יכול להועיל. אפשר לנסות ללכת עם זה קצת השבוע, נאמר פעם ביום. ואז לבקש:

רבשע, אתה הרי אוהב צדיקים ואם לא למעני,

ענני למען יקוימו דברי צדיקך שנתן הבטחה לישועה. 

כתב היד בסוף הוא של הרב קוק.

הרב קוק מטבריה מן הסתם, כן?

כך נרשם מתחת לתמונה באותו פוסט. 

לכן אנחנו אומרים "ה' אחד"

כל הופעה של אחדות אמיתית - היא הופעת הקב"ה ביתר שאת בעולם הזה..
ונישואין בכלל הם בית ספר לעבודת המידות
אבל זה לא אומר שהחיפוש עצמו, הוא לא עבודת ה' בפני עצמה...

נקודה להעמיק בה 
חיבוק!

שותפים בעבודת השם בזוגיות, זה דבר נדיר.

גם אם הדרך דומה, המדרגות כמעט אף פעם לא דומות.

ובהוספה למה שכתבה פה @אלירז, צריך לזכור שאפילו לחיבוק שנראה לנו מאוד מאוד קל שבקלים בין בני זוג יש סודות על גבי סודות בספרי המקובלים.

יש דברים שנראים לנו טריוויאליים, אבל העוצמה הרוחנית שלהם מקבילה לזאת של מקווה (דוגמא מעשית, שמפורשת בכתבי האר"י סביב פרשת וארא).

לא רק נדיר, גם בד"כ זה לא בהכרח מצביע על התאמה בשאר הדברים... 

בכלאופן לא מחפשת דרגה דומה אלא חלומות דומים והבנה והזדהות

שזה רק מי שעובד בדרך מסוימת לדעתי יבין...

(לפחות ממה שראיתי עד כה)

אבל לא חושב שזאת בקשה מציאותית (אבל גם לא בלתי אפשרית).

בכל החיים שלי פגשתי רק מישהי אחת שהייתה באותו ראש רוחני כמוני, והדייט היה מוזר מאוד (לטובה. אפשר להגיד שהיה לה "רוח הקודש" והיא ראתה דרכי, מה שאני לפעמים עושה לאנשים אחרים).

ולא התחתנתי איתה בסוף...

אז כנראה שאתה מדבר על משהו אחר

לא דיברתי על יכולת גבוהה רוחנית

דיברתי בסה"כ על רצונות משותפים ברוחניות. זה נראה לי לגמרי קיים ולא כזה נדיר...

אבל אם נתייחס לזה - היו בערך 3 אלה. היא הייתה קצת מוגזמת, ידעה מה השורש נשמה שלי, מה היכולות שלי, העריכה את התורה שלי ברמה שהיא באמת הבינה אותי (גם אם לא את מה שאני מדבר עליו).

חשבתי לרגע שמישהו סידר לי דייט להסתלבט עלי, סיפרתי לך על זה...

רצונות משותפים בעבודת השם, נניח איך הבית יראה ומה יהיה התוכן שלו וכמה הוא יהיה מסור לתורה - זה מצוי.

אבל פער רוחני (במובן של הרוחניות ממש, כלומר עבודת ה' ברזולוציה גבוהה) זה נסיון לא קל, ועם כל זאת, די מצוי שהוא יהיה קיים. ושמעתי מ2 צדיקים גם שיש עניין שדווקא במקרים כאלה צריך לקחת את השידוך הזה.

יש משהו בזה שזה מעלה אותך לרמות של דיוק יותר גבוהות מאשר עם מישהו שאיתך באותו הראש.

יותר קל להגיע לשלמות, כשיש משהו שבוחן אותך ויוצר התנגדות כלשהי.

אני זוכרת אותה... כיף לה שזכתה. באמת זה לא רגיל בכלל...זה נדיר. מכירה אולי עוד אחת כזאת.  

ואני חושבת שיש יותר הזדהות ששני אנשים כאלה נפגשים. וגם, לא רוצה להכליל, אבל בד"כ יש בינהם באמת התאמה רוחנית מסוימת... לפחות מתוך מה שראיתי. ויצא לי להתקל בזה כבר כמה פעמים...

מבחינת השקפה ותורה- זה אפשרי

מבחינת גובה רוחני- מאוד מאוד קשה למצוא. אגב יש הרבה גבוהים רוחנית אבל בפרקטיקה לא שם עדיין. וזה גם מתסבך את המצב... 

ואם יש רגש וחיבור וכימיה טובה ותקשורת אז כן, נשמע בריא וטוב

(למרות שאין, הזדהות רוחנית אין שני לה... קשה בלי זה...)  

בהזדהות רוחנית, כמו שאמרת, יש דרגות.

