אנא (משתדל להיות) עבדא דקודשא בריך הואכיפת ברזל-סרוגה
לא ככה שרים...גארפילד
"אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא אנת הוא שליט על כולא אנת הוא דשליט על מלכיא ומלכותא דילך היא אנא עבדא דקדושא בריך הוא דסגידנא קמיה ומיקמיה דיקר אוריתה בכל עידן ועידן"![]()
זה לא שירכיפת ברזל-סרוגה
יש כזה שיר של ישיבת רמת גן....גארפילד
אבל אם הייתי רוצה לשיר הייתי שם שורקכיפת ברזל-סרוגה
אהההגארפילדאחרונה
אני זוכר את כל בריך שמיה בעל פה...ניק כמעט בלי ראש
ולא העתקתי מגוגל או מהסידור.
אני גם בערך...קרובה
אבל לא איך כותבים
קרובה
זה כי את לא לומדת גמרא....הָיוֹ הָיָה
האי משום דלא ילפת בתלמודא.
בדיוק. אלא אם אחליט להוסיף א בסוף כל מילה
קרובה
זה לא יעזור לך....הָיוֹ הָיָה
כי אז זה ייראה ככה:
ברוכא
שמוא
שלאדונא
העולמא
וכו'...
(בכל מקום שנגמר בקמץ)קרובה
זה מתחיל להשמע סביר....הָיוֹ הָיָה
בנינו גם ככה זוכרים מהשמיעה, מהחזןקרובה
כנל קדיש.
כשאהיה חזנית תשמע איך זה.
אבל בריך שמה אומרים בשקט. כל אחד לבד.ניק כמעט בלי ראש
אצלנו יש את הלוחשים בצעקה
קרובה
חחחניק כמעט בלי ראש
אצלנו דתיים נורמליים. והמבין יבין...
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

