אצלי נגיד, חציל מטוגן ביום חמישי בלילה מזכיר לי את הלידה של אחד הילדים (הצירים התחילו במקביל לריח הטיגון...) , מירוץ אופניים מזכיר לידה אחרת (בכיתי מכאבים באוטו בזמן שהמירוץ חסם לנו את הכביש) והום פרייז בהריונות עושה לי בחילות רק מהזיכרון ההוא על כמה הקאתי אחרי שאכלתי אותו בהריון הראשון.
והנה, היום הגיע התאריך לידה המבוטל, ואני בעבודה. מנסה לעבוד. משתדלת לא לחשוב איפה הייתי אמורה להיות היום...
ומה שנשאר לי מההריון הזה, שלא זכה להגמר בטוב, מה שיישאר איתי לתמיד זה האלכוג'ל בריח לימון שמזכיר לי בלי הפסקה את הימים הנוראיים שעברו עלי בבי"ח.
והשיר שיוטיוב מקפיץ לי מידי פעם לעין ואני לא מצליחה שלא להכנס ולהקשיב לו שוב ושוב. כמו שהקשבתי לו אז, בימים שאחרי.
"באת (הלכת) לי פתאום"
)
), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️