אני חשוב שהעיקר זה שהזוג יהיו באותה ה"ליגה" או לפחות בזאת הסמוכה לה.

זה יספק את ההרגשה הזאת שסבבה לנו וכו'.

אם אנשים לא שייכים לאותו עולם מושגים, הזוגיות אפשרית, ופעם הייתה מצוייה, וגם היום קצת (מכיר כאלה שיש להם ממש ראיה רוחנית ואף אחד סביבם לא יודע, כולל האישה והילדים כנראה), אבל זה לא המודל המערבי של הניצוצות שגדלנו עליו פשוט...

וכן, כשאתה מרגיש שנפגשת ב"אח נשמתי" זה ממש כיף.

אני חושב שזה חלק מהעניין שמדריכים בשידוכים לא לחפש חברותא.

שמור את העולם הרוחני שלך, במקרה ולא זכית, לחבריא קדישא שלך. וב"ה את זה יותר קל למצוא.

לא יודעת, אני לא יכולה. זה כל מי שאני...

זה הדיבור...

(אבל אולי לא בהכרח, יש לי חברות שלא קשורות לזה ולא מפריע לי בכלל...)

ואו לפגוש אח נשמתי זה הדבר הכי מרגש שיש בעולם.... 

ואם הוא גם הזיווג שלך... (והרבה פעמים נראה לי זה כן...)

אה ולגבי הדרגות, זה בסדר, לא צריך אותם דרגות, דווקא זה נחמד שיש אחד ש"רואה" יותר או מרגיש יותר.. או מדויק יותר...

העיקר הרעיון של הבנה של העולם הזה... שאפשר להרגיש ולחוש 

ויש אנשים שהם שם ולא יודעים עדיין שהם שם... זה גם קיים...

די לנו בזה שהצד השני מעודד ואולי זוכים שהוא שואף גם.

כשנפגשתי בפעם השניה עם אשתי, שנים רבות לפני שהתחתנו, אמרתי לה הכל על עצמה. בהתחלה היא אתגרה אותי, ואז היא הייתה בהלם שזה קרה, וזה בוודאי מעיד על אחווה נשמתית (אין לי רוח הקודש, יש דרכים אחרות לדעת).

ועבודת השם שלה הרבה יותר מעשית משלי, ממש מגדלת את הדור הבא.

ועבודת השם שלי הרבה יותר פנימית, משוטטת בכל מיני מחוזות מוזרים.

כל אחד והחוזק שלו, העיקר שהנקודת מפגש המשותפת היא זהה.

גם זה לא חובה לבעל ואישה, אפשר בלי. אבל עם המטרה המשותפת, זה כבר זוגיות ברמה אחרת.

וגם מי שלא זכה לזה, אפשר לעבוד ביחד על להגיע לשם!

פגישות שהיו לי עם אנשים שהם אפילו קצת רוחניים, לא צריך עכשיו משהו נשגב...

אז זה פשוט רמות של הזדהות חזקים...

וזה מרגש ומאוד מחבר (לא בהכרח שמתחתנים מזה.. אבל זה מקשר מאוד)

וכן לגמרי אפשר להרגיש אחווה נשמתית או קשר נשמתי חזק... 

זה אומנם יחסית נדיר

אבל קיים.

וגם ככל שיותר מודעים למושג הזה, הוא מופיע יותר...

ובעז"ה! 

זה נחמד, וכיף, אבל זה לא מוסיף הרבה בחיים אלא אם מוצאים ממש חברותא.

ולגבי הבחורה ההיא, אין לי שמץ של מושג איך להשיג אותה. אבל בכל מקרה, זה לא יועיל, היא לא מייעצת וכאלה והדרכים שלה לדעת לא יזומים, זה בא לה מאליו.

ולא בתור מייעצת, בתור חברה.. 

אבל טוב, זה לא רלוונטי לצערי...

לא רוצה לפרט יותר מדי בשביל שלא יהיה אאוטינג, אבל היא די בתחילת דרכה.

זכתה לחן מאת ה' בעניין הזה, אבל לא חושב שאתן מדברות את אותה השפה.

אני תמיד מנסה להבין איפה נשים מהסוג הזה יכולות למצוא אחת את השניה.

פעם תהיתי לגבי גברים, אבל אז הגעתי לבית מדרש שהרבה דמויות כאלה מגיעות אליו.

וגם לרב כזה... ומשם להרבה רבנים כאלה חח

אז מה אם תחילת דרכה, זה לא אומר.. אבל טוב לא משנה

כי בד"כ יש חיבור פנימי לאנשים כאלה, ראיתי את זה פשוט מלא..

כמעט כל אדם שהכרתי שהוא כזה, היה לי חיבור מיידי אליו...

