שרשור חדש בנוסח השם בשימוש כבר! פאדיחות בעלים נרדמים!מיואשת******
קדימה שוטו.
חוזרת פה על הסיפור שלי
בעל שנרדם באמצע משפט וכשאני מעירה אותו אומר - לא ישנתי! רק חשבתי על מה שאמרת!
אני כזה- מה אמרתי?
הוא- חוזר כל משפט שאמרתי איזה חצי שעה קודם 😱😱🙄🙄❤️❤️

עכשיו תורכן!
פנקו בסיפורי נחירות מעניינות
חחחרק להודות
את כבר מנסה למצוא תחליף ל @השם בשימוש כבר ????
לא אני מתלהבת שיש לי פאדיחה לתרום לאיזה שרשור!!! 😁מיואשת******
חחחח אהבתיייירק להודות
יכולתי לצלם לך את שלי כרגע..באר מרים
ובכל לילה ולילה..

כמעט לא זוכרת מתי הוא הגיע למיטה ורק אחרי כן נרדם..
יואו גם שלי! תמיד צריך להעיר אותומיואשת******
ואם אני כועסת עליו אז אני לא מעירה ואז הוא אומר לי בבוקר - ישנתי על הספה עד שלוש והיה לי קר! בטון מאשים... ואני אומרת מותק המיטה באותו מקום, אני לא אמורה לשאת אותך אליה 🙄🤭
שלי מתלונן שהצואר והכתף תפוסותבאר מרים
.כאילו שאני אשמה..
שלי מתלונן שצריך להחליף ספה כי הספה לא מתאימהפשיטא
"תמיד כשאני נרדם אני קם תפוס כולי"
נשמה,
בשביל זה בדיוק הומצאה המיטה!
אמאלה!!! בול בעליתודה לך ה' 🙏
חשבתי שאני היחידה שבעלי נרדם על בסיס קבוע בספה....
גם אני חשבתי.חחחחאחתפלוס


כן גם שלי נרדם בספה ועוד אומר שזה הפינוק שלו!! פינוק??!!ציפור מתוקה
וואי וואי נראה לי אני הגבר במשפחה 🙈חדשה ישנה
בליל שבת זה הדבר האהוב עלייך להירדם בספה!
אין דבר מפנק מזה! אין!
ובחורף גונבת איזה שמיכה רכה של הילדים, פצצתה!!!

רק בעלי תמיד מתעצבן שאני אלך לישון כמו בנאדם, מה כואב לך? הכי כיף להירדם עם בגדי שבת😅 אח''כ באמצע הלילה הולכת להתלבש ולישון במיטה.
חחחציפור מתוקה
רק שהספה שלנו קטנה, של 2 מושבים והוא בלי עין הרע לא נמוך בכלל אז הוא ישן כולו מכווצ'ץ כזה עם רגליים מקופלות ואומר שזה הפינוק שלו
יש לי תמונה יפה של בעלי נח על הספה (הוא לא מהנרדמים שם)אם כל חי

הוא על חצי

החצי השני מלא בצעצועים

רזה ומכווצץ

וואי וואי איך זה מוכר 🙈תודה לך ה' 🙏אחרונה
הייתי שמלה להמשיך לקשקש איתכן אבל חייבת להרדםבתי 123
בעצמי אבל יש לי מלא סיפורים בנושא!
לילה טוב! הלוואי עלי..באר מרים
יש כאן שלושה שנרדמו בצהריים וחוגגים עכשיו וחייבים השגחה צמודה..

סיבה טובה לחזור קצת לפורום..
חובה עלייך מחר! מחכה לשמוע 😁מיואשת******
ברור אני מתפלאה על עצמי שלא פתחתי אף פעםבתי 123
שרשור כזה לילה טוב!
אפשר פדיחות של אבא? למה אנלא נזכרת באף פדיחה של האיש..השם בשימוש כבר
בטח! נשנה לשרשור פאדיחות גברים נוחרים😁מיואשת******
פתאום חשבתי על זה שזה כ"כ מעצבן אותנו פשוטבתי 123
מקנאה תכלס גם אני הייתי רוצה שתהיה לי היכולץ הזו להרדם בכל מקום בכל מצב בלי דאגות🙂
לגמרי. כולי קנאה.ירושלמית טרייה
דווקא בעלי לא כזה שנרדם הרבה על הספה, בעצם כמעט אף פעם לא. אבל כשהוא ישן, הוא מסוגל גם לישון עשר שעות ואפילו יותר אם הייתה אפשרות.
ואני, נדפקה לי השינה אחרי הלידה הראשונה. ואפילו אם יש לי אפשרות לא אצליח לישון ברצף.

