אני יודעת שאני גזענית..אימוש ל3
גדלתי באיזור שהייתי כמעט האשכנזיה היחידה. חטפתי על זה הרבה. ירדו עלי, צחקו עלי, לא לקחו אותי ברציהות. כל הזמן הזכירו לי שאני צהובה, אוכלת גפילטע פיש, חיה בסרט ונראת רוסיה. הם בטח חשבו שהם עושים את זה בצחוק אבל כל ירידה-מחצה לי את הלב. קיללתי את היום הזה שנולדתי אשכנזיה ורציתי להיות ספרדיה. אני מרגישה גזענית. אני כועסת עד היום. לא מוכנה לגור ביישוב עם יותר מדי "ספרדים" או אנשים עם אופי שהוא לא משתכנז. אבל בתכלס אלו היישובים הפחות יקרים. שם יש סיכוי להשקיע בבית טוב. אני לא מוגנה לשחרר. אני כועסת. אני רוצה להיות מוקפת באנשים שהם כמוני עם אופי אשכנזי, משתכנז, צהוב או איך שתקראו לזה. אתם בטח תכעסו עלי.. אני קצת מתביישת מעצמי אבל לא יכולה ורוצה לשחרר..
ואו, איזה מדהימהמופאסה
שאת פורקת את זה כאן...אני כ''כ מבין אותך!

כשהגענו לארץ צחקו עלי כמה ילדים בבית הספר, אמרו לי חלבי וכל מיני כינויים. הרגשתי ממש שמטרידים אותי.
בסוף התעצבנתי, מאוד!
בחרתי את הכי מגודל נעלתי אותו על הרצפה והוצאתי והכנסתי את הכתף שלו מהמקום כמה פעמים, הוא צרח נורא ואיום (זה מאוד מאוד כואב..) כך נגמר הליצנות.

אני חושב שאת יכולה ממש להשתחרר מזה לגמרי! לכי לאשת מקצוע בתחום פכיסותרפיה (אני אישית מאוד אוהב פסיכודרמה), אפשר לשחרר, לעשות חוויה מתקנת להגיד שלום לכל הדבר הזה.
בשבילך לגמרי
זה בושה וחרפהמופאסה
לפרק מישהו בגלל שהתעצבנתי עליו.
דבר הכי חשוב ויסודי שלומדים באמנויות לחימה זה איפוק ושליטה עצמית
אבל קרה...זה נגע לי בנקודה רגישה ועמוקה כנראה
יאווווו אני עברתי את הילדות שלי בהפוך חחחכלה נאה
יש לי קצת סיוט מחברה אשכנזית.
הבנות שלי אומרות לי שאני גזענית. אני לאא. פשוט תופסת מרחק ממי שמרגיש מתנשא.
צריך לעבוד על זה זה לא נכון בכל מקום.
יקרהנגמרו לי השמות

אל תתני לאנשים רעים וטיפשים להרוס לך את החיים ואת שמחת החיים.

זה כל כך מרגיז שאמירות של אנשים שלא חושבים יותר מדי יכולות להיחרט בנפש כל כך עמוק ולא לעבור גם אחרי שנים...

פשוט מרגיז!

וכואב כל כך

 

אבל יקרה שלי,

את הרבה יותר מאמירות וטיפשות ורשעות של אנשים!

את מי שאת!

טובה ומדהימה ואמיתית

למי אכפת אשכנזי או ספרדי?

יש ספרדים חמים חמים ואוהבים וטובים ועוזרים ומדהימים

ויש כאלה שלא.

ויש אשכנזים חמים חמים ואוהבים וטובים ועוזרים ומדהימהים

ויש כאלה שלא.

 

מציעה בחום אם המשא הזה יושב עלייך כבד ומכביד עלייך וצובע לך חלק נכבד מהחיים בשחור - לבדוק אפשרות לעבד את הדברים עם איש מקצוע ולקבל מעלייך, אפילו קצת.

לעשות את ההפרדה הזו - בין אותם האנשים הרעים

למי שאת

ההפרדה הזו בין הכאב והחריטות האלו בנפש -

לבין החיים בהווה ובעתיד שיכולים להיות מתוקים מתוקים בכל סביבה שהיא!

