רק לגבי מכנסיים לאשה, המציאות באמת לא השתנתה. 

אבל לדוגמא מותר ללכת כיום אחרי אשה כי בימינו רגילים בזה.. פעם זה היה אסור. 

לא יודע איך להסביר בצניעות...

מכנסיים יותר מבליטים את הפישוק ואת האיברים הצנועים..

ללכת אחרי אשה - זה כשהיא צנועה, הסיכוי שיהיה הרהור הוא הרבה פחות.

טיפ לחיים, לכל דיון כדאי שתבוא עם קצת ענווה.. אולי המציאות לא כמו שאתה קבעת (אהמ אהמ..)

אי אפשר לדון ככה כשאתה מנסה להכריח כדעתך כבר מהתחלה

ממילא יוצא שאתה לא צודק,

ושוב אתה מנסה לכפות את דעתך בלי לחכות שניה אולי אתה טועה.  אולי מספיק?

בכל מקום שתהיה זה לא נכון לדון בצורה כזאת אם אתה רוצה ללמוד.

אלא אם כן אתה פה מתוך מחשבה שאתה הכי חכם ורק באת להראות לנו את האור. 

מה שחצאית לא.. חצאית צריכה להיות רחבה כך שלא יראו את צורת הרגל. בקיצור לא לזרוק משפטים בלי ללמוד. ההלכה מסבירה לרוב את הטעמים. וגם אם לא מה הבעיה לעשות כי זה מה שההלכה אומרת, תמים תהיה עם ה' אלוקיך זה מעלה.

מי שלא הולכת עם מכנסיים כל הכבוד לה, זה באמת לא צנוע וגם אסור הלכתית, ואם לא מקפידה על חצאית צנועה- מוזמנת להתחיל להקפיד ולא שתלך גם עם מכנסיים ותתחיל למדוד את רוחבם, בעקבות עברת החצאית.

בטח שלא במקום מצווה או משום נימוס. מנחת שלמה (הגרשז"א) ח"א מהדורה קמא סימן צא סעיף כג. מובא גם בציץ אליעזר חלק ט סימן נ.

מאיפה הבאת את זה שמותר ללכת אחרי אישה???

אולי אני יכול לדלות את זה שוב מאיפשהו.  אני אנסה..

כתוב שעדיף ללכת אחרי אריה ולא אחרי אישה כי יש סיכוי להינצל מהאריה אבל מהחטא לא

לא רוצה שאף אחד יכשל בגללי. 

לא רוצה לנצל"ש פה, 

אבל לא מובן לי איך אפשר לקיים את זה.

הייתה תקופה שניסיתי, וגיליתי שזה כמעט בלתי אפשרי למי שנמצא במקום הומה אדם. 

בשמיים היא. רק צריך לרצות ולהיות יצירתיים. 

זה היה המצב שלי - כאחד שגר במרכז.

אני חושב שמצאתי..

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=176861

תראה בשאלה מה שהשואל מביא בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך. 

ציטוט מהדברים

"כי מצד הסברא הי' נלענ"ד דמלשון השו"ע פגע אשה בשוק משמע דאין דרכן של נשים להיות בשווקים ורק על דרך מקרה פגע, וכידוע דלפנים הי' דרכן של נשים צנועות להיות בבית כדכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (ומפורסם מהחת"ס דטעמא דנשים אין מדליקות לעצמן נר חנוכה הוא כדי שלא תעמודנה על פתח הבית הסמוך לרה"ר ''''לרשות הרבים''''), ולכן כשהולך כנגד אשה אין החשש גדול כי יתבייש להסתכל בה שהרי היא תרגיש בכך, משא"כ לאחריה שהוא רואה ואינו נראה חיישינן טפי, ונוסף לזה גם נראה שבזמנם הי' אפשר להזהר מלכת אחורי אשה משא"כ בזמננו הרי אף אם יברח מאחורי אשה ימצא תיכף את עצמו אחורי אשה אחרת, וכמדומה לי שנשים מצויות ברחוב יותר מאנשים ומה גם בזמנינו שהפריצות מצויה הרבה ולצערנו הפרוץ מרובה על העומד ואין מתביישים להסתכל באשה גם בפניה, ולכן הי' לע"ד במקום מצוה [או שצריך לעשות כן מצד הנימוס] אין טעם להחמיר בזמננו"

אולי זה לא מהטעם שאמרתי.. אבל בכל זאת.  אם הבנתי נכון.

החרדי מאוד מקפיד על זה , בנוסף בספרי צניעות של הנשים מזהירין אותן גם בימינו להקפיד ללכת בצדדי הרחוב ולא להתעכב ברחוב צר וכדומה. ועוד שפעם הנשים היו מכוסות בכיסוי שהסתיר את כול גופן והיה רחב וצנוע מאוד בעוד היום הכול פרוץ כך שהסכנה לחטוא רק גדלה.

