חייזר 

אלא רעיון לאורך הספר..
אני מנסה לתמצת והלואי שזה יהיה מובן.
קצת מורכב לכתוב דברים כאלה על פורום פתוח במידת הצניעות הראויה..

מאוד משמעותי האם אישה מסרבת לפעמים או מסרבת תמיד.
זאת אומרת - אם היא תמיד חסרת חשק כלפי היחסים, יש שם קושי עמוק יותר! (והגבר שלה בהכרח ירגיש דחוי, על אף שפעמים רבות - יש לו חלק בזה.. לא תמיד הוא יודע..)
החל מחסימה זוגית (קושי בזוגיות ובתקשורת)
עובר לחסימה תודעתית (מחשבות על מיניות כעל דבר טמא או בעייתי, דימוי גוף נמוך וכן הלאה)
וכלה בחסימה מינית - פיזית (עייפות גדולה ועומס תמידי, הורמונים של גלולות/הנקה/הריון, כאבים בביאה, לא מגיעה לסיפוק)

וזה דורש יעוץ מסודר שיפתח את החשק שלה..
 

אם מדובר בסירוב לפעמים - 
אז כבר הדבר מתקבל יותר על הלב..
כי כשני אנשים שונים, סביר להניח שלא תמיד נרצה אותו דבר באותו זמן..
במצב כזה - כדי לסרב בצורה לא פוגעת, כדאי להתחיל במשהו חיובי, פרגון
משהו שישמח אותו לשמוע, ולא ידחה מייד את הבקשה שלו למפגש..
ואז לומר את הסיבה.
כמו למשל להגיד
"אני כל כך אוהבת להיות איתך, נהניתי מאוד בפעם האחרונה שהיינו יחד, אני מרגישה שהיום אני עייפה מדי בשביל זה"

זה מאוד פשוט להבנה אם אנחנו מבינות שהלב שלו פתוח חשוף על השולחן כשהוא מבקש אישות - 
ואז בפשטות לא נסגור את הדלת בטריקה.
אלא נכבד את המקום שלו ואת ההצעה והרצון בקשר איתנו..
נזכור שחשוב מאוד לגבר לשמח את אשתו ולהעניק לה, ונציין את הטוב שיש, לא רק נסרב.

___
יחד עם זאת, כדאי לדעת, (וזה חשוב גם לידיעת הגברים) : 
בתוך תוכה, כל אישה היא מינית! וחושקת!
ועליה להכיר את הדרך שבה נפתח הלב והגוף שלה אל האיש שלה..
הרבה פעמים עד ההצעה של האיש שלה -
היא בכלל לא הצליחה להפנות את הדעת למחשבה על אישות.
ועצם ההצעה של האיש פותחת את האופציה לחשוב על זה ולגלות את החשק שלה.
לכן שווה בכל זאת לגבר ליזום, גם אם היא מסרבת..

ולאישה כדאי -
לא לסרב מיד ולהגיד (גם בתוכך) "אין לי חשק"
אלא לחשוב "אולי כן בא לי?" 
לעצור רגע, ולהקשיב לגוף..

[הצעה לגברים: לשאול אותה "יש משהו שאני יכול לעשות שיקל עלייך לקבל ממני עונג עכשיו?"
(זה כמובן מתאים כשהזוגיות תקינה בסה"כ, ואז הלב של האישה פתוח בקלות אל האיש שלה)]

פתאום אפשר לגלות - שבאמת גם בתוכה פנימה יש חשק -
אולי הוא ממש קטן.. ואולי היא פשוט צריכה זמן לחשוב על הרעיון, להריץ אותו בראש
ולהתעורר לחשק בתוכה מעצם ההצעה..

לפעמים היא זקוקה למשהו מסוים כדי שהוא יצוף בצורה הגלויה שלו..
זה יכול להיות מנוחה קצרה, אולי אפילו מקלחת, אולי לקרוא קצת בספר, או פשוט לסיים את המשימות שהיא הציבה לעצמה היום..
זה יכול להיות פשוט רבע שעה של ליטופים וחיבוקים לא מכווני מיניות, ורק אז לעבור ליחסים..
כל אישה צריכה להכיר בעצמה, למה היא זקוקה באותו רגע כדי להתעורר
ואז היא יכולה לומר לו - 
"אני ממש רוצה שנהיה ביחד, אני צריכה אולי פשוט לשכב קצת ולהתרגע ואז החשק שלי יוכל לצוף.."
 