לגבי להרדם בטעות, אני הבעיה.. מפחדת לנהוג מחוץ לעיר בגלל חשש כבד להרדמות על ההגה. כאילו יש סם מרדים בכיסא הנהג. ולא עוזר שום מזגן ושום מוזיקה, זה אפילו מחמיר. ובעלי ב"ה גם אם הוא עייף, לא נרדם בנהיגה. ב"ה. אז אין לי מה לומר בשרשור הזה.. רק להתפדח בעצמי..
אבי שיחיה נרדם קבוע בשולחן השבת. אנחנו כבר מתורגלים. אקיצר,השם בשימוש כבר
זה נראה ככה: ישוב על כסא, ראש מוטה מעט לאחור, פה פתוח ונשימות עמוקות(נחירות לא, תודה לאל)
שבת אחת חמדה לה לצון אחייניתי הקטנטנה, נטלה חתיכת קלמנטינה מקערת הפירות שהייתה מונחת על השולחן לקינוח ותחבה אותה אחר כבוד לפיו....נראה לכן שהתעורר? - בחלום, המשיך לישון בשלווה, והקיץ בבהלה רק למשמע פרצי הצחוק הפרועים של כולנו
ציפור מתוקה
כתבת את אותו סיפור בשרשור של @פשיטא
🤣
כל הכבוד!! זה היה מבחן לראות מי עוקבת אחרי מה שכתבתי, אז אתהשם בשימוש כבר
זכית בתואר המצטיינת של מעקבי השרשורים!!! 🏅🏅🏅
הופההה💃💃💃ציפור מתוקה
חחחחחחחח,שגרה ברוכה
מוכר כל כךך הקטע שלהרדם בשולחן שבת. אצלנו זה מגישים את המרק (הןא כבר נוחר) ואז פתאום קופץ: נו, מה קורה עם המרק???
אדוני, אתה עוד סנטימטר עם הראש בתוכו (ישן עם הראש מכופף למטה)
זכרתי שכתבת את זה כבר!!לפניו ברננה!
אפילו צחקתי בקול ולכן הקראתי לבעלי...
אני לא מתחלקת איתך בתואר המצטיינת, תקנאי!!😜ציפור מתוקה
סבבה. שלך. העיקר שבעיני אני מצטיינת 😋לפניו ברננה!
צוחקתציפור מתוקה
@השם בשימוש כבר
פירגנה לי 3 מדליות
קחי משם אחת וחצי😍
חחחח לא לא הרווחת אותן ביושר!!!לפניו ברננה!
אם כן, יקירה, מדוע לא הגבת לי בחה חה חה? 🤣🤣השם בשימוש כבר
חחחח כי ראיתי את התגובה מתחת לפני שהגבתי 😅לפניו ברננה!
התכוונתי למה לא הגבת לי בשרשור ההוא של פשיטא, לא פה...השם בשימוש כבר
אגב זה לא היה בדיוק הרעיון של האחיינית,נחשו מי כיוון אותה🤣השם בשימוש כבר
פשוט ע ל י עלולים להתעצבן, ועליה לא.. 🤣בכל מקרה הרי שהשם בשימוש כבר
מצינו כבר ש"שלוחו של אדם - כמותו"
מזכיר לי שלפניו ברננה!
כשהייתי קטנה אחותי אמרה לי להגיד משהו בקול בשולחן שבת, זה הפך להיות בדיחה משפחתית. עד היום צוחקים עלי, ולא מזיז להם שהיא אמרה לי להגיד
אני זכרתי! מילה במילה. כמה תתני לי בציון?חדשה ישנה
יש לי אחדהמקורית
בשבת הראשונה שלנו כנשואים בבית, זה היה שבוע אחרי השבת חתן, ממש רציתי להרשים את בעלי עם הכנות ובישולחם, והוא אותי, בכל זאת שבת ראשונה כזוג נשוי בבית שלנו..
עבדני כלכך קשה בלנקות ולסדר והכנתי ארוחה מזה מושקעת עם איזה 15 סלטים אפיתי לחם מ2 קילו בצק (כאילו היה מי שיאכל את כל זה)והתארגנתי עם מיטב מחלצותיי, הוא קנה פרחים ותכננו לשבת ללמוד ביחד אחרי הארוחה כמובן כדי להגשים את החלום של בית של תורה
מפה לשם, אחרי מנה ראשונה של דג, קילו לחם ומיליון מחמאות מצדו על האוכל, היינו כלכך עייפים שאמרנו לעצמנו 'ננוח כמה דקות נירגע מהאוכל..' מםה לשם נרדמנו שנינו עד 3 בבוקר
קמתי בלחץ שלא עשינו ברכת המזון הערתי אותו וצחקנו כלכך על עצמנו.. זה היה ממש יפה

