מה עושים בחגים?=]
.1 אתה מברר כל שנה מחדש מה זה בדיוק "רוביא", "כרתי" ו"קרא".
2. אתה משרטט שרטוט ארכיטקטוני מדויק של בית הכנסת כדי להסביר לאשתך איפה היא יושבת השנה.
3. אתה מרגיע את אשתך כשהיא מגלה ששוב הושיבו אותה מאחורה מדי ובדיוק מתחת למזגן, ובלב אתה מתפלל שבשנה הבאה יתנו לך מקום משובח שכזה.
4. אתה מתלבט אם עדיף להשתמש השנה ב"מחזור רבה" בשביל לדפדף בכיף את כל הפיוטים, או ב"רינת ישראל" שחוסך את הדפדוף. בסוף אתה הולך על "מחזור המקדש" ומקבל נקע בשורש כף היד.
5. אתה תוהה בחרדה מי יהיה שליח הציבור במוסף: חזן מקצועי; חובבן מזמר; או שמא השילוב המקובל: חובבן מזמר שבטוח שהוא חזן מקצועי.
6. אתה מדפדף בפעם העשרים ותשע לסוף מוסף ומחשב כמה עמודים עוד נשארו.
7. אתה מנסה להסתיר את זה שאתה משתמש באצבעות כדי לספור כמה פעמים כבר אמרת את מזמור "למנצח".
8. אתה מחזיק את עצמך שלא להתפוצץ מצחוק כשקול השופר נשבר ועובר בפתאומיות מקול בס עבה לקול סופרן מקרטע.
9. אתה מגחך על כל אלה שמתלהבים מ"תקיעה גדולה" ובכל זאת לא מתאפק ומציץ בשעון כדי למדוד שניות.
10. אתה שועט לקידוש ראש השנה רק כדי לגלות ששוב מדובר בבייגלה משנה שעברה, "עוגת הבית" שפג תוקפה ו"סופר דרינק" מנטה.
11. אתה מדפדף בהיסטריה במחזור כשקוראים לך לפתוח ארון, ומחפש את ה"סוגרין את הארון" כדי לא לפשל.
12. אתה מחשב איך לפזר 20 מטבעות של שקל בין 49 קופות צדקה שמונחות במנחה בערב יום הכיפורים על הבימה.
13. לפני שאתה יוצא מהבית לתפילת ערב יום הכיפורים, אתה מציץ החוצה לוודא שכולם אכן הולכים עם טלית לתפילה בערב, כדי לא לצאת אידיוט.
14. אתה מקפיד ללכת רק על הכביש הריק ממכוניות וכמעט נדרס על ידי עדר זאטוטים על אופניים.
15. מישהו מעיר לך על כך שלא ראוי לנעול קרוקס ביום הכיפורים. אותו מישהו תמיד נעול בכפכפי גומי עירקיות מהמאה הקודמת או בנעלי בד לבנות בסגנון של מתעשר קשיש מפלורידה.
16. למרות שמדובר ביום הכיפורים, עוברות במחשבתך מחשבות של "לא תחמוד", "לא תגנוב" ו "לא תרצח" והכל בגלל שקית הבמבה של הילד שיושב לפניך.
17. חוש הריח שלך מתחדד לרמות של רוטוויילר עצבני, ואתה מסוגל לזהות איזה סוג של ביסלי נפתח זה עתה בעזרת נשים שורה 9 כסא שלישי מימין, ומהו תאריך התפוגה שלו.
-רק אצל דוסים-
*עד שמוצאים איפה בסידור עלינו לשבח כבר גומרים להגיד אותו...
*לא לאכו לחם כי אין לך כח ליטול ידים...
*לחזור מטיול עם שיזוף על היד מהשעון עד המרפק...
*לדעת כבר מהגן שישראל יצאו ממצרים ששים ריבוא אבל אף פעם לא לזכור כמה זה ריבוא...
*להתפלל מנחה עשרים שניות 9 Cפני שקיעה...
