די. זהו. מאבדת את זה.אהבתחינם
דורשת את עזרתכן במיידית!📢
תינוק בן שנה שעושה לי בית ספר
*בית ספר* !!!!!!
מפונק מאוד, כל ציוץ אנחנו ישר קמים והוא קלט את זה ועכשיו על כל גבר משתעל ,או עושה את עצמו נחנק ה' ישמור יודע שישר נקום.
כל מהלך היום תלוי בי מאוד, הוא איתי בבית.
ב"ה משחק עם החברים, מתפתח בלי עין הרע מהמם.
אבל על כל דבר מתפנק ובוכה.
והדובדבן שבקצפת!!!!
הוא לא ישן בלעדי
הוא ישן איתי במיטה,איתנו.
אני מכורה לזה כן?
אבל זה כבר לא בריא לנו.. כזוג, וגם כל אחד לעצמו.
יוצא מצב שאין לי דקה של שקט, דקה....
אני עייפה, גמורה..
באלי ב8 שקט
כמו כולן
אני יודעת שטעיתי
אל תגידו לי את זה.
אבל תעזרו לי
כל טיפ שיש לכן תביאו לי, בבקשה.
שיהיה בריא כפרה עליו
הוא שואב ממני המון, המון.. ב"ה לא מתלוננת הוא מתנה.
אבל באלי מקלחת בשקט,
באלי שיחה עם בעלי בלי בכי ברקע,
באלי נס בשקט, אני ואיזה שיעור תורה בכיף שלי....
באלי שקט.

הבאנו יועצת שינה, לא ממש עזר.
תביאו לי עצות.
בואי נתחיל ש"8 בשקט כמו כולן" לא יודעת על מה את מדברתמיואשת******

הנסיכה נרדמת ב9 וחצי+

ורק בגיל שנה ו-7 חודשים התחילה לישון לילות רצוף

כל עוד הנקתי אותה ישנה חצי לילה במיטה שלי

 

אין לי עצות מי יודע כמה, רק רציתי להפריך את תיאורית הכולן כולן שלא עוזרת לשפיות של אף אחד

 

חיבוק גדול!

יודעת מה? אתפשר על 9 וחציאהבתחינם
זה עדיין לא 1-2 בלילה
ברור ברורמיואשת******

אין מה לעשות. לנשום עמוק להבין שהוא הולך לבכות הרבה, והטיפ הכי חשוב שלי זה לא לבוא לתהליך עייפים. כשעייפים נכנעים מהר העיקר לישון

את שואלת איך? משמרות. אחד ישן השני מחנך אותו ואז מתחלפים

אצלינו בעלי היה רך לבב ולפני כל משמרת שלו הזכרתי לו שאסור לצאת איתה מהחדר, לא להיכנע, לא להביא אותה למיטה שלו. אחרת הוא היה "שוכח" ונכנע לה... 

בעלי רוצה לעבוד בשיטה אחרתאהבתחינם
לתת לו לבכות יום יומיים זה יסתדר.
לא יקרה
פשוט לא! כמובן שהוא לא עושה את זה
אני מאוד קשה בקטעים האלה
אין סיכוי שהבן שלי יבכה את נשמתו ואני לא אתייחס רק כדי שאני ישן
בטוחה שיש דרך יותר נעימה לו ולי
אין דרך בלי בכי. השאלה איזה בכימיואשת******

אם זה בכי קורע לב שלא מתייחסים אליו חס ושלום

או בכי של הילד במיטה ואת לידו, מסבירה, מדברת , מתקשרת שאת שם והוא לא לבד, אבל עכשיו הוא צריך לעשות משהו שהוא לא אוהב ואולי גם קשה לו- לישון במיטה שלו.

לא מכירה דרך שהילד לא יבכה. הוא רוצה לישון אצלך, הוא יודע שבכי נותן לו מה שהוא רוצה. אז הוא יבכה. השאלה איך אתם מתמודדים עם זה ומה מעבירים לו.

בהצלחה

ממש מסכימהאישהואימא
אני בן אדם מאד רגיש וממש קשה לי לראות ילד סובל ובוכה.
אבל פעם למדתי שיעור מאד גדול לחיים- הכרתי באיזה מסגרת ילד שאמא שלו כל כך פינקה אותו ולא רצתה שיהיה לו שום סבל בחיים, שהוא נהפך פשוט לילד מפלצת.. עצוב להגיד את זה. הוא לא היה מוכן להתמודד עם שום קושי ושום אתגר- בכיתה א לא היה מוכן ללמוד לקרוא ולכתוב, לא היה מוכן להתאמץ בשום דבר והיה אלים ותוקפני עם השנים.. בסוף עירבו את הרווחה בסיפור. זה סיפור מאד קיצוני אבל זה הראה לי שסבל וקושי זה לפעמים דבר נצרך לגדילה, למידה והתפתחות. גם אנחנו כמבוגרים צומחים הרבה יותר מקשיים מאשר מאושר. לצערי ככה העולם עובד. אז לא אמרתי חס ושלום לגרום לילד לבכות סתם. וגם הכל צריך בעדינות ובמינון. אבל אם נעשה הכל בשביל שילד לא יבכה, רק נגרום לו נזק...
לא לא... הוא קטן וזו לא דרךחדשה ישנה
סתם יגרום חטראומות של נטישה.

