אני בן ;)

לפעמים בן אדם מרגיש ש"אם היית יודע שיש בן אדם מאחורי הניק היית מדבר אליו אחרת", וזה לא תמיד נכון. המציאות היא שאנחנו מעליבים גם אנשים שאנחנו מכירים, בלי כוונה וגם בכוונה. קחי בחשבון שגם רמה מסוימת של עלבונות לא עוברת בכתיבה, אז את יכולה להתייחס לכתיבה כגורם ממתן.

מצד שני, באמת חשוב שכאשר יש לנו עקיצה ממש טובה על מישהו, נשתדל להימנע אם זה יכול להעליב (מקווה שהייתי בסדר פה לא יותר מוזר מבחורה שפותחת שני שרשורים זהים במקביל - לקראת נישואין וזוגיות). או לשים לב שיש ויכוח (@ברוקולי, את יכולה לנסות להזכיר).

וצריך גם לזכור, שויכוח חריף פירושו "אתה אמרת דברים שאני לא מוכן לסבול אותם, ולכן אתקיף אותך" ולדעתי צריך להכיל את זה. יש גם את הפן הזה.

ומאידך, אם אמירה של מישהו פוגעת בי רגשית - להבין שהוא לא מכיר אותי, והוא לא מתייחס דווקא אלי. הוא מתייחס לתופעה שהוא מכיר, ואני מוזמן לעדכן אותו שיש חריגות.

אלא יבחן ע"פ הטענות כשלעצמן.

מתי שמתחילים להטיח תיאורים וכינויים אחד לשני או לענות באופן אימפולסיבי, זה לא ענייני ולא דרך ארץ.

לכן במקום להשתמש במילה "להתקיף" הרבה יותר נכון להשתמש במילה "דיון".

שניהם כביכול אותו דבר אבל זה הבדל של שמיים וארץ.

אם אני "מתקיף" אני בא בעמדת גאווה, אם אני מנהל "דיון" אם משהו אני לוקח בחשבון שיכול להיות גם שאשנה את דעתי אם יהיה צורך בכך.

לפעמים אתה מעלה טיעון ואני חושב שהוא שגוי, ולכן אסביר לך שהוא שגוי.

לפעמים אתה (לאו דוקא אתה) מעלה טיעון ואני חושב שזאת טעות להעלות אותו, ולכן *אתה* שגוי

תפנה למנהלים שימחקו אותו. ואם הם גם חושבים שזה לא טוב להעלות אותו אז שימחקו מה שצריך למחוק.

לא כ"כ מבין למה אתה מתכוון.. אם זה משהו פוגעני, ברור שאסור להאמר. אם זה לא - אז אתה לא מסכים, אבל מה הבעיה? למה צריך להתייחס באופן אישי לבנאדם??

וגם אני אני לא הבנתי בכלל את הדימוי שהאדם שמעלה את הטיעון הוא עצמו "שגוי", נשמע לי מוזר ממש.

גם על מה ראוי לדון, אפשר לדון. וזה לגיטימי כמו כמעט כל נושא לדיון.

אז כנראה אני מוכן לקבל דברים שאתה לא.

בעיני הטווח הוא רצף שקשה להגדיר בדיוק איפה הפס בין דיון אינטלקטואלי על כוס תה לויכוח אמוציונאלי, ולכן קל מאד לגלוש וממילא יש לזה לגיטימציה

ואי אפשר להשאר ברמה האינטלקטואלית ולגרום לאווירה יותר טובה ונעימה?

מה אתה מרוויח בלהתייחס לאדם באופן אישי שככה אתה חושב?

שאם בן אדם אומר משהו לא נכון, אז צריך לענות לו "אתה מכוער וטיפש".

אמרתי שלפעמים דיון יכול להפוך לויכוח, ולפעמים בויכוח אנשים יכולים להיפגע ממה שנאמר

ואם נזהרים מספיק אז גם מצליחים להמנע מזה (ואם טועים אפשר גם לבקש סליחה).

לא רואה שום רווח בלהתייחס לאדם באופן אישי במקרה של חוסר הסכמה במסגרת הפורום.

אתה רואה רווח בזה? פספסתי משהו? תקן אותי..

לא אמרתי - לקראת נישואין וזוגיות

לא אמרתי שזה כדאי. לא משלמים לי על זה. אני לא מבקש שיעשו את זה. אם מישהו נפגע אפשר לבקש סליחה.

אמרתי שלפעמים זה קורה, וצריך להבין שלפעמים זה קורה.

לכן בדיוק @ברוקולי העלתה את הנושא, כי לפעמים זה קורה. וזה לא דבר חיובי, לכן כדאי לנו להמנע מזה, שיקרה כמה שפחות ושאם זה יקרה בטעות (הגיוני, כמו שאמרת) אז תהיה מודעות לזה.

**** כשאני שואל אותך "מה אתה מרוויח" אני לא מתכוון לזה שאתה מקבל כסף חח אני מתכוון לעניין עצמו. מה זה עוזר לטעון טענה כזאת? למה לדבוק בעמדה כזאת? (הבהרה)

היא כתבה שהיא רוצה את התגובות שלנו, כתבתי את התגובה שלי

ותודה ל @ברוקולי שדואגת לכך שיהיה שיח מכבד וענייני בפורום.

העלאת הנושא היא דבר מאוד חשוב. 

ותודה לך על התוספת שלא צריך לשפוט אנשים על טעויותיהם. 

שתי האמירות ביחד נכונות, בלי לסתור אחת את השנייה. 

הרבה פעמים זה בלתי נמנע - לקראת נישואין וזוגיות

זה בודאי לא בלתי נמנע. אתה יכול לומר שצריך גם סבלנות מסויימת לחוסר דרך ארץ מצד אחרים, לכולנו יש חולשות, אבל אם נאמר שהחולשות שלנו הם בלתי נמנעות - מצבנו רע מאוד!!

גם אם אני מודע לכך שאני מעליב משהו ואני טועה מדי פעם בענייני דרך ארץ זה לא אומר שזה בלתי נמנע!!!!

לומר שהן דבר שאפשר להימנע ממנו זה נכון, אבל בדיוק זה מה שרציתי להגיד - שיותר טוב שאנשים יעשו דברים טובים וגם טעויות, מאשר שייזהרו לא לומר כלום כי אולי מישהו ייפגע

הרבה פעמים אם נזהרים אז גם נמנעים ממנו.

אתה יכול להגיד את המסר החשוב שאתה מעלה גם בלי לתת יחס סלחני לטעויות בענייני דרך ארץ.

דרך אגב, אם כבר מעלים את הנושא, באמת אפשר לפרגן ל @והוא ישמיענו שבאמת נמביע את עמדתו בצורה נחרצת ומכבדת.

ברור שאם לא תאמר שום דבר אז בחיים לא תזיק. לכן צריך לומר דברים ולקחת אחריות על זה שיכול להיות לפעמים תטעה. אנושי לטעות. ועוד יותר אנושי לקחת אחריות על טעויות.

נתינת לגיטמציה לטעויות היא עצמה טעות קשה.

אפשר לתת לגיטמציה ללקיחת אחריות, זה אכן דבר ראוי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?