אנחנו מתכננים לנסוע צפונה עם שתי קטנטנות (שנה וחצי בקרוב).
רוצים להכין מראש כמה נקודות עצירה אפשריות בדרך, שיתאימו לפריקת מרץ לבנות וקצת מנוחה.
מחפשים במסלול שלנו גני שעשועים/פארקים וכד'.
אפשרי מבחינתנו גם לסטות קצת ולהיכנס לתוך מקומות ישוב בדרך.
אבל הכי חשוב- שיהיה מוצל.
עוברים ליד-
יקנעם, קרית טבעון, צומת גולני, רמת ישי, ראש פינה, חצור, קרית שמונה.
נשמח לרעיונות (גם גן שעשועים שכונתי יכול להתאים, ואם יש בקרבתו מכולת, בכלל שיחקתן אותה)
יש את חורשת הנופלים בשאר ישוב.
הבניאס עובר שם, המים צלולים וכיפיים, ויחסית רדדים ככה שמתאים ממש לילדים!!
אנחנו ממש אוהבים את המקום
א-ב-ל-
יש שם הרבה פעמים נשים לא ככ צנועות. קחו בחשבון...
לא יודעת, שאנחנו הלכנו לא היתה בעיה.
אבל באמת מבאס ללכת לשם רק לעצירה...
הפארק חדש? אני לא זוכרת שהיה שם פארק (גרנו באזור, אבל לפני היות הילדים, כך שאולי העיניים שלי אפילו לא ראו אותו)
חס ושלום לסקול. מה שמותר לפי ההנחיות מותר.
אני אישית לא מתאים לי שהיא תתגלש ותיגע בדברים ששניה לפני ילד אחר נגע\ירק\התעטש\התנזל עליהם.
יוצאת איתה כל בוקר מוקדם בבוקר לפארק אחרי שעברו על המתקנים 12 שעות בלי רוק של ילדים אחרים ;) זאת רק אני כמובן...
פיצלוש לשאלהמסיימים עכשיו בידוד, אז זה גם ככה לא היה רלוונטי עד עכשיו
היה אסור וביטלו את זה כשהסירו חלק מהמגבלות.
אני ממש זוכרת שסגרו אצלנו את גני השעשועים עם סרטים צהובים כשהיה אסור
זה לא אומר שהם הפכו למקום בטוח יותר, רק אומרת....
אני הולכת רק בבוקר מוקדם כשהם ריקים
מיואשת******בגלל שאני נזהרת יותר, וכמובן סייעתא דשמייא
ברור לגמרי שילדים צריכים לצאת!!! ולא לשבת בבית כל היום! את ממש לא כופרת אני לגמרי איתך!!
אבל לכן אני משלבת ויוצאת איתה כל יום, לפעמים פעמיים ביום! בבוקר מוקדם לפארק, אחרי צהרים אם היא משתגעת כבר בבית יוצאים לטייל ברחוב. לא למתקנים. מנגבים ספסל ויושבים עליו, צופים במכוניות, קוטפים פרחים ועלים, נוסעים בבימבה.
אבל זאת אני, עם השגעונות שלי, ועם הזמן שלי וברור לי לחלוטין שלא כל אחת יכולה והרי המתקנים פתוחים אז זה בסדר לפי ההנחיות והכל טוב. אני ממש לא באה בביקורת בשום אופן! ילדים סגורים בבית זה לא בסדר ולא טוב
כל אחת צריכה לעשות מה שטוב בעיניה לפי ההנחיות ושיקול הדעת שלה, אני רק סיפרתי על עצמי
צמיד זהב מי שעוקבת אחרי מה שסיפרתי פה יודעת שלא שלחתי לא לבי"ס ולא למטפלת בחודשיים האחרונים. אבל זה לא מפחד המחלה כמו מפחד שלא אוכל לעשות טיפולי פוריות. לא אוכל להמשיך בזה שנה הבאה כי יש גבול...
אז אני לא אומרת בשום אופן שזו חובת ההשתדלות הסבירה . ממש לא. אבל כן יש קשר בין מידת הזהירות הלא נורמלית שנקטתי לבין התוצאות...
בכל מקום היה סגור עם גדירות וסרטים ואז הורידו... המתקנים אצלינו מלאים ילדים כל צהרים. ממש מוזר
🙂יש בטירת הכרמל פארק בשם נחל גליםהשם בשימוש כברתודה לכל אחת ואחת!
