לפעמים זה טוב, כמובן
בדיוק כמו כל דבר בעולם הזה כמעט, קליפת נגה לגמרי
אבל!
הבנאדם צריך עזרה נפשית!
לא קהל!
מאז שראיתי את הדבר ההוא לפני זמן מה זה נתקע לי בראש, ממתי מקרה כזה הופך להיות אחריות של הסובבים את הבנאדם, כאילו, אם הוא היה קורס מדום לב או נכנס להתקף אפילפסיה יהיה לפחות אחד שיגיש לו עזרה ראשונה ויזמין צוות רפואי
אבל בעזרה נפשית אין את אותן מוסכמות, גם כשהבנאדם בברור עומד על סף שבירה.
זה מלחיץ
נפש זה דבר מלחיץ ושביר כל כך
זה עושה לי עצוב בלב
כי מעריצים מטומטמים, ומלחכי פינכה וסתם אנשים שקופצים על הרכבת לא משנה לאיזה תהום היא נופלת.
גאדמט
עד כמה העולם הזה מטורף שזה משו שיכול לקרות כיום?
זה אשכרה קורה
ובקצב הזה, זה ימשיך
ויום אחד העולם ימצא את עצמו בבוץ, עמוק יותר מתמיד
שה' יעזור לכולנו
(אז מסתבר שהסחת הדעת עבדה עד שהיא נגמרה, מה אפשר לעשות, היה נחמד כל עוד זה היה)
(אני צריכה לחסום את הגישה שלי לכל פיסת חדשות, אבל אין דרך לעשות אתזה, כי אני אפעם לא צורכת חדשות באופן אקטיבי, זה תמיד רק כותרות רנדומליות שצצות בלי הזמנה
למה אי אפשר להתחבא מהעולם הזה?!)
חשט
לכי לישון
זה בטח יפתור את כל בעיות העולם