מאז כמובן שהורדנו ציפיות חח
חמודייםםםםםחדשה ישנה
אצלנו צריך לפתוח שרשור פדיחות מתי הוא נישאר ערניאהבתחינם
למה תמיד הוא נרדם
אוהוהו!!!חגהבגה
שרשור כלבבי.. מאיפה להתחיל??
1. בליל שבת החתן שלנו, דיברנו על משהו והוא תוך כדי משפט, ממש תוך כדי, פתאום אומר לי- וכן כבר קניתי כרטיס טיסה לאומן.... ואני רגע מה מה.?! הבחור לא יוצא מהארץ מעיקרון ויש לו מה לומר על אומן, והרבה, אז אמרתי לו- בעלה של חגהבגה (איך אקרא לו 😅😅), מה קורה? אז הוא אומר לי- מה , אני ער...

סיפרתי לו ונקרענו מצחוק, הבנו שהגיע העת לכבוד. את השאלטר (מטאפורה, כי שבת...).
2. פעם אחת מתוך שינה, הוא עושה לי- אבל זה בכלל לא יכול להיות! אמרתי לו, מה לא יכול להיות? ובשיא הרצינות הוא עונה חי- רש"י בעצמו אומר משהו הפוך במקום אחר אז איך הוא חולק על חכמים??!
הבנתי את הקטע, נתתי לו לשקוע בסוגיה בחלום בנחת... בפעמים אחרות שיגעתי אותו
3. זה נראה לי הכי טוב- ויש סיכוי סיפרתי את זה בפורום כבר-
לידה ראשונה, התחילה בירידת מים. הגענו ב6 להיות"ח, חדר לידה, בלה בלה, ומחכים להתקדמות. לקראת 11 התחילו לי צירים. אז הבעל, קיבל כורסא נפתחת שיואאואו הנוחה, שם לו שיעור באוזניות, ויאללה לישון.
ואני ואמא שלי מטיילות, מקלחת, תנועות, האחות באה לעשות לי חוקן וקצת פטפטנו.
מה החמודים שולח לי בהודעה?!
אתן יכולות לדבר בחוץ? ולסגור את הדלת? אני לא מצליח לישון.
מסכן ממש!!!!
החתן?? את סבתא.. וואודובדובה
חח גם לי לקח רגע. היא בטח התכוונה בליל 'שבת חתן' שלנופה לקצת
לא היא לאמטילדה
כבר גילינו עליה שהיא צעירונת מלאה חכמת חיים
תודה תודה כמה מחמאות!חגהבגה
גם צעירות
גם מלאה ❤😆😆😆
חחח לא התכוונתי לזה😅מטילדה
חחחח ברור ליחגהבגה
נו מה את כבר לא מכירה את ההומור שלי???
מחפשת דרכים לרדת על עצמי וכל כך נהנית מזה!
לאאאחגהבגה
חחחחח
השבת חתן, אבל בצירוף סמיכות ה' הידיעה לפני הנסמך..
שבת החתן
מקל הגלידה
כרית ההנקה
אני לא מצליח לישוןציפור מתוקה
בחדר לידה 😅😅😅אמאשוני
בעליציפור מתוקה
היינו אצל ההורים שלו
שבת בלילה
החמוד נרדם עם ראש על השולחן
חמותי: תרים רגע את הראש אני מחליפה לך מצעים
חחחחחח קרועהחגהבגה
בעלי נרדם פעם באמצע דייטאמאשוני
ישבנו על הדשא והייתה ירידה כזאת אחלה תנוחה להירדם.
אני מדברת קולטת שאין תגובה. טוב מה עושים... מחכים.. דווקא יכולתי להסתכל עליו ולבחון כל פרט ופרט בלי שישים לב..
אנשים עוברים לידינו מתפקעים מצחוק
הוא מתעורר שואל מה כמה זמן ישנתי?
אני כזה אה לא אולי דקה.. (בטח)
לפחות ידעת על זה לפני החתונהבתי 123
אוי וייי.מיואשת******
חחחח הורסלאחדשהפה
מזכיר לי שבאחד הדייטים המתקדמים עשינו טיולון קטן כזה וישבנו מול הנוף, היה שקט ורגוע.. הוא התעסק בפלאפון ואני הלכתי לישון. מסתבר שהוא עשה רשימת אנשי קשר לשלוח להם הודעה כשמתארסים, הוא היה מרוגש ואני סתם עייפה 😅 באותו ערב הוא פגש את ההורים שלי לראשונה 😏
אבל בד"כ זה ממש הפוך, הוא החרפן הראשי
אבות נרדמים גם נחשב?,שגרה ברוכה
כשאמא שלי היתה בחדר לידה. תוך כדי צירים וכו'. אבי היקר (כהרגלו) איך שמתיישב על כסא כלשהו נרדם. נכנסה מיילדת לבדוק איך מתקדם . מסתכלת על אבא ואומרת: נו, עובד קשה.. הא?!
לפחות הצליחה לגרום לאמא לחייך
בהחלט קשה..השם בשימוש כבר
יש לי לכתוב פה איזו בדיחה קשורה ושנונה אבל אנצור את מקלדתי...
סיקרנת!חדשה ישנה
סיפור על חמיאמאשוני
חמי נרדם כל ערב שבת אחרי הארוחה על הספה.
ער"ש אחת הוא הבטיח לבת שלי לשחק איתה משחק. היא הלכה להביא, חזרה- סבא נרדם.
אמרתי לה שלא מעירים את סבא.
היא מתווכחת ואומרת לי שהוא לא ישן.
כדי להוכיח לי היא עולה על הספה ו"לוחשת" לו לתוך האוזן: סבא נכון שאתה לא ישן??
הוא קופץ בבהלה ואומר לה נכון, נכון בואי נשחק.

