רק לגבי מכנסיים לאשה, המציאות באמת לא השתנתה. 

אבל לדוגמא מותר ללכת כיום אחרי אשה כי בימינו רגילים בזה.. פעם זה היה אסור. 

לא יודע איך להסביר בצניעות...

מכנסיים יותר מבליטים את הפישוק ואת האיברים הצנועים..

ללכת אחרי אשה - זה כשהיא צנועה, הסיכוי שיהיה הרהור הוא הרבה פחות.

טיפ לחיים, לכל דיון כדאי שתבוא עם קצת ענווה.. אולי המציאות לא כמו שאתה קבעת (אהמ אהמ..)

אי אפשר לדון ככה כשאתה מנסה להכריח כדעתך כבר מהתחלה

ממילא יוצא שאתה לא צודק,

ושוב אתה מנסה לכפות את דעתך בלי לחכות שניה אולי אתה טועה.  אולי מספיק?

בכל מקום שתהיה זה לא נכון לדון בצורה כזאת אם אתה רוצה ללמוד.

אלא אם כן אתה פה מתוך מחשבה שאתה הכי חכם ורק באת להראות לנו את האור. 

מה שחצאית לא.. חצאית צריכה להיות רחבה כך שלא יראו את צורת הרגל. בקיצור לא לזרוק משפטים בלי ללמוד. ההלכה מסבירה לרוב את הטעמים. וגם אם לא מה הבעיה לעשות כי זה מה שההלכה אומרת, תמים תהיה עם ה' אלוקיך זה מעלה.

מי שלא הולכת עם מכנסיים כל הכבוד לה, זה באמת לא צנוע וגם אסור הלכתית, ואם לא מקפידה על חצאית צנועה- מוזמנת להתחיל להקפיד ולא שתלך גם עם מכנסיים ותתחיל למדוד את רוחבם, בעקבות עברת החצאית.

בטח שלא במקום מצווה או משום נימוס. מנחת שלמה (הגרשז"א) ח"א מהדורה קמא סימן צא סעיף כג. מובא גם בציץ אליעזר חלק ט סימן נ.

מאיפה הבאת את זה שמותר ללכת אחרי אישה???

אולי אני יכול לדלות את זה שוב מאיפשהו.  אני אנסה..

כתוב שעדיף ללכת אחרי אריה ולא אחרי אישה כי יש סיכוי להינצל מהאריה אבל מהחטא לא

לא רוצה שאף אחד יכשל בגללי. 

לא רוצה לנצל"ש פה, 

אבל לא מובן לי איך אפשר לקיים את זה.

הייתה תקופה שניסיתי, וגיליתי שזה כמעט בלתי אפשרי למי שנמצא במקום הומה אדם. 

בשמיים היא. רק צריך לרצות ולהיות יצירתיים. 

זה היה המצב שלי - כאחד שגר במרכז.

אני חושב שמצאתי..

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=176861

תראה בשאלה מה שהשואל מביא בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך. 

ציטוט מהדברים

"כי מצד הסברא הי' נלענ"ד דמלשון השו"ע פגע אשה בשוק משמע דאין דרכן של נשים להיות בשווקים ורק על דרך מקרה פגע, וכידוע דלפנים הי' דרכן של נשים צנועות להיות בבית כדכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (ומפורסם מהחת"ס דטעמא דנשים אין מדליקות לעצמן נר חנוכה הוא כדי שלא תעמודנה על פתח הבית הסמוך לרה"ר ''''לרשות הרבים''''), ולכן כשהולך כנגד אשה אין החשש גדול כי יתבייש להסתכל בה שהרי היא תרגיש בכך, משא"כ לאחריה שהוא רואה ואינו נראה חיישינן טפי, ונוסף לזה גם נראה שבזמנם הי' אפשר להזהר מלכת אחורי אשה משא"כ בזמננו הרי אף אם יברח מאחורי אשה ימצא תיכף את עצמו אחורי אשה אחרת, וכמדומה לי שנשים מצויות ברחוב יותר מאנשים ומה גם בזמנינו שהפריצות מצויה הרבה ולצערנו הפרוץ מרובה על העומד ואין מתביישים להסתכל באשה גם בפניה, ולכן הי' לע"ד במקום מצוה [או שצריך לעשות כן מצד הנימוס] אין טעם להחמיר בזמננו"

אולי זה לא מהטעם שאמרתי.. אבל בכל זאת.  אם הבנתי נכון.

החרדי מאוד מקפיד על זה , בנוסף בספרי צניעות של הנשים מזהירין אותן גם בימינו להקפיד ללכת בצדדי הרחוב ולא להתעכב ברחוב צר וכדומה. ועוד שפעם הנשים היו מכוסות בכיסוי שהסתיר את כול גופן והיה רחב וצנוע מאוד בעוד היום הכול פרוץ כך שהסכנה לחטוא רק גדלה.

