להכיר את הסוגיא והמציאות לפני ולפנים (החלק היותר קשה) ולהכריע איזו דיעה יותר מסתברת ברור שזה שיש צדדיםלכאן ולכאן ועדיין למעשה מכריעים או ע"פ כללי פסיקה או ע"פ סברה

אבל מתאר לעצמי שזו הבעיה של רוב הלומדים. הייחודיות של פוסק הוא שהידע העצום (גם בעניינים שלא קשורים ישירות) והניסיון המעשי נותנים לו יותר בטחון בהכרעה. 

אבל לעיתים גם כאלו שפחות מפרטים, זה לא בגלל שהם מסתכלים במבט יותר מצומצם.

וגם ר' משה פיינשטיין, בד"כ מפרט מאוד מאוד בראיות לשני הצדדים, והו"ה לציי"א ועד כמה פוסקים. זה מבט שבדיעבד מסתכל באופן קצת מזלזל על הפוסקים לענ"ד(גם אם אני מניח שלא התכוונת לכך).

הרי רוב זה כלל בסיסי בפסיקה, שמקורו בתורה, ומופיע בש"ס אינספור פעמים.

הוא היסוד המרכזי של פסיקת ההלכה בכל הדורות.

למרות שיש פוסקים שפוסקים ככה, בעיקר היום.

זה נסיון לחכות את הסגנון של הרב עובדיה יוסף, רק שהם לא מבינים שמה נראה ע"ג הספר תלוי בהבנת תוך הדברים.

פעם יצא לנו לעיין בתשובה של הרב עובדיה שהיה נראה שהוא ציין נכון אבל למסקנה בטעות, אבל הוא פשוט זכר את התשובה עם המסקנה, ולא עם ההוה אמינא כמו שפוסק אחר עשה, לקח הוה אמינא מאמצע התשובה והביא אותה כמסקנה.

זאת גאונות בלתי נתפסת בהתחשב בעובדה ששטים בסוגיות ולא כותבים מאמר אחד

רוב, זה חלק מהכללים. היה פה דיון לא מזמן, שבו הובא חזון אי"ש מפורש שבא להחמיר על הכלל של אחרי רבים להטות שהוא מכריע הלכתא שאפילו בשעת הדוחק אי אפשר לסמוך על דעת המיעוט.

יש קו אשכנזי מאוד ספציפי שפוסק ככה, כמדומני מיוצאי גרמניה (@ארץ השוקולד חשף אותי לזה), בשאר המקומות פסקו כרגיל, עם שינויים קטנים במנהגים שבכללי הפסיקה עצמם.

כללי הפסיקה הם לא דבר גמיש וזניח, והם רובם ככולם מהש"ס או לפחות פירושי הש"ס.

הוא התבטל אליו בצורה מטורפת בענוותה (למרות שהיה ביניהם הפרש גיל, אבל זה בכל זאת דבר עצום).

אעיר עוד שגם מרן פוסק כמנהגים, במקום שיש.

הבאת את החזו"א כפוסק בלי כללי פסיקה? זה לא נכון, כל הדיונים שלו כמעט בנויים אליבא דכללי הפסיקה של הש"ס, והוא מרחיב את חלקם (כמו שהבאנו בשרשור שהתפצל לאחרי רבים להטות) אפילו לאחרוני אחרונים.

והיא שאי אפשר לחלוק על מרן בהכרעות דינים, אז הוא בא רק להציג את מנהג אשכנז.

וגם מרן לא בא, ברמת העיקרון, לפסוק במנהגים אחרים, רק לייצר שיטה אחידה בדינים.

בדומה לקבלת דיני הרמב"ם ע"י העדה התימנית, למרות שיש להם מנהגים עתיקים שרובם מבוססים בתקופת הגאונים והם לא זזו מהם גם בתקופת הרמב"ם (אפילו לא הדרדעים)

ותוקפו מעצם קבלת הציבור את הספר על עצמם. זה לא קשור לכללי פסיקה

@ארץ השוקולד מבין פה את ההשלכה לגבי מה שכתבת בשרשור השני על הפמ"ג והח"ח ולגבי הבתראי כלפיהם?