במצב כזה צריך שגם האיש וגם האישה ידעו שהיא או הוא יכולים בכל רגע להגיד - שזה גם פחות מצליח הפעם..
לדוגמא:
"אני אוהבת אותך, חשבתי שלראות סרט ביחד יעזור לחשק שלי להתרומם
ואני עדיין מתוחה ולא מצליחה להפתח לחשק שלי, סליחה..
מקווה שאתה זוכר שאני אוהבת להיות איתך"

מאוד חשוב, לתת חיזוק לעובדה שאין לך בעיה לקבל ממנו, שאת אוהבת להיות איתו בצורה מינית
שהוא יקר וחשוב לך וטוב לך איתו!!

(אם לא טוב לך איתו בחדר המיטות - זו הזדמנות לדבר על הצרכים וללמוד.. וזה כבר מאמר נוסף)

מוסיפה עוד פסקה לגברים:
אישה נפתחת לחשק שלה בעזרת מילים טובות לאורך כל היום...
זה יכול להיות רק 2-3 מילים טובות בבוקר. אבל זה כבר משנה את הכל.
בעזרת רגישות כלפיה, הקשבה אמיתית, ובעזרת הרבה סבלנות ומגע קשוב!! 
רק הדברים האלה לבדם, בלי שום יוזמה או נסיון לגעת בה, יכולים לעורר אותה מאוד.
אם אין לה את זה - הסיכוי שהחשק שלה יפתח נמוך מאוד.

ממליצה שוב - לקרוא את הספר מאדים ונגה בחדר המיטות.
מומלץ לקרוא בזוג.
לדוסים שבינינו כדאי לצפות אותו בכריכה אחרת.
ולמרות הכריכה, השפה עדינה ומכבדת את מעשה האהבה. ועוסקת בזוגות המחויבים זה לזו.

מה יהיה עם הפורום הזה?? 
מתי אנשים יפסיקו לזלזל אחד בשני? 

נ.ב
יומיים לפני ט' באב

מקום שבו מישהו ירד לפסים אישיים באופן שלילי ודיבר עליך אישית באופן מזלזל. 
יכול להיות שפספסתי, ואם כך הדבר וזה לא מוצא חן בעיניך את יכולה לתייג אותי או לפנות אלי באישי. 

ממה שראיתי פה @אלירז ענתה לך באופן יפה ומכבד. 

אני לא מתכוון להפלות אם זה נראה ככה. 

ככה את אומרת את האמת בראש חוצות? עוד יערכו לך את ההודעה!

בנחמדות שלך שעוד יחשבו שאת פצלש שלי.. עד שיראו את הפזמ

@yifatpx321

מילא היו משלמים לי על זה...

עפי מה שהנחו אותי אני צריך מחוק וזהו..

מה לעשות שאני מנסה להיות נחמד ומתחשב - זה בעוכרי.
גם אני משקיע זמן וגם מתלוננים בסוף

מספר האנשים שמעיר לי הוא אותם מספר אנשים שצריכים לשנות את הגישה ולהבין שזה לא פורום דמוקרטי וצריך לנהוג פה בכבוד וצניעות על אף האנונימיות.  
לפי החוק הראשון של אינשטיין "גוף שואף להתמיד במצבו" ולכן הם יבחרו להתלונן שאני מתערב יותר מידי מאשר שיצטרכו לשנות משהו בעצמם. כמו ילד שצועק כי מסרבים לקנות לו צעצוע.

ואל תדאג, לא משנה מה תגיב לכותרת אני עדין אמשיך לנקות את הפורום ולעשות את מה שנראה לי נכון כדי להטיב. 

ולהבא אם יש לך ביקורת אמיתית ומבוססת, אתה מוזמן לכתוב לי בפרטי. 
ערכתי לך שתי הודעות אולי. להגיד בכעס "הוא מתערב בכל הודעה" לא יקח אותך רחוק.


 

לא צנוע = לא יפה
לא מכבד = לא יפה

כל האומר דבר בשם אומרו...

את רוב מה שכותבת עכשיו למדתי מאפרת צור וממרכז יה"ל-בעיקר ד"ר מיכל פרינס ששניהם מדהימים

וחלק גם מעצמי

איך להתמודד עם פערים בתשוקה:

1.לצמצם את הפער –

א. כדי לעורר תשוקה הזוגיות זקוקה לתנאים בסיסיים כדי להתקיים:

מרחב זוגי - זמן, פניות ומקום לזוגיות, לביחד שלנו בלי הסחות אחרות,

מרחב אישי, זמן,

אני משוקף מקבל מחמאות ומשוב חיובי - שהנפש שלנו, מי שאנחנו, תרגיש רצויה, אהובה, נחשקת

דיבור בשפות האהבה השונות שנותנות מסר: "אני זקוק לך, נמשך אליך, רוצה אותך, אתה מיוחד!"

ב. לשחרר את חסמי התשוקה

חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:

גלולות,

תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),

תזונה לא מאוזנת

אלכוהול וסמים

חוסר פעילות גופנית

עייפות

לחץ וטרדות

הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)

ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)

דימוי עצמי נמוך

קושי לקבל

חרדת ביצוע

חרדת דחייה

חשש מקירבה

רשימת מטלות

חסמים זוגיים

משבר ההורות

-2 דרכים להעמיק תשוקה:

1. לחדש, לגוון

2. להעמיק מה שכבר קיים.

-איך לסרב מבלי לפגוע:

- למשל להוסיף חיזוק לאחר הסירוב - "כרגע לא. אבל אתה מדהים שרצית וכיף איתך"

- סירוב עם פתח- "כרגע לא. אולי מחר כן,

- סירוב עם פיצוי - "כרגע לא. אבל בא לך שאעשה לך מסאז' מפנק?"

-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!

זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!

לא מחכים לו שיבוא מהשמים,

אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,

ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),

להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,

להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים

לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.

-לדעת לתת ולדעת לקבל

-אינטימיות טובה ואינטימיות מרירה – חשוב לשתף, לשתף האחד את השנייה גם בדברים טובים ומשמחים, וגם בקשיים וכאבים,

שהאיש/ה ידעו ויכירו את ***העולם הפנימי שלי***

-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי.

כאשר אני מרגישה טוב ושלמה עם עצמי - זה משפיע ישירות לטובה גם על הזוגיות וגם על המיניות.

המיניות מורכבת בעיקר משלושה דברים-רבדים:

גוף

חיות (בשורוק)

ונוכחות

כאשר אני קשובה לגוף שלי

מכירה אותו

לומדת אותו

יודעת מה גורם לו הנאה ומתווכת זאת גם לבן זוגי

וכאשר אני בחיות (בשורוק), חיה את החיים בעוצמה ובאנרגיה

וכאשר אני *נוכחת* ברגע

בכאן ועכשיו

בהווה

ולא חושבת על טרדות כאלה ואחרים או כל דבר אחר - אלא ***נמצאית ברגע*** -

המיניות יכולה לקפות כמה וכמה דרגות כאשר שלושת הרבדים הללו מתקיימים!

-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור מעורר ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.

-חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.

-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.

לתכנן זמן לרומנטיקה.

-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.

-תשוקה זו יצירה.

ג. חשק הוא תכונה שקשורה בשמחה ובבריאות – העצמה אישית כמו לימוד, יצירה וכו'.

ד. לעורר חשק – להכניס לחיים דברים שמעוררים חשק כמו: פנאי, משחק, בית מסודר, זמן בלי מטלות/הערות, פינוק, אהבה, זמן, פרגון, מגע אוהב ורומנטי, חיבוקים, נשיקות, כיסוי חובות, זמן בלי הילדים, לבוש יפה לגבר ולאישה, פינוקים לגוף כמו מסאז', אמבטיה, דיבור מעורר, סרטים רומנטיים, יציאה משותפת, חופשה, בילויים משותפים.

2.לגשר על הפער – להיות שמחים ומסופקים על אף הפער

א. מין "במתנה" – זה שרוצה פחות יכול לבחור לתת "מתנה" כי הוא בוחר ורוצה לשמח את בן הזוג וממש לא בכפייה או בלי רצון!!!

ב. להרוג את הספונטניות – להגדיר זמן קבוע באופן אקטיבי למיניות ולקבוע אותו ביומן. (כמובן שבנוסף אפשר עוד אם רוצים).