 

רק טוב ואור יקרה שאת (לב)

לי בתלמוד תורה קראו "מחבל" די שרוט
בגלל שעליתי מרוסיה.
למה? רוסיה זה אשכנזי.כלה נאה
בגלל שכביכול עליתי מארץ זרהדי שרוט
ולהורים שלי היה מבטא ובקושי ידעו עברית שלא לדבר על יידיש
עדיף להיות מחבל מאשר להיות שונאמופאסה
אני לא יודע אם כיוונת לישיבת פונוביץ'די שרוט
אבל זה אצל הליטאים החלוקה הזאת.
היית אצל החוסיידים?מופאסה
גיוועלד
אוףבת 30
מכירה את הצד השני, של הספרדי שנתנו לו הרגשה נחותה...
כ''כ טפשי ומיותר.
אין לי כ''כ עיצה...אולי באמת איזה טיפול יוכל לעזור לך להשתחרר מזה.
אותי מענייןבסדר גמור
מה גורם לך לרשום את זה בפורום?
חבל שבגלל טיפשות של אחרים את סובלתה-מיוחד

יותר חבל שבגלל אנשים כאלו את לא אוהבת את התכונות שלך

אני לא חושב שאת באמת גזענית הרי אם ספרדי\תימני יבקש ממך עזרה את בטוח תעזרי לו.

זה לא בסדר לגדול ככהאון17
לא מהצד הזה ולא מהצד השני .
אצלנו אני סוג של חצי חצי אז היה לי קל יותר להתחמק אבל את צריכה לזכור שבכללי רוב בני האדם גזעניים
גזעניים לאטיופים
לחרדים דוסית
לערבים
לשמנים
לרזים מידי

לרוסים לעדות בכללי
לחילונים
לשחורים
לחלשים
לבעלי נטיות
ועוד..
הרבה מהילדות שלנו אנחנו מבלים כשאחרים ''מקפצים'' על החולשות שלנו (עדה זה לא חולשה אבל יש כאלו שמרגישים את השוני החולשה)והאמת שיש לי המון לומר בנושא ואני גם עובדת בתחום של שיוויון לבעלי מוגבלויות ,
אבל בכללי ועצה בשבילך אחותי האשכנזייה היקרה
תהיי גאה במי שאת המיוחדות שלך היא השוני!


זה נכוןמופאסה
החברה ושיח כבר מגיל מאוד צעיר מאוד גזעניים
בתור חוצניק זה היה ההלם של החיים בגיל צעיר
בבית הורי וגם בבית שלנו אף פעם לא היה שיח כזה ולמרות זאת הילדים לא פעם מדברים ככה, מביאים את זה מבחוץ.
זה דוחה
לא בטוחה שזה השורשאון17
אבל התכליתמ והשורש של זה לדעתי זאת מידת הקנאה והחוסר בעין טובה..
אנחנו פשוט רוכבים על ה''גל'' של צרות העין והקנאה פוגעים מאחרים ואז הופכים את זה לסנלג ידוע שתיינים הם קמצנים מרוקאים עצבניים אשכנזים קרים ועוד ועוד..
חינוך נכון מתחיל בללמד את הילדים קודם עצמנו להיות עם עין טובה ולב רחב להכיל גם את מי שיש לו יותר משלנו ..
ואני למדתי באחת מהישיבות התיכוניות הנחשבותנפשי תערוג
שסגן ראש הישיבה אמר שמה שגרם לישיבה לרדת מגדולתה היא זה שהסכימו לקבל תלמידים ספרדים

גם אני למדתי במקוםבת 30
שבו היתה מכסה של ספרדיות שהיו יכולות להתקבל כל שנה.
כשגיליתי את זה הייתי די בשוק, כי למרות שאני אשכנזיה מהבית, בחיים לא נתקלתי לפני כן ביחס כזה.
רק מכסות?? המציאות כואבת.כלה נאה
ומה עם אגף ספרדיות ואגף אשכנזיות?
בגלל שלא סבלתי את איך שגדלתי אז את הילדים שלי שמתי במוסדות ספרדיים בילבד.
לא רוצה טובות. ולא פרוטקציה ולא להשתכנז ולא כלום. שיהיו שמחות במי שהן.

חשבתי שזה הפיטרון. אבל מה יצא?
שהילדים שלי עם גאווה ספרדית רצינית. שכל אשכנזי דוס ניראה להם אב"ם.
וזה ניהיה הפוך. מה שלא אהבתי אצל האשכנזים בעצם הילדים שלי מתנהגים כמו הגאוה האשכנזית.
לקח להם זמן לאיזון.
וכמה אתיופים יש שם?מישהו כל שהוא
ורוסים?