שזה כולם חוץ מכמה ראשי סמינרים...

אגב, ידוע שהרב קנייבסקי מעיר אפילו לגברים עם שרוול קצר, מה אתה חושב שהוא יאמר על גבר עם מכנס קצר? על אישה?

התכוונתי לזה שהוא כתב את זה בלשון כזאת, אף על פי שזה נאמר לשבח.

ובוודאי שהרמ"א חלק עליו ועוד חלקו עליו במקומות מסויימים. זאת לא נחלתם של האשכנזים.

לא מונח בפסיקה ע"פ סברות. אבל איך עשית את טורקיה אשכנז, אינני יודע 🤷‍♀️

לגבי החלק השני של התגובה, אני אנסה לשאול מרבותי, אין לי כרגע דוגמה (והראש לא פנוי ככה לפני שבת לנסות להזכר אם יש לי דוגמאות). זה לגבי סברות בהבנה בש"ס.

אבל פשוט שפוסקים בהרבה מקומות נגד מרן (בין אם זה מנהגים קדומים כמו בתימן וג'רבה, או בגלל כללים כגון סב"ל נגד מרן, או בגלל "קיבלנו הוראות האר"י", או בגלל "קיבלנו הוראות החיד"א").

אמנם למדתי מעט מדברי הפוסקים, אבל לא זכור לי שראיתי שהמנהג אצל גדולי אשכנז הוא לפסוק מתוך הגמרא בהתעלמות מראשונים בלי שום משענת. זה דבר חדש שנולד בתחילת תקופת הרפורמה, והוא עיקר שיטת הקונרסבטיבים (להבדיל מהרפורמים הרשעים שעושים מה שבא להם. לא שאני אומר שהקונסרבטיבים צדיקים).

עריכה: הייתי בטלפון תוך כדי כתיבה, ועכשיו אחרי שסיימתי נזכרתי בדיון שמתחיל בפתח עיניים וכך נפסק בברכי יוסף (אם כי זה לא כתוב בברכי יוסף במפורש) לגבי חולי מעיים. הרב חיד"א פוסק שם במפורש נגד מרן ונגד טעמו ומתבסס על הבנה בגמרא על פי דיוקים בראשונים, ועוד דיוק בכתב יד של הריטב"א שעל פניו הוא לא מדוייק, וגם גורם להבנה שונה לגמרי של כל הראשונים.

בקיצור, יש כאלה.

אני לא רואה איך הדברים המפורשים של הרמ"א הם דבר לא כ"כ פשוט...

שאר מה שכתבת לגבי החילוק בין הב"י לבין הרמ"א הוא אינו נפק"מ לדיון שעליו אנחנו נסובים.

על עצמם מה שכתבת אני לא חולק ולא מנסה לדון.

אני מכיר רבני שכונות, רבני ערים ומורי הוראה אשכנזים - חלקם ברמה אישית מאוד. לא שמעתי כדברים האלה (שיוצאים מפי בית מדרש אחד) אף פעם. כולם מבתי מדרש שונים לחלוטין, מהקצה הדת"ל עד חסידויות סאטמריות...

יש לכם אומץ גדול!

שהביא אבןגבירול בשרשור השני, שחוששים לדעת יחיד גם במקום יחיד ורבים. אף על פי שבפועל על הכלל עצמו הוא כותב שאפילו בשעת הדוחק אין לסמוך על היחיד כי זה כאילו אתמר הלכתא, כנראה (ולא עיינתי בזה מספיק) שהוא סובר שזה לקולא ולא לחומרא, שזאת שיטת הגט פשוט.