בכול מקרה תודה על המקור.

קשה מאד לקיים את זה. ולא מהסיבה שאני אמרתי - שרגילים בזה.

(נניח ברחוב המרכזי בעיר שלי אין מצב ללכת בצד הרחוב! הכל מלא בני אדם או דוכנים. 

זה חסר תועלת ) 

אז כנראה שפשוט לפי דעתו זה אפשרי רק במקום שיחסית פחות הומה אדם

או שמי שהגיע למצב כזה יוריד את העיניים.  אבל אם זה אפשרי - אז כן להקפיד.

 (מלבד נתחים יוקרתיים ויקרים ואז גם דגים בקטגוריה הזאת יקרים יותר.

כנ"ל גבינות איכותיות (עולות במאות שקלים לק"ג פרמזן למשל, רוקפור וכו)

זה הכיבוס. כל השאר הם דיני אבלות שממש רלוונטים להיום.

וגם זה -זה מכוח תקנה, מין ספר חוקים שנקבע, לכן הוא עדיין מחייב גם אם אבד ההקשר המקורי.

היום גם בגלל התמודדות חדישה עם בעיות האקלים - מזגן - וגם בגלל השכלול של מכונות הכביסה, ההרגל הנפוץ הוא לכבס הרבה יותר מפעם. ולכן היום כולנו בגדר 'איסטנסט' למה שפעם היה יחסית מקובל.

חמים זה תענוג,

פושרים/קרים - לא.

להסיר הלכלוך ושהמים יהיו קרים או קרירים- זה כן קשה ומבטא אבלות

ראשון - לא לכבס

שני - לא ללבוש בגשים מכובסים

שו"ע תקנא סעיף ג.

אבל זו קריאה ללמוד הלכה ולהעמיק.
ולא לבטל מנהגים לפי מה שנראה לנו..

של כיבוס וכו'..
היא שאלה מה התוקף של המנהג בהלכה.. 
האם הוא נוהג של דור מסוים שהשתרש ואין לו משמעות הלכתית לדורות
או שהוא משהו בעל תוקף הלכתי עמוק - שיש לנו לחוש אליו..

נגיע למסקנה שמנהג הוא נוהג של דור מסוים שהשתרש ואין לו משמעות הלכתית לדורות צריך להמשיך ולנהוגו.

למנהג יש תוקף הלכתי עמוק, והוא בהחלט המשך גילוי של תורה שבע"פ..
זה לא נכון לכל המנהגים ולכן יש כאלה שמקילים בהם יותר.

מסופר על הרמ"א שהגיע לקראקוב לכהן כרב העיר, וראה שישנם כל מיני מנהגים שנהגו בעיר ללא טעם. החליט הרמ"א שכל מנהג שנראה לו משונה, הוא יבטלו. המנהג הראשון שהוא נתקל בו היה לא רק משונה, אלא גם נוגד את ההלכה: בסוף תפילת שחרית, ראה הרמ"א שאחד המתפללים הולך לכמה אנשים ומאחל להם "שיהיה בשעה טובה". שאל הרמ"א במה מדובר, והסבירו לו שהאיש הזה הוא בעלה של הבלנית, והיא אומרת לו מי הן הנשים שטבלו אתמול במקוה, ולכן בעלה מברך את בעליהן בבוקר.
התפלא הרמ"א מאוד על המנהג הזה, שהוא מאוד לא צנוע, ונוגד את ההלכה שגורסת שיש להסתיר את ליל הטבילה, ומיד קרא לאיש ההוא ואמר לו שלמחרת יפסיק את מנהגו.
מספר ימים אח"כ, לאחר התפילה, ניגש האיש ההוא עם אחד המתפללים אל הרמ"א. "האם זה נכון שהרב הורה שלא לברך אותנו בבוקר שלאחר התפילה?" שאל היהודי. ענה הרב: "אכן, כן". אמר בעלה של הבלנית: "אתה רואה, אמרתי לך! וחוץ מזה, דע לך שאשתך בכלל לא טבלה אתמול!".
אז הבין הרמ"א את הרעיון שעמד מאחורי אותו מנהג משונה: כיון שהמקוה בקראקוב לא היה נקי, היו נשים שהיו אומרות לבעליהן שהן טובלות, אבל לא באמת טבלו. לכן הנהיגו שהבלנית תמסור את שמות הטובלות לבעלה, כדי שהבעל יהיה סמוך ובטוח שאשתו באמת טבלה.
מאז החליט הרמ"א שהוא אינו משנה מנהג קיים, גם אם הוא אינו מבין את המנהג כלל, וגם אם המנהג נראה לו משונה מאוד.
 