בכול מקרה תודה על המקור.

קשה מאד לקיים את זה. ולא מהסיבה שאני אמרתי - שרגילים בזה.

(נניח ברחוב המרכזי בעיר שלי אין מצב ללכת בצד הרחוב! הכל מלא בני אדם או דוכנים. 

זה חסר תועלת ) 

אז כנראה שפשוט לפי דעתו זה אפשרי רק במקום שיחסית פחות הומה אדם

או שמי שהגיע למצב כזה יוריד את העיניים.  אבל אם זה אפשרי - אז כן להקפיד.

 (מלבד נתחים יוקרתיים ויקרים ואז גם דגים בקטגוריה הזאת יקרים יותר.

כנ"ל גבינות איכותיות (עולות במאות שקלים לק"ג פרמזן למשל, רוקפור וכו)

זה הכיבוס. כל השאר הם דיני אבלות שממש רלוונטים להיום.

וגם זה -זה מכוח תקנה, מין ספר חוקים שנקבע, לכן הוא עדיין מחייב גם אם אבד ההקשר המקורי.

היום גם בגלל התמודדות חדישה עם בעיות האקלים - מזגן - וגם בגלל השכלול של מכונות הכביסה, ההרגל הנפוץ הוא לכבס הרבה יותר מפעם. ולכן היום כולנו בגדר 'איסטנסט' למה שפעם היה יחסית מקובל.

חמים זה תענוג,

פושרים/קרים - לא.

להסיר הלכלוך ושהמים יהיו קרים או קרירים- זה כן קשה ומבטא אבלות

ראשון - לא לכבס

שני - לא ללבוש בגשים מכובסים

שו"ע תקנא סעיף ג.

אבל זו קריאה ללמוד הלכה ולהעמיק.
ולא לבטל מנהגים לפי מה שנראה לנו..

של כיבוס וכו'..
היא שאלה מה התוקף של המנהג בהלכה.. 
האם הוא נוהג של דור מסוים שהשתרש ואין לו משמעות הלכתית לדורות
או שהוא משהו בעל תוקף הלכתי עמוק - שיש לנו לחוש אליו..

נגיע למסקנה שמנהג הוא נוהג של דור מסוים שהשתרש ואין לו משמעות הלכתית לדורות צריך להמשיך ולנהוגו.

למנהג יש תוקף הלכתי עמוק, והוא בהחלט המשך גילוי של תורה שבע"פ..
זה לא נכון לכל המנהגים ולכן יש כאלה שמקילים בהם יותר.

מסופר על הרמ"א שהגיע לקראקוב לכהן כרב העיר, וראה שישנם כל מיני מנהגים שנהגו בעיר ללא טעם. החליט הרמ"א שכל מנהג שנראה לו משונה, הוא יבטלו. המנהג הראשון שהוא נתקל בו היה לא רק משונה, אלא גם נוגד את ההלכה: בסוף תפילת שחרית, ראה הרמ"א שאחד המתפללים הולך לכמה אנשים ומאחל להם "שיהיה בשעה טובה". שאל הרמ"א במה מדובר, והסבירו לו שהאיש הזה הוא בעלה של הבלנית, והיא אומרת לו מי הן הנשים שטבלו אתמול במקוה, ולכן בעלה מברך את בעליהן בבוקר.
התפלא הרמ"א מאוד על המנהג הזה, שהוא מאוד לא צנוע, ונוגד את ההלכה שגורסת שיש להסתיר את ליל הטבילה, ומיד קרא לאיש ההוא ואמר לו שלמחרת יפסיק את מנהגו.
מספר ימים אח"כ, לאחר התפילה, ניגש האיש ההוא עם אחד המתפללים אל הרמ"א. "האם זה נכון שהרב הורה שלא לברך אותנו בבוקר שלאחר התפילה?" שאל היהודי. ענה הרב: "אכן, כן". אמר בעלה של הבלנית: "אתה רואה, אמרתי לך! וחוץ מזה, דע לך שאשתך בכלל לא טבלה אתמול!".
אז הבין הרמ"א את הרעיון שעמד מאחורי אותו מנהג משונה: כיון שהמקוה בקראקוב לא היה נקי, היו נשים שהיו אומרות לבעליהן שהן טובלות, אבל לא באמת טבלו. לכן הנהיגו שהבלנית תמסור את שמות הטובלות לבעלה, כדי שהבעל יהיה סמוך ובטוח שאשתו באמת טבלה.
מאז החליט הרמ"א שהוא אינו משנה מנהג קיים, גם אם הוא אינו מבין את המנהג כלל, וגם אם המנהג נראה לו משונה מאוד.
 

