שאצל בנות בדרך כלל נראים ניצני שדיים וצמיחת שערות ערווה ובית שחי לפני המחזור, אז צריך לשים לב לסימנים האלו ברגע שהם מתחילים זה הזמן לנהל שיחה....

הסברים על יחסים.. לא יודעת. מתמודדת בעצמי.

אצל אנדרוקירנולוג. זה רופא שמבין בהורמונים וכו. בנוסף לא יודעת מה הגובה שלה אבל עכשיו יש לה שנתיים וקצת לגבוה. אם היא ממש נמוכה אז כדאי גם להתייעץ עם הרופא הזה וגם עם דיאטנית איך להעשיר לה את התזונה שתתאים לגדילה מואצת

בהצלחה!

תחבושת לא נשמע לי מוקדם מדי
לפחות שתראה את זה מדי פעם
אולי יותר סביב לידה של האמא, אם יש כזאת...

היא היתה בטוחה שהיא עומדת למות! זו ממש טראומה.

עדיף לדבר מוקדם מדי ממאוחר מדי, זו דעתי.

איתי אמא שלי דיברה בגיל 10 - כשהיא מדגישה שבדרך כלל המחזור מגיע בגיל 12-13, אך יש מקרים נדירים שהוא מופיע כבר בגיל 9-10 ולכן היא מדברת איתי עכשיו.

במציאות קיבלתי רגע לפני שנהייתי בת 14, הייתי כבר בתיכון...

אבל ברור, שבגיל כזה - עדיף מאוד מאוד שלא לדבר על איך נוצר תינוק, וקשר בין איש לאישה...

אלא פשוט על הדימום והרחם. (אין צורך להזכיר את החלק של הזרע, ואפשר בהחלט לומר שאחרי שמתחתנים, אם ה' רוצה - הביצית הופכת לתינוק, ושאיך זה קורה היא תדע בעוד כמה שנים.)

במיוחד לחדר של אבא ואמא

נדיר מאד שפותחים אצלינו דלת סגורה (לא נעולה) בלי לדפוק. לקח הרבה חינוך ותזכורות אבל היום אין מצב כזה

אם הדלת סגורה דופקים.

(ברור שאנחנו גם נועלים, אבל סתם דוגמא, כשאני מתלבשת אני לא נועלת)

עכשיו עברתי לשיחת- אם אמא הלכה לנוח דופקים רק במקרי חירום. עדיין לא עובד....

חוץ מזה, אולי לא חזיות, אבל גוזיות ודאו' כדאי שיהיה לה כבר בסביבה, גם אם לא תשתמש בהתחלה

אולי לקנות לה איזה ספר על המחזור

ועוד משהו אני לא בטוחה שהשיחה על מחזור חייבת לבוא באותה נשימה עם השיחה על יחסים
זה כמובן נושאים קשורים, אבל לא חייב לקשר אותם מייד

אפשר לדבר על המחזור וההתבגרות וכל מה שסביבו (גם אם היא כבר יודעת הכל, זה טוב לעשות סדר, ולדבר על זה בצורה מסודרת)
ובלי קשר בפעם אחרת לדבר על יחסים, במיוחד לאור מה שקרה לכם

אחרי שהיא תתרגל לגוף ולהתליך אפשר לדבר על טמפונים. אבל אצלי היא לא הצליחה למרות שמאד עודדתי. גביעונית הכי הכי לא לגיל הזה לדעתי. 

אני בתור בחורה לא הסתדרתי עם טמפון וגם הבת שלי לא... אולי זה ענין של מבנה. אבל בהחלט עודדתי אותה לזה מאד

רק לדעתי לא בהתחלה. צריך כמה חודשים להתרגל למה שקורה

מכיון שדי ברור שאף אחת לא תצליח את זה על המחזור הראשון וגם לא על השני.

לא צריך לעבד את כל המידע בבת אחת. 

אבל זו רק דעתי

https://www.aviya-sadeh.com/

מאוד ממליצה לחפש חומר על זה לאמהות, זה יכול לעזור לך 

יש כל מיני מנחות דתיות למיניות בריאה היום , כדאי ממש ללמוד מה לעשות גם עם הבנות וגם עם הבנים

אני סיפרתי לבת שלי,ובאמת מזל,חשבתי שהיא תקבל בגיל מאוחר כמוני, ופתאום היא קיבלה מוקדם (ואז שוב היתה הפסקה ארוכה שלא קיבלה) 

בשיחה ששמעתי האמירה היתה לומר באופן מפורש: איבר מין בתוך איבר מין. וזה אחרי שמספרים את הביצית והזרע שמתחברים וכו. וכמובן התהליך שקורה בתוך הגוף שלה. עם הוספה מאוד חשובה שזה נעשה רק מתוך אהבה ורצון הדדי בין בני זוג. ושכרגע זה נראה אולי מוזר ומצחיק,אבל כשתגדל היא תבין שזה נעים כשזה נעשה נכון ומתוך קשר. 

