מיקוד-בגרויות-קורונה- מוצדק לדעתכם?שם רגיל
או שהגזימו יותר מידי עם ההקלות?
קצת הגזימו, אבל מה אכפת לי משבצת


כי יש שאלונים שאת לא עושה השנהשם רגיל
תחשבי שאת באה להתקבל לתואר מסויים, ומישהו מתקבל במקומך כי יש לו ציונים גבוהים יותר במקצועות שהשאלונים שאת עשית עליהם, היו הרבה יותר קשים.
הגזימו?????????????בימאית דמיונות

וואו לא

 

ממ סליחה.רוח סערה
לא רק שלא הגזימו.
הם היו צריכים להוסיף הקלות
ברצינות?משבצת

אנחנו לא כל כך מסכנים... כולה חודשיים לא למדנו.

את רוב החומר למדו בכיתות, זה לא שהיינו צריכים ללמוד לבד כל כך הרבה דברים,

מיקדו מאוד לנו את החומר, עשו לנו בחירה מטורפת בבגרות...

 

זה לא מוגזם?

ברצינות גמורהרוח סערה
הקורונה די שיבשה את המערכת, ואת סדרי הלימודים שלנו
אני אישית לא הצלחתי לחזור לשגרה נורמלית
אז מבחינתי ביטול הבגרויות לחלוטין וקביעת ציון ע"י מבחנים קודמים או עבודות זמניות היה יכול להיות רעיון מעולה אבל אף אחד ממשרד החינוך לא שאל לדעתי 🤷🏼‍♀️
אבל דחו את הבגרויות ואכן חלק מהבגרויות פנימיותשם רגיל
מה שחשבתי זה שאולי משרד החינוך העריך שהקורונה תסתיים (כלומר החזרה לבית הספר והעבודה וכו׳) הרבה יותר מאוחר, ולכן קבע הקלות שבסוף לא היו מוצדקות, אבל הוא כבר לא יכל לבטל אותן...

(אצלנו למשל אחרי שהופסקו הלימודים שלחו מערכת-זום וסיימנו את כל החומר של הבגרויות אחרי שבועיים או אולי כמה שבועות, ונשארו רק חזרות.. אך עדיין זה לא היה הכי פשוט)

אבל לפי התגובות, נראה שבאמת הקורונה הקשתה בצורה משמעותית וההקלות מוצדקות.
(בהנחה שאתם אובייקטיבים..)
...רוח סערה
קח בחשבון, שלא כל בתי הספר חזרו למתכונת מלאה, ולא כולם חזרו מספיק בזמן כדי לאפשר חזרה מספיקה לקראת הבגרויות
אני עצמי לא הרגשתי מוכנה למרות שיעורי התגבור וההקלות
אבל אולי זה כבר באמת קשור למוסד שלי ולא למערכת החינוך עצמה
ממש לא הגזימו הם ציכים להוריד עוד!-אנונימי-


הגזימו לטובתינוחיוךך


אין דבר כזה הגזימו עם ההקלותחופשיה לנפשי
תגידו תודה ותשתקו
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך