לפחות תורידי את המילה "תורנית" מההגדרה הדתית שלך.
כי תורנית את לא.
אולי מתעלמת תורנית...
סופריקה
לפחות תורידי את המילה "תורנית" מההגדרה הדתית שלך.
כי תורנית את לא.
אולי מתעלמת תורנית...
סופריקה
אתה נפגש איתה?
שוק בשר.
יש כבר הודעה מובנית מטעם האתר וזה בסך הכל לחיצה על כפתור אחד
פשוט לא מגיבים לפניות לא אישיות.
למה שאגיב?
אם הוא שולח משהו אישי יותר, ומתייחס לדברים שכתבתי בכרטיס או משהו בסגנון,
זו סיבה להגיב.
כי זה אומר שהוא חושב שאולי באמת יש התאמה, ולא סתם שלח הודעה כמו ב"רשימת תפוצה" וקיווה שאי מישהי תגיב...
לא מתאים לך, לא משנה למה, סבבה. אבל לפחות שהבחור ידע. ושוב, זה לא דורש מאמץ, לחיצה על כפתור אחד.
אגב הוא שלח ל30 בנות אותו דבר? תשלחי לו את ההודעה המובנית מטעם האתר. אותו מטבע
אגב איך הודעות יכולות להיות אישיות כש95 אחוז מהבנות לא עונות?
(תקראי שוב את ההודעה שלי למטה...)
למה אני לא מכירה אותו? ולמה היה נדמה לי שרק בחורים משתמשים בו?
רוב מכריע מתוך המיעוט המכריע של הבנות שענו לי תשובה שלילית, כל ההודעות נראו אותו דבר?
ועוד לא ענית איך אפשר לשלוח הודעה אישית אם גם להודעה אישית יש אחוז מענה שואף לאפס? מה יצא מהדבר הזה בלי 30 הודעות ביום?
מרגיש כמו הגרלה.
לכל הבנות שפניתי השתמשתי בשפה אחת - עברית.
אני מקווה שזה לא בעייתי מדי...
ועכשיו ברצינות:
את רוצה להכיר? אז מה זו השטות הזאת ?
מישהו כותב לך "היי, ראיתי את הכרטיס ונשמע לי מעניין, מעוניינת לנסות לבדוק? "
זה באמת נורא שהוא שלח את ההודעה הזאת לעוד 30 בנות?
את מצפה שתהיה רק אחת בכל האתר שהוא ישלח לה הודעה?
את יודעת שרוב הכרטיסים של הבנות נראים כמו שבלונה? "היי, אני X, למדתי Y, מחפשת מישהו שיודע לשלב תורה ועבודה" ? בלי שום ייחוד..איך מתוך המילים השבלוניות האלה מישהו אמור למצוא איזה ייחוד מסויים כדי לשלב אותו בפנייה?
ואני בפתיחה של השרשור עוד לא דיברתי על אילו שקוראות ומתעלמות (את אלה אני חוסם אחרי כמה ימים שאין מענה - לא בא לי להכיר מישהי שאין לה דרך ארץ מינימלית..ועוד מתפארת בכמה חשוב לה שהבית יהיה מיוסד על אדני התורה ...חה חה).
אני התכוונתי לזאת שמתעלמת ואפילו לא טורחת לקרוא מה שלחו לה...
עזבו את אתרי ההיכרויות לתמיד!!!!
ובכנות,
אני חושבת שהתנהלות כמו ש@מפוצלשים תיאר, באה מתוך מקום של הגנה ושמירה עצמית
כי יש בחורים שאם את רק מגיבה להם שזה לא רלוונטי הם נכנסים איתך לשיח בכח ומתחילים לדון למה וכמה...
אם זה ככה זה נורא..
את מתכוונת שמישהו מנסה לשכנע בכל זאת
זה קורה הרבה?
נשמע מביך ומוריד...
ומאז אני מגיבה פחות
אם שלחנו המון הודעות למה להתעכב על מי שסירבה
והמון!!
אגב, יש לי חבר שהוא אחלה בנאדם ובאמת בזוגיות הוא משקיע,
אבל בכל זאת הוא לא ממש יודע מה לכתוב בהודעה ראשונה אז הוא כותב משהו כמו "היי, אשמח להכיר"
זה לא תמיד איזה ערס..
בהתחלה ההודעות שלי היו אישיות, עד שהבנתי ש95 אחוז לא עונות והתחלתי לשלוח 30 הודעות ביום.
את יכולה לראות איך מה בסוף החלטתי על שליש גן עדן:
החלטתי סופית שאני לא מתקרב יותר לשליש גן עדן. מה עשיתי? - לקראת נישואין וזוגיות
אבל אל תשכח שהשרשור שלי הוא שרשור פריקה, אחרי תסכול מתמשך.
פשוט עצוב שזה כל כך נפוץ שאין מענה.
וכן, מה לעשות, אני מצפה ממישהי תורנית שתהיה עם יותר דרך ארץ.
אבל אולי באמת זה חוזר לעניין של הגדרות...
בקיצור באסה.
מפוצלשיםזה נאמר קודם כל אל עצמי
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?