יופיו של הוולד לא נקבע על פי מראה הוריו בהכרח..
ראיתי הורים יפהפיים, עם ילדים שבעיניי היו רחוקים מיופי.
והורים שבעיני נראו זוועה והילדים יפהפיים.
(התיאור בא לתאר חיצונית בלבד, ולא את יפי נפשם של האנשים הנ"ל)

לא משנה כיצד בעלך יראה- את תהיי מאוהבת בילדים שלך,

אפשר לראות את זה בכל מקום

יש לי חברים נשואים שהילד שלהם בעייני נראה כמו גוש פרווה מיילל והם מסתכלים עליו כאילו מדובר בדבר הכי יפה בעולם.

בהצלחה!

גוש פרווה מיילל...

ילדים מכוערים הופכים לברבורים לבנים ומדהימים ביופיים כשגדלים. ובדרכ זה כך.

יגיע יום ותרצה את קרבתם והם יהיו פחות זמינים, עם הראש אצל החברים ופחות במשפחה ובהורים.

ומה גם שהם לא בדיוק שלך, אתה יודע

זה סוג של פקדון. מתישהו נעוף מכאן ומה ישאר אם לא הצוציקים האלה שיאמרו עליך את מה שצריך אחרי 120.

רק לשתומת לבך, יש גם חסרונות ביופי אצל ילדים. לפעמים זה מוציא עיניים לאחרים, או גורם לילדים להתנשא על חברים שלהם וכו'..

מדובר בגילוי של מידת התפארת שבאלוקות.
ואפשר וראוי להתפלל על זה - שיהיו לנו ילדים יפים!!

התלמוד מספר (ברכות ה, ב) שכאשר חלה רבי אלעזר ונכנס רבי יוחנן רבו לבקרו, הוא פרץ בבכי.
שאלו רבי יוחנן מפני מה הוא בוכה, ומנסה לנחש, האם זה על שלא הספיק ללמוד מספיק תורה, האם על כך שלא הביא פרנסה מרובה לביתו, האם זה על מות בניו, ועל כל אלה עונה בעצמו רבי יוחנן - ניחומים מניחומים שונים,
ואפילו אומר לרבי אליעזר, אני בעצמי איבדתי עשרה בנים, ולא רואה בזה סיבה מספרת לבכות..
אבל אז עונה לו רבי אלעזר: "להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא". אני בוכה על היופי שלך שעתיד לבלות בעפר.
אמר רבי יוחנן: על זה ראוי לבכות, ובכו שניהם.

שני תלמידי חכמים יושבים ובוכים על יופי כשאחד מהם על ערש דווי, יותר מעל לימוד תורה, יותר מעל קשיי פרנסה ויותר מעל מות בניהם!!!
לא הייתי ממהרת לזלזל בחשיבות היופי.

אפשר וראוי ורצוי - להמשיך להתפלל על הילדים שלה שיהיו יפים.
זה לא תלוי במראה של בעלה. ועדיין לא רואה מקום לזלזל בהורים שיתפללו שלבת שלהם יהיו עיניים כחולות.

(חיצונית ופנימית)
והדבר הראשון ששאלתי את היולדת בצירי לחץ כשראו סוף סוף את הראש -
הוא מה הצבע של השיער!

הם נולדו כהים בסוף והמצחיק הוא שהם התבהרו עם השנים - ובלי עין הרע הם יפהפיים! מתחילת הדרך בעיני..
זה לא שינה לי באמת כשהם נולדו. לא את מידת האהבה ולא את מידת היופי שלהם בעיני..
אבל יש עניין להוליד ילדים יפים ולהתפלל על מה שיפה בעיניך אם זה חשוב לך - 
ככה שדוסיות לא תהיה רק עניין של עומק, אלא גם "תעבור מסך"

אחרת רבי יוחנן לא היה יושב מול מקווה הנשים, כדי שהנשים יתבוננו בו ויצאו להם וולדות יפים.

אני לא רואה בזה עניין שולי, אם זוכרים להתפלל על כך שגם יהיו בריאים וחכמים ועובדי ה' ומקדשי שמו!

(אם זה משנה, אני כהה, ובעלי בהיר מאוד - אפשר לראות בתמונה בכרטיס אישי..רציתי לדעת בעיקר למי הם דומים ואני לא רואה שום סיבה להתנצל על זה. היו עוד כמה תפילות בלידה הזו..)

היחס החיובי הוא בעיקר ליופי חצוני שמסמל יופי פנימי

ואותו כתבתי בתגובות שלי בעצמי למעלה..

זה באמת משהו שמצריך עבודה פנימית...

וכדאי מאד להפנים, שאין שמץ קשר בין משפחה "מושלמת" ליפה... צריך הרבה לעבוד בשביל משפחה טובה, ילדים מחונכים היטב. אחד הדברים החשובים בזה אולי, זה ההרגל שלהם לתת דגש מרכזי לפנימיות ולא לחיצוניות...

לספר קוראים "דביר"

וזה על הבן שלה.

הטקסט שם הוא בערך כזה.

"כל אמא בטוחה שהבן שלה הוא הכי יפה מתוק וכו בעולם"

"אבל זה בכלל לא יכול להיות"

"כי הבן שלי הוא הכי יפה ומתוק בעולם"

בהצלחה.....

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?