פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
מה יותר הגיוני ונוח מללכת עם עקבים על החוף 🙄ליידי מאדם מיס
למה, זה נחמד, זה כמו רחפתפטל.
ככה רק חלק מהרגל מתלכלכת
...
...
ממה שנחמד, שכל החול עובר לו בתוך הנעל, ממש נותן הרגשה מרחפתליידי מאדם מיס
להפך, דווקא ככה הרגל כולה מתלכלכת
עם נעליים בעלי סוליה שטוחה ורחבה פחות יש סיכוי לשקוע בחול
לעומת זאת, ברוב העקבים הסוליה לא כזאת, ולכן כל הרגל שוקעת בחול
*ממש מממ 🤔ליידי מאדם מיס
לא ניסיתיפטל.
אבל נתת לי פה רעיון 🤔
אל תנסה 😏ליידי מאדם מיס
🤭
טוב, שאת מזהירה
פטל.
למה אבלאהבה.
מזוכיזם
בדיוק! לא ברור מה עבר לה בראשליידי מאדם מיס
הכי הגיוני בעולםחופשיה לנפשי
צאצאי השמש?
אמרתי לך לא לצפות בה
אמרתי לך לא לצפות בה
כמובןליידי מאדם מיס
שו
תראי, זה מציל את דעתי על קוריאנים 🤷♀️
טוב טובחופשיה לנפשי
כנראה שיש לנו סגנון שונה
ברור
ליידי מאדם מיס
מה אני אעשה שהם כאלה עם ושאר הדברים שקשורים אליהם לא בדיוק הבהירו לי את הערצת האנשים אליהם?
כי הם נורא חתיכים|מגלגל עיניים|חופשיה לנפשי
לא ממש, אם נותנים לאנשים לגבש את דעתם על המראהליידי מאדם מיס
אז לא שולחים אותם לירח ההוא
מעולם לא לא
היייייחופשיה לנפשי
כולם יפים שם
אני לא חשבתי ככה, אני לא רוצה לכתוב מה הרגשתי בזמנוליידי מאדם מיס
פפפחופשיה לנפשי
הרגשת מרומה?
זה יהיה הוצאת דיבה 🤔ליידי מאדם מיס
פפחופשיה לנפשי
פפ
פפ
פפ
תדעי לך שאני שומרת על איפוקליידי מאדם מיס
ודווקא יש לי הרבה מילים באוצר כדי לפרט את זה
הוחופשיה לנפשי
אני גאה בך
כי אני ילדה שאומנם קטנה אבל גדולה 😌ליידי מאדם מיס
❤
כל הכפודחופשיה לנפשי
נו נו, אני עדיין קטנה
ליידי מאדם מיס
נכוןחופשיה לנפשי
אבל עוד מעט את כבר לא
נו נו, יחסית למאה עשרים זה לא בדיוק יהיה עוד מעטליידי מאדם מיס
הכל יחסי בחייםחופשיה לנפשי
יחסית אליי תמיד תהיי קטנה
כמה התנשאות 😍ליידי מאדם מיס
ברורחופשיה לנפשי
פעם היה לי שיח רציני מאוד עם פטל על זה
על הפרש הגילאיםחופשיה לנפשי
הובן 🤔ליידי מאדם מיסאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