אני חושבת פשוט (ממש..חח) לעשות את זה בהדרגה.
נניח הוא בוכה על משהו שנראה לך סתם פינוק, אז לא ישר לקום אליו.
וגם אם את כן רוצה להתייחס לבכי שלו, זה לא חייב להיות שאת מרימה אותו, את יכולה לדבר אליו - 'מתוק שלי, אמא כבר באה". "ממוש, זה היה לך לא נעים שנפל לך הכדור?" אפשר לשיר לו מרחוק. את לא צריכה להיצמד אליו כל הזמן.

בקיצור, נראה לי מילת המפתח היא הדרגה באיזון.

בהצלחה! זה נשמע סופר מתיש!
מה ניסיתם עם היועצת שינה? איזו שיטה? לגבי השיעולבתי 123
יאאאווו גם אצלנו זה ככה אבל למדתי להבין מתי זה סתם הצגה ולא להגיב או לקפוץ
בקשר לשינה אין מה לעשות ברור שזה לא בריא לאף אחד מכם בסיטואציה שנוצרה וגם הוא צריך ללמוד להרדם לבד תחשבי על זה שזה רק לטובתו פשוט להחליט על זמן שמתחילים בתהליך ופשוט לעשות את זה בהדרגה אבל בניחישות ולצפות שיהיו כמה לילות של בכי וללא שינה
לשים בחדראהבתחינם
לעמוד לידו, להגיד לו אמא פה.
זה עבד
אבל הבכי הקורע לי גומר עלי
ואז שאני עולה לישון ראני מביאה אותו למיטה שלי...
לא מוותרת על הנוכחות שלו איתי במיטה

ואי שחקן של הבימה.
בעלי כל פעם מתעצבן איך אני נופלת ברשת....
חדר אחר או מיטה בחדר שלך? לפי מה שכתבת אתבתי 123
מאוד מודעת שעניין הקושי הוא בעיקר אצלך אני לא בעד לתת לבכות אבל אם הוא במיטה לידך והוא בוכה כשאת לידו אז אין מה לעשות הוא חייב להתרגל
בחדר אחר,אהבתחינם
יש לו גם לול לידי וגם שם בוכה..
אבל בדרך כלל אנחנו שמים בחדר שלואהבתחינם
בעלי כל הזמל צוחק שעשינו לו חדר כלכך מושקע באיזה 12 אלף שח ואף אחד לא ישן שם..😅
אז תתחילי מהמיטה לידכם ותני לו לבכות הוא מוציאבתי 123
את כל התסכול שלו וילמד להרדם כמובן כשאת לידו ומנחמת אותו באמת שאין פתרון קסם
את מכירה את שיטת שפר? אף פעם לא למדתי אבל אני חושבת שהגישה מאוד מתאימה לתינוקות פשוט תאמיני בו ותבטחי בו שהוא יכול
איפה קוראים עליה?אהבתחינם
נראה לי שיש פה נשים שמכירות את השיטה נסיבתי 123
לפתוח שרשור או שתחפשי באנטרנט יש קורסים להנחיית הורים באמת שחוץ ממה שאמרתי אני לא מכירה לעומק
פשוט להבין שהשינו במחשבה שלנו והאמונה בילד שהוא יכול גורמת לשינוי אצל הילד
אוקי תודה רבה אקרא עליהאהבתחינם
תודה רבה🌹 אין עליך תמיד עוזרת...
בהצלחה!בתי 123
הבעיה שאת מתרגשתמצפה להריון.
הוא יודע איפה ללחוץ בשביל שתיכנעי
תהי אסרטיבית
קביעות ועיקביות זה דרך להצלחה בגבולות ברורים
מה עם ה"לוחשת לתינוקות?" יש לה ספר בצבע ורוד כמדומני, ובוהשם בשימוש כבר
היא מסבירה איך לתקן טעויות. וגם ספר צהוב בשם "הלוחשת לפעוטות". אני אהבתי את דרכי החינוך, מזהירה שצריך להתחבר לרעיון העיקרי של השיטה.
חיבוק גדול.
באמת לא קל.
וגם הדרך לשינוי לא תהיה כ"כ קלה, אך אפשרית.
בהצלחה אחותינו🙂❤️💜🧡
איפה קונים אותו?אהבתחינם
תודה יקירה🌹
בכל סטימצקי או צומת. ואם יש ספריה באזור ממליצה להשאיל משםהשם בשימוש כבר
קודם, תתרשמי קודם.
בהצלחה!!
אוקי תודה😘אהבתחינם
^^^אמא וגם
הספר הורוד ממש מומלץ. גם הצהוב אחלה
מתי הוא ישן צהרים?אמא גם

נראה לי שההרדמה בלילה גם קשורה לכל ההתנהלות במשך היום

 