אולי זה שאלה זה מקובלות ורמת חשיפה שכנראה שונה מאוד בין כל מיני מגזרים ורמות דתיות...

אבל אני פשוט לא מבינה למה לחבר את שני הנושאים?

למה אי אפשר פשוט להסביר שהגוף של האישה בנוי כך שלאישה יש רחם שבבוא הזמן שם מתפתח ההריון. 

וכשההריון עוד לא מתפתח יש תהליך שקורה כל חודש ויוצא דם, כמובן להסביר הכול על תחבושות ומצבי רוח וזה

אבל למה להכנס ליותר מזה? 

ככה לי זכור שהסבירו לי וקיבלתי את זה לגמרי... 

לי זכור שגם הציגו לי את זה כתהליך משמח שסה"כ מראה שהכול תקין בגוף וזה חלק מההתפתחות הטבעית.

אם הילדה עצמה יודעת ושואלת זה משהו אחר אבל אם לא למה לקשר את שני הנושאים?

סהכ ילדה בת 10..... 

שזה נורא משתנה ממגזר למגזר ומסגנון לסגנון

מסכימה איתך שאם הילדים יודעים עדיף שידעו ממך

אבל הייתי קודם משקיעה בחסימה ובהגבלה לאינטרנט,

ולא , לא לתת סמארטפון מגיל אפס לילדים ...

זה מאוד ענין של מוסכמות שונות ואפשר לראות את זה רק בפורום הזה- יש פה תיאורים של שיחות שמעולם לא הייתי חושבת לשתף ילדות בגיל 10... פשוט לא מתאים ואין להם כלים לקבל את זה... זו דעתי. 

בכל אופן לדעתי לא צריך להיות קשר בין 2 הדברים

כי באמת צריך כנראה להקדים את השיחה על המחזור עם השנים... 

אבל לא כל דבר מתאים להגיד באותה נשימה.

מכיון שבגיל 10 כשאמרתי לבת שלי שלאבא יש זרע והוא נותן אותו אחרי שמתחתנים לאמא ונוצר תינוק, היא לא חקרה הלאה. קיבלה את זה וזהו, לא ממש ענין אותה מה ואיך. ובגיל יותר מבוגר היא היתה מתחילה לחקור אז לי זה היה נכון לעשות ככה. כמובן כל אחת מכירה את הילדה שלה ואת הבשלות שלה וצריכה להתאים לה את השיחה לפי זה. זה לא מתכון אחד לכולן.

לי היה ועד עצם היום לא נעים לי לדבר עם אמא שלי. אבל זה , סליחה שאני אומרת עליה, אשמתה. היא בחיים לא דיברה איתי.

הבנות שלי מרגישות מאד נוח לדבר איתי על הכל ועובדה שהגדולה באה לשאול אותי מה ומו. 

אז אני לא אומרת שזה משוואה של שחור לבן. ולא תמיד זה עובד. אבל אני כן חושבת שצריך בהחלט לחסום ערוצים כמו אינטרנט וחברות (למשל כשדיברתי איתן על מחזור הדגשתי שזה לא נושא שיחה לחברות ברוב עם.. חברה טובה מאד אחת אפשר לשתף שקיבלתי וכואב לי וכו לשם התמיכה, אבל לא לעשות מזה שיח כיתתי) ומצד שני כן ליצור ערוץ פתוח עם הילדות. וזה אומר לדבר איתן המון. לפתוח נושאים כאלו כמו מחזור וכו, ובאופן כללי לדבר ולספר על החיים שלי ומה שעובר עלי וקשה לי וטוב לי ורע לי ועוד

קשה ליישם. אכן..

אחת על השניה ולהחליף בתדירות גבוהה. תלוי ברמת הדימום שלה.

לשאלה שהיא שאלה אני אמרתי פשוט- לפני החתונה לומדים איך עושים את זה, בע"ה אני אסביר לך גם. כן כן, כללי מאד, אבל זה המידע שלדעתי התאים לגילה. לא קישרתי את זה לאהבה וחיבוקים בכלל, השארתי את זה ברמת הטכני.

אחרי השיחה שעשית לבן שלך, במהלכה הייתי מתה כמה פעמים

אז שיחה לבת על מחזור? בלי כל הקרי , אשכים, שירותים מסריחים, חיבוקים מיוחדים ושאר דאווינים? סתם מחזור? כאילו, זה כל כך קטן עלייך שאת צריכה זכוכית מגדלת 

צאי איתה לטיול וגלידה, והיא לא צריכה לדבר איתך. את תדברי והיא תקשיב. תגידי לה שהיא לא צריכה לענות כלום , את תסבירי והיא רק תקשיב,  והיא יכולה לבוא אלייך מתי שבא לה בהמשך אחרי שהיא חשבה על הדברים.

משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית

או מישהי כמו חנה כהן אלורו

לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

למשל השיטה הייחודית של חב"ד.

עונת אור זרוע למי שנוהג וכו'

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע. 

זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..

אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .

גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה

סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות 

ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה

תודה לךך

מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך

גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי) 

מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.

בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל...