צריך לחיות את החיים כפי הנתונים שיש לך כרגע.

מה יהיה מחר? אף אחד לא יודע.

זה נכון גם מכיוון שייתכן שאתה מונע מעצמך התקדמות בתחומים אחרים של החיים, וייתכן שכשהזוגיות תגיע, יהיה קשה יותר להתקדם בהם, וגם מכיוון שהברירה של המתנה (hold) או להימנע מהתקדמות, תגרום לך להיות פחות פרודוקטיבי ולכן גם פחות חיוני, וכתוצאה מכך , ייתכן וזה יקשה עליך לפתח קשר בבוא הזמן (בקרוב ממש).

כתבתי מאד בכלליות, כי לקחתי את מה שכתבת למקום שאני מכיר, אבל יכול להיות שהתכוונת לדברים אחרים.

הבעייה לטעמי מתחילה מתי שהחסך הזוגי מטריד אותך במידה כזו שזה מונע ממך להתמקד במשהו מסויים לאורך זמן ולהתמיד בו.

לצערי, לדבר הזה אין לי פיתרון.

לקח לי הרבה שנים להבין את זה.

אבל היום אני לא מכניסה את השיקול הזה לרשימת השיקולים שלי כשאני צריכה לבחור/ לעשות שינוי.

נאמר, אני רוצה להתחיל פרוייקט מסוים. או לקנות משהו (הוצאה משמעותית. ארון, רכב, דירה לשכור). שברור שהחלטה כזאת היא בסדרי גודל של שנה+. בעיני אם אני משקיע במשהו מסוים, ותגיע הצעה שלא מתאימה להשקעה שלי, זה יפגע ביכולת שלי לקבל את ההצעה.

ואפילו בלי זה - אף אדם לא יקנה ארון שלשה חודשים לפני שהוא עובר דירה, כל עוד מה שיש לו זה בסדר.

בטח אם הצורך בהתחדשות הזאת נובע מזה שצריך להתחדש במשהו - ואז מספיק להתחיל קשר משמעותי חדש כדי שבעצם סתם הוצאתי כסף שעכשיו אני צריך אותו.

"החלטה כזאת היא בסדר גודל של שנה+" - לא הבנתי למה אתה מתכוון.

אתה מתכוון לזה שייקח הרבה זמן לשלם על הוצאות גדולות וזה יכול לקחת יותר משנה+ ?

או שאתה מתכוון שההשקעה הכספית הזו היא גבוהה מספיק כדי שאתה תרצה שהתמורה שתקבל, תשרת אותך למספיק זמן?

ולגבי "תגיע הצעה שלא מתאימה להשקעה שלי" - לא הבנתי למה התכוונת.

אני אענה לך לגביי.

אני קניתי דירה. ההחזרים שלי גבוהים מאד, (בכוונה, כדי להימנע מהוצאה כוללת גבוהה פי 3 מהעלות של הדירה על פני עשרות שנים).

ברור לי שבע"ה כשאתחתן (בעגלא ובזמן קריב), לא אוכל להמשיך עם כאלה החזרים גבוהים לבנק. אבל כשנגיע לגשר, נעבור אותו (נמחזר משכנתא, יש פתרונות ב"ה).

ובכלל לגבי הוצאות כספיות - אם אלו דברים שמתישהו בעתיד יוכל להיות להם שימוש, אני לא רואה בזה זריקת כסף לפח.

וסליחה אם נטפלתי לעניינים כספיים.

גם לגבי להתחיל לימודים שמעניינים אותך ויכולים להיות מאד תובעניים מבחינת זמן. בע"ה כשתתחתן, אם זה יקשה עליך, אז תפרוס את הלימודים על פני יותר זמן.

הוצאות כספיות או תכנון לוגיסטי שלא עושים בשביל חודשיים-שלשה, כי אם זה חודשיים שלשה אפשר "למשוך", והכאב ראש של לתכנן ולהוציא כסף הוא כזה, שלא שווה להשקיע אותו במשהו זמני. נסתדר עם מה שיש.