אבל גם לכמה הוא ישן ומתי הוא קם בבוקר ואחהצ

הסדר יום שלו ככה-אהבתחינם
בגלל שעולה לישון מאוחר
קם עד 9 וחצי
אוכל בקבוק, חצי שעה אחרי ארוחת בוקר,
שנת בוקר,
משחק,
עולה לנוח לקראת 13:00
קם אוכל צהרים,
משחק
עולה לנוח לקראת 16:00
קם , אוכל,
משחק
מתקלח,
ואז מתחיל הסרט...
לא נרדם אם אני לא לידו ,פשוט לא.
שמה במיטה של, בעגלה, חולצה שלי ליד כלום..ככה עד 11 בכיף ויש ימים שנרדם ומתעורר אחרי שעה וערני עד 1-2
תינוק שישן ב16:00oo
לא יכול לישון באופן תקין בלילה. ונראה לי שבגיל הזה מספיקה שנת יום אחת
בלי בוקר?אהבתחינם
אחת בצהרים בשעה 13:00-14:30? זה לא קצת מדי...?
לאoo
זה כלל די פשוט, ילד שלא נרדם באופן באופן קבוע, כנראה לא מספיק עייף
או שהוא יותר מדי עייףכי לעולם חסדו
וגם לקום ב9 זה מאוחר... ברור שלא יהיה עייף בערבחילזון 123

שיישן מ12 עד 2 כזה וזהו

נכוןoo
תכלס כדי לסדר את השינה צריך דבר ראשון להוריד את השינה של אחהצ, הדבר השני להזיז את שנת הלילה לשעות תקינות, להעיר בהדרגה בבוקר ב8 ואחכ ב7
ועוד משהוoo
כתבת שאת מטפלת בבית. המצב הזה מאפשר לו לישון עד 9 בבוקר. שתינוק הולך למטפלת בבוקר אוטומטי שעות הלילה שלו מסתדרות לקימה המוקדמת בבוקר, ולכן חשוב להעיר אותו בהדרגה מוקדם בבוקר
הבת שלי מתעוררת כל בוקר ב-06:00 כדיכי לעולם חסדו
להגיע למשפחתון ועדיין נרדמת באיזור 00:00
בת שנה? ישנה אחרי המשפחתון?oo
ישנה יותר משעתיים במשפחתון?
בתכי לעולם חסדו
שנה, ישנה פעמיים במשפחתון. כל פעם שעה.
לא ישנה אחרי המשפחתון.
סהכ ישנה 8 שעות ביום?oo
זה נראלי ממש מעט לגיל שלהoo
זו בדיוק הנקודה שלי כי לעולם חסדו
לא יודעת איך אפשר לשפר...
ואי קשה!באורות
אולי לבדוק שאין חוסרים תזונתיים כלשהם? של ויטמינים וכו'.
זה ממש מעט מידי שעות בשבילה, ממש!
היא צריכה לפחות עוד 4 שעות שינה ביום.
הייתי מתייעצת עם מישהי מקצועית. ❤
למה? הבן שליחדשה ישנה
ישן ב16:00, גם הוא בן שנה תכף, ונרדם בערב בשעה סבירה בהחלט.
דוקא שמעתי מיועצת שינה ששנת אחר הצהריים עוזרת לשנת לילה, שינה גוררת שינה.
מה שכן, הילדון של @אהבתחינם בבוקר הוא קם מאוחר מידי, ואת זה צריך לקצר לו.
כמו שאמרואמא גם
לסדר את היום
להתחיל אןתו מוקדם יותר ולהוריד את השינה ב4
כבר לדעתי יסתדרו דברים

וגם לדאוג שהוא מתעייף במשך היום,שיוצא החוצה ומוציא מרץ ולא רק נשאר בבית.
לא זוכרת אם פירטת לגבי זה
אולי בבוקר להעיר אותוחדשה ישנה
חצי שעה קודם. (9:00)
אחרי שלושה ימים כאלו,
להעיר שעה קודם (8:30)
ושוב, שלושה ימים להעיר
שעה וחצי קודם (8:00)
וכן הלאה.

הבן שלי בגיל הזה, קם בבוקר ב6:30. עושה השכמה ואז בערב ישן ב21:00 בערך.
קודם לא עשית שום טעות..במבי2
הקטן שלך רק בן שנה
זו שנה שהוא באמת היה צריך אותך ואת אותו.
עכשיו זה באמת הזמן לאט לאט לשחרר אותו ממך,
לדוגמא כשהוא משתעל אל תקומי אליו אבל כן תתיחסי מרחוק, תסתכלי עליו תחייכי ותגידי לו משהו "מתוק שלי אני אוהבת אותך"
אני תמיד אומרת שילד צריך לדעת כבר מגיל קטן שיש זמן פרטי לאמא, מגיל אפס לא נבהלת שהם בוכים כשאמא הולכת לשירותים ככה לומדים (בעיקר אנחנו כאמהות צריכות לדעת לא להתרגש מזה, לא יקרה כלום לכמה דק)
אוף הלואי ואצליחאהבתחינם
תודה🌹
8 שקט כמו כולן? אין דבר כזה. זה רק נדמה לך שזה כך אצל כולן..חילזון 123

לא חושבת שטעית, הוא תינוק, הוא צריך להיות לידך
זה הכי טבעי שבעולם
עד גיל 3 זה יעבור...

כמובן אפשר להתחיל להרגיל אותו
אבל זה יכול לקחת זמן
שינה זה עסק מסובך...

לא באמת 8, אבל 9-10 זה בהחלט סבבה חח...אהבתחינם
כן לא ציפיתי שיתנתק ממני לגמרי,
אבל בהחלט מרגיש לי שהוא יותר מדי מתפנק עלינו
אני מטפלת בילדים בבית, והם בגילאים שלו
הם בשעה 8-9 במיטה ישנים לילה שלם...
לא אכפת לי שיקום באמצע הלילה לאכול נגיד,
אבל שלא ישן כלכך מאוחר ..
חסר לי הסדר הזהאהבתחינם
קודם כלהבוקר יעלה
להוציא את הלול שלו מהחדר שלכם, שלא תהיה אופציה כזאת. יש את החדר שלו וזהו.
אולי אני קשוחה רצת אבל זו דעתי.. אם את מניקה, לקום להניק ולהחזיר.. הוא בן שנה, לא כמה חודשים. זה אחרת.
לעשות לו טקס שינה, אחרי הטקס לומר לו שאתם יוצאים מהחדר אבל אתם בסלון. כל כמה דקות להיכנס לעשות ששש להרגיע ולחזור. להגדיל בהדרגה את הדקות..
מסייגת ואומרת. כשחי לא עזר כל העצות הבאתי יועצת שינה וממש לא התחרטתי.
בגיל יותר גדול, 3
אם את מעוניינת..
איזה שמונה בשקט כמו כולם חחחחח חמודה אתאורוש3
אצלי אותו דבר או אפילו גרוע יותר. את בחברה טובה. סתם שלא תרגישי חריגה
יש לכם מיטה רגילה נוספת בבית?יעל מהדרום
לק"י

אולי להשכיב אותו שם יחד איתכם, ואחר כך להעביר למיטה שלו?

אצלי מגיל שנה וחצי ישנו במיטה רגילה, כי היה לי יותר נח להניק בשכיבה בלי להעביר אחר כך למיטת תינוק (תוך חשש גדול שהם יתעוררו מזה).

וניסיתם לידד אותו עם המיטה שלו?
בגדול ניסינו הכל.אהבתחינם
הרעיון עם המיטה בהחלט נשמע טוב.
תודה
אפשר מיזרון על הריצפה או מיטת מעבר נמוכה ואז לא צריך להעביר.חילזון 123


מזרון על הריצפה ניסנואהבתחינם
היה זוחל לי לחדר שלו,
ומשחק...
באמצע הלילה הייתי שומעת את המשחקים שלו מנגנים חחח
בסדר אבל זה יכול לתת לך זמן שקט בערבחילזון 123

להרדים אותו שם
ואם את הולכת לישון אז תעבירי אותו אליך

זה מה שאני עושה הרבה פעמים

לילדים יש דבר נפלאאישהואימא
הם מתרגלים מהר מאד לשינויים.
אבל בשביל שזה יקרה צריך שאנחנו ההורים ניהיה
עקביים
בטוחים בעצמנו
ונדע שיהיו כמה ימים מאד לא פשוטים כי הילד ינסה לראות אם אנחנו חזקים עם השינוי.
ילדים צריכים גם את הגבולות
והורים צריכים קצת שפיות וזמן לעצמם
בסופו של דבר ילד צריך הורים שמחים טהורים עם זוגיות טובה, זה רק לטובתו..
לדעתי קודם כל את צריכה לשבת עם עצמך ואולי גם עם בעלך ולהגדיר לעצמכם בבירור מה אתם רוצים, מה חשוב לכם ובמה חשוב לכם לעשות שינוי. ולהתחיל בהדרגתיות ובעדינות. אבל לא לוותר לו.
וואו זה קשהאמא וגם
מה עם לנסות לפנק אותו פחות?
להכניס לעצמך שזה מזיק ולא טוב *בשבילו* הפינוק הזה,
ולפעמים לא לתת לו מה שהוא רוצה, לתת לו לחכות קצת כשהוא מבקש ולא לרוץ באותה שניה.
לעזור לו לפתח מיומנות של המתנה ותפיסה שלא הכל חייב להגיע מיד.
אני חושבת שבמקרה הזה האמת כואבתמלאת אושר
הייתי בדיוק כמוך, ידעתי שאני רק מקשה על השינה של הבן שלי בזה שאני קופצת מכל פיפס שלו אבל פשוט לא הייתי מסוגלת לשמוע אותו בוכה.

ובדיוק כמו בעלך גם בעלי דחף לבכי עד שהוא יקלוט איך ישנים. אבל פשוט לא הייתי מסוגלת..

אז דבר ראשון הרגלי שינה בסיסים הייתי מקנה מהרגע הראשון- במיטה שלו ובשעות קבועות. ומשם כמה זמן שזה יקח, גם אם את מרדימה אותו במשך 5 שעות- אבל בסוף הוא נרדם במיטה שלו, ועצמאית, זה כבר נצחון.

