הפוסט נכון רק לזוגות שחיים בזוגיות מחויבת ונאמנה.
_____

רוצה להביא משהו לידיעת הלב, שיקרב נשים לבעליהן.
לקבל תודעה שונה ולראות אותם באור אחר..

נשים תמיד חושבות שגברים ניגשים למיניות נטו כצורך בהמי- גופני ותו לא.
אבל זה לא באמת כך.
ולרוב גם גברים עצמם לא יודעים איך להסביר זאת או לא מודעים מספיק כדי להסביר זאת.
דוקטור ג'ון גריי (כותב הספר גברים ממאדים ונשים מנגה)
חקר אלפי זוגות ודיבר איתם באופן הפתוח ביותר על מיניות, מסביר את הדחף העמוק יותר של גבר לאישות!

גברים בעולמנו מונחים חברתית לא להחצין רגשות, (כן. עדיין.)
ואולי אפילו לדכא אותם בתוכם פנימה, מלכתחילה לא לחוש אותם בכלל..
בעיני החברה שלנו ביטוי רגשות לא נחשב גברי ומעיד על חולשה שמהווה "סכנת חיים" במאבק על מעמד והכרה חברתית.

בין הדרכים הבודדות שיש לגבר להחצין רגשות חיוביים או שליליים בעוצמה גדולה כפי שהוא חש אותם- (כמו שאישה פורצת בבכי בשעת עצב גדול) קיימים משחקי ספורט, שבהם הוא מחויב רגשית לקבוצה שלו ולקהל האוהדים (שם ניתן לראות גברים פורצים בבכי כשהקבוצה שלהם מנצחת או מפסידה- וזו תגובה שמתקבלת בחבורה הגברית די בהבנה.)
ובמיניות בעיקר!! שם הגבר חווה דרך הגוף את עצמת רגשותיו!!

אם תשימו לב אלו גם 2 ההתמכרויות הכי נפוצות (או תחומי העניין הכי חזקים) אצל גברים נורמטיבים- ספורט ומין,
(היום מצטרפים לרשימת ההתמכרות גם המסכים והמחשוב אבל הם משמשים יותר כמיסוך לרגשות. כהדחקה-חוצץ בין הרגש ובין הגבר, והרבה פעמים גם שם - בעיקר לעיסוק במיניות וספורט)

כך שכאשר גבר מבקש קרבה פיזית הוא לא רוצה רק לחוות פורקן פיזי,
אלא הוא רוצה לחוש את עצמת הרגשות שבו! הוא רוצה להרגיש!!
כמו שאת, אישה, רוצה לבכות מהתרגשות של אהבה.. כמו שאת מבקשת קרבה רגשית!
כך הוא מבקש מיניות, מאותו מקום בנפש!

גם במחקרים על בגידות,
הגברים הבוגדים מספרים שמה שגרם להם לבגוד הוא היעדר חום ואהבה מהאישה, ולא בהכרח היעדר חיי אישות!
(חס ושלום שלא נדע, ובטח שזה לא היתר לבגידה אם לא קיבלת חום ואהבה בבית , במציאות שגבר אוהב אישה, הוא לא יפנה החוצה רק כי יש תקופה קשה של היעדר אישות! אם כי לא כדאי לאפשר מצב כזה ואם אתם נמנעים מיחסים בבחירה מעל לחודש ולא מאילוץ רפואי - פנו לטיפול!)

בנוסף- גבר שחושק באישה שלו רוצה להרגיש פיזית שיש בידו לעשות אותה מאושרת!! לשמח אותה ולהעניק לה!!
גברים ממש מכוונים למטרה הזו ומגדירים את עצמם על פיה
(הן באישות והן בזוגיות. אנחנו מדברות כמובן על גברים טובים - שהם הרוב המוחלט!!)
גברים מדווחים על עונג גדול יותר ביחסים- לפי רמת ההנאה שקלטו שחוו בנות זוגם..

דחיה של היחסים על ידי האישה מחוסר חשק, היא עבורם פגיעה קשה בדימוי העצמי שלהם כגבר טוב!
פסילה של היכולת שלהם להעניק.. דחייה של הרצון שלהם להיטיב עם האישה
(והפוך, אישה שחושקת בהם גורמת להם לדימוי עצמי גבוה ולשמחה גדולה)

כמובן שניתן לסרב למפגש אישותי ואנחנו ממש לא מצפים שאישה "תעשה טובה" -
השאלה היא איך עושים זאת בלי לפגוע. וזה כבר נושא לפוסט אחר.
אבל אם ההבנה הבסיסית של אישה, תהיה שגבר ניגש ליחסים כדי להעניק לה ולא כדי לקחת-
אני בטוחה שההיענות למפגש הזה מצד האישה כבר תיראה אחרת..

נשים אהובות זכרו- הגברים שלנו טובים! רוצים בטובתנו מאוד!
כמונו בדיוק יש להם את המחסומים שלהם להראות לנו את זה. אבל הם לב טהור. ❤

זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת

ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך

איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?

אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות

אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון 

מתחתנים עוד חודש בעז"ה

קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה

היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש

מה עושים?

אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף

ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה

אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים

ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים

"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"

או 

"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"

אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,

אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.

אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,

אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות, 

אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,

אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,

אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה

אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"

אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"

נעצור רגע.

ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -

אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?

ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?

וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה

ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.

רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?

מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?

כי כולנו אנושיים.

ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.

נצליח לראות את האנושיות שלו.

את האנושיות שלה.

כמוני.

גם אני בן אדם

גם היא

גם הוא.

אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ? 

או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?

ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח? 

או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?

ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?

ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?

שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.

קרה לכם פעם?

מבקש את עזרת הרגישים.

מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.

תודה

אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.

(אחרי סשן שלא ממש פתר)