*לא לאכול בשרי כי מי יודע איזה שוקולד שווה יזדמן לי...
*להמציא פעלים- התחמץ, השתכנז, התברמץ, התחסד וכו'
*לא להבין של מי החתונה שהוזמנת אליה כי כתוב פייגא ציפורה שיינא ו א ציפי...
*להרדם בתחילת הדרשה ולהתעורר ב"שנזכה..."
*לרמוז בשבת לתימנים ששכחנו לשים ת'אוכל על הפלטה...
*לשאול בסוף כל סיפור-הוא חזר בתשובה?
*להבין שהבנאדם נטל ידים לפי שהוא בא אליך עם ידיים נוטפות המושטות לעבר בגדיך ולהגיד לו כן אתה יכול לנגב...
*לחכות לטרמפים ולהגיד על כל מי שלא עוצר לך שזה בטח יולדת...
*לקום בליל שבת, להדליק את האור בשרותים, להבהל ולכבות...
*לראות דייט פוסע ברחוב, לנסות לקלוט שנים אם אתה מכיר אותם ואם כן לקבור את פניך בקרקע בצדיקות ואם לא-להמשיך ולנעוץ בהם עינים...
*להתקשר על הבוקר לחבר וכשהוא אומר בוקר טוב לשאול אותו בנודניקיות-אז עוד לא התפללת?
*לשבת על המדור שידוכים של בשבע ולנסות לשדך בניהם...
*לשיר בדבקות לכה דודי ואז לדבר בכל הדרשה...
*להאמין בכל הלב שבשבת לא משמינים...
*להוריד את כל ספרי ה7ודש מהשולחן בשיא הצדיקות ואז להתישב עליו- לא משנה שזה מזבח...
*לקחת רק שניה מחק מחבר, להשתמש ואז לבקש רשות כדי שלא יהיה גזל...
*לשים בצדקה עשר אגורות שמוצאים ברחוב.
*להגיד לשון הרע ואז כשמעירים לך להגיד אבל מה זה נכון, וחוצמיזה שאם הוא היה פה לא היה אכפת לי להגיד לו את זה... וחוצמיזה שזה ממש לתועלת!!!
*להתפלל בשבת תפילת עמידה בשיא הדבקות ולגלות שאנחנו ב"סלח לנו", ולהסתכל לכל הצדדים לראות שאף אחד לא ראה שהתבלבלנו
גם לי יש אחת. בחור ספרדי רוצה להתקבל לישיבה אשכנזית. ראש הישיבה כמובן לא רוצה לקבל אותו, אז הוא מנסה לנפנף אותו.
"שמע, תלמד פה בשמחה, אבל אין לנו סטנדר, ואיפה תחזיק את הגמרא ואת הספרים בעת הלימוד?"
עונה הבחור-אל תדאג, דוד שלי נגר, יכין לי סטנדר מטורף, אני אסתדר.
שואל הרב-"זה לא שיש לנו בעיה שתלמד כאן, אבל אין שום מיטה פנויה בשבילך, ואיפה תישן?!"
עונה הבחור-אל תדאג, אני אביא איזה מזרון או שק"ש, לא מפריע לי.
שואל הרב-"זה לא שאני מנסה להערים עליך קשיים או משהו, אבל האוכל פה-מזון אשכנזים, ואיך ספרדי מבטן ומלידה כמוך ישרוד?!"
עונה הבחור-אל תדאג, אני אביא סנדוויצ'ים מהבית, לא אגוע ברעב.
שואל הרב-"זה לא שאני לא רוצה לקבל אותך כי אתה ספרדי, אבל אתה יודע-השיעורים פה ביידיש, ואיך תסתדר?!"
עונה הבחור-אל תדאג, למדתי יידיש ואני יודע לדבר מצויין
מתייאש הרב-"רבק איתך, אתה יודע יידיש מצוין, אבל אתה לא מבין עברית?!?!"
הנה סיפור מעיינים אחרות...
נקודה למחשבה
זה כבר פעם שלישית ברציפות שאנחנו לא נוסעים לים בשבת. הפעם זה בגלל סבתא שחולה ואבא ואמא נסעו מוקדם כדי לבקר אותה. הם שמו אותי אצל השכנים, דווקא נחמדים השכנים האלה אבל התאים לי יותר לנסוע לים. יש להם בן בגילי קוראים לו חזקי. הוא ילד טוב כזה וחמוד וכולם אוהבים לצבוט לו בלחי.
אה... שכחתי לספר שהם דתיים, השכנים שלנו, אז אין מצב שנלך לים או לבריכה, אפילו לא לראות טלוויזיה. חזקי הזמין אותי לבא איתו ועם אבא שלו לבית הכנסת, ת'אמת נראה לי נחמד, אף פעם לא הייתי שם רק ראיתי מבחוץ, מעניין לראות מה קורה שם בפנים. חזקי נתן לי כיפה לבנה מקטיפה. דווקא יושבת יפה. התיישבנו בספסל הקדמי מול הבמה, ככה שאפשר לראות הכל. בטח הם שילמו הרבה כסף לשבת קדימה. אבא שלי תמיד אומר שמאחורה רואים אותו דבר אבל בפחות כסף. נראה לי שהוא טועה.ואז הזמר עלה לבמה והתחיל לשיר, לא ממש הבנתי למה הוא מפנה גב לקהל, אף פעם לא ראיתי הופעה שהשחקן עם הגב לקהל, אבל זה ממש היה מקורי ומפתיע דווקא מצא חן בעיני.
אבל הקטע הכי טוב היה שעל הבמה הקדמית (שגם זה מוזר כי בדרך כלל יש רק במה אחת ) עלו שלושה אנשים. הם לבשו עליהם מין בד לבן עם פסים מפחידים והתחפשו לרוחות רפאים, אז התקדמתי קצת יותר שאני אוכל לראות מקרוב. הם התחילו להשמיע קולות מפחידים. זה היה קטע טוב. אני לא מפחד מדברים כאלה. אבל מה שקרה זה שאנשים בבית כנסת תפסו אותם ברצינות. כולם עמדו קפואים במקום, אף אחד לא הסתכל לכיוון שלהם, השפילו מבט, וכל הילדים מה זה פחדו, כל אחד רץ מהר לאבא שלו, חיבק אותו והתכסה בשמיכה. אפילו חזקי חיבק את אבא שלו והתכסה.
אמרתי לעצמי: עד כאן! מילא מפחידים את כולם אני יבליג, בכל זאת אני לא מכיר אותם, אבל את חזקי ואבא שלו למה מה קרה? קלטתי בזווית העין שהם יחפים ועוד בלי להתבייש הם שמו את הנעליים שלהם בתוך בית הכנסת. אמא שלי לא מסכימה לי להוריד נעליים בסלון אז איך הם לא מתביישים להוריד ת'נעליים ליד הבמה?! אז לקחתי את אחת הנעליים וזרקתי עליהם.
אבא של חזקי נבהל קצת, הוא עשה לי פיסססססססססט ארוך וסימן לי עם היד לגשת אליו כנראה שהוא פחד שהם יעשו לי משהו. אתם מבינים?! הוא תפס אותם ברצינות. הוא באמת חשב שהם רוחות רפאים. אז אמרתי לו אל תדאג זה לא באמת, אני יראה לך! וניסיתי למשוך לאחד מהם את הבד הלבן אבל הוא התנגד ומישהו מאחור תפס אותי והוציא אותי החוצה, הוא בטח רצה להגן עליי מפניהם, אבל הוא לא הבין שהם רק התחפשו.
לא עברו יותר מעשר שניות ואבא של חזקי כבר היה בחוץ, הוא שאל אותי מה קרה לך והתחלתי להסביר לו שהוא לא צריך לפחד כי הם לא באמת רוחות רפאים, עוד לא סיימתי את המשפט ואז אני רואה את שלושתם יוצאים וקושרים נעליים אמרתי לאבא של חזקי הנה אתה רואה זה לא באמת! ראיתי שהוא חייך ונרגע. אני כל כך שמח שבאתי, מה הם היו עושים בלעדיי?!