היתרון של כן לעשות - הוא שזאת באמת התחדשות

ובמקרים שבהם לא היה שינוי למשך תקופה ארוכה מאד, זה אכן מצדיק את עצמו

כלומר- סוג של פיצוי, לא הייתי משקיעה במשהו גדול או שדורש טווח ארוך, מחוייבות וכו'.

אבל אם הסיבה להשקעה היא אמיתית, ומשרתת מטרה שיש לה ערך גם לטווח הארוך, לא נראה לי נכון להכניס שיקולים של המצב הזמני.

איך כבר אמרו פה? כשנגיע לגשר נעבור אותו.

כמו שכתבתי בהודעה אחרת, זה משרת שני צרכים - 

1 הצורך בהתחדשות שנובע מזה שאין התחדשות בתחום חשוב יותר

2 מבחינה לוגיסטית ארוכת טווח, יש לזה יתרון של נוחות. מבחינה לוגיסטית קצרת טווח, זה בעיקר השקעה וכאב ראש. אין שיקולים אחרים

אולי דוגמה טובה זה לקנות מטריה בזמן המתנה לאוטובוס... כמובן בסדרי גודל אחרים

אבל לא יודע מה איתך, אני מרגיש את החסר מספיק...

מי שאצלו "טוב לך בתור רווק אז אתה לא מוכן להתחתן", לדעתי צריך לעבוד על סדרי עדיפויות. להדגיש את החסר באמצעים מלאכותיים זה אולי טוב בתור אילוף, אבל במהות זה לא טוב.

הצורך צריך להיות פנימי, ואז לא צריכה להיות בעיה מהותית ברצון להתחדש - ואז נשארת שאלת הכדאיות (ושוב, שאלת הכדאיות עצמה נובעת מתפיסה של "כמעט שם")

חוסר יציבות עלול להשפיע לא רק על האדם עצמו אלא גם על הסובבים כמובן

ועד כמה זה מתסכל ומאכזב, ואיך ניתן לסבול את עגמת הנפש של האדם כלפי עצמו, עם הרף שהציב לעצמו והידיעה שעדין הוא לא במקום הזה.

עם זאת אני חושב שחוסר יציבות מושפע ממצב נתון ברגע ספציפי על קו הזמן, והדברים יסתדרו בוודאי עם השינויים האחרים שיגיעו.

יש איזה סיפור שישבו כמה חסידים בשולחן אצל הרבי שלהם 

ואחד הילדים של החסידים עלה על השולחן ועשה בלאגן,

האב הנבוך רצה לחנכו ולהורידו אבל הרבי אמר לו שיניח לו.

לאחר מכן כששאלו את הרבי מדוע לא חינך את הילד מצד החינוך שבדבר, ענה בפשטות:

ראיתם פעם בחור בן 30 עולה על שולחן? יש דברים שמסתדרים עם הזמן, ואת מעט הכוחות שיש לנו לחינוך, עדיף להשקיע במקום אחר. ששם באמת צריך 'חינוך'

לדברים יש נטיה להסתדר. ואעפ שזה נראה לעתים כדרך מייאשת ללא מוצא, יש הרבה פתחים בחושך ואנחנו נמצא אותם לאט לאט.

אני לא יודע אם לשם כיוונת או לדברים יותר טכניים כאמור לעיל, אבל כולנו זקוקים למלל מסוג זה לעתים. 

אין לי ממש תשובה אבל אני משתדלת להמשיך הל כרגיל עם אופציה לשינוי , גם אם אני מתחילה לעבוד כמדריכה בפנימייה  אפשר מקסימום להתפטר אם אתחתן, לא צריך עכשיו לא לעשות דברים בגלל זה

זאת החלטה שאני יכול לקבל גם עוד חודש כנראה

ולא להחליט כלום משאיר אותי במצב הקיים שהוא בסדר

ואז בשבילי מה שמפריע זה רק עצם המצב של אי-יציבות

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.