לא מנמקת.

ועל השאלה השניה אני צריכה לחשוב טוב. איתגרת!

מטונימי למצב בו הלקוחות טוחנים לי את האוזן.

אבל אולי קצת רוזלך גם. החיים שלי נדים בין רוזלך לטחינה. ביחס של שלוש רוזלך לטחינה אחת

אבל אם תחשבי על עגלת סופר בה גלגל אחד רוקד, תביני כמה זה מציק.

והייתי לוחש לו- אל תתבגר, זו מלכודת.

1. היא מבקשת 'משאז'

2. הוא מתקשר אליך ב7:30 בבוקר

3. רואה אותה עם כובע של עיריית אשדוד

4. טורטית

אבל אני לא שופט אף אחד.

יש בזה רום או משהו, לא? 

תיכף תגידו שאתם גם אוהבים וופל לימון, שוקולד תפוז וחורף.

אם כי חורף זה.. 

-מחויך- טורטית זה אחלה.

במיוחד הסדרה החדשה שהעטיפה ירוקה וכתוב על זה רבע לשבע.

וופל לימון הוא בסדר. בדוק כמו שוקולד תפוז. יש דמיון. חורף? חורף? מחכה שיחזור.

סבבה. אתה מניח אצבע על המקלדת, נשען אחורה, ונותן לאצבע לגלוש על האותיות.

אין על וופל לימון, אין.

רבע לשבע זה הוא איננו הטורטית האהובה.

(לא אגיד כי אין קשר בנהם אולי הם בני דודים או משהו כזה אבל...)

ניצחתם, אני אתן לטורטית עוד צ'אנס.

אבל אל תדברו אתי על קצח. ביג נו נו

את משפטו של החזון איש:

"ואני קורא לך, חזור בך בן אדם, כי מחר תתחרט מאשר היום תשחק, וימי הנעורים חיש יעבורו, והעולם כים זועף, וזה כל פרי החיים - להתענג על עמל התורה, עמל שיש לו יתרון לנצח"

@ברוקולי?

סברתי משום מה שיש לה ביקורת על רוח הציטוט

זו הייתה הבעת אמפתיה 

אם חלילה יהיה לי משהו להאיר לך - זה יעשה באופן אישי 

למה:

-לא נוקשה מדי, אבל כן מספיק כדי שיהיה פריך. יש המון סוגים, כל אחד ששומע "עוגיות שוקו צ'יפס" חושב על סוג אחר.

-רוב האנשים אוהבים, יש מעט - בעיקר אלה שפגשו את האפויים קשה מדי - שלא כל כך, או שקיבלו רושם שזאת עוגייה נוקשה מדי. ומצד שני, יש אנשים שמכירים סוג גרוע, ומנסים לשכנע את עצמם שזה האמיתי.

-בדרך כלל נשאר משהו מתוק שנדבק, גם אחרי שאין כבר עוגיה.

-יש כאלה שיודעים שיש סוג ממש טוב של זה אבל לא מכירים אותו.

-כשזה עשוי טוב, תמיד יש לזה טעם טרי

-מסוג העוגיות שכל אחד שמח לאכול מדי פעם אבל מעט מאד מהאנשים שאוהבים אותם ייקחו אותם איתם לדרך ארוכה

השאלה השניה - משהו שכיף להכין ביחד, ושאפשר לאפות בתנור בצורה שקל להחביא עוד עוגיית הפתעה מסוג אחר

השאלה השלישית - שום דבר. המון דברים למדתי במהלך השנים, ואני שמח שלמדתי אותם בדרך שלמדתי, עם המחירים שהיו לזה. אולי היתה דרך יותר טובה, אבל מודעות-יתר לא היתה עוזרת לי.

אני כן מקווה שאני בעוד 15 שנה יוכל להבטיח למי שאני היום שהכל יהיה בסדר

מילא זה היה עוגיה,

אבל זה לא ואפילו לא טעים

י'אשכנזי 

הולך עם האופציה השניה..

אבל יש גם דברים טעים לאשכנזים, לא נוציא לעז כללי.

אבל קשה לי לחשוב על משהו כרגע 

לא לא לא....

גאלע, רגל קרושה.... ( 😋חח סתם..)  , לא ג'אלה של תימנים...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?