אבל אבל,

לא קצת מבאס שכל ההשתדלות הזאת

ותכלס

עדיין אין חתונה?

זה לא גורם לרפיון?...

אז הוא מחפש כיצד הם למנף אותם ולא להשבר מהם חלילה.

חלק מזה זה האתגר של באסה של הרווקות. 

זה לא משנה אחרי כמה זמן בנאדם יתחתן. זה הרבה יותר משנה איך הוא יקח את הזמן של הרווקות.

יקח את זה ב'קטע טוב' מעצים. מעלה. או השפל הזה ישפיל אותו והוא ירד בגלל זה.

לכן כל המטרה ה דרבון לצמיחה אישית בתקופת ביניים שלא תמיד נעימה.

כרגע פחות משנה אם הגאולה באה או לא באה, אלא איך אנחנו מתייחסים לעכשיו. האם אנחנו גודלים הזמן הזה או יורדים בעקבותיו נותנים לו לשפיע עלינו לרעה.

ביקשתי תכונות בעצם הבחורה

וקשה למצוא את הכוחות לכך...

ש"זו מצוה שלא לשמה".

והמפרשים אומרים שכוונתם - למה רק "עד השמים"? כי השכר לא עולה לעולם הבא, אלא ניתן כאן בעוה"ז.

המניע היה גשמי, אז גם השכר יהיה גשמי.

התמורה שאת צריכה לתת בשביל תאריך לחתונה, צריכה "להרגיש" לך שהיא שווה את הבקשה הזו... זו בקשה מאוד גדולה לקבוע תאריך, ובפרט תאריך קרוב.

את תצטרכי לעשות משהו כ"כ גדול של יציאה מעצמך (מסירות נפש=הפוך מהטבע), שיתן לך הרגשה של - אין מצב שהקב''ה לא ישלם לי את מה שביקשתי תמורת זה... (כמובן לא בגאוה ובתביעה)

וצריך לפנות לה' בהרבה ענוה, ולנסות להרגיש אם באמת משתלם לו לעשות איתך את הסכם הזה... אם לא הוא בטח לא יסכים.

זו השתדלות נפלאה..

מזכירה שגם מותר לבקש מאוצר מתנת חינם..
כי אין תפילה שחוזרת ריקם! אין!
 

הרבה פעמים אנחנו שואלים עד לאן אנחנו צריכים להשתדל או להתפלל..

אם אתם יודעים שאחרי ההשתדלות הזו - במידה והזיווג לא יגיע - אתם הולכים לכעוס על הקב"ה ממש - 
זה המקום להפסיק ולעצור..

זו נקודה שחשוב לשמר גם אח"כ לזוגיות..
אם הנתינה שתתנו עכשיו לבן הזוג, תגרום לכם לכעוס עליו אח"כ במידה והוא לא ימלא את הצורך שלכם -
אל תתנו אותה. זו לא נתינה זו תביעה.
והיא לא עושה שלום בבית.

מה שאומר שאם אתה עושה מעבר ליכולות שלך - אתה מקריב את עצמך.
אם אתה נותן משהו מעבר לכוחות שלך, באופן שאתה כבר לא שמח בנתינה שלך עצמה - זו לא נתינה.
זו הקרבה.
אתה יכול לתת את הנשמה למי שאתה רוצה - 
כל עוד עצם הנתינה משמחת אותך.
אם כשההענקה מצידה לא מגיעה - זה מכעיס אותך -
אז בעצם כשהענקת לה, לא הענקת, אלא רצית לקחת..
נתת לה כדי שהיא תתן לך. ולא בצורה נקיה של נתינה.

מקווה שזה מובן

הנה הסיפור מבעלת המעשה.

תמיד מחזק לשמוע את זה. והיא כזו מקסימה

והרי יש פס' שאומרים אחרת - "יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא"

"התענג על ה', ויתן לך משאלות לבך"

אם יש רצון למשפחה גדלה צריך להתחשב בגיל...

הכי חשוב איכות בעיניי

(כאילו הרבה ילדים זה כיף לא אומרת, כן?..)

אבל לכאורה ילדים זה יותר חשוב, הרי לרווק אסור להתחתן עם אשה שיודע שלא תלד.

ולפי ההלכה מי שנשוי שאשה (גם המושלמת בעולם) שלא ילדה 10 שנים, חייב לגרשה...!

"נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה הרי זה יוציא ויתן כתובה או ישא אשה הראויה לילד. ואם לא רצה להוציא כופין אותו ומכין אותו בשוט עד שיוציא" (רמבם ושו''ע קכד,י)

אבל בסדר, המקורות שהבאת לא מדברים על הרבה ילדים בהכרח

ברור שחיבת להיות גם פוריות מסויימת וגם התאמה איכותית בקשר

השאלה היא מה עדיף יותר:

עוד פוריות, או עוד איכות בבחור\בבחורה

אז אם בעיני ה', כשאין פוריות זה דוחה קשר איכותי,

לפ"ז - מעט יותר פוריות דוחה מעט יותר איכות

ולפי זה ערך המשכיות 'שוקל' יותר מערך האיכותיות (אציין שעסקינן שעצם הזוגיות ביניהם פורחת) 

לא לאיכות הבחורה או הקשר

יכול להיות לך 15 ילדים ממוצעים

או שני ילדים ששקולים כמשה ואהרון... 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