גם ישיבות ספרדיות גזעניות לא פחות...
או שומרות על צוויון איך שתרצו
אין הרבה איטיופים חרדים. לכן לא תיראי. ודווקאכלה נאה
לומד איטיופי אחד עם הבן שלי בכיתה.

רוסי זה אשכנזי. למה שיבוא ללמוד עם ספרדים?
לדעתי הישיבות הגזעניות הן הישיבות האשכנזיות. הם רוצים להיות כמה שפחות ספרדים. ניראה לך שיקבלו איטיופי?

אצל הבנות שלי שלומדות בבית יעקב ספרדי. וספרדי איכותי איך שתיקראי לזה. יש כמה אשכנזיות שההורים שלהן בעלי תשובה. והאשכנזים לא קיבלו אותם.

אחותי הקטנה לפני כמה שנים לא קיבלו אותה לגן!! כי אח שלי בצבא!!!
אז היא תקלקל את כל ילדות הגן. ח"ו.
נורא מה שקורה היום.

דווקא יש הרבהנפשי תערוג
לדוגמא
הבת שלי במעון חרדי של ש"ס
כ20% מהילדים אתיופים

לעומת זאת שהם מגיעים לגיל של ישיבה פשוט לא מקבלים אותם והם "מועברים" לחינוך הממ"ד
ההורים עם כיפות שחורות
והילדים בתיכון ממ"ד/ ישיבת תיכונית/ אולפנא

פחות נפוץ מערים "חרדיות"
אבל מאוד נפוץ מערים רגילות
והכי בולט זה המקרה עם ברוך גזהיינפשי תערוג
הרי למה שמו אותו במקום ראלי ברשימת ש"ס?
כי הוא משפיע על הרבה, בעיקר על אתיופים
אבל את מתארת את העולם החרדיבת 30
זה בכל זאת שונה מהעולם הדתי.
למדתי באולפנה שלדעתי היתה די חריגה בענין הזה של המכסת- ספרדיות.
אני מניחה שבמקומות אחרים בכלל לא חושבים על הפרמטר הזה
שונה הרבה. ובכל זאת אימוש ל3 מדברת על דתיים.כלה נאה
כשהייתי קטנה ההורים שלי התחרדו. עברנו לירושלים ועד גיל 9 לא ידעתי מזה ספרדים ומזה אשכנזים. בשבוע הראשון ללמודים שאלו אותי מה אני ולא ידעתי לענות
חזרתי לבית ישר שאלתי את אבא שלי מה אנחנו?? אמר לי תגידי להם יהודים.
כבר מגיל 0 הילדים החרדים עם החילוק הזה.
משגע אותי הנושא הזה.
מאוד מאוד משגע.בת 30אחרונה
באחת הלידות היתה איתי בחדר במחלקה אישה מקהילה חסידית בירושלים. היא היתה פטפטנית...וכשהיא גילתה שאני אשכנזיה ובעלי ספרדי היא הסתכלה עלי במבט, שממש ראיתי איך היא בוחנת אותי, לראות מה בי סוג ב', שחיתנו אותי עם ספרדי...
מאוד מאוד מובן!ל..
גם אני חטפתי טראומות מחרדים בילדותי ולא רק בילדותי.. לצערי פגשתי הרבה חרדים לא טובים
ואני יודעת שעל כל חרדי לא טוב יש כמה טובים
למרות זאת יש בי איזה כעס על הציבור הזה כל הזמן, איזה שהיא סלידה
כמה שאני באמת עושה עבודה להשתחרר ולא לעבור על שינאת חינם וחס ושלום לא להכליל קשה לי מאוד..
הלוואי שאצליח להפנים את זה עמוק בתוכי מתי שהוא.
אני מודה לה' שלא עשיתי אף פעם
חרדים =דת לא טובה. ב"ה, גדלתי במשפחה מסורתית והתחזקתי בהמשך.
בבקשה תקראוLibi9999

לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.

התחתנתי צעירה ותמימה  עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.

אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.

באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.

ועשיתי את זה.

עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.

המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.

והכי חשוב: אני גאה בעצמי.

עברתי מהחושך אל האור.

הצלתי את עצמי – בזמן.

והצלתי את הילדים שלי.

היום אני במקום אחר לגמרי.

יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.

ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.

אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.

לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:

איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,

ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,

עם הילדים הקטנים סביבי.

בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.

ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,

ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.

כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.

כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.

זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.

והיום אני רוצה לומר תודה.

עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.

רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.

יש אור גדול בדרך.

תהיי חזקה.

תאמיני בעצמך 

ווווווואאאו, איזו מלכה!!!!!!דיאט ספרייט

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

זה נראה שהסיפור הזה מופיע כאן לראשונהשלג דאשתקד

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

זה נראה אמיןמישהי נשואה
אבל אולי אני לא מומחית לבינה מלאכותית 
מקף עליון, מקף ארוך?יוני.ו.
וואלה מעורר חשד ..מישהי נשואה
עכשיו אני קוראת את זה אחרת
רק הראשוני והמובהקיוני.ו.

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אלא אם כן היא סופרת במקצועהמישהי נשואה

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.


והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.


קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.


אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?


כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

את מעליבה את הסופרים במקצועםיוני.ו.
עבר עריכה על ידי יוני.ו. בתאריך ד' בטבת תשפ"ו 21:32

 

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

וואלה עכשיו שמה לב לזהסטודנטית אלופה
ואני דווקא כן טובה ב-ai בדרך כלל.
את כנראה טובה לא רק ב-aiיוני.ו.

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

האמת שלא הבנתי מ זה מקף עליון מקף ארוךדיאט ספרייט

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

סימנים מסגירים של a.iבחור עצוב
סימני פיסוק שבד"כ לא משתמשים בהם בכתיבה רגילה וa.i כן.


כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

תודה על ההתייחסותדיאט ספרייטאחרונה
אכן שאלה טובה: למה שימציאו סיפור?שלג דאשתקד
יש לי מחשבה כלשהי, אבל הייתי דמח קודם לשמוע רעיונות של אחרים
מחילה, היו כאן לאורך השנים כמה וכמה נשים מוכותהסטורי
שאנחנו בפורום עודדנו ללכת לטיפול, ולהצליח לעזוב את הבעל המכה.


אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

מסכימה. בין אם מדובר במשתמשת אמיתיתדיאט ספרייט

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

וואו איזו מדהימה ואמיצה את!!!סטודנטית אלופה

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

וואו, בהצלחה רבההסטורי
עזרת הפורום שוב בעניין רכב 7 מקומותlizi

מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו

שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות

לשימוש עירוני


תודה 🙏 

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד


גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקד

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

אמנם להתבחבש בזהמישהי נשואה

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה



שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

הוא אשר אמרתישלג דאשתקד

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

כן מה שאני הצעתי מכיל התנצחותמישהי נשואה
קודם כל זה מאד טבעי שככה תרגישיאליפ
למרות שסביר שכלום לא קרה וגם לא יקרה אני בהחלט מבין למה את חוששת. אני חושב שנכון שתבקשי שלכתחילה ימצא סטודנט זכר או לכל הפחות יצרף עוד סטודנט ללימוד משותף.
זה תלויוהנה חלום

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לא נכון, ממש לא נכוןהסטורי
אדם ששומר על עצמו, ישמור בכל מקרה וישיבה משותפת סביב עניין משותף לאורך שעות, עלולה ליצור קירוב דעת. זה טבע העולם.
יופי זה גם עניין של טעם אישייעל מהדרום

לק"י


ואני גם לא מסכימה איתך.

אגלה לך סוד קטן...פשוט אני..

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

גם אני לא מסכימה לגבי זהמישהי נשואהאחרונה

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמר
איך עושים כזה? אם אני רוצה לעשות עליו מילים אחרות.מישהי נשואה
??
גם אני אשמח לדעת אחרי שאת מגלהלחוח
יש כל מיני תוכנות של כתוביותאפרסקהאחרונה
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

מבינה אבלמקלדתי פתח

מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?

זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.

לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג. 

ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טוב

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

ערכות של צביעהמקלדתי פתחאחרונה

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.


מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

וואו תודה היה כיף נורא, נהנינו מאדדמתייעצת גירושין
תשתפי אותנו מה עשית והיה כזה כייף?אלישבע999אחרונה
נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
במשמעות החיובית של המילה זו אחלה גירסה נגמרו לי השמות
תודהנפשי תערוג
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
מנפלאות הAIנגמרו לי השמות
ממש במקום להעסיק קצרנית... 😅
ואני רק אגיד ששווה לקרוא את הגרסה הארוכה...בארץ אהבתי

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

תודה רבה יקרה ❤️ ממש משמח לשמוע ב"ה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו


 

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות

אולי יעניין אותך