השלב הראשון זה במיטה שלו. לי עזר לעשות דברים למענו (כמו לשיר לו ולהגיד לו כמה אני אוהבת אותו- תוך כדי שהוא בוכה) ממש לעמוד בקצה החדר, כשאני רואה ויודעת שהוא בוכה מעצבנות אבל חוץ מזה הוא בסדר גמור, וזה עזר לי להתגבר על הקושי שלי מול הבכי ולא ישר לרוץ להרים אותו ולהרדים בידיים. אבל זה לקח המון זמן, כי זה שהיא ראה אותי גם הפריע לו להרדמות.

אחרי כמה שבועות החלטתי שדי הגיע הזמן לקצר את זמן הבכי, שאני אשכיב אותו לישון ותוך 5 דקות הוא ירדם. כי זה שזה לוקח כל כך הרבה זמן מקשה עליו. ושאם אני רותה שיהיה לו טוב אני צריכה לשחרר ולהתרגל לזה שהוא בוכה עד שהוא נרדם- אז בימים הראשונים הייתי יוצאת מהבית בזמן הבכי. אחרי זה שכבר הרגשתי שאני טיפה יותר מסוגלת לשמוע (אחרי שהוא נרדם בימים האלה אחרי 30 דקות בכי גג וממש ראיתי איך בזכות זה יותר טוב לו במשך כל היום) הייתי בבית עם אוזניות. או מתרכזת בדברים אחרים. וכל הזמן כולם אמרו לי שבשיטת ה"5 דקות" ממש תוך כמה ימים הוא כבר נרדם בקלות לבדו.


אז לא. היום חודשיים אחרי שהתחלנו בשיטה הזו הוא עדיין בוכה 20 דקות מורטות עצבים כל לילה- אבל אז ישן רצוף עד הבוקר (שזה חדש ממש, כי עד היום הוא היה לגמרי תלוי בי כדי להרדם, גם באמצע הלילה) וכמובן מציצים מידי פעם לראות שהוא בסדר

אבל הבנתי שאני לא אכזרית אם אני נותנת לו לבכות- אלא ההפך, אני אמא טובה יותר.


חושבת שברגע שתעשי את השינוי בראש שלך את תראי כמה יותר טוב לילד שלך!!! הוא כיום ממש קם עירני ושמח, הולך לישון ב9 בערך. וקם ב7.

ובכללי הוא דווקא יותר מבסוט מהחיים, למרות כל הפחד שהיה לי מחרדות נטישה לפני כן...
זה בול אניאהבתחינם
יואו תודה שהשקעת ורשמת לי תגובה כזאת מהממת
אין ספק שאשמור אותה והיא תעזור לי מאוד
תודה תודה תודה⁦❣️⁩🌹
לא חושבת שזו הדרך הטובה...ה' אלוקינו
איזו תגובה מושקעת, כל הכבוד!השם בשימוש כבר
סליחה, מי אמר לך שזה שהוא בוכה כל יום חצי שעה זה טוב יותר?ה' אלוקינו
נשמע לי המון ..... סליחנ. ועוד את אומרת חודשיים.אז בכלל.
סליחה ממש,אבל לדעתי זה לא טוב שאת שמה אוזניות והוא בוכה חצי שעה כבר חודשייםמה שמדברים על בכי זה 3 ימים לא חודשיים.
משהו לא תקין שהוא חודשיים בוכה,לדעתי תתייעצי עם גורם מוסמך.ה' אלוקינו
ואני עדינה בתגובה שלי, למרות שממש כואב לי לקרוא מה שאת כותבת.
מסכימה שאת החלק הזה לא אהבתיאהבתחינם
אבל בגדול הגישה ממש טובה
איזה גישה ?ה' אלוקינו
את הגישה של לשחרראהבתחינם
שמותר לו לבכות.
אצלי זה קיצוני בקטע שאסור שיבכה.
אסור. אסור. אסור.
ובגלל זה היותר מדי פינוק..
גם קיצוני לצד השני זה לא טוב, שיבכה יותר מדי
צריך איזון
וזה היה הייאוש שלי
שאין איזון.
עשינו יעוץ שינה- הדרך שבה פעלנו היא משםמלאת אושראחרונה
ואם שמת לב זה גם היה מאוד הדרגתי, בהתחלה הבכי היה תוך כדי שהוא רואה אותנו ואנחנו שרים לו. והיום גם כשהוא בוכה זה לא בהיסטריה אלא בהתלוננות.

ואולי זה תלוי ילד- אבל אצלנו ראינו במו עיננו שבמשך החודשים שהיינו מרדימים אותו במשך 4 שעות כל ערב (שגם אז הוא בכה פשוט כל דקה נכנסתי לחדר להרגיע ואז ברגע שהנחתי במיטה הוא חזר לבכות) הוא היה הרבה יותר עצבני, ועייף מאשר היום.

עכשיו הוא הרבה יותר חייכן ומבסוט וטוב לו. גם פתאום הוא התחיל ממש להתפתח, כשלפני זה היה לו טיפה עיכוב התפתחותי..