לכלוך בהחלט מצערים ונותנים תחושה של אבלות. ומה הקשר לקושי הכביסה? לבישת בגד ריחני שיצא מהכביסה עכשו זה בהחלט משמח. אז לובשים בגד שלבשנו מעט וזו ההשתדלות של ימינו

גם היום. והמאמץ ללבוש אותו לפני 9 הימים הוא ההשתדלות של ימינו

אולי זה בגלל שהוא משמח, שהוא תאווה?

גם הדג הכי טעים שיש הוא לא ממלא תאווה כמו בשר

בשר בחגים בלבד. דגים בשבת

מי צריך דלקת כרונית בגוף מכך שהגוף לא יודע לפרק לגמרי חלבון מהחי

Uprooting the Leading Causes of Death | NutritionFacts.org

כתבתי חלבון מהחי

מומחה שמסביר הכל. יש תרגום לעברית

נכון שיש דברים אחרים מאד טעימים,

אבל יש משהו בבשר שתמיד מקושר לשמחות.

וכך מאבדים את המשמעות שלהם. 

עדיין לא שמעתי שמישהו שח"ו נמצא באבילות טוען על אחד המנהגים שהוא לא רלוונטי.

פשוט כיום אנחנו לא מרגישים את האבלות ממילא מרגישים שהכל מיותר.

אבל זה בדיוק העניין. שנרגיש את האבילות.

אנשים שחושבים שהזמן לעשות תוכנית בישול מתשעה באב הם הם באופן ישיר מאבדים את המהות. זה ממש לא מחייב.

אפשר גם להתייחס לאיסור זה ברצינות ועדיין להרוויח את המשמעות שלו

פיסטוקים שמחליטים איזה לאכול ואיזה לא..
או כל מנהגי ישראל..

ב. אם אתה רוצה תשובה - תשאל אותם, ותגלה שהם בהחלט דנים בזה..

שו"ת יביע אומר יו"ד ח"ו סימן י"ד.

שו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן ס"ב

שו"ת ישכיל עבדי יוי"ד חלק ה' סימן ח

שו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן קח.

למצבים שבהם יש עבד!
זאת אומרת -כרגע אין עבד, אז אין איך לנהוג בהם.
ועדיין מקישים מהם להמון הלכות ברמה המעשית.
אז לא ברור לי איך ממהרים לזלזל במנהג?

למה כל פעם ששואלים בציבור הדתי שאלות זה ישר הופך לזלזול? 

לשאול עד כמה מנהג מסוים הוא רלוונטי בפורום - 
שאף אחד בו לא פוסק הלכה, ולכן לא מדובר בבירור רציני, אלא בלקיחת דין הלכתי ודיון של מה נראה לכם..

אם נשווה את זה למשהו אחר -
אפשר לשאול
"עד כמה רלוונטי בעיניכם ללכת עם מסיכה בזמן קורונה? כי אני חושב שלא כי כך וכך"..

אתה יודע איך אנשים מתחרפנים כשאתה מעז לפקפק בהנחיות הקורונה למרות שיש בזה הגיון ..?
אני יודעת כי אני זו ששואלת את זה..
ולמה זה מחרפן אותם?
כי זה מעיד על זלזול במערכת הבריאות וחוסר אמון עמוק כלפיה..
וזו האמת!! 

אריאל באהלה של תורה.

הרב מלמד מקל באופן יחסי הרבה. הרב מרדכי אליהו התבטא: "אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסויים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו".

ומאיפה ההחלטה הגורפת הזו שהם כ"כ מפוחדים.. אולי אתה זה שלא מכיר מספיק את ההלכה?

המון חידושים. אני חושב שיש דווקא משהו יפה בזה שבן אדם מרכין את הראש בענווה בפני המסורת של עם ישראל ואומר שאם עם ישראל נהגו כך זה כנראה מוצדק.

אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסויים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו".

הלכה ולפיה פוסקים.

זה שמותר לנשום וללבוש חולצה ומכנסיים זה לא קולא אף על פי שמותר וזה שאסור לרצוח ולגנוב זה לא חומרא אף על פי שאסור.

וזה לא משנה אם הטעם בדבר השתנה.....

@קראנץ שוקולד

בפרט מנהגי אבילות חצי מה שהשו"ע מביא כל הפוסקים מביאים שלא נוהגים כיום

קריעה על שמועתת"ח, כמות האנשים שצריכים לצאת ללוויה ועוד

יכול להגיד שזה לא נוהג היום

@נחשון מהצפון

אלא להעלות את הסברות לדון. זה גם בסדר. ואם יהיה מישהו עם כתפיים שיתיר גם מצוין.