ממש עזרתן לנו! (אני ממש לא אוהבת להתחיל לחפש איפה לעצור כשצורחים לי ברקע מאחורה, אז מעדיפה לנסות להתכונן מראש)
(התלבטתי אם לכתוב תודה לכל אחת, אבל אז חשבתי על כל ההתראות שיקפצו לכן כשתכנסו לפורום והחלטתי לחסוך לכן את זה 
)
אחל'ה מקום, אבל באמת עמוס.
ואני גם מחפשת מקומות למנוחה, לא מסלולים.
סתם נקודות לעצור בדרך בנחת להפסקת אוכל, שירותים וכד'.
בפיצה המעולה שיש ברמת ישי!!!!
אני חושבת שנקנה כמה מגשים ונקפיא שיהיה לנו לעת צרה.
לא חושבת שזה ישתלם למישהו מהמעורבים
שלומצ'פינה מוצלת עם נחל מסודר ממש. אפשר בכייף להיכנס למים.
לפני הקורונה בטוח. היום אולי שווה בירור.
אין שם מתקני שעשועים.
בראש פינה, אם כבר נכנסתם, ממליצה להגיע למצפה.
בשבילכם.
לא בשביל הבנות.
מקום לזכר חייל שנפל והוריו גרים שם ומטפחים את המצפה המיוחד.
בתנועה מתמדתהקודם היה על הסמיילים בכותרת
הלכתי למלא לוטו.
אעדכן בהמשך.
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
בלי ברזלים
ועם רפידות
אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי
מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.
וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.
בקלות נהיה לי דלקות...
טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...
תודה לכולן!
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
ורלוונטי לי לענות לו.
מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?
אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו
או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
ראיתי שכתבת שכל מה שהוא מבקש זה הכרה רגשית, וזה נראה לי אפשר לתת
זאת אומרת נראה לי כל הורה יכול להתחבר לגעגוע לזה שאתה חופשי מכל אחריות ויכול לעשות כמעט כל מה שאתה רוצה... וזה ממש ממש לא סותר את זה שהקושי הוא לגמרי אמיתי והוא לא יכול להקטין את הקושי שלך בגלל זה
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי
אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים
הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.
היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע
מפה לשם הילד חוזר מסופררררר
מוכן לכיפה
הוא נראה בן 40!!
איפה התינוק שלי???
אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב
אני מבואסת ככ שלא הייתי שם
מה עושים עכשיו??
יעל מהדרוםאיזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...
ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉
גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣
איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו...
קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.
הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍
והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!
והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.
לדעתי זה מתוק ממש...
זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..
אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍
האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.
בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי
זה קרה לי עם הילד הראשון
למרות שאני הייתי במעמד התספורת... אז בכללל
אבל מאז אני מספרת אותם בבית ראיתי קצת סרטונים למדתי את מה שחשוב ואני מספרת אותם כמו שאני אוהבת
אבל תוך שבוע וחצי הכל יחזור לקדמותו הכל טוב!
ממגוון סיבות
יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...
גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים
זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה..
חלאקה אז למה להשאיר?
מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך
ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!
זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר
והבדיקות נורא יקרות!
תדעו שהזמנתי לפני איזה 9 שנים מלא בדיקות הריון בעלי אקספרס, בזיל הזול, ועדיין משמשות אותי!
הן נראות פשוטות ממש, מקלון קטנציק, אבל העיקר מזהה את ההריון.
מי שעושה הרבה בדיקות, שווה ממש.
אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.
עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.
מסכימה איתך
קניתי גם לפני שנים.
בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.
הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.
ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.
עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ.
ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)
בהחלט שווה
אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין
יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס
זכור לי שקראתי פה פעם שהם לפעמים דוחים על זה חבילות ואז *כל* החבילה חוזרת
מישהי יודעת?
זה בעייתי להביא בדיקות במשלוח מח"ול?
והאם דין iherb כדין אליאקספרס?
אני פעם אחת הזמנתי והשתמשתי באחת כשלא היתה בתוקף, ויצא חיובי ולא הייתי בהריון.
השני, שהמשלוח השני, משרד הבריאות עיכב לנו את החבילה והיא לא הגיעה מעולם..
אז חזרנו לקנות בדיקות הריון בארץ
אולי הנסיונות הבאים ננסה שוב
כרגע אני בהריון ברוך ה'