חמוד הסבא הזה.
חחחחחחחחגהבגה
אפשר גם אמא נרדמת?ציפור מתוקה
אמא שלי היקרה!! ממש אוהבת לשיר
אז כל שבת כשהגברים בתפילה היינו שרות לכה דודי
עד שהיא היתה נרדמת.. ואז מתעוררת מידי פעם וממלמלת דברים לא קשורים תוך כדי שירה
לפעמים גם בשפת האם שלה
לא ידעתי שיש יצור כזה אמא נרדמת. חשבתי רק גברים 😁מיואשת******
יש ועוד איך, אמא בלי ילדים קטניםציפור מתוקה
יש לי אחת רצינית ממשmiki052

בשבוע השני להיותנו זוג נשוי חזרתי מהעבודה (בעלי עוד לא עבד)

דופקת בדלת עם חיך ענק על השפתיים ו....ממתינה שאהוב ליבי יפתח את הדלת.

אך אין תשובה.

דופקת שוב.

אין תשובה.

חזק יותר.

אין תשובה.

רבע שעה חולפת.

לאט לאט החיוך החל מש מפניי.

לא נעים מהשכנים אבל מתחילה לקרוא בשמו ו.....אין קול ואין עונה.

דופקת בעוצמה כמעט שוברת הדלת.

ועדיין אין תשובה.

מביטה בשעון ולא מאמינה שכבר שלושת רבעי שעה אני דופקת.

מתיישבת על המדרגות ומנסה להבין מה אני עושה.

ההורים שלי היו גרים קרוב. לא רציתי לבייש אותו ולא הלכתי.

 

חיכיתי וחיכיתי חיכיתי וחיכיתי חיכיתי וחיכיתי חיכיתי וחיכיתי חיכיתי וחיכיתי חיכיתי וחיכיתי, מידי פעם דפקתי.

אחרי שעה וחצי,

התרוממתי שוב ו........צעקתייייייי בשמו. עם כמה דפיקות רמות.

קירבתי את אוזני לדלת ושמעתי קול חלוש, נבהלתי ממש.

פתאום הדלת נפתחה.

והוא עמד שם עם חצי עין פתוחה. ושואל בקול צרוד דפקת הרבה זמן?

נכנסתי הביתה, לא יודעת אם לצחוק או לבכות .

 

 

 

חחחחחח. יואו... גברים!מיואשת******
חחחחחח יואווחגהבגה
פעם הבאה קחי מפתח 😁😁
היה ליmiki052

אויייייחגהבגה
יוו קרה לי גם פעםמטילדה
חזרתי עם הבן מהמטפלת והדלת היתה נעולה מבפנים ,וכמו שתיארת הוא לא ענה בשום צורה, גם התקשרתי כמה פעמים...
בסוף ירדנו למטה לשבת בספסל בצל עד שהוא יקום
חחח
שיהיו בריאים הגברים האלה miki052

יש לי דודה שחזרה בשעת לילה מאוחרת, ומכיון שהדלת הראשית נמצאת רחוק מהחדרים. אף אחד לא שמע.

