להביא מים קרים 

עם כוסות חד- פעמי 

ואפשר גם עוגיות 

אבל אולי חשבת על לנסות לקחת את הדייט יותר בקלילות?

בדרך כלל לענות כן זה די דורש. הוא לא הביא את העוגיות כדי לאכול לבד.

היא גם נתנה פתרון. לשאול אם היא רוצה. ואז אם לא - לא לפתוח מראש את העוגיות והיא לא תרגיש נעים לאכול לבד.

'מתבקש'... אתה יכול להביא ולשאול אם זורם לה ואז למנוע את המבוכה שיכולה להיות.

וזה גם משתנה מאחת לשנייה, וגם אם היא תתפדח כמו מי שפתחה היא תרגיש לא נעים אבל זה לא סוף העולם. זה גם קורה.

הרבה יותר חשוב שתרגיש טבעי להתשמש באינטואציה שלך מאשר שתנסה לחשוש להביך מדברים שאתה לא מודע אליהם. ככה נראה לי.

זה תלוי מה שואלים. אם אתה שואל משהו אישי, ברור שלא ירצו לשתף.

אבל אם זה משהו קליל - בא לך לאכול? ואתה זורם ולא עושה מזה עניין אז יהיו כאלה שגם יזרמו..

אם אווירה נוח וזורמת לא נראה לי שזה מביך.

טוב, אולי קצת.

בלי חיתוכים, ובלי אבטיחים.

ואז אם לבחורה לא נח היא תמיד יכולה להסתפק בקנקן מים שהוא כמובן ללא תשלום.

מקסימום פרגנתם לעצמיכם איזה לימונענע גרוס והבחורה לא נבוכה. 

עדיף עוגיות מכבדות מהסופר 

הוספת לעצמך נקודות זכות על ההשקעה.

זה בטוח יותר מאשר בחור שלא הביא כלום...

אל תגידו שהבאתם את זה מהישיבה, למען ד' בשביל מה זה נצרך? כנות זה דבר חשוב, אבל גם יש צורך במעט טאקט..

מה אני אמורה לחשוב כשמישהו אומר לי שהביא את המיץ מהישיבה??! (כן כן.. זה קרה!)

גם אם יש לך את הסיבות הכי טובות אין צורך לפרט, אני לא מעוניינת לשמוע מאיפה הבאת את זה..

ומי שבכל זאת רוצה להיות כנה, אז כבר עדיף שלא יביא כלום..

ואז זה גם ככה או שתשתה או שזה יזרק... שלא תרגיש לא נוח שהיא לוקחת ממך.

(או שהיא תגיד שאתה שתלטן חח)

אם מישהו מוזג שתיה לכולם זה סך הכל נחמדות. 

מאמינה שאותו זה לא מביך.

ויש מצב שהוא רעב. אז שיאכל ויהנה.

ואם תרגישי בנח תצטרפי אליו.

(אני עונה מהמקום שלי כבת דווקא, יוצא לי הרבה פעמים לשבת עם בחורים בדייט והם מזמינים שייק או גלידה או אנעהרף, וכשהם שואלים ומה בשבילך אני עונה בשיא הפשטות, מים תודה. לא רואה בזה סיטואציה מביכה.)

האמת מסכימה איתך. ובאמת עובדת עם עצמי לשחרר יותר.. בכנות, לרוב לא מצליח לי..
אבל לגמרי מבינה יותר ויותר שזה חלק חשוב שאכן כדאי להתנסות בו..

לא יודעת להסביר על מה זה בדיוק יושב. כי אני לא בחורה שתקנית שמתפדחת יותר מידי.. וגם בדייטים, יחסית אני פתוחה וזורמת עם הענין (מה שהניסיון עושה לנו ) אבל כן, יש לי נקודה מול הענין של האוכל.

וניסתי לחשוב מאיפה זה נובע. אולי דווקא מהמקום שאני חייבת כביכול לאכול ממה שהוא מביא, זה לא עושה לי חשק.. 

ויצא לי להכין דברים (שקשוקה, פנקיקים, סתם פקל), לשבת בבתי קפה למינהם, להביא עוגיות ודברים מעצמי.. ועדין עובדה, אפעם זה לא זרם לי. כשהכנו את האוכל, היה מאוד נחמד העיסוק מסביב.. בקטע של האכילה- פחות..

פשוט כשאני בפגישה- אני נמצאת שם.. והאוכל לא עושה לי אתזה בכלל..

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.