איך לשגע סוקר...
א. ענה על שאלה אחת כן ואחת לא.
ב. להציע פגישה אישית על חשבון הסוקר.
ג. שאל כמה כסף הוא מקבל לשעה.
ד. שאל מה הוא לועס ברגעים אלו.
ה. שאל אם אתה אדם בן 40, תגיד שאתה רוצה שהוא יעזור לך להכין ש"ב.
ו. שאל האם הוא נוהג לענות לסקרים
ז. שאל האם הוא עישן
ח. אם יענה חיובי- תגיד לו שמריחים עד אליך.
ט. תמסור לו שאתה לא נהנה, ושהוא מבזבז את זמנך.
י. תגיד לו שאתה מעוניין שהוא יעבוד אצלך. תתן לו פחות שקל לשעה מהשכר הנוכחי.
יא. שאל אותו איזה מוזיקה הוא אוהב
יב. שאל אותו למה הוא מגרד באוזן, זה לא מנומס.
יג. תעשה לו סקר.
יד. תעשה עליו סקר.
טו. אם זו בחורה - תציע לה לדייט.
טז. שאל אותו מה השעה, כי השעון זוחל.
יז. שאל האם הארנק שלו בכיס.
יח. שאל האם לפני 20 שנה הוריו גרו ליד כהן או לוי, נראה לך שהכרתי אותם.
יט. שאל האם הוא כותב בעט, עפרון, או מחשב.
כ. אם הוא כותב בעפרון, תגיד לו שהוא מיושן.
כא. אם הוא כותב בעט, שאל אותו אם הוא ד"ר.
כב. אם הוא כותב במחשב, תגיד שפשוט אתה לא מעודכן בטכנולוגיה ומדבר מתוך פחית.
כג. שאל איך קראו למורה שלו בכתה א'
כד. שאל אותו בתחילת הסקר איך הוא מרגיש, אם הוא רוצה כוס מים או מעדיף לעמוד/ או לשבת.
כה. בהתחלה תציע לו לשבת, אם הוא יושב הצע לו בנימוס לעמוד.
כו. שאל אותו האם הוא עושה פוטו סינטזה בזמנו הפנוי.
כז. שאל אותו אם הוא חושב בימני או בשמאלי.
כח. שאל אותו אם הוא ימני או שמאלי - שמאליים יותר חכמים, ואם הוא שמאלי - תגיד לו שהוא יוצא מהכלל.
כט. שאל אותו האם הוא חקר את השפעת קרני הUV על קרני התיש.
ל. שאל אותו אם הוא יודע מה זה (וכאן תמציא מילה ארוכה ומסובכת שאינך מבין) אם יגיד שלא - תסביר הסבר ארוך ומסובך עוד יותר.
לא. אם הוא יפהק - תמשיך ותשאל אותו אם הוא מקשיב.
לב. אמור לו בנימוס בסוף שהוא בזבז לך זמן יקר, והוא צריך לבקש סליחה.
לג. אם הוא ינתק - תתקשר אליו שוב, *42. אם זה הטלפון של החברה ודרך מרכזיה (וזה ככה בד"כ), תשגע את המנהל, המזכירה, וכל צוות העובדים בהודעות נקציות ובקולות של תוכי.
לד. תגיד לו שאתה מקווה שהוא נחמד לפחות כמוך.
לה. בסוף השיחה, תנתק את הטלפון ותחליף מספר.
לו. אמור למכון סקרים מתחרה.
לז. אח"כ תתחיל לשאול אותו שאלות.
לח. תגיד לו שאתה השטן.
לט. אם הוא התעלף, תציע לו מים ואמבולנס.
* קודם כל - שטוף ידיים.
* לא, אי אפשר לוותר על זה - שטוף ידיים!
* תשטוף את הידיים! !!