סגרה את דלת הבנין ונרדמה בישיבה כל הלילה במדרגות.

 

 

גם לי קרה!דעה נוספת

זה היה בלילה ונעלתי את הדלת עם השרשרת ביטחון. נרדמתי ולא שמעתי את הדפיקות של בעלי. למזלו השכנים מתחתינו היו ערים אז הוא טיפס מהמרפסת שלהם למרפסת שלנו (בטוח לחלוטין, זה מדרגות בלי רווחים) אבל ממש התפדחתי כשהוא סיפר לי בבוקר. יש לציין שהוא ממש לא כעס, צדיק אמיתי!

קרה לאחותי שלא פתחו לה (אבא שלי והאחים)יעל מהדרום
לק"י

בסוף, בעצת אחת השכנות, היא הקפיצה להם את החשמל בבית (מזל שהארון החשמל מחוץ לבית).
לא זוכרת מה גרם להם להתעורר- החושך הפתאומי, היעדר המזגן או משהו אחר.
גם לי ישמאוהבת בילדי

בפורים, אצל ההורים שלי, הייתי אחרי לידה.

בעלי היה שיכור ואמר שהוא הולך להביא משלוח מנות לאמא שלו, מתפלל ובוא לעזור לי לחזור הביתה.

מפה לשם הו א לא חוזר ולא חוזר ועוברות שעתיים, כולם כבר הלכו, לטלפון הוא לא עונה ואני דואגת... מה קרה לו? שיכור ברחוב, בית משוגעים בחוץ...

התחלתי לבכות בסוף

אמא שלי החכמה אמרה שאולי הוא אצל אמא שלו, היא התקשקה לבית שלהם- והוא אמר שנרדם...

זה היה סיומת מעצבנת ביתותר לפוים..

מזכיר לי שכשאני הייתי ילדהבארץ אהבתי
פעם ההורים שלי נסעו לחתונה ואני הייתי הגדולה בבית. נעלתי את הדלת והלכתי לישון, ולא ידעתי (או שלא זכרתי) שצריך להוציא את המפתח.
באמצע הלילה ההורים שלי חזרו ולא היה להם איך להיכנס הביתה. לא היה סיכוי להעיר אותנו כי אנחנו ישנים בקומה השניה.
בסוף אמא שלי (עם בטן של חודש שביעי) טיפסה עם סולם לחלון הקטן של השירותים שהיה פתוח, איכשהו עברה את הדרך בשלום ופתחה מבפנים...
חחח ולמה לא אבא שלך? אם אפשר לשאול 😁מטילדה
באמת שאני לא בטוחהבארץ אהבתי
אם זה בגלל שהחלון קטן מידי בשביל שהוא יוכל לעבור בו (הוא גבוה מאמא שלי בהרבה), או שפשוט היא יותר אמיצה ממנו בדברים כאלו...
אני מרגישה ממש גברית דעה נוספת

אצלינו אני זו שנרדמת לו באמצע משפט.

אני מסוגלת להרדם בכל מקום וכל מצב ואפילו לתינוקות הוא זה שמתעורר וצריך להעיר אותי

אם לא שמת לב כולנו מקנאות ביכולת הזו.... יצאת מלכה 😁💕מיואשת******
חחחחחחחחחחחח זכיתתהיושים
ומה רע בזה?!יעל מהדרום
לק"י

אני גם לפעמים נרדמת לילדים באמצע סיפור....
חחח, זה מזכיר לי ששכבתי אחה״צ, והגדול שלי בא לספר לי משהודעה נוספת

אני כמו אמא טובה שמבינה כמה זה חשוב להקשיב לילד מתאמצת בכל כוחי להשאיר עינים פקוחות, להתרכז ולהגיב בהתאם והוא נואם ונואם, בלי עין הרע. אחרי כמה דקות שמסתבר שנפלה עליי תרדמה והוא בכל הזמן הזה נואם בלי הפרעות הוא אומר:״טוב אמא, נימנמת מספיק. בואי תכיני לי ארוחת ערב״.

