שאלה קצת משונה.. למבינות בהורמונים..באר מרים
אנחנו משתמשים בשמ''פ לרווח קצת בין הלידות (ולא רוצה לפתוח על זה דיון כרגע).

בעבר הייתי טובלת ורק יומיים שלושה אחכ התחילו סימני פוריות ככה שבכל חודש היו לנו שתי תקופות שיכלנו להיות ביחד וזה היה לנו מעולה.

לאחרונה הביוץ קצת מקדים לי ויוצא די סמוך לטבילה כך שבעצם יוצא שאנחנו דוחים ליל טבילה בכמה וכמה ימים ונשארים ממש מעט ימים בחודש שבאמת מותרים וזה קצת מעצבן..

פתאום חשבתי על רעיון: האם זה הגיוני לבקש מהרופאה לקחת אסטרופם ליומיים שלושה בתחילת החודש ו''להקפיץ'' את הביוץ קדים כדי שאספיק לטבול לפני שמתחיל זמן הפוריות?

עד כמה מדובר במינון גבוה של הורמונים?

מבחינתי הייתרון על פני גלולות וחברותיהן זה שאין כאן שיבוש וביטול של המחזור החודשי אלא רק ''מתיחה'' שלו..
מה אתן אומרות?
לדעתי זה ישבש לך את ההפרשותמיואשת******

ולא תוכלי באמת להפעיל שמפ כמו שצריך. ממש לא בטוחה שיומיים שלושה בתחילת המחזור ישנו משהו, אם בכלל. חוץ מזה נראה לי שזה גם מעבה את הרירית ומעודד קליטת הריון, ותצטרכי כמובן לשקר לרופאה. 

עד כה אלו הנקודות שעולות לי בראש.

למה שזה ישבש? זה רק דוחה, לא?באר מרים
מנסיון של טיפולים ההפרשות מתחרבשותמיואשת******
לא לקחתי את הכדור הזה. לא יודעת. רק אומרת
שזה יכול לקרות
תודה..באר מרים
מיותר לדעתיאמאשוני
להתחיל להתעסק בלהזיז את הביוץ יקצר את הזמן בין טבילה אחת לשניה, אז מה הועלת בזה?
הימים ה"בטוחים" יישארו זהים.
דבר שני, למה לשחק עם ההורמונים?

יש כאלו שמנסות "לשחק" כדי לא להיות אסורות בחופשה או משהו כזה באופן חד פעמי,
לפעמים זה מועיל, לפעמים לא מועיל ולא מזיק ולפעמים מזיק...

יש דרכים אחרות הרבה יותר מומלצות לדעתי.
הורמונים זה הימור.
חבל.
אין לי בעיה עם מספר ימי הפוריות.באר מרים
רק שיתחילו קצת אחרי הטבילה..
לי אסטרופם עשה סחרחורות איומותתוהה לי
אבל באותו חודש נכנסתי להריון
ממליצה לך בחום להמנע מהורמונים!
הבנתי שזו תרופה חזקה לא ברמה של גלולותבתי 123
וכבר עדיף גלולות למניעת הריון וזהו ככה את גם לא צריכה להמנע
שואלת מסקרנות, חשבתי ששמפ לא מתאים בהנקהתוהה לי
ובשנה הראשונה לאחר לידה.. ויש לך תינוקת קטנה,לא?
מתאים אבל יותר קשה לעקובשוקולטה
חוזר לי ביוץ סדיר די מהר..באר מרים
התינוק בן עשרה חודשים. יונק אבל אנינמבייצת.

באמת שאלה האם פוגע בהנקה..
אה בכלל לא חשבתי על זהמיואשת******
מלא מהדברים האלו אסורים בהנקה. תבדקי טוב
בדקתי עכשיו. אסור בהנקהליד ה'
בעקרון גלולות חד פעמיות פחות מומלצותהעוגב
יש בהן כמות חזקה יותר של הורמונים ולטעון הארוך זה לא טוב (נשמע שאת רוצה לאמץ כל חודש).
הייתי מעדיפה גלולות- בשטויות יותר לשימוש בטווח הארוך,
מאשר לאמץ כדורים חד"פ שגורמים יותר נזק... (פעם אחת בסדר, אבל קבוע זה כבר יותר מדי..)
זה לא גלולות חד פעמיותרעותוש10
אפשר לקחת אותם גם תקופה מסיבות שונות

