אבל לצורך העניין, אתה מודע לכך שזו שיטה בעבודת ה' ושכל קדמונינו השתמשו בה, כן?
חנה אם שמואל הנביא
טיעון 1- אמרה לפניו ית', רבש"ע, אם אינך נותן לי ילד, אלך ואסתר ועל כרחך תתן לי ילד
טיעון 2- "וַתֹּאמַר- ה' צְבָאוֹת" - ריבונו של עולם! מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד?
טיעון 3- "וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ" - ריבונו של עולם! אל תשכח אותי.
טיעון 4- "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ" – על עסקי ליבה. אמרה לקב"ה: ריבונו של עולם! כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה. עיניים לראות, חוטם להריח, פה לדבר, ידיים לעשות בהם מלאכה, רגליים להלך בהן, דדים להניק בהן...דדים הללו שנתת על ליבי למה? לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן ואמר רבי אלעזר: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, שנאמר: ותתפלל על ה' – מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה
טיעון 5- אמר לה עלי: הניחי לי להענישו ואתן לך בן אחר גדול ממנו.
אמרה לו: "אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ." על הילד הזה התפללתי... אני רוצה דווקא את הילד הזה שקיבלתי על ידי תפילתי. אפילו שאתה יכול לתת לי בן טוב וגדול ממנו, אך מאחר והוא לא יבוא על ידי תפילה איני רוצה בו, אלא אני רוצה בבן הזה שהתייגעתי והתאמצתי בתפילה כדי לקבלו.
משה רבינו
טיעון 1- אמר הקב"ה למשה- הרף ממני ואשמידם. עמד משה לפני הקב"ה ואמר- סלח נא לעוון העם הזה ואם לא, מחני נא מספרך.
טיעון 2- אמר רבי יצחק- בשעה שעשו ישראל את העגל בקש הקבה לכלות שונאיהן של ישראל, אמר לו משה: רבש"ע, העגל הזה טוב הוא לסייע לך. אמר לו הקב"ה: מה מסייע לי?
אמר לו משה: אם אתה מוריד גשמים הוא מפריח טללים, אתה מעלה אילנות והוא מצמיח צמחים, אתה מוציא את הרוחות והוא את הברקים, אתה מזריח חמה והוא לבנה,
אתה הכוכבים והוא המזלות. אמר לו: משה, אף אתה טועה בעגל? אמר לפניו: ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, אם אין בו ממש, למה ה' יחרה אפך בעמך?
טיעון 3- אמר רבי אלעזר אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו מלמד שתפס משה להקב"ה כאדם שתפס לחברו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתסלח ותמחול להם. ואעשה אותך לגוי גדול אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד היאך יכול לעמוד
טיעון 4- "ודי זהב" … אמרי דבי רבי ינאי: כך אמר משה לפני הקב"ה:
ריבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די – הוא גרם שעשו את העגל.
אמרי דבי רבי ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר.
אמר רבי אושעיא: משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי – אלא כרשינין שהאכלתיך.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל, לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וְסָכוֹ, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו, והושיבו על פתח של זונות. מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?
אנשי נינוה
אמר רבן שמעון בן לקיש: תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה.
מה עשו? רבי חונה בשם ר"ש בן חלפותא: העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ, סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ. והיו אלה גועים מכאן ואלה גועים מכאן. אמרו: אם אין אתה מרחם עלינו, אין אנו מרחמים עליהם
"ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה"- מהו "בחזקה"?
אמר ר' שמעון בן חלפותא: חציפא נצח לכשירא, כל שכן לטובתו של עולם. (חוצפה ניצחה את הכשר)
הגר
ותשלך את הילד אחר השיחים
כיון שכלו המים מן החמת והיה ישמעאל מת בצמא, מיד: "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים".
רבי ברכיה אמר: שהטיחה דברים קשים כלפי מעלה.
אמרה לפניו: רבש"ע, כביכול אתה דומה לבני אדם שהן אומרים ליתן דבר וחוזרים בהן! לא כך אמרת לי: "הרבה ארבה את זרעך"? הרי הוא מת בצמא! מיד רמז הקב"ה למלאך להראות לה את הבאר
-אמר רב נחמן- חוצפה אפילו כלפי שמיא מהני
יש עוד הרבה דוגמאות כאן, לא הייתי רוצה להכביד במלל. הבנת את הרעיון (:
