעיון באופן כזה שתהיה המחשבה הראשונה מלבישה לעולם את השניה, ולא יגלו לעולם, כי הראשונה בתור לבוש לשניה העליונה ממנה. ז"א מלביש את א"א, וד' הוא האלהים.

 

לא.שום וחניכה

הוא ניסה למצוא נוסחה שתפשר בין אלוקות טרנסצנדנטלית לבין אלוקות אימננטית (=פנתאיזם).

 

ראה באורות הקודש ח"ב: 

 

"טבע הדבר הוא, שבההשקפה הרגילה, אותה ההתבוננות האלהית הבאה מהדעה המונוטאיסטית, שהיא ההשקפה היותר מפורסמת גם מצד האמונה, היא מסבבת לפעמים עצב וחלישות נפש... פחות מההשקפה הזאת מיגעת את האדם ההשקפה המונוטאיסטית, הנוטה לההסברה הפנטאיסטית, כשהיא מזדככת מסיגיה, המובלטת בחלקים רבים ממנה בהחלק התבוני של החסידות החדשה..." (הוא מתכוון כמובן לכתבי חב"ד שעוסקים הרבה ברעיון הזה ש'הכל אלוקות' ופיתוחו וטיהורו). וראה עוד שם באורך מהי הדרך. 

אם הגבת לי אז נראה לי אנחנו מסכימים...מישהו כל שהוא
שורשר אליך בטעות.שום וחניכה

ויתכן שאנחנו מסכימים. לא בטוח.

לא יותר מהתניא, ומהחסידות בכלל.הָיוֹ הָיָה


ב'שיטה הזו', שממש אינה פנטאיזים, דגלו כל המקובלים ובמיוחד החק"ש
טענות על פנאטאיזים, העמיסו באקדמיה, על כל בעלי שיטת 'אין עוד מלבדו', או כמאמר הזוהר 'לית אתר פנוי מניה'. ובמיוחד על תורת החסידות ובמיוחד בדרך ההסברה של חב"ד. יתכן שחלק מהעניין שב'נפש החיים' חרד להדגיש את ההבדל בין 'מבחינתו' לבין ההנגה המעשית - זה להוציא מהטעות הזאת (מלבד הנזקים המעשיים שיכולים להיווצר מהטעות הזאת, כמבואר בדבריו).

בדברי מרן הרב זצ"ל - אי אפשר לטעות. יש בו בירור ארוך, שאין מקומו בפורום, על היתרון והחסרון בכל השיטות ובמיוחד בסוג של 'משחק' בין המונוטואיזים (שיתרונו הוא ההבדל שבין הא'לוהים לעולם ולאדם) לבין "ההשקפה המונוטואיסטית, הנוטה להסברה הפנטאיסטית *כשהיא מזדככת מסיגיה* המובלטת בחלק התבוני של החסידות החדשה (=חב"ד)"!

מי שרוצה לעשות סדר, שיתחיל מלימוד מסודר של מאמר 'דעת אלוהים' ותחילת אורות התחיה וימשיך בלימוד מסודר של פרקי 'האחדות הכוללת' (וקודמים להם פרקי החיות האלוהית והסדר עקרוני!).

אם רוצים להגדיר בכותרת, התפיסה היא "הכל באלוהות" (כפי שמופיע בהקדמת הרב הנזיר לאחדות הכוללת), בעוד שאצל הכופר האמסטרדמי זה "הכל אלוהות".
ועיין עוד ב'קול הנבואה' עמ' קכה, שנכון להגיד ש'אלוהים בגמטריא הטבע', כל עוד מבינים שמעל הטבע יש מטביע. ששם 'אלוהים' הוא של גבורה וצמצום, והשם המיוחד הוא למעלה מהטבע.
הוא שאל על פנאנתאיזם ולא על פנתאיזםנוגע, לא נוגע
והתפיסה שציינת "הכל באלוהות" זה בעצם פנאנתאיזם.
תודה. לא שמתי לב לאות הנוספת והאמת שלא הכרתי את הביטוי הזאתק"ש
לגופם של דברים, נכון שלכאו' זו תפיסת מרן הרב, אם כי, כפי שציינתי הרב דן בין התפיסות כרמות הסברה שונות שלכולן יש צד נכון.
לגבי שאלתו, הרב בוודאי לא הראשון ולא היחיד. את תפיסת חב"ד מוכרחים להסביר כך ואולי גם את דברי האר"י וכל הנתלים בו.