לדעתי מינון האסטרוגנים לא מאוד גבוה
יודעת מה המינון?באר מרים
נראה לי שאלה גלולות שנשים בגיל המעבר לוקחות יומיום לאורך שנים..
צריכה לחפש עטיפה כתוב על זהרעותוש10
אני לקחתי סביב טיפולים ובתחילת הריונות כחודש וחצי
דיאפרגמה רלוונטית?בת 30
אם כן- כדאי לשלב אותה עם שמ''פ. ואז את יכולה לטבול כרגיל
לפי הפסיקה של הרב שלנו לא..באר מרים
באסה...בת 30
אז אולי משהו אחר שמונע ''מקומית''
האם יש אמצעי מניעה שהוא כן מאשר?תוהה לי
ולמה לא התקן?עלה למעלה
גם אם זה על חשבון דחיית טבילה?רבע ל7
או על חשבון קיום "עונות" מסויימות?

הרב יודע את כל הסיפור?
יש לו רעיון לפתרון?
העלתן לי הרבה ספקות עד כמה זה רעיון חכם..באר מרים
אולי אקבע תור טלפוני ואשאל את הרופאה שלי
תשאלי רוקחעלה למעלה
הם יודעים ממש טוב על מינונים
לא הייתי מעיזה להכניס את הכדור הזה לגוף שליהריונית ותיקה
למה? יש נשים בגיל המעבר שמשתמשות בו יומיום במשך שנים..באר מרים
בגיל המעבר יש צורךהריונית ותיקה
וגם אז - בזהירות ובהבנה שיש נזק שחלקו גלוי (מיגרנות , סחרחורות , מצבי רוח וכו') ויש נזק שהוא לגמרי סמוי (גילוי מאוחר של סרטן )
לך אין באמת צורך - תודה לאל יש אמצעים לא הורמונליים שלא ברור לי איך הם לא מאושרים הלכתית, זה אפילו מכעיס כי ברור לכולם שהכנסת הורמונים לגוף היא רעה חולה , למה לעשות את זה לעצמנו?
לא הייתי עושה את זהאשחיה
גם אני מתרגלת שמפ + דיאפרגמה. לא ברור לי איך את סומכת על זה שהזרע לא ישרוד בגוף עד הביוץ... מה אורך המחזור שלך?
חושבת שהרבה יותר קל לחכות שהביוץ יעבור ואז לחגוג. נשארים שבועיים וזה יחסית בסדר. אא"כ את מוכנה להשתמש בנרות/שקף ואז לא צריכה לדחות טבילה.

וגם, הייתי חוזרת לרב ומתייעצת איתו שוב בנוגע לדיאפרגמה. היום מתירים אותה יותר ויותר (אצלנו ב"ה זה ממש מלכתחילה). שואלת בזהירות אם זה בסדר הלכתית לדחות ליל טבילה באופן קבוע לעומת שימוש באמצעי שהרוב מתירים.
מאמינה שאם זה מה שאתם עושים אז כנראה ביררת, אבל אולי כששמים את שני הנתונים במשוואה התוצאה משתנית?

קודם כל אצלנו יש הרבה פחות משבועיים. יותר לכיוון שבוע.באר מרים
רוב השנים הביוץ שלי היה בערך ביום ה20 של המחזור אז ממש לא היתה לי בעיה עם ליל טבילה..

ואכן, יש כאלה בפורום שזוכרות.. להריון האחרון שלי נכנסתי מליל טבילה שהיה ששה ימים לפני הביוץ ובלי כל סימן של רטיבות..
אבל זה סיכון שאני מוכנה לקחת.. הבעיה שבחודשים האחרונים אני מבייצת בערך ביום שאחרי הטבילה..
אז גם אם תדחי את זה ביומיים שלושמיואשת******
יצא שתטבלי שלושה ימים לפני ביוץ? נניח שהתקיימו יחסים רק בטבילה. עדיין זה כזו סבירות גבוהה להריון שאפשר כבר לטבול רגיל וזהו 😜
לכן דוחים הרבה יותר..באר מרים
מחמירה את כל הכללים של שמ"פ בלי קיצורי פינות..
דוחים לפעמים משהו כמו 5-6ימים מהטבילה.

