אלא בגלל שאני כבר רחוקה משם כל כך, כל כך כל כך למעשה שזה מרגיש אבוד למדי
צר לי על ***** האבודה, אבל הבה ונעבוד עם מה שיש ולא נקונן על מה שאבד ולא ישוב, יאללה? יאללה
וכן, אולי זה גם קשור לעובדה שאנלא אוהבת להתחכך בעובדות הקרות ומעדיפה להדחיק כמה שאפשר, בסדר?
יופי
אמרתי אתזה
אז הזדקנתי
וזהו
חבל להתאבל על עלומי האבודים, בזבוז זמן וכח
ושני אלה לא בדיוק דברים שיש יותר מידי מהם לבזבז
טוב, אולי רק כח, זמן אני גם ככה משחיתה, אבל לפחות על דברים שלא דורשים יותר מידי כח...
חשט





