בס"ד
תורה נפלאה ועצה מה לעשות לקרב את בניין בית המקדש:
וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ (איכה ד). יְסוֹדוֹתֶיהָ – זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, מִבְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁנֶּאֶכְלוּ וְנִשְׂרְפוּ עַל־יְדֵי: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, עַל־יְדֵי הַהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ. עַל־כֵּן מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת, לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֶּחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם לָאו, אוּלַי הוּא מְעַכֵּב עַתָּה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְנֶחֱשָׁב גַם־כֵּן כְּאִלּוּ הוּא גָּרַם לְהַחֲרִיבוֹ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת, וְלִהְיוֹת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ לְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל צִיּוֹן לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר (ישעיה ס"א). פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר דַּיְקָא. פְּאֵר זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שַׁבָּת הַמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל. תַּחַת אֵפֶר – אֵפֶר זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, (שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵהַנַּ"ל), הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁעַל־יָדָם נִשְׂרַף הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, וְיִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עַל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶה מִתְאַבֵּל– רָאשֵׁי־תֵבוֹת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם (שמות לה). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין, נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי אֲזַי מְאִירִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁהֵם מְאִירִין לְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות לא): לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר פנחס דף רמג: ובתי' כד): לְדִרָתָם כְּתִיב – לְשׁוֹן דִּירָה. הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה דִּירָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקִּיּוּמוֹ עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל. גַּם דִּירָה מַמָּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְנִצּוֹלִין מִשְּׂרֵפוֹת כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם דִּירוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל:
תורה ס"ז תנינא ליקוטי מוהרן
rabenubook.com