שמעתי מהרב ירחמיאל וייס, שגם לפני חב"ד ידעו ש'אין עוד מלבדו', אבל חב"ד חידדו שזה 'ממש'.
אם אני מבין נכוןנוגע, לא נוגע
פנאנתאיזם היא צורת ההסתכלות המאוזנת והממוצעת.

כלומר לא מונותאיזם מצד אחד ולא אין עוד מלבדו כפירוש אדוה"ז מצד שני (אלו ב' הצדדים שמציג הרב באוה"ק ב'), אלא הכל באלהות (את חב"ד הוא מגדיר שם השקפה מונותואיסטית שנוטה להסברה הפנטאיסטית כשהיא מזדככת מסיגיה. כלומר הכל אלוהות והעולם בטל. זה לא פנאנתאיזם).
בהמשך הפסקה באוה"ק שם הוא מציג את ההסתכלות שמשלבת בין שתי התפיסות. האמת האובייקטיבית היא כמו שיטת חב"ד אבל אי בעולם שלנו להתנהל לפי ההסתכלות הזאת (ולכן בעולם שלנו היא לא האמת בעצם..) .
לכן הרב שם מראה מה צריכה להיות צורת ההסתכלות הנכונה, איך משלבים בין שתי השיטות. איך צריך לתפוס את העולם מחד כעולם ומאידך כגילוי רצון ה'. איך צריך להסתכל על העולם במונותואיזם אבל כזה שהתגלגל מאין עוד מלבדו.

כנראה יש כמה הגדרות לפנאנתאיזם אבל חב"ד היא לא פנאנתאיסטית במובן הרחב של ההגדרה.
אני גם לא בטוח שאני מדייק במושגים, אבל נראה שהרב הנזירק"ש
תפס את חב"ד, כן כשיטה מתוקנת על בסיס דברי הרב באוה"ק שהזכרת.

עיי' קול הנבואה עמ' קכ"ג שם משתמש כמעט באותו ביטוי: "שיטת הכל-אלוהות, השלילית, אחר טיהורה מנגעיה, וזיכוכה מסיגיה, יש להעלותה ולנסחה בשם, הכל באלוהות (ובהערה קמ"ה: המונח הכל באלוהות, פנ-אנ-תאיסמוס וכו') שעיקרה החיות העולמית האלוהית, שהוא, ב"ה, מחיה הכל, כשהוא נבדל ולמעלה מהכל".

(ולענ"ד הדברים מדוייקים, אף אם לא מספיק מודגשים בתניא, שער היחוד והאמונה פ"ד ובמידה מסויימת גם בפ"א. ולהוציא מהטעות שעלולה להגיע מחוסר ההדגשה, בנפה"ח ובעקבותיו מרן הרב, מדגישים מאוד את עניין ה'מבחינתו' ו'מבחינתנו'. אף שהמחלוקת רק הדגשתית ולא מהותית, עד שבחב"ד הפריזו לטעון שר' חיים הושפע מהחסידות וחזר משיטת הגר"א).
יישר כחנוגע, לא נוגע
רק אני חושב שמכיוון שבסופו של דבר התניא וספרי הרב הם ספרי עבודה בעיקר, הדגשה או חוסר הדגשה של משהו מעיד על דרך עבודה שונה. ואם כן לתניא העבודה היא בעיקר על ביטול היש ולרב היא בעיקר על פיתוח מבט נכון על היש והפעולה בעולם (המשך הפסקה באוה"ק).

מקבל. יישר כחק"שאחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך