בעלי הוא בן יחיד ואח ל6 אחיות.
ופשוט מרגישה שנדפקתי לכל החיים. לא תיהיה לא גיסה נוספת שלא חלק "מהמשפחה".
לאחרונה פשוט מרגישה לא שייכת.
יש לו שתי אחיות נשואות, אחות מאורסת וכל השאר קטנות.
ואני פשוט מרגישה שיש להם דברים משותפים ואני תמיד בחוץ. מרגישה כל כך בודדה.
בשבתות כשאנחנו שם, בזמנים שבעלי הולך לתפילות אני פשוט אבודה שם. משתדלת להיות עם הילדים שלי ולא לתת לזה לשקוע.
חייבת להוסיף שזה בעיקר בתחושה שלי. לא חושבת שזה מה שהן מרגישות. מבחינתן אני חלק לגמרי...
אבל זה פשוט לא.
כל פעם שאנחנו שם באלי ללכת למשפחה שלי! להרגיש שייכת!
בעלי לגמרי מבין אותי. אבל מסכן, אין לו הרבה מה לעשות.
וחמותי מהממת, ממש משתדלת. וכשהיא לא בשטח אז אני עוד יותר לבד.
הלוואי ותרימו לי! 🙏🙏
למה זה טוב? איך להתמודד??
(אשמח לדברים בכיוון החיובי, ולא שלילי כי מרגישה ששקעתי בזה יותר מידי)
הללפפ מי!!!
)




מדברים