לכלוך בהחלט מצערים ונותנים תחושה של אבלות. ומה הקשר לקושי הכביסה? לבישת בגד ריחני שיצא מהכביסה עכשו זה בהחלט משמח. אז לובשים בגד שלבשנו מעט וזו ההשתדלות של ימינו

גם היום. והמאמץ ללבוש אותו לפני 9 הימים הוא ההשתדלות של ימינו

אולי זה בגלל שהוא משמח, שהוא תאווה?

גם הדג הכי טעים שיש הוא לא ממלא תאווה כמו בשר

בשר בחגים בלבד. דגים בשבת

מי צריך דלקת כרונית בגוף מכך שהגוף לא יודע לפרק לגמרי חלבון מהחי

Uprooting the Leading Causes of Death | NutritionFacts.org

כתבתי חלבון מהחי

מומחה שמסביר הכל. יש תרגום לעברית

נכון שיש דברים אחרים מאד טעימים,

אבל יש משהו בבשר שתמיד מקושר לשמחות.

וכך מאבדים את המשמעות שלהם. 

עדיין לא שמעתי שמישהו שח"ו נמצא באבילות טוען על אחד המנהגים שהוא לא רלוונטי.

פשוט כיום אנחנו לא מרגישים את האבלות ממילא מרגישים שהכל מיותר.

אבל זה בדיוק העניין. שנרגיש את האבילות.

אנשים שחושבים שהזמן לעשות תוכנית בישול מתשעה באב הם הם באופן ישיר מאבדים את המהות. זה ממש לא מחייב.

אפשר גם להתייחס לאיסור זה ברצינות ועדיין להרוויח את המשמעות שלו

פיסטוקים שמחליטים איזה לאכול ואיזה לא..
או כל מנהגי ישראל..

ב. אם אתה רוצה תשובה - תשאל אותם, ותגלה שהם בהחלט דנים בזה..

שו"ת יביע אומר יו"ד ח"ו סימן י"ד.

שו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן ס"ב

שו"ת ישכיל עבדי יוי"ד חלק ה' סימן ח

שו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן קח.

למצבים שבהם יש עבד!
זאת אומרת -כרגע אין עבד, אז אין איך לנהוג בהם.
ועדיין מקישים מהם להמון הלכות ברמה המעשית.
אז לא ברור לי איך ממהרים לזלזל במנהג?

למה כל פעם ששואלים בציבור הדתי שאלות זה ישר הופך לזלזול? 

לשאול עד כמה מנהג מסוים הוא רלוונטי בפורום - 
שאף אחד בו לא פוסק הלכה, ולכן לא מדובר בבירור רציני, אלא בלקיחת דין הלכתי ודיון של מה נראה לכם..

אם נשווה את זה למשהו אחר -
אפשר לשאול
"עד כמה רלוונטי בעיניכם ללכת עם מסיכה בזמן קורונה? כי אני חושב שלא כי כך וכך"..

אתה יודע איך אנשים מתחרפנים כשאתה מעז לפקפק בהנחיות הקורונה למרות שיש בזה הגיון ..?
אני יודעת כי אני זו ששואלת את זה..
ולמה זה מחרפן אותם?
כי זה מעיד על זלזול במערכת הבריאות וחוסר אמון עמוק כלפיה..
וזו האמת!! 

אריאל באהלה של תורה.

הרב מלמד מקל באופן יחסי הרבה. הרב מרדכי אליהו התבטא: "אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסויים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו".

ומאיפה ההחלטה הגורפת הזו שהם כ"כ מפוחדים.. אולי אתה זה שלא מכיר מספיק את ההלכה?

המון חידושים. אני חושב שיש דווקא משהו יפה בזה שבן אדם מרכין את הראש בענווה בפני המסורת של עם ישראל ואומר שאם עם ישראל נהגו כך זה כנראה מוצדק.

אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסויים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו".

הלכה ולפיה פוסקים.

זה שמותר לנשום וללבוש חולצה ומכנסיים זה לא קולא אף על פי שמותר וזה שאסור לרצוח ולגנוב זה לא חומרא אף על פי שאסור.

וזה לא משנה אם הטעם בדבר השתנה.....

@קראנץ שוקולד

בפרט מנהגי אבילות חצי מה שהשו"ע מביא כל הפוסקים מביאים שלא נוהגים כיום

קריעה על שמועתת"ח, כמות האנשים שצריכים לצאת ללוויה ועוד

יכול להגיד שזה לא נוהג היום

@נחשון מהצפון

אלא להעלות את הסברות לדון. זה גם בסדר. ואם יהיה מישהו עם כתפיים שיתיר גם מצוין.

