אבל לא נכון לחפש לבדוק בכל העולם שזו האפשרות הכי טובה - זה ארוך, מתיש ובעיקר ממלא ספקות.
לפעמים מסתבר שהאפשרות הטובה שבה בחרנו טובה יותר ממה שהיינו מסוגלים לדמיין, וזה משמח לא פחות.
בכנות, גם לי המשל הנ"ל צורם במשהו. אבל זה כנראה כי אני עובד בשיטה אחרת גם בקניות.
אין אדם נוגע במוכן לחבירו. ויש ההבדל מהותי, זה ממש לא כמו לקנות שמלה, יש פה משהו חזק של 'כן' או 'לא'.
שאם אדם מתפלל על מישהי מסויימת יכול להיות שהוא יתחתן איתה למרות שהיא לא הזיווג שלו.
ויש גם הלכות של "שמא יקדימנו אחר".
כנראה שאדם כן נוגע במוכן לחברו..
אני יודע שיש את הגמרא "שמא יקדימנו אחר"
אבל אני זוכר שהגמרא מספרת על אדם שהתפלל על מישהי מסויימת ורבא אמר לו לא לעשות ככה
כי יתכן שהוא לא יקבל את מבוקשו ויהיו לזה השלכות באמונה.
ויש מחלוקת בין המפרשים ובין הגרסאות ברש"י איך לפרש את הגמ', האם התפילה יכולה להשפיע שהוא יתחתן איתה.
שאדם יכול לזכות בזיווג של אחר ע"י תפילה
ובגלל זה בחור זה לא שמלה. בחור זה בחור.
מסר סבבה נראה לי
אם תחשוב תמיד על ה'טוב יותר' אתה לא תצא מזה.
מה שיש לך עכשיו טוב? - זה מספיק לגמרי.
אלא לדעת למה לצפות. לא רק שאין מושלם אלא לפעמים יש קשיים ולא אמור כל דבר ללכת הכי חלק שאפשר.
ולהקשיב ללב זה גם לא תמיד פשוט. הלוואי.
הוא יצר חזק, אני הבנתי שהמשל מדבר נגד היצר הזה.
היצר הזה הוא גם בהכרויות.
ברור שאם אדם פוסל בגלל משהו לא מהותי זה סתם חבל.
בעיניי זו לא שאלה ערטילאית ומושג יהודי פילוסופי בלתי פתיר. זו דרך חיים.
נכון, הצגתי הסתכלות אחת. אך זה כל מה שהתיימרתי לעשות. ולכן הכותרת.
הוא החליט להאשים אותה בכל רעות העולם, ולכן אין לו בעיה להגיד שהיא לא בסדר.
אבל אם נלך לדוגמה למשל שלו על מי שמחפש חניה - האם באמת כדאי לחנות במרחק של 500 מטר כשיכול להיות שיש חניה באולם? השאלה היא מה הגבול שבו אתה מוותר, והשאלה הזאת היא שאלה מאד קשה.
וכמובן, בלהתחתן אתה לא מתחתן עם מי שמוצאים עד שנמצא מישהו אחר, אז זה לא דומה לשמלה או לחניה
כל אחד צריך להחליט לעצמו איפה הגבול
אבל לא לקחת רק כדי לא לאבד.
ברגע שאדם רוצה טוב מאוד זה יפה, אבל זה כבר לא יקרה
(הרב שטיינזלץ)
זה משל. זה בא להביא עקרון מאוד מסויים ולהביא דימוי מאוד מסויים שמרגישים אותו, להבדיל, בעולם האופנה.
תנו את הדעת על הרעיון עצמו...
המטרה של המשל הוא לא לתת שמוס לרווקים אלא לתת את הדעת על יצר מסויים שקיים באדם.
לא רואה שום הכללה ושום בעיה.
כל הכבוד שאת בוחנת כל אדם בפני עצמו בלי להתחשב אם יכול להיות יותר טוב.
advfbאני גם משתדל ולכן שאומרים לי את המסר הזה זה מחזק אותי
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