3. דימוי עצמי חיובי במערכת יחסים –

אני פנימי יציב – זהות פנימית יציבה וטובה

ואני פנימי משוקף – זהות חיצונית טובה

---------------------

ומצרפת לך תשובה שכתבתי כאן בעבר בנושא:

"כמו כל דבר בחיים, גם מיניות היא לימוד.

לימוד עמוק, ארוך, מקיף, לפעמים לימוד של חיים!

יש כ"כ כ"כ הרבה כיוונים שאפשר להתחיל ולענות לך על זה, אבל בשביל זה צריך להכיר *אותך*

מי את ומה את

ואת הקשר שלכם למן ההתחלה

ולומר פנים אל פנים כל כך הרבה דברים...

רק אומר בקצרה שבהחלט גם לאישה שחשה כמוך בדיוק - יכול להיות עתיד מיני מאוד מאוד משמח, מספק, רחב, עמוק, מהנה, מענג וטוב שלם.

זה כמובן לא יבוא מהשמים לבד...

צריך כמובן לעבור תהליך, אבל זה בהחלט בהחלט אפשרי.

כמו שכתבת - יש את מרכז יה"ל שהם כתובת מצוינת להתחלה,

יש את אפרת צור ואת הקורסים האינטרנטים שלה שמעולים + מפגשים אישיים איתה,

יש את שירי לופוביץ ואת הקורסים האינטרנטיים גם שלה + מפגשים אישיים איתה,

יש יועצות מיניות, מטפלות מיניות,

יש לימוד אישי בנושא ממגוון ספרים/קורסים/סדנאות

ויש עוד בערך מיליון דברים...

הדבר הכי חשוב שאת צריכה שלב ראשון לעשות הוא

לגלות את ***הרצון*** שלך.

לפני החשק,

לפני התפקודים,

לפני היחסים

לפני הכל

לברר את *הרצון* *שלך*

למצוא אותו

להבין אותו

איך הוא עובד

לברר אותו

לזקק אותו

ללמוד אותו

לאפשר לו להגיע

(גם זה לימוד בפני עצמו)

ברגע שתגלי אותו ותלמדי אותו - הדרך הלאה כבר סלולה לגמרי.

איך מוצאים אותו?

שוב - דרך, תהליך, לימוד

אבל שוב אומר באופן כוללני -

א. את צריכה להרגיש שיש לך יכולת *בחירה*

שאם תרצי לקיים יחסים - תוכלי לקיים

ואם לא תרצי - לא תקיימי!

ז"א שאת צריכה להיות עצמאית,

עם תחושה פנימית שאת שולטת בגוף שלך ובכל הכרוך בכך

להרגיש שאת לא בתפקיד שמרצה אף אחד

שאת לא בתפקיד שעושה שירות למישהו אחר

להרגיש שאת בשביל עצמך ובשביל ההנאה *שלך*

ללמוד את הגוף שלך (או בעצמך, עו עם בן הזוג, או בעוד דרכים שאין כאן המקום לפרט)

ללמוד את מנגנון החשק הנשי

ללמוד את מנגנון החשק הגברי

ללמוד לתווך את הרגשות לבן הזוג

ללמוד על האורגזמה הנשית

ללמוד על חסמי החשק

ללמוד על חבלני החשק

ללמוד מה זו בכלל מיניות?

להתפתח בפן האישי

להתפתח בפן הזוגי

להרגיש חיות (בשורוק) בכללי בחיים

להרגיש שאת יכולה להיות נוכחת ברגע. נוכחות נורא נורא משמעותית וקריטית למיניות טובה ובריאה

ללמוד את ההלכה ואת הצורה שהיהדות מתייחסת למיניות בין איש לאישתו (כקודש הקודשים ממש!)

ללמוד ולהרגיע ספקות הלכתיים אם יש

ללמוש את התרבות והתפיסות החינוכיות והתרבותיות עליהן גדלת ואולי בלי להיות מודעת הן משפיעות עלייך עד היום

ללמוד את הגוף שלך

ללמוד איך להעמיק ביחסים

ללמוד איך לגוון ביחסים

ללמוד את עצמך מילדות, דרך קבלת הוסת, דרך המודל ההורי, דרך החינוך, דרך האמונות והתפיסות, ודרך עוד הרבה דברים

ללמוד איך לחוות הצלחות

ללמוד איפה יש נקודות מעבר,

נקודות "יציאה",

ואיך לצאת מהן ולחזור

ללמוד מה מעכב

ללמוד מה מוסיף

בקיצור זו ממש דרך! ולימוד שלם.