(לא משנה, מסורתי, דתי וכו')

ואין לנו איך באמת למצוא אחת את השניה בעניין הזה חח

אבל ה' מפגיש...

הנה זכיתי להכיר כבר כמה... 

ובאמת יש לי חלום לקבץ את כל הבנות שהן כאלה למקום אחד... 

לא נראה לי שאתן קשורות אחת לשניה חח

יש לך כבר כמה לפי מה שאת אומרת ב"ה

וכן ב"ה!!!

מה זה ה"כאלה" שאתם מדברים עליהם/ן?

יושב לי פה מסוקרן....

זה אכן נושא מאוד מסקרן

מנסה לחשוב על הגדרה טובה...

אנשים עם ראיה רוחנית מסוימת (שאפשר גם לפתח אותה...)

מרגישים דברים על אנשים, או יודעים עליהם דברים

מרגישים אנרגיות, רגשות, תחושות של אחרים...

וגם בתוך זה יש דרגות ורמות שונות וזה מתבטא בדרכים שונות גם אצל אנשים...

יש כאלה ממש רואים, יש כאלה שיותר מרגישים בצורה עדינה

יש כאלה שנולדים עם זה מגיל צעיר

יש כאלה שמופיע בעוצמות באמצע החיים משום מקום

יש כאלה שהיה בעדינות ולאט לאט התחזק

ויש כאלה שפתחו את זה 

וכו'...

זה עולם בפני עצמו

ולאו דווקא עולם של אנשים שומרי מצוות....(כן כן, נושא טעון)

אותי לימדו רבותי, שמי שרודף השגות לא משיג השגות.

מנסיוני מה שקורה כשמתעסקים בזה בצורה הזאת, הופכים לגרופי'ז של האנשים שבפועל יש להם את זה.

במקום להיות לוויין, כדאי להיות עובד ה'

אבל זה לא באשמתי!... 

ודווקא היום אני רואה את זה כמשהו מנותק מהשגות. זה פשוט כלי שה' ברא כדי לעזור לאחרים לדעתי.

וכן אני קצת חוקרת את העניין הזה... 

ועוד יותר מהלעזור לאנשים... ולהתרכז בלהדבק בה'.

כל השאר זה מתנות שה' מחלק למי שעבר את המבחנים בהצלחה.

ויש כאלה שמקבלים מתנות מהצד השני... ה' ירחם.

והיותר גרוע, זה שיש כאלה שמקבלים מתנות מעולם התמורות ובכלל לא מבינים שהם עוד עומדים שם!

אצל אלה שמקבלים מהצד השני עוד יש סיכוי לתשובה כי הם יודעים שהם עושים מעשים מזוויעים בשביל זה.

אבל כן זה לא העיקר...

ולעזור לאנשים זה דוקא מטרה טובה בעיניי, לא שם כרגע בכל אופן... 

אבל אפשר לעזור בחיוך, בעידוד, בצדקה, בחסד.

כשעוזרים בעניין הזה מסתכנים בנסיונות של עולם התמורות - גאווה, עצות רעות, והטעיה בהשגות עצמן.

מילא כל החקיינים הזולים של קדושי משפחת אבוחצירא (להבדיל!!),

אבל מה נאמר על ראשי ישיבות וכו' שעברו עבירות חמורות בשם רוח הטומאה שהם טעו וחשבו שהיא קדושה? ועוד בציבור שלנו זה יותר נפוץ...

מספיק לעומק כנראה

כי העולם הזה מושך כנראה מעצם היותו...

אבל כן, נושא כאוב ולא פשוט בכלל...

שה' יעזור.

יש כל כך הרבה בלבול...

זה לא מפחיד, זה מדהים ומרגש...

אבל אני לא שם בכל אופן....

אני מכיר מישהו מיוחד מאוד שהוא שם, והוא קשור לכל מי ששם, אבל הוא לא מתעסק בכלל בעזרה בדברים האלה.

במעט של המעט הוא מוכיח ע"י סיפורים שצריך ממש מאמץ להבין את התוכחה (ממש אומנות!)

כשהוא עוזר לאחרים זה בעיקר בצדקה וגמילות חסדים ממש בגוף. בן אדם בן 80+...

מספר את זה, כי זה העיקר, וע"י זה מקבלים את המתנות כבדרך אגב

אבל חבל אם אפשר לעזור בזה יותר אז למה לא

יש אפשרות להשיג את הבחורה ההיא איכשהו?

אני אשמח לדבר איתה..

הלוואי וזה אפשרי...

יש פה כמה ניקים שאני מכיר מעבר לפורום (לאו דווקא ברמת הפגישה, פגשתי רק את @ארצ'יבלד הצדיק!) והנ"ל אחת מה3 שההיכרות איתם קרובה יותר

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.