* אוקי, עכשיו גש למקרר ותוציא 5 ביצים.
* קח את ארבעת הביצים ששרדו את ההוצאה מהמקרר, ושבור אותן לתוך קערה.
* תרים את הקערה מהרצפה ותנקה את הביצים שנשפכו. להבא, שים לב שאתה לא תפיל עם היד כלום.
* תוציא עוד 5 ביצים, ואת הארבע שנשארו תשבור לתוך קערה. תזכור - בזהירות.
* תוציא מהארון כוס קמח וחצי כוס סוכר.
* תסגור את ארון כלי הניקוי, ותפתח את ארון המטבח.
* זה מלח - תחזיר אותו לארון ותוציא את הסוכר.
* תשתדל לשפוך את הסוכר לתוך הכוס. עכשיו תנקה את כל הסוכר ששפכת.
* קח מיקסר ותערבב את הבצק שנוצר עד שהוא יסמיך.
* תנקה את הקירות, התקרה והרצפה שהתמלאו בבצק שערבבת.
* לא, זה גם לא מספיק, הכלב מלקק את הלכלוך - קח סמרטוט ותנקה הכל.
* בפעם הבאה תנסה להפעיל מיקסר בעדינות. זה לא רובה אוויר. כן, מחזיקים את המכסה למעלה.
* למילוי של העוגה - קח 10 תפוחים, חתוך אותם וקלף.
* שים פלסטר על הפצעים מהסכין. תזכור - לא רוצחים את התפוחים, חותכים אותם.
* הכנס את התפוחים לבצק והכנס לתנור לחצי שעה.
* אם העוגה עדיין לא מוכנה - זה כי שכחת להדליק את התנור. הדלק אותו וחכה חצי שעה.
* עברה חצי שעה - תפסיק לראות טלוויזיה והוצא את העוגה מהתנור.
* ברצינות עכשיו - תפסיק לראות טלוויזיה ותוציא את העוגה.
* תוציא את העוגה עכשיו!
* יופי, גאון - היא כבר שרופה. גש למאפיה הקרובה לביתך וקנה עוגת תפוחים.
* חזור הביתה ואכול את העוגה בהנאה.
אה...
* תפתח את הניילון לפני שאתה אוכל!...
בפתיחת שנת הלימודים מגיע אהוד אולמרט לכיתה א' ושואל את הילדים שאלה:
- "הגידו לי ילדים חמודים, מי יכול לספר לי מה זו טרגדיה?"
אחד הילדים מרים את היד ואולמרט נותן לו את רשות הדיבור:
- "טרגדיה זה שכילד הולך ברחוב ובא אוטו ופוגע בו והילד נפצע".
אולמרט עונה בסבר פנים רציניות ובקול עמוק, "לא, זו איננה טרגדיה, זה מקרה מצער ".
ילד אחר מרים את היד, ואולמרט נותן לו לדבר:
- "טרגדיה זה כשאוטובוס עם ילדים עושה תאונה והרבה ילדים מתים ונפצעים".
אולמרט עונה גם הפעם בקול עמוק, "לא, גם זו איננה טרגדיה, זו אבידה גדולה".
- "אולי בכל זאת יש כאן ילד שיכול לספר לי מה זו טרגדיה?".
יוסי השובב שתמיד עושה שטויות מרים את היד, ואולמרט נותן לו את רשות הדיבור לפני שהמורה מספיקה למנוע את זה:
- "טרגדיה זה כשראש הממשלה ועוד כמה שרים מהממשלה טסים באווירון ופתאום יש תקלה והאווירון נופל ומתרסק וכולם מתים.", אומר יוסי.
- "יפה מאוד", אומר אולמרט, "זו אכן טרגדיה ", ומוסיף, "הסבר בבקשה לכיתה למה זו טרגדיה".
ויוסי אומר: "טוב... כי זה לא מקרה מצער וגם לא אבידה גדולה".
|
לכל אוהדי הבדיחות:
- לקראת נישואין וזוגיות