מציעה לך בחום להמשיך להיות אמיצה וחכה ולטפל בכך, עצם זה שכתבת את ההודעה הזו זה כבר חצי מהדרך.

את יכולה לפנות לכל אחד ממה שרשמתי למעלה וזה כבר פתח נפלא."

בהצלחה רבה רבה יקרה

מה קרה בשבת שאת מפחדת לראות?

הייתי מנחש בצד המשפחתי.

לא חייבת לענות בפורום כמובן. אבל בגדול מחלות באות כדי "לשמור" עלינו מדברים שאנחנו צריכים "עזרה" כדי להתמודד איתם. 

בעלי והילדים הלכו לבית הכנסת ואני קראתי ספרים.. אבל בהחלט מחשבה עבורי

אם יש רופא בקהל- האם אנטיביוטיקה בכדורים "ציפוויט" יכולה לעזור? יש לי בבית

לא שאני מתכוונת לקחת בלי אישור מרופא

(או שכן)

לא שייך להעלות לפה כי זה סוג של לפרסם וגם כי אין לי כח לויכוחים עם @פשוט אני.. .

אם למישהו יש שפעת, הגוף שלו לא מנסה לשמור עליו, הגוף שלו פשוט נחדר על ידי נגיף שמשבש את פעילותו ופוגע בו.

באותה המידה אפשר להגיד שאם מישהו ספג קליע של אקדח, זה כי הגוף שלו רוצה לשמור עליו שלא יהיה לו עודף דם. או אם מישהו ספג פגיעה מפגוש של מכונית, הגוף שלו רוצה לשמור עליו מפני עצמות שלמות.

העובדה שאת הקליע ואת הפגוש רואים בעין ואת החיידקים לא רואים, לא אומרת שהמהות שונה בהקשר הזה. זה הבדל טכני בגלל הגודל של הגורם הפוגע, אך אם אתה לא רואה את החיידק זה לא אומר שיש פה איזה כוח מיסטי ומסתורי.

קודם כל יש חיידקים וכל מה שאתה מתאר.

כשיש מערכת חיסון מתפקדת הם נשארים בחוץ. כשיש חולשה - הם נכנסים פנימה.

מערכת החיסון עובדת 24/7 בסינון מיליוני גורמים שחודרים לגוף בכל יום. יש פתוגנים כל כך חזקים, שאף מערכת חיסון לא יכולה לעמוד בפניהם, בחלק מהמקרים היא תצליח לחסל אותם אחרי שכבר גרמו למחלה ולסבל ובחלק מהמקרים זה ייגמר במוות (למשל וירוס הכלבת יהרוג תוך ימים גם את האדם הבריא ביותר בעולם).

הבעיה היא לא תמיד חולשה של המארח, אלא העוצמה של התוקף.

גם אפוד קרמי יכול להיחדר על ידי קליע, האם זה אומר שהייתה לו חולשה? שהוא רצה להיחדר בשביל לעזור לתקן משהו?

ואם באמת יש מערכת חיסונים חלשה מאיזו שהיא סיבה, אז היא חלשה בכל הגוף. אותם הנוגדנים שהיו אמורים להגיע לכבד אך לא הגיעו בזמן או בכמות מספקת, לא יגיעו גם אל העיניים וגם אל הריאות.

אין דבר כזה שהמערכת החיסונית חלשה דווקא באיבר מסוים. אם היא חלשה אז עוד ועוד פתוגנים יצליחו לחדור, הניסיון להגיד כאילו החדירה תהיה דווקא לעין כי יש קשר למשהו שלא רוצים לראות, מנותק לחלוטין מהדרך שבה המערכת עובדת.

המערכת לא יודעת לקרוא את המחשבות שלנו ולעשות שביתה דווקא באיבר מסוים בהתאם לרגשות והמחשבות שלנו באותו היום.

א. רופא עיניים יידע לעזור

ב. מאוד מאוד סביר שרופא המשפחה לא טועה. אני לא במקום של להגיד אם הוא צודק או לא, אבל אם את לא מרגישה בטוחה - אל תהססי ללכת לרופא עיניים.

אני פשוט לא מבינה למה אחרי 4 ימים של כאבים אודם ונפיחות (אני לא יוצאת מהבית מרחמים על אנשים שצריכים לראות את זה) אין שיפור! הפוך המצב רק מחמיר

תלכי לרופא אחר, ספרי לו מתי זה התחיל, מה אמר ומה רשם הרופא הקודם, כמה זמן עבר, והוא כבר יבין האם זה נורמלי או שדרוש טיפול אחר.

אני אישית *הרבה מאוד פעמים* לא סומך על רופאים. במצב כזה אני הולך לאחד אחר, עד שאני מקבל תשובה לשאלה.

גוגל אומר שאין הרבה מה לעשות חוץ ממה שהרופא עיניים אמר לי לעשות.

אבל אחרי החוסר סבלנות שלו מחר אני אלך להתייעצות בתל השומר

מניסיון הם טובים כי הם תמיד מתייעצים עם מלא רופאים . ככה קשה יותר לטעות.

אבל אם מישהו יודע לגבי הציפוויט אשמח

בדרך כלל זה יורד אחרי כמה ימים. אם לא אז תחזרי לרופא עיניים. אצלי זה נמשך חודש. ואז הרופאת עינים שלי שלחה אותי לרופאת עיניים מנתחת. ממש. היא הרדימה את המקום ופתחה וניקתה ואחרי זה תפרה תפר אחד. לא רוצה להלחיץ אבל זה לפעמים מתפתח לכזו דלקת כך שאין ברירה אלא לפתוח בכירורגי. יש לזה שם ברפואה לא זוכרת מה.

זה לא כואב ולא כלום. גם לא התפר. לא נשארה לי צלקת

שיהיה בהצלחה 

הרופא בקופת חולים יודע להתערב פיזית בגוף כדי לרפא את  הסימפטום. הוא לא יודע לרפא את המחלה מהקצה שלה.

למען הסר ספק: אני לא נגד ללכת לרופא כשחולים. זה בסדר. וגם לקחת תרופות זה בסדר וצריך. אבל יש עוד אפשרות שיכולה למנוע את המחלה או לקצר אותה.

אם יש לכם התקף לב, לכו לחדר מיון.

לרפואה המערבית אין מענה להרבה מאוד סוגים של מחלות בעיקר אלרגיות למינהן. הכדורים שלהם (יודע, ניסיתי במשך עשור) פשוט לא עוזרים וגם הניתוח לצריבת האף כדי שלא ינזל גם הוא לא לגמרי עוזר. ושם יש מענה אחר וזה גם בסדר.

ומה עושה אנטיביוטיקה לאדם עם דלקת גרון? רק מחלישה את הכאב או גורמת לחיידקים להתפרק ולהיספג לעולם שכולו טוב?

ומה לגבי הקרנות שמחסלות תאים סרטניים?

הרפואה המערבית יודעת להשתמש ברעלים ובהקרנות בשביל להרוג את הסרטן יחד עם חצי גוף. היא לא "מרפאת" אותו. היא פשוט הורגת אותו באלימות.

זה בסדר כשאין לנו פיתרון יותר טוב ולמען הסר ספק כשיש סרטן הולכים לבית חולים.

ועדיין - אבל היא לא יודעת להגיד למה פתאום הופיע סרטן אצל אדם ספציפי ולמה באיבר ספציפי.

אנטיביוטיקה קצת חריגה פה ובאמת הורגת את החיידקים. דבר  שהוא במקור תפקיד של מערכת החיסון הבריאה. אני לא נגד כשצריך. אבל פשוט צריך לדעת.

זה שלרפואה מבוססת ראיות עדיין אין תשובה לכל השאלות,

לא אומר שיש שיטה שלא מבוססת על ראיות שיודעת יותר טוב.

יש לא מעט מידע על 'למה' רגשית קורות מחלות'

רובו סטטיסטי. כלומר, הוא לא 'מדוייק' אבל נותן כיוון לא רע.

וכן. זה עובד יפה. לא ב100% אבל לפחות הסטטיסטיקה שלי היא סביב 80%. דברים שלקופת חולים אין מענה.

והפכת אותו כבר ממש למיסטיקה.