ועדיין, את כל זה עשינו רק מגיל שהנקה כבר לא סיפקה אותו בתור מזון ושהוא כבר היה הרבה פחו ת תלותי (או אמור להיות פחות תלותי). תינוק פיצקי עד גיל 10 חודשים אפילו לא נתתי לא לבכות אפילו 2 דקות. (לא יודעת אם טוב או לא אבל ככה עשיתי..)


קיצר ברור שצריך לראות מה טוב לילד. ושוב, עיקר האמירה שלי זה קודם כל שינוי בראש, האם משנים את המעשים או לא זה באמת לפי מה שטוב לילד.


תודה לך באורות!ה' אלוקינו
רק מעדכנת-אהבתחינם
שהיום הוא נרדם ב10..
לא שמתי אותו לישון בשעה 4, וב"ה איך ששמתי במיטה נרדם טפו טפו טפו...
היה לי ערב לעצמי ... איך התגעגעתי!!!
עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

מה עם דונה?רק לרגע 1אחרונה

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריהאחרונה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

נשמע לי סבירשיפור

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולהאחרונה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

כאבים בקיום יחסים (נשים בלבד)אנונימית בהו"ל

אני כמה חודשים אחרי לידה

כבר בסוף ההריון התחילו לי כאבים, רופא הביא לי ג'ל לשים כל פעם, עזר חלקית מאוד

בפועל כל סוף ההריון כמעט לא היינו ביחד כי סבלתי

חיכיתי ממש לאחרי הלידה

התאוששתי והכל טוב, אין תפרים, בדיקות טהרה לא כאב לי,

ושוב כאבים בזמן קיום יחסים

זה מייאש אותי

זה אמור להיות דבר טוב ונעים

ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי

או שאני ממש סובלת או שלא נעים לא נורא

נמאס לי, זה מבטל לי את החשק לגמרי ולא בא לי כלום

אפילו לא חיבוק

לא יודעת מה אני רוצה ממכן

אולי תתנו לי רעיונות מה יכול לעזור מנסיונכן

מניקה? אם כן,הייתי חוזרת לרופא לברר על קרם אובסטיןאלישבע999

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

בפנים. לנשים בלבד!!!מרגול

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

תודהאנונימית בהו"ל

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

אז רופאת עריה וגם ייעוץ הלכתימרגול

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

מצטרפת לגבי החשיבות של ייעוץ הלכתישיפור

מהניסיון שלישיפור

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

(אני אנונימית אחרת)אנונימית בהו"ל

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

אני חושבת שמרשם למשחה פעם ראשונהשיפור

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

יש וגיפם שזה אותו דבר בלי מירשםעל הנס

בהנקה הקודמתאנונימית בהו"ל

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

אצלי כשלא הספיק אובסטין אז פיזיו' עזרשיפור

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

לבדוקזוית חדשה

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

אין את שניהםאנונימית בהו"ל

תודה לך

רופאת עריהילד בכור

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

תודהאנונימית בהו"ל

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

תנסי להחליף גלברונזה

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

מה זהאנונימית בהו"ל

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

לפני כל מה שכתבו פהoo

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

נצודקתאנונימית בהו"ל

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

אםoo

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

אבלאנונימית בהו"ל

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לגוףoo

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

אצלי היה הכי קשה דווקא בהריון הכי לא צפוף שליהריון ולידה

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

אתoo

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

מתי אמרתי לטפל בלי לתת מנוחה?הריון ולידה

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אבל יש פתרונות שיכולים ממש לעזור!!!שיפור

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

ממש לא כל דבר עובר לבדמרגול

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

זה נכון. אבל פה לא מדובר על תקופה ארוכהפרח חדש

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

רק להגידנעמי28

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

חודשיים מהלידה זה כלוםם זה תמיד כואב בשלב הזההלוואייי

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

היי אני יכולה להגיד שגם אחרי חצי שנה כואבהריון ולידה

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

הי אהובהממשיכה לחלום

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

בול מה שרציתי לומרעוד מעט פסח

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

לא יודעת באמת מה הפתרוןכל היופי

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

קודם כלעוד מעט פסח

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

היית בפיזיו רצפת אגן?אמאשוניאחרונה

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

פריקה. בקשה לייעוץ. ארוך.. מאשה בחודש שביעי🙄,שגרה ברוכה

אמנם רק שבוע 28. אבל יש כבר מחשבות והתלבטויות איפה ללדת ומה לעשות לאחר הלידה.

רקע:

כל הלידות שמתי בתינוקיה.. בלילה ביקשתי שיתנו מטרנה כדי שאוכל לישון. ביום היו איתי בתכלס רוב הזמן בהנקה.

דגש: לפחות 8-10 שעות ראשונות של אחרי הלידה אני בקושי יורדת מהמיטה בגלל סחרחורות ולחץ דם נמוך וכו'.

אני לא הולכת לתינוקיה אפילו.(מזל שביממה הראשונה הם הרוב ישנים) שולחת רק את בעלי שיבדוק מה קורה וכו' אבל ככה זה יוצא כל לידה לאחר שהתעלפתי אחרי הלידה השניה קלטו שזה דפוס ממש ולוקח לי זמן לחזור. גם ביום השני אני קצת מסוחררת ולא מתהלכת הרבה מאוד אבל בשיפור ניכר לעומת היממה הראשונה.

ילדתי ארבע פעמים בשמיר(הכי קרוב לי לבית). אחת במקום אחר.

בארבעת הפעמים האלה צברתי האמת טראומןת.

מהלידה עצמה (לא תמיד קשור אליהם)

הלידה שלי מתפתחת מהר מאוד יחסית. מפתיחה 5 עד שעה התינוק בחוץ. והבעיה שאני קצת מושכת בבית כי כביכול לחכות שיהיו צירים יותר ארוכים וקרובים רק שבעצם אצלי הלא ארוכים והלא סדירים וכו' פותחים לי לחמש. ואז אני נוסעת . משם רוצה אפידורל עד שמגיע והכל דוך אני בפתיחה מלאה. גם שמספיקה לקבל אני לא נהנית ממנו בכלל וצריכה ללחוץ. אז צברתי סיפורים ותסכולים מבחינת הלידה. ובנוסף ויותר חזק מהכל, מהאשפוז של אחרי.

מצד אחד שמה בתינוקיה גם בגלל ההתאוששות שלי של אחרי הלידה שיותר ארוכה. אפפעם לא הייתי מאלה שהולכות להתקלח מיד אחרי וניידות והכל.

וגם שבאמת רציתי לישון בלילה. בפועל, מה שאני באה לומר . בלידות האחרונות לא היה כך.

אחיות התינוקיה זלזלו, השפילו אפילו הייתי אומרת. כמה האכלת לא האכלת טוב. כן טוב. לא עשית. כן עשית וכל מה שאגיד קשה להסביר כי התגובה שלי עכשיו לא תהיה כמו מיד אחרי הלידה שאני נפשית ופיזית שבורה ומרוקנת. רגשית במקסימום.

בלידה האחרונה בכלללל.. גם 12 בלילה אני אומרת לאחות תקשיבי אני מאוד עייפה ונרדמת איתו. אין לי מלווה איתי תתני לו מטרנה בבקשה ואגיע בעז"ה בבוקר. היא נזפה בי. הכריחה אותי להשאר להאכיל

ובכללי הרגשתי לאורך כל האשפוז למרות!! שזה לא ילד ראשון שלי בכלללל , מעורערת ביכולתי להיות אמא. הייתי חלשה מאוד פיזית, ורגשית.

יצאתי מהלידה הזו שהיתה כבר לפני כמה שנים טובות בהחלטה שאני עם תינוקיה סיימתי. (ולא כתבתי פה ממש כל הפרטים כמובן של מה היה)!

אז הנה, אני בחודש שביעי.

זה מתקרב והאמת, אין לי שמץ של מושג מה לעשות.

אין לי מלווה איתי צמוד כל הזמן(אשאיר את בעלי איתי לאורך כל האשפוז??? מה עם הילדים שבבית? לא שיש לי בכורה בת 15. היא רק בת 11 תהיה)

אם אעשה ביות(שאני לא יודעת מה זה ואיך זה) איך אצליח לטפל בו לבד? כשאני משתחררת הביתה אחרי האשפוז אני כבר הרבה יותר עם כוחות מאשר מיד אחרי הלידה.

מה עם להתקלח? לשירותים? איך זה עובד?

האם ללכת שוב לביהח שקרוב לי לבית ? אבל שהיו לי ממנו חוויות שליליות?

אז לאן ליסוע?

אני מאוד מאוד מבולבלת. אז ביחד עם הפחד מהלידה וכל המשתמע מכך נוסף לי גם זה שאני לא יודעת לאן ליסוע ללדת ומה יעשה לי טוב.

לא הייתי חוזרת לשם שוב.מוריה

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

אני גם שמה התינוקיה בלילהפילה

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

היתה לי גם לידה שלא לקחתי. לא ראיתי הבדל,שגרה ברוכה

בהתאוששות האמת..(אצלי)

תודה על התגובה!,שגרה ברוכה

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

מתואמת

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

מסכימהאפונה

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

למה יממה?השם שלי

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

אחרי קיסרי?🤔מתואמת
אולי האיסור לא היה על לקום (היה אפשר לקום אחרי שפגה ההרדמה לגמרי), אלא על להישאר לבד עם התינוק...
כןהשם שלי

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

מתואמת

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

הפרוטוקול זה לנסות לקום אחרי שש שעותבוקר אור

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

תודה! אז זה באמת מה שזכרתימתואמת

לא זכרתי מדויק...

למצוא מלווה לאשפוזהשקט הזה

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

זה כמה שאלות שונות.לומדת כעת
  1. האם לשים בתינוקיה

  2. האם לחזור לאותו בי"ח

  3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

קוראת אתכן.,שגרה ברוכה

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

לא יודעת ספציפיתהשם שלי

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

בתכלס אם יש חדר פרטי אני מעדיפה,שגרה ברוכה

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אני יודעת שבעין כרם יש חדרים פרטייםמתואמת

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

ממה שידוע לי מדובר ממששלומית.

