מן קול פנימי כזה שנלחם על המקום שלו
מתעקש להוכיח שהוא מוצדק
הכאב
ואין שום דבר בעולם שמצדיק אותו כי בדיוק לרגע הזה הוא חיכה
נותן לי כביכול צידוק מוסרי לפעול נגד ההיגיון רק כי אני ברגעים קשים
וזה שטויות
הרי המוסריות שלי אמורה דווקא עכשיו להתעורר
מן מבחן כזה שנותן לי את האופציה להישבר ובו בזמן בוחן אותי דווקא כשמתפוצץ לי המוח.
וכאילו סף הכאב עבר את מה שהלב מסוגל להכיל אז היה מן פיצוץ כזה של רגש
ומאז כל הכאוס הוא במוח
אז הכאב הפיזי בראש הוא הדבר הפעוט ביותר
מעבר לזה יש את
רגע
לא
אני לא הולכת לומר לכם מה יש מעבר
בקיצור
זה לא מתאים לי
לא עברתי הכל כדי להישבר דווקא עכשיו
אני רק צריכה ליטוף קטן ממישהו שאכפת לו
שיספר לי שמחר ארגיש טוב וכל הדברים הרעים ילכו לישון ולא יקומו לעולם
רק מישהו שיעזור לי לישון
כי הלילות האחרונים שלי קצת קשים מתמיד
עוד מעט...
והכל נגמר נכון?
|חלש|
אני מצטערת אנשים טובים
- לקראת נישואין וזוגיות