נ.ב.לי לא רלוונטי אני תימני. אוכלים חופשי חוץ מסעודה מפסקת

לבטל החמרא זה מראה מקום גדול יותר שיש לביטול המנהג כשהטעמים כבר לא רלוונטיים

כי הוא בא וחולק על הדיעה הזאת ואומר "אלא כך אמרו" אלא בא לחלק. לא כפי שחשבתם (גם לא רק בתשעת הימים כי אז תכניס גם לחם מים ופירות שהיה במקדש) אלא כך אמרו...

בתשעת הימים, מי כן תיקן זאת? הראיה מהגמ' הנ"ל חלשה כיוון ששם משמע מפורש שלא לנהוג ככה.

תוסיף לכך את הגמ' שאוסרת לאכול בשר ויין בסעודה מפסקת והמסקנה שמהש"ס מותר לגמרי לאכול בשר ויין והאיסור הוא של ראשונים בלבד ללא מקור מהש"ס ובשל כך הרמב"ם למשל לא הביא איסור זה. (לא נכנס לשאלה האם למנהג שתוקן ע"י ראשונים יש דין מנהג מחייב וא"א להפר אותו)

וכיוון שנאסר מתוך היותו מאכל משמח וחשוב כיום ששניצל או נקניקיות או קציצות או אפילו תבשילי בשר טחון למיניהם לא נחשבים אוכל חגיגי ומכובד אלא אוכל פשוט אולי ניתן להקל בזה?

אני תימני, לרמבם אין את המנהג הזה, אוכלים חוןפשי בשרי אבל אני לא אוכל בתשעת הימים סטייקים או בשרים מיוחדים באותה רמה שאני לא אלך למסעדה חלבית או אכין לי עוגת שכבות מושחתת. משנכנס אב ממעטין בשמחה.

האם מנהג שנהגו כמה מראשוני אשכנז לא יכול לעבוד תמורה כזו?

זה לא היה במקדש.

(מלבד זאת שאני חולק עליך בהגדרה שזה בגלל המקדש, אין  לזה מקור. יש מקורות שזה בגלל שאין שמחה אלא בבשר ויין.)

ופירות (ביכורים) כולם במינם עולה על המזבח (אגב, בגמ' שאמר להם רבי יהושוע הוא אמר שבעת המינים בלבד ולא הזכיר שאר פירות למרות שלשיטתך זה אותו שם פרי ובמינם עולים למזבח, משמע שהוא סבר שלא עושים השוואה כזו)

אני לא חושב שאני יכול להתיר לספרדי/אשכנזי לאכול בשר.

כפי שהדגשתי בתשובה לסתם בחור אחד מבחינתי הדיון הזה הוא להלכה ולא למעשה.

 לכן אתה עדין לא מחמיר יותר ממני  

לעניין מה שאמרת אני לא חושב שיש מקור (יכול להיות שיש אבל אני לא מכיר) שמביא את התהליך הזה של האיסורים שכל צרה שבאה הוסיפו עוד איסורים שקשורים לצרה הראשונית - החורבן. השו"ע מביא את ההלכות האלה לעניין חורבן ולא מזכיר צרות נוספות. קשה לי עם הטענה הזו כי היא לא מסתברת לי ואני לא מכיר מקור אליה.

כאן אני חושב שצריך להקל אבל למעשה אסור להקל.

בעניינים אחרים אמרתי את דעתי למעשה

שהדגשתי שלמעשה לא נראה לי אפשר להקל

לעשות למעשה כפי שיוצא לי בסוגיא בתנאי שיש פוסק עם כתפיים שהבין ככה. אם אף אחד לא פסק ככה אז כנראה ההבנה שלי לא מדוייקת/מוכרחת/נכונה. 

לרוב אם יוצא לי להחמיר נגד כולם אניח משתדל להחמיר, אבל לא להקל. זה אחד המקרים שיצא לי להקל ולא מצאתי לו סמך.

זה ההבדל בין הדיון הזה לאחרים. א שאני מיקל וב שלא מצאתי סמך וממילא אני לא סובר שצריך לנהוג ככה למרות שבעיניי זה הדבר הנכון

שהכריע מעשה. נתן דוגמאות אג"מ צי"א, יבי"ע, גרשז"א. וכו

מה דרך לאכולו חי מה דרך לסוחטו וכו

אבל אנחנו מדברים על מקורות המנהג לא על הפסיקה.

השו"ע מביא מספר מנהגים.

אנחנו מדברים על המקור של המנהג והאם כשהשתנה המציאות יש לזה משמעות

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!