בכמה חדרים בודדים

כן, גם אני הבנתי כך.מתואמת

זה לא כמה בודדים בכלל, זאת כל המחלקה החדשהאמא לאוצר❤

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

איזו מחלקה?שלומית.אחרונה

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

יש באיכילובDoughnut

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

בוופלסון ואיכילוב, בבלינסון גם יש אופציה אני חושבתהשקט הזה

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

יודעת אם באסף זה לכל יולדת או אם לקחתי,שגרה ברוכה

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

אסף הרופא זה לא שמיר?יעל מהדרום

לא יודעת להגיד, ויעל כן, אסף הרופא זה שמירהשקט הזה

מהפרסום הזה נשמע שזה לכולםיראת גאולה

זה לא אמור להיות ככהמקקה

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

מעלה עוד כיווןשיפור

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

ריבוי תנועותכנה שנטעה

מרגישה פרנואידית שפותחת על זה שרשור בכלל🫣

יש סיבה ללכת לבדוק ריבוי תנועות? שבוע 33, כבר כמה זמן מרגישה כאילו העובר זז באקסטרים וגם תנועות שונות ממה שהרגשתי עד עכשיו, די באותו מקום כל הזמן וגם מכאיב לי. לא זכרתי ככה מההריון הקודם.

וואי זוכרת שגם אותי זה ממש הלחיץשיח סוד

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

כן. חשוב לבדוק אם דפוס התנועות משתנה.גם אם יש הרבהכורסא ירוקה.

אני הייתי הולכת*אורחת

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

עונה לכולכן, תודה על התגובות!כנה שנטעה

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

אם את במכבי- יש מוקד נשים, לא צריך הפניהnik

חינם עד 19.

רב הסיכויים שהכל טוב. אבל עדיף לבדוקבאתי מפעם

תודה לכן!כנה שנטעהאחרונה

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמתאחרונה
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

אפלייה בין נכדיםאנונימית בהו"ל

נתחיל בזה שאני הטיפוס הנוח והנעים של המשפחה, זאת שתמיד עוזרת, דואגת לכולם, מגיעים לשבת מוקדם ומתקתקת חצי שבת. בעלי המהמם החתן שתמיד עוזר, (ברמה שפשוט יש דברים שמחכים לנו שנבוא ונעשה..). בקיצור הילדה הטובה של המשפחה, זאת שלא עושה בעיות😅

אני חושבת שאני גם טיפוס שמרצה את ההורים

ב"ה נולד לנו בן מתוק לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהוא רחוק מלהיות אהוב כמו שאר האחיינים שלי. אנחנו גרים רחוק מההורים שלי ומגיעים פעם במספר שבועות לשבת. יש לי אחים שגרים קרוב להורים והם מגדלים להם את הילדים. אחד האחים שלי מגיע כל שבת קבוע לסעודה.. אישתו הולכת לאימון פעמיים בשבוע וכמובן שהילדים אצל ההורים שלי, אוכלים אצל ההורים חצי מהשבוע וכן הלאה… כמובן שהאחים שגרים קרוב, לא עוזרים להורים בכלום ורק דורשים ואם יצא וההורים ביקשו משהו (העזו לבקש!!), הם עושים טובה ולא מפסיקים להתלונן.

גם האחים שגרים רחוק מקבלים מה שרוצים ורק מצייצים שרוצים לבוא שבת, אומרים להם אמן. לנו חופשי אומרים "אין לנו כוח השבת" ואח"כ אני שומעת שאירחו אח אחר וכמובן את האח ה"קבוע".

זה סתם כדי להבין את הרקע..

תכלס, כשאנחנו מגיעים (אחרי שלא היה לנו כזה נוח להגיע השבת והם אמרו שהתגעגעו אליו..) ומנסים לבקש שישמרו לנו על הילד שעה- שעתיים בשבת בצהריים הם עושים פרצוף ואומרים שאין להם כוח, בקושי מתייחסים אליו (עם שאר האחיינים הם יושבים ומשחקים על הריצפה). אמא שלי אומרת לאחיין שכל השבוע אצלם סבתא שרופה ומטפלת בו כל הסעודה, בזמן שאני ובעלי מעבירים את הבייבי בינינו. בעלי חזר מהר מהתפילה כדי להשכיב את הילד לישון ואחי "הקבוע" מתלונן שצריך לחכות לו 5 דקות!!!! ואשכרה פשוט עשו קידוש והתחילו סעודה בלעדיו (סעודה שאני הכנתי חצי ממנה!!!!). יש עוד הרבה דוגמאות (חלקן אאוטינג), שורה תחתונה מרגישה שאנחנו פשוט לא נספרים, כח אנחנו פשוט נוחים ואלה שלא עושים בעיות. עד עכשיו הצלחתי להכיל את זה ולא נפגעתי, כשזה הגיע לילד שלי זה שורף אותי מבפנים!!

חזרתי משבת בוכה ובשיחה עם בעלי הבנתי שזה כנראה לא ישתנה. אני רוצה לעשות עבודה עם העצמי ולקבל את זה, כדי לא לשדר לילד את התחושה שהוא לא רצוי שם.

אשמח לכל טיפ שיש לכן איך אני יכולה להשלים עם זה בתוכי

סליחה על האורך והפריקה

וואורקאני

אולי יעניין אותך