אצלנו זה לא שיש קושי מיוחד בדחיה, גם מצד בעלי.. אבל זה יוצר סוג של אוירה לא טובה בינינו..
וואוווו 5-6 ימים??? זה המון. נ.ב.אישרו לך הלכתית?ה' אלוקינו
לא צריך "לאשר" לה הלכתיתמיקי מאוס
עונה היא חובה של הגבר כלפי אישתו. אם הם מחליטים באופן זוגי לא לקיים יחסים ההלכה לא נכנסת לשם..
דחית טבילה היא נושא הלכתי אבל לא דחית קיום יחסים (בהסכמה זוגית)

מה שכן יש פה שאלה זוגית משמעותית, מסכימה ש5 ימים זה הרבה לרב הזוגות .
ויכול להיות שהנושא הזוגי ישליך על ההלכתי בחיפוש אמצעי מניעה שיתאים, למשל דיאפרגמה (כמובן שזו כבר כן שאלה לרב הפוסק על פי הגישה שלכם)
אז נשמע לי שהכי טוב לך מה שקורה עכשיומיואשת******
שהביוץ יום אחרי הטבילה . ואז את רק צריכה לחכות עוד יומיים. הרי מרגע שהיה ביוץ אין סיבה לחכות 5 ימים. יומיים מספיקים. את צריכה לשמוח שהביוץ הקדים זה משאיר לך יותר ימים. או שלא הבנתי כלום
עדיין לא הבנתי.אשחיה
מהביוץ עד קבלת ווסת חולף אצלך שבוע בלבד? זה תקין? מהבנתי טווח 'נורמלי' זה 12-16 יום.

אם המחזוריות שלך היא פחות מ 28 יום הייתי מנסה לשנות את זה. יש צמחים שעוזרים בסידור המחזוריות.

^^^גם אני לא מבינה איך שבוע. ועוד שאלה בפניםירושלמית טרייה
אם יש, נניח, 12 יום בין הביוץ למחזור שאחריו, אז יש 11 ימים בטוחים. יום אחרי הביוץ כבר אין סיכוי להכנס להריון, וזה הרבה יותר בטוח מהמצב שלפני הביוץ.

ועוד שאלה:
איך את מרגישה אחרי הביוץ? אצלי אני זוכרת שכשסוף סוף הרופא הצליח לדחות לי את הביוץ כך שיהיה כמה ימים אחרי המקווה ולא לפניו, פתאום נהניתי הרבה הרבה יותר מהיחסים. פתאום היה לי חשק ללבוש את הפיז'מה היפה מהחתונה, והיינו הרבה יותר ביחד.
אחרי הביוץ החשק שלי נפל ואז כל ההרגשה בינינו הייתה שונה, אפילו בלי ששמתי לב. מחזורים ארוכים היו בשבילי עולם אחר.. אבל יצא שחוויתי רק שלושה כאלה מאז שהתחתנתי, מבאס.
תלמדו את הכללים של שמ''פ.. זה קצת יותר מורכב..באר מרים
נשמע כמו מתכון לצרותאורוש3
לא מומלץ. זה כמו שנה של גלולות בבת אחת..ירושלמית טרייה
פעם עשיתי את החשבון ואין לי כח לחזור עליו..
בגלולות נפוצות יש כ 20 מיקרוגרם אסטרוגן, ולוקחים אותן יום יום עם הפסקה של שבוע.
באסטרופם יש 2 מיליגרם! ולוקחים שישה כדורים בשלושת הימים הראשונים של המחזור. כלומר בכל כדור של אסטרופם יש פי מאה מגלולה אחת ממוצעת.

אסטרוגן יש בו סיכונים: הוא מעלה קרישיות, ולכן לנשים בגיל מבוגר לא מומלץ לקחת אסטרוגן במינון גבוה, והכוונה לגלולות. הפרוגסטרון בגלולות המשולבות הוכנס כדי למתן את הסיכון שבאסטרוגן. לעומת זה באסטרופם יש מינון הזוי. ייתכן שזה לא נורא אם לוקחים רק שלושה ימים אבל זה עדיין סיכון.


לגבי נשים בגיל המעבר שלוקחות, כנראה שזה אחרת כשיש בגוף חוסר, וחוץ מזה שזה נושא שנוי במחלוקת, יש בזה סיכונים ואני לא יודעת כמה נשים באמת לוקחות מינונים כאלה.

בנוסף לזה, "פיקים" כאלה של אסטרוגן נחשבים שמעלים סיכון לסרטן לא עלינו. יותר מסוכנים מלקיחה של כמות נמוכה בצורה קבועה. קראתי פעם.

והכי גרוע מה שאמרה מיואשת - שזה כנראה לא יעזור לך.. זה ידחה את הביוץ ביומיים, נגיד, ואולי גם יוריד לך יום מהדימום שיכול להועיל, אבל עדיין יום הטבילה יישאר קרוב מדי לביוץ לגבי מניעה.
וואי הכנסת אותי לדיכאוןמיואשת******

משתדלת לא לחשוב על ההשלכות של כל הטיפולים... אוף אוף.

