היי שלום לפורום העוזר כל כך..
יש לי כתמים אדומים מתחת לעור לא בולטים מהירכיים עד תחילת הבטן
מלא מלא !
אני בחודש שביעי ואני לא יודעת איך סימני מתיחה אמורים להראות - על הבטן אין לי כלום
ואני שמה כל יום שמן שקדים.
אשמח לדעת מה זה יכול להיות
אני עובדת ויושבת מלא בעבודה... 8 וחצי שעות.
אולי זה בגלל זה
זה נראה נורא!
מתי זה יעבור לי ואיך?
ומה זה??
זה מתחת לעור
לא מגרד וכו..
זה בצורה של העור כזה...
זורם אבל ממש אדום - מלא פסים קטנים של אדום ונקודות...
זה נראה ממש רע...
זה ממש מוזר
כי אני מסתכלת על זה ויש כמה נקודות אבל גם פסים כאלה
כמו הצורה של ורודיים אבל צפוף יותר...
אם זה משהו שצריך בדיקה למי לגשת??
חיפשתי באינטרנט תמונות ...
זה משהו שנראה כמו זה...
וגם יש ככה אבל יותר נקודות מאשר פסים.
וגם יש חלק שנראה כמו התמונה הזאת -
זה בכל הישבן ובירכיים לא מתקרב לברכיים
זה כל כך מוזר!
אם זה סימני מתיחה אז למה בבטן אין לי?
ומתי זה יעבור!?!!
זה לא דוהה לגמרי???
אני לא יכולה אני מרגישה ממש זקנה....
מילא בטן אבל כאלה סימנים ושהם לא יעלמו??!
מה אפשר לעשות חוץ משמן וקרמים?
מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.
מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה
יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅
מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.
עצות מהמנוסות?
לק"י
לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.
ואיזה קשוח זה🫂
אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.
אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.
אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.
ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.
בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח
אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום
גלויהחשבתי שבטח כבר פתחו...
אז איך התחיל אצלכן החג?
איך היה ליל הסדר?
מוזמנות לכתוב
נקודות לשימור או לשיפור.
אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...
(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)
אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת
וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....
בקיצור
התחלתי לנקות מאוחר
עבדנו עד מאוחר
באתי לסדר עייפה...
נרדמתי לפני הכוס הרביעית 
מאוכזבת מעצמי...
החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו
פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!
שר מה נשתנה בחן וברגש
כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)
וזה היה ממש מתוק
ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.
("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")
עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס
שארגיש שאני עושה משהו...
מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח
יכולה לבקש ממני.
ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרוםלק"י
לי היה נחמד.
אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...
וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).
אני זוכרת שלמדתי מתישהו
ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל
ראש מכון המקדש
אז זה בתודעה ב"ה.
הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.
הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.
הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...
הלילה היה קצת מבאס.
בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...
פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.
ברוך ה' אני בהריון שני
בהריון הקודם סבלתי מאד מבחילות, בלי הקאות
הפעם הבחילות כבר הופיעו (שבוע 6) ויודעת שהרבה סביבי לוקחות בונגסטה
אז כמה שאלות
האם רופא משפחה יכןל לתת מרשם?
האם יש סיבה לא לקחת?
יש תופעות לוואי?
האם יש 'עוצמה' שממנה נותנים, או שנותנים לכל מי שמבקשת?
לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.
מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣
הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..
לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..
בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין, אין מה להשוות לבלי כדור.
(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)
בשעה טובה!
מספיק ל-25 יום
לפני כמה חודשים היה עולה 104..
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות
(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)
בזמן (הבן הגדול שלי)
לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...
גלויההשם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת
מתנה עצומה ומעצימה
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו
אין עוד מלבדו🌸
לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.
התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.
כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..
ופתאום הוא הגיע
בקרוב אצלי...
אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)
וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים
אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!
והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה
וזו ממש גאולה.
תודה על השרשור הזה!
אז היו לי כמה היריונות מכמה סוגים
חוץ רחמי הפלה והיריון תקין בה
לכל אחד מהם תסמינים שונים לגמרי,
עכשיו היריון חדש נוסף והתסמינים ממש כמו של ההריון שנפל.
דוגמא- אז וגם עכשיו אני יכולה לבכות מכל דבר, להתעצבן על כל דבר, ובכללי אני מרגישה על הקצה. ואני אוכלת מלא מלא גזר 😂
(ולפני אני לא אוכלת בכלל)
בהריון הרגיל לא היה לי אף אחד מאלה (היו דברים אחרים) ובחוץ רחמי לא היה לי כלום חוץ מתשישות ועייפות
מה אומרות? זה לא קשור נכון?
היה נראה כמו איזה משו תכנותי..
פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים
איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
