גיליתי שאני שונא ערסיםחיים דבר יקר
איך הגעת למסקנה הזאת?ה'הואהמלך
סוף סוף....חיים דבר יקר
כול היום סמים
מכות
מעצרים
...
איייכס
די נו אתם לא יכולים לחיות נורמאלי??
והם עודהשפויים שמגיעים למסגרת אחרי הכול
הם כאלה נשמות טהורות.וואו.אני רוצה לחבק אותם.רק הפעם.
נכון.. אבל הם מתנהגים מגעילחיים דבר יקר
..רק הפעם.
אף פעם.
אנחנו לעולם לא יכולים לדעת מה קורה אצלהם בנפש,רק יכולים לדעת שחיבוק ואהבה שאנחנו ניתן להם,ירים אותם ככ גבוה.
לשנוא תמיד אפשר,זה הכי קל בעולם.
לכן יש מצוות אהבת ישראל,גם כשקשה,עדיין,צריך לקיים אותה.
בעל התניא אומר ש"אהבת ישראל צריכה לתפוס עד מיצוי הנפש".על הסוף.
ומסירות נפש ואהבת ישראל,זה אפילו על יהודי שאף פעם לא ראינו.
קל וחומר על יהודי שאנחנו מכירים.
וקל קל וחומר על הנשמות הטהורותת האלו שרק מסתתרות מאחורי סמים ומעצרים.
איאיאי שנזכה להפנים אתזה.
צודקת.. חזק מה שכתבתחיים דבר יקר
בעזה שאני יצליח לאהוב אותם...!
אמן.אשריך!שאזכה גמאני.שנזכה כולנו בעזרתו(:רק הפעם.
רק עכשיו?ניק כמעט בלי ראש
....חיים דבר יקר
כן....
חבל לשנוא..~אניגמה~
במיוחד עכשיו
נכון.. אז לא אותם, אני שונא את המעשים שלהםחיים דבר יקר
איפשר לשפוט אבל..~אניגמה~
אממצבע לחיים
פעם גם אני שנאתי אבל כשכמה מהחברים שלי נהיו ערסים הבנתי כמה הם מסכנים ורוצים צומי ושצריך לרחם עליהם
הם לא רוצים צומי.רק הפעם.
אתן לא מדברות על אותו סוג של ערסיםהתחדשות.
אולי לא ממש אבל כן בכל אחד יש משהו שמחפש אמתרק הפעם.
ואני לא חושבת שאפשר להגיד עליהם שהם מחפשים צומי.
להגיד שהם מחפשים אהבה ויחס אמיתי,זה נכון.
לא צומי.
אז מה אמור להביע כל הלבוש והתספורות?צבע לחיים
למה להסתכל רק הלבוש והתספורות?רק הפעם.
כי זה החיצוניצבע לחיים
הם מבליטים את זה ולכן זה צומי...
ועל זה דיברנו מסתכלים דווקא על החיצוניות כי בפנימיות הם לא ככה
הם נשמות יפות ככ.דידי אבא זה כואב שככה מדברים עלייהם.רק הפעם.
ממ זה עושה לי לבכות.
אל תשפטו רק,זה הכל.
את צודקתצבע לחיים
זה מה שאמרתי שצריך להסתכל על הפנימיות...
קראת את התגובה הראשונה שלי?
כן..קראתי..רק הפעם.
לעולם אי אפשר לדעת איפה היה האדם שנמצא מולנו ואיפה הוא עכשיו..
אשרייך שאת לא שונאת(:
אךך שירבו כמוך.
אחלה!צבע לחיים
דרך אגב אני בן..
אה חח אופסירק הפעם.
הפעם נסלחצבע לחייםאחרונה
![]()
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