יואו! איזה יציאות יש לילדים האלה!יעל מהדרום
נמנמת מספיק... השם בשימוש כבר
אותי זה הצחיק שלא הפריע לו להמשיך לספר בידיעה שאני ישנה דעה נוספת

השפה שלו מוכרת לי, יש לו מלא יציאות כאלה. אבל הנאום שלו בזמן שהוא יודע שאני לא מקשיבה...

הכי טוב שידבר וייתן לך לנוח (בן כמה הוא?)יעל מהדרום
חחחח כנל אצלנו,שגרה ברוכה
אני החרופרית!סיפור שהיה אצלנו: הבעל בצבא היה שם לילה .היה אמור לחזור באזור 7 בבוקר. אני הרי פחדנית חבלז.. אז חוץ מלנעול אץ הדלת סגרתי גם את המנעול בטחון למעלה(יש לו מפתח) במחשבה שאעשה שעון מעורר ואקום כדי לפתוח לו את הדלת. כמובבבבבן שלא שמעתי שום שעון ושום נעליים. הוא דפק ודפק לא עניתי. בסוף עלה דרך השכנים מלמטה לחדר שינה שלנו. פתח את החלון עלה על המיטה *שלי* . דילג מעל הראש שלי נחת ברצפה . ואז מעיר אותי! ואני פותחת אתהעיניים לא קולטת מה קרה פה. ומה הוא עושה כאן ליד המיטה 🙃🙃🙃 (היה תינוק באותו זמן שישן . אז הוא לא עזר לי לקום)
הוא אומר לי . יבוא ח"ו גנב יעלה לך על הראש,שגרה ברוכה
את עדיין לא מתעוררת
רק אצלנו זה הפוך???אין לי הסבר

אני נרדמת בכללל מצב! הוא רק במיטה.

מחזיק את עצמו בשולחן שבת,

אבל אין מצב שירדם!

 

אני נרדמת בסיטואציות הזויותתת

 

בלידה אני ישנתי והוא נשאר ער כי לא היתה לו מיטה

אין לי איך לתרום🙁mp3
עד שבעלי נרדם אני כבר בחלום העשירי בערך.
הסיפורים פה ממש מצחיקים!!בארץ אהבתי
והזכירו לי סיפור לא לגמרי תואם לכותרת, ששמעתי ולא ראיתי בעצמי, אבל זה כל כך מצחיק לדמיין את זה שאני בכל כותבת -
אחותה הגדולה של חברה שלי למדה הוראת מתמטיקה במכללה.
פעם כשהייתי אצל החברה, אחותה סיפרה לנו שהיה להם היום שיעור עם אחד המרצים, פרופסור מבוגר כזה למתמטיקה, והוא פשוט נרדם תוך כדי הרצאה - הוא יושב חמישי פעם ממלמל כל מיני מילים לא קשורות...
לא יודעת איך הסיפור נגמר, אבל הסיטואציה מצחיקה אותי כל פעם שאני נזכרת בתיאור שלה...
יש לי פדיחת האבא הנרדםאמ פי 5

וווא את לוקחת בגדוללללאם כל חי


בעעעע 😓לאחדשהפה
וואי, הסיפור של אמאשוני הזכיר לינועה נועה
כשהיינו מאורסים, בעלי כאמור לומד בצפון ואני עדיין גרה במרכז... באתי לשבת לאח שלי כדי להרוויח עוד זמן עם הארוס. ליל שבת אחרי הסעודה, הולכים לטייל ולדבר אבל שנינו שפוכים, ממש עיניים נעצמות. ולא רצינו לפספס את ההזדמנות לדייט. אז - תפסנו דשא צדדי והלכנו לישון! במרחק נאות כמובן😬ישנו איזה 30-45 דקות ואז התעוררנו והמשכנו לדבר.
שרשורי עייפות זה ממש כלבבילאחדשהפה
הייתי צריכה לראות את זה אתמול בלילה, אחרי שהוא נרדם לי באמצע משפט ואני לא נרדמתי שעתיים אח"כ, לא כי לא הייתי עייפה, לא כי היה משהו חשוב, סתם כי אכלתי עוגת קפה כמה שעות טובות לפני כן.. הוא בכלל לא מכיר תופעה כזאת שלא נרדמים 😳 הלוואי עליי..
וואי אצלנו זה הולך בכמויות!אהבת ישראל!!
אבל שלי.. לא שלו

@ירא שמים! רוצה לספר לי עוד סיפור משעשע?!
השמש והמזגן וד"ל
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמתאחרונה

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושיאחרונה

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!