מידות טובות באות לידי ביטוי בהקשבה, רגישות, להשרות אווירה נעימה, להכיר תודה, לפרגן...

אחר שמבינים את זה, צריך לשאול איך לבדוק את זה?? אתה מדבר עם הבנאדם אתה רואה מי הוא על פי מה שהוא עונה לך, על פי איך שהוא מדבר איתך

דווקא זכור לי שבעיקר צד האגדה עוסק בדבר הזה וצדד האגדה הוא במהות שלו מתפרס ולא מדוייק.

הספרים מעוררים אותנו להסתכל על המציאות בצורה מפוקחת.

אפשר לעסוק בהגדרות מנותקות מספרי ראשונים ואחרונים בלי להרגיש את הקשר למציאות.

הראשונים והאחרונים גם בדרך כלל בונים על זה שאתה יודע מה זה 'כעס' או דברים בסיסי. הם רק מעמיקים את התפיסה. הבסיס יש לכולנו.

לזהות גאווה, לזהות ענווה ולפעול על פי זה. גם אם אנחנו לא מודעים למה ההגדרה בדיוק, אנחנו יוכלים לזהות בנאדם נחמד לדוגמא. 'נחמדות' זה משהו שקשור לכמה מידות.

נכון. יש צורך לנתח את המידה באופן אובייקטיבי אבל דווקא מאוד חשוב לקחת את זה לצד הסוייקטיבי - איפה זה פוגש אותי? איפה אני יוכל לזהות את המידה הזאת אצלי או אצל הסביבה אחרי שאני סוגר את הספר?

בהקשר לנידון דידן -

אתה רואה אדם מפרגן אז אתה מזהה בו מידת הנדיבות, לא ככה?

אז מה זאת השאלה 'איך לזהות נדיבות?' ??

ואפשר להבחין בינהם. לפעמים אפילו בקלות.

באיזשהוא מקום הרבה פעמים בבירורים הצד שאמור לספר לי על הבחור משבח אותו ברמה כזאת שהוא נשמע מושלם בלי פגמים. וצריך להוריד את זה לקרקע, למציאות. לכולם יש מידות טובות ומידות פחות טובות, ולזכור שאנחנו אנושיים סה''כ

כי בדייטים אנשים מתנהגים קצת יותר באיפוק ונימוס מאשר ברגיל שלהם.

לכן חשוב בירור טוב.

ואז במהלך הדייטים המתקדמים יחסית אפשר לבחון כמו שכתבו למעלה על ידי "הפעלת אנטנות רגישות".

ובכל אופן לדעתי זה דברים שבד"כ אפשר להרגיש רק בדייטים מתקדמים.

ואגב מה זה "מידות טובות" (בהקשר של דייטים) זה לא קשור לדעתי להגדרה של חז"ל או של ספרי המוסר, כי לפי ההגדרות האלה רוב האנשים יישארו רווקים... צריך לחשוב באופן אישי מה הנקודות שלך הן יותר חשובות ולשים לב לאלה

לאיך הבנאדם מדבר, בעיקר לקרוא בין השורות

ובסיטואציות שיש חיכוך עם עוד אנשים כמו לדוג'- אנשים שמבקשים עזרה איך להגיע למקום מסוים או מישהו שנפל לו משהו או כל התרחשות אחרת ברחוב- זה הזמן לבחון את זה. אם תסתכל במספיק רגישות- אפשר ללמוד הרבה דברים על הבנאדם.

כמובן שיש את אלה שמנסים להיות מישהו שהם לא-, אבל זה רק עניין של זמן עד שזה מתגלה, ובעיקר לסמוך על האינטואיציה שלך.

מניסיון, זה הדבר הכי חשוב

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?