פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
מי רוצה מכות?מגובלת-
אז מלחמת דוארדורנט?מגובלת-
פעם ריססתי לעצמי לפרצוףכיפת ברזל-סרוגה
לא נעים
אעע, למה?*אור קטן*
הייתי עייףכיפת ברזל-סרוגה
ולא הסתכלתי באיזה כיוון החור...
יואו, לא כיף*אור קטן*
מקווה שזה לא היה לעיניים לפחות
היה לכל הפרצוףכיפת ברזל-סרוגה
שטפתי עם מים, עזר יחסית...
זה עוד כלום...הָיוֹ הָיָה
אותי שטפו בגז פלפל.
אמיתי.
וואי למה?נועה גבריאל
חשבו לרגע שאתה מחבל?😜

הפוך...הָיוֹ הָיָה
המחבלים חשבו שאני אני....
אינמה לומר, צדקו.
יש להם על מה לשנוא אותי....
נראלי לך יש מה לשנוא אותם,לא ההיפך.נועה גבריאל
כמובן ששלי אליהם מוצדקת ושלהם אלי לא....הָיוֹ הָיָה
אבל אני גאה בכך שהם זיהו אותי כמושא לשננאתם...
קטע...נועה גבריאל
פעם ריססתי על הזרוע. קיבלתי כוויה.קרובה
אבל בנות לא הולכות מכות!ניק כמעט בלי ראש
תלוי איפה. לצורך הגנה עצמית מותר
קרובה
פחחחופשיה לנפשיאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