נ.ב.לי לא רלוונטי אני תימני. אוכלים חופשי חוץ מסעודה מפסקת

לבטל החמרא זה מראה מקום גדול יותר שיש לביטול המנהג כשהטעמים כבר לא רלוונטיים

כי הוא בא וחולק על הדיעה הזאת ואומר "אלא כך אמרו" אלא בא לחלק. לא כפי שחשבתם (גם לא רק בתשעת הימים כי אז תכניס גם לחם מים ופירות שהיה במקדש) אלא כך אמרו...

בתשעת הימים, מי כן תיקן זאת? הראיה מהגמ' הנ"ל חלשה כיוון ששם משמע מפורש שלא לנהוג ככה.

תוסיף לכך את הגמ' שאוסרת לאכול בשר ויין בסעודה מפסקת והמסקנה שמהש"ס מותר לגמרי לאכול בשר ויין והאיסור הוא של ראשונים בלבד ללא מקור מהש"ס ובשל כך הרמב"ם למשל לא הביא איסור זה. (לא נכנס לשאלה האם למנהג שתוקן ע"י ראשונים יש דין מנהג מחייב וא"א להפר אותו)

וכיוון שנאסר מתוך היותו מאכל משמח וחשוב כיום ששניצל או נקניקיות או קציצות או אפילו תבשילי בשר טחון למיניהם לא נחשבים אוכל חגיגי ומכובד אלא אוכל פשוט אולי ניתן להקל בזה?

אני תימני, לרמבם אין את המנהג הזה, אוכלים חוןפשי בשרי אבל אני לא אוכל בתשעת הימים סטייקים או בשרים מיוחדים באותה רמה שאני לא אלך למסעדה חלבית או אכין לי עוגת שכבות מושחתת. משנכנס אב ממעטין בשמחה.

האם מנהג שנהגו כמה מראשוני אשכנז לא יכול לעבוד תמורה כזו?

זה לא היה במקדש.

(מלבד זאת שאני חולק עליך בהגדרה שזה בגלל המקדש, אין  לזה מקור. יש מקורות שזה בגלל שאין שמחה אלא בבשר ויין.)

ופירות (ביכורים) כולם במינם עולה על המזבח (אגב, בגמ' שאמר להם רבי יהושוע הוא אמר שבעת המינים בלבד ולא הזכיר שאר פירות למרות שלשיטתך זה אותו שם פרי ובמינם עולים למזבח, משמע שהוא סבר שלא עושים השוואה כזו)

אני לא חושב שאני יכול להתיר לספרדי/אשכנזי לאכול בשר.

כפי שהדגשתי בתשובה לסתם בחור אחד מבחינתי הדיון הזה הוא להלכה ולא למעשה.

 לכן אתה עדין לא מחמיר יותר ממני  

לעניין מה שאמרת אני לא חושב שיש מקור (יכול להיות שיש אבל אני לא מכיר) שמביא את התהליך הזה של האיסורים שכל צרה שבאה הוסיפו עוד איסורים שקשורים לצרה הראשונית - החורבן. השו"ע מביא את ההלכות האלה לעניין חורבן ולא מזכיר צרות נוספות. קשה לי עם הטענה הזו כי היא לא מסתברת לי ואני לא מכיר מקור אליה.

כאן אני חושב שצריך להקל אבל למעשה אסור להקל.

בעניינים אחרים אמרתי את דעתי למעשה

שהדגשתי שלמעשה לא נראה לי אפשר להקל

לעשות למעשה כפי שיוצא לי בסוגיא בתנאי שיש פוסק עם כתפיים שהבין ככה. אם אף אחד לא פסק ככה אז כנראה ההבנה שלי לא מדוייקת/מוכרחת/נכונה. 

לרוב אם יוצא לי להחמיר נגד כולם אניח משתדל להחמיר, אבל לא להקל. זה אחד המקרים שיצא לי להקל ולא מצאתי לו סמך.

זה ההבדל בין הדיון הזה לאחרים. א שאני מיקל וב שלא מצאתי סמך וממילא אני לא סובר שצריך לנהוג ככה למרות שבעיניי זה הדבר הנכון

שהכריע מעשה. נתן דוגמאות אג"מ צי"א, יבי"ע, גרשז"א. וכו

מה דרך לאכולו חי מה דרך לסוחטו וכו

אבל אנחנו מדברים על מקורות המנהג לא על הפסיקה.

השו"ע מביא מספר מנהגים.

אנחנו מדברים על המקור של המנהג והאם כשהשתנה המציאות יש לזה משמעות

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה