אני רוצה שגם לילדים שלי תהיה את החוויה הזאת.
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
הרבה אחים זה כיף.שוליינית
ומצד שני, לפעמים זה ממש מכביד ומתישרק בשמחה.
כשילדיםשוליינית
כשגדלים אין יותר כיף מזה
את צודקת!רק בשמחה.
הרבה אחים זה סיוט.דף תלוש
אצל דוסים זה בכלל קטסטרופה
אנחנו יותר ממניין בבית
דמעה שקופה
תלוי מי האחים ומה הקשרחופשיה לנפשי
הפרשי גילאים
והרבה משתנים
וגם מה זה הרבה ילדים בכלל?
והרבה משתנים
וגם מה זה הרבה ילדים בכלל?
שמונה ומעלהשוליינית
הייתי יוצאת מדעתיחופשיה לנפשי
מספיקים לי שני אחים ואבא איתי בבית עכשיו
יהיה להם בע"ה.הָיוֹ הָיָה
שתזכי.
אמן!שוליינית
אוי זה סיוטקרובה
אני לא רוצה הרבה. למרות שיהיו שיגידו שגם חמישה זה הרבה...
(מקווה לרצות עוד)
(מקווה לרצות עוד)
עשרים ואחד בבית אחד! 🥺ליידי מאדם מיס
חולה על הספר הזה.|נדחף|רק הפעם.
סדרה
ליידי מאדם מיס
נכון.פשוט לא היה לי כוח לערוךרק הפעם.
יואו זה ישןשוליינית
אכן
ליידי מאדם מיס
יואורק בשמחה.
אמא שלי קנתה עכשיו לאחים שלי את המשך הסידרה שלזה,רק הפעם.
חייבת להגיד שהספרים הראשונים בסידרה הרבה יותר מעניינים
נכון, קוראים לזה אפקט הראשוןליידי מאדם מיסאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