 

גם אני עברתי..ירושלמית טרייה
הם טוענים בתוקף שזה לא מעלה סיכון לסרטן.
מצד שני קראתי בשנים שלושה מקומות בעבר על הסיכון בעליות גדולות באסטרוגן. ומצד שלישי, גם באופן טבעי יש עליות חדות באסטרוגן, במיוחד כשמתחילים להתבגר.
אז אני פשוט מזניחה את העניין.
אני עושה בדיקות שד, אולטרסאונד, לא ממוגרפיה שהיא עמוסה קרינה ומעלה סיכון אולי בפני עצמה.
מיואשת, אני יכולה להמליץ לך לעבור רופא?ירושלמית טרייה
עברתי טיפולים כושלים בהדסה, היה כאב גוף ונפש.
הלכתי פרטי וב"ה נושענו מיד, והוא גם בגישה טבעית יותר אז כנראה לוקחים פחות הורמונים.
שווה לשלם ולטרוח לנסוע לפרטי יקר אם יש סיכוי שזה יחסוך אפילו סבב אחד של שאיבה.

כך בעיני ולאור ניסיוני המינורי.
תודה יקירתימיואשת******
הרופא שלי מאד בגישה טבעית והוא פרטי וטוב מאד. מה לעשות שהגוף שלי לא מגיב.. יהיה טוב
את בדיכאון ?רעותוש10
אני חושבת שבמצטבר לקחתי שנה של אסטרופם...

אולי אנחנו קצת משוגעות במרדף אחרי הילדים...

אבל אני נבדקת בדיקות תקופתיות כמו שצריך ליתר ביטחון
איזה כיף! סופסוף קיבלתי מידע!באר מרים
תודה
יש למכון פועה כדורים טבעיים שהם ממליצים עליהםקול ברמה
לקיצור מחזור ולדחיית ביוץ. את יכולה להתעניין אצלם אם זה רלוונטי לך.
תודה! באמת רעיון.. אנסהבאר מרים
ואוו, מה שכתבת מלחיץ מאוד נשים שעוברות טיפולי פוריותרימון א"י
בכל החזרה של עובר( ivf), נשים לוקחות חודש אסטרופם בכמויות גדולות, עד לבטא ואם העובר נקלט ממשיכות עד שבוע 9-10....
אני גם קראתי את כל מה שכתבת , אבל אני לא בטוחה שלנשים צעירות זה ככ נורא...
באמת? אני לא קיבלתי.ירושלמית טרייה
כנראה זה תלוי באופי הפרוטוקל.
אם יש טיפול שאיכשהו מנטרל את האסטרוגן הטבעי או לא רוכב על הגל שלו אז כנראה לוקחים.

בהדסה רצו שאקח בשביל החזרת עובר מוקפא, כדי שיהיה להם נוח לתזמן. לא הסכמתי. רוב הרופאים מעדיפים החזרה במחזור טבעי ואז לא צריך לקחת אסטרוגן, ואם הפרוגסטרון ברמה טובה אז לא צריך גם אותו. כלומר החזרת עובר וזהו.
אני גם לא רציתי כי הייתי בבירור קרישיות באותו זמן.

אבל אני יודעת שיש פרוטוקולים שצריך.
גם אצלי החזרה אמורה להיות בלי תוספותמיואשת******
אבל בשביל זה צריך שיהיה מה להחזיר 🥺
😥 אתן כאלה גיבורות אחת אחת אין מיליםבתי 123
תודה יקרה ❤️מיואשת******
כל שאיבת ivf עם הורמונים מצריכה תוספת אסטרוגןרעותוש10
כי הטיפול משבית בעצם את הגופיף הצהוב שמפריש את ההורמונים....

לא לכל הנשים בכלל מתאים החזרה על בסיס טבעי
אם עושים החזרה בחודש שאחר כך אז לא צריךמיואשת******
מסתבר שלא לכל אחת מתאים, זה כמובן תלוי מה הבעיה שבגללה עשו טיפול....
הגופיף הצהוב זה הפרוגסטרוןירושלמית טרייהאחרונה

ולכן צריך תוספת פרוגסטרון.

נדמה לי שהוא לא אחראי לאסטרוגן.

 

איחס פרוגסטרון. כמה רע עשה לי. ותמיד יש לי גבוה, על הגבול העליון, והתחננתי לרופא לא להוסיף והוא אומר "כמה שיותר יותר טוב". בסוף ב"ה עברתי רופא.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקוראחרונה

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24אחרונה

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')