רגע אחד היא לא רצתה לראות משהו, אולי, המצאנו את זה הרגע, ואז למחרת היא כבר עם שעורה בעין?!

נו נו

במצב כזה גיליתי אלרגיה לחומר של המגבונים. החלפתי חברה והכל עבר תוך יום.

שורף לך יותר אחרי הניקוי/ הטיפות?

תחליפי חברה. לי של דוקטור פישר היה טוב

המגבונים אמורים לתת הקלה רגעית

מרגיע מאוד

גם המגבונים של דר פישר מכילים גם קמומיל.

והמצב השתפר. היום בבוקר הצלחתי לפתוח את העיין.. מקווה שמגמת השיפור תמשך. מאמינה שכן אבל אםלא אז בהחלט אלך למיון. תודה רבה לכולם

עד גיל 3. עם כולם.

בפועל

את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים

אמצעי בגיל 4 חודשים

קטן בגיל חצי שנה.

גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.

אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.

זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות

בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה

זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..

גיסות לא חסינות מקנאה. גם לא אחיות. על ענייני כספים ועזרה, לא רואה סיבה לשתף אף אחד. בטח אם זה לא סימטרי. את לא אשמה שיש לך כמובן, ב"ה ושיהיה לבריאות, אבל אל תסמכי יותר מדי על אנשים סביבך שישמחו במה שיש לך ולהם לא

לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.

איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?

בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.

תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.

אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.

בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת

כדאי להחליף.

בהצלחה עם הגיסות ובכלל. 

להיות פה אנונימיים

כדי לשתף בנוח דברים אישיים

הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆

קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה. 

כן יש בזה מן האמת

תודה הכנסת אותי לפרופורציות

ממש לקחתי את זה קשה אתמול 

רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב

לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך

לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים

בעיקר כי מקנאים

מרגש מאוד לקרוא

עשית דרך מיוחדת וזה מיוחד ומקסים וצריך ללמוד מזה.

שיעור גדול לכולם

כמה זה חשוב 

ברור שנפגעת מההתנהלות שלו

אבל רואים שזה נוצר אצלו בכפיה מהאשה השניה והפחד שלו לפרק עוד בית ולהיות בודד

לא כל האבות שלנו גיבורים וחזקים עם עמוד שידרה כמו שחלמנו שיהיה

אבל לפחות לי ברור מבין השורות שהוא מאוד אוהב אותך ואת חשובה לו רק שהוא לא יודע לעמוד על שלו ולתת לך את מה שאת ראויה לו ולכן כניראה המכשפה שלו קינאה בך כי היא הרגישה את האהבה שלו אלייך!

מבטיח לך באתי לישון כבר במיטה והעלת לי את הסעיף עם הסיפור הזה! שמישהו יעז לקרוא לבת שלי זונה אם אני לא מוחק אותו! איך היא מעזה להגיד את זה!

בנוסף מציין ממה שנשמע זה שזכית לבעל מדהים ואשריכם על העין הטובה אולי יום אחד אזכה גם להיות כזה 

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

קוראת ולוקחת לתשומת ליבי...

בסוף הוא באמת התקשר לער"ן, גם אם זה לא ממש תאם סיטואציה זאת הייתה התחלה טובה ב"ה שעודדה אותו מאוד. לכל השואלים בנושא זאת כמובן הייתה סיטואציה שלא קרתה בעבר, אין סימנים או דגלים אדומים בענייני אלימות ומעולם לא חשנו מאיימים בבית. פשוט אדם מוצף וחם מזג שלא הצליח לשלוט בעצמו (כמובן מבלי להוריד בחומרת העניין והצורך בטיפול) ובטח שלא התכוון לפגיעה פיזית בשום שלב.

דיברנו אחרי זה עם הילד לשמוע מה הוא חווה ולהסביר את הסיטואציה מהצד שלנו, וכמובן התנצלות

.. בתקווה לצמוח למקומות טובים יותר!

שוב מודה לכולם על התגובות... 

במרוצת השנים שלנו יחד

עזר לא מעט

עדיין יש נפילות

למרות שהכי עזר לי המילואים

פסיכופט בקרב

ילד טוב בבית

בהצלחה

גם מספר של פסיכיאטר שמאבחן אוטיזם

וגם את של אבי ויצמן