מה שכתבתי עכשיו זאת סברא בעיון קל ובלי עיון עמוק בכל המקומות, ולא קיבלתי מרבותי (כלומר, כן, אבל לא בדיוק את זה), אז כדאי שאף אחד לא יסמוך עלי בזה

רק אוסיף שקשה לי להאמין שהמרש"ל נגד כללי פסיקה, הרי רובם ש"ס מפורש

המהרש"ל היה נגד כל הרעיון של המחבר, והוא מבין המפורסמים בזה (ההקדמה בחולין, ד"א חושב שהיא מאוד בסיסית לכל שיעור א' אם כי אני חושב שהוא חוזר על הדברים בב"ק), ובכלל זו גישה די ייסודית באשכנז. ההצגה כאילו כולם הולכים אחרי כללי פסיקה, היא, במחילה, המצאה.

הלכה כמר אלה לא כללים?! הוא חולק על התורה? על חז"ל? אתם רציניים?

הדבר היחיד שאני יכול להבין זה שאתם מנסים להגיד שהמהרש"ל לא מסכים עם הגישה של מרן עצמה, כי זה לא כללי פסיקה.

וזה באמת לא כללי פסיקה. זה חידוש של מרן שהתקבל בכמה וכמה עדות (ואע"פ הרמ"א לא חלק על הכרעת הדינים שלו, כי הם נעשו ע"י כללי פסיקה).

אראה מה המהרש"ל כותב בל"נ בשבת, אבל אני מתקשה להאמין שהוא יחלוק על ה' וחז"ל, וקשה לי להאמין שאתם מנסים להתעקש על זה.

הגזמם מאוד עם התיאור של המהרש"ל. הוא ממש לא פוסק מסברות מתוך הגמרא.

הוא כותב מפורשות ש" לא הנחתי שום מחבר שלא עסקתי בעיוני קודם חיתום גזר דין".

הוא בעיקר חולק על ההגדרה של סוף הוראה (נראה שהוא מרחיב יותר מהרא"ש להגיד שאפילו אחרונים יכולים לחלוק על גאונים? קצת תמוהה, צריך לעיין עוד).

והוא גם סוג-של מתעלם מהכלל של רוב חכמה (רוב בניין), שאת זה צריך לברר, גם בפנים וגם במקור הכלל.

הרי שזה ש"ס ערוך: "אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם לאו הלך אחר המחמיר" (ע"ז ז א).

יתכן והוא פשוט מערער על גדלותם של עמודי ההוראה שמרן הגדיר, ביחס לגדולתם של הראשונים האחרים.

להגיד שהמהרש"ל נגד כללי פסיקה, זה קצת נראה לי לזלזל במהרש"ל כאילו שהוא אומר שהש"ס טועה. כשהוא בעצם חולק על נקודות בשיטת הפסיקה של כל הפוסקים מהרמב"ם עד הרמ"א (כולל).

שזאת אמנם זכותו כאחד מגאוני הדורות, אבל הוא עדיין מתגמד לעומת כולם.

בכל אופן, את מה שטענתם, לא ראינו פה. הוא לא מעקר את כל כללי הפסיקה, אלא מערער נקודות מוצא של חלק מהמשתמשים בכללי הפסיקה

@ארץ השוקולד @חידוש

אתה טוען שהוא פוסק בשיטה אשכנזית "טהורה" כביכול, כשמתוך דבריו מפורש שהוא פוסק בשיטה הרבה יותר ספרדית מכל מי שאתה בד"כ מביא, רק שהוא לא מקבל הכרעות של גדולי הדורות שסמוכים אליו.

סביר להניח ששמעת אותם ממישהו מזרם מסויים, עם כל הכבוד.

כמו שכבר אמרתי, כמה ימים לפני הדיון הקודם דנתי בדברים האלה עם פוסקים שהם תלמידיהם הישירים של 2 מגדולי הדור הזה.

גם אם אתה לא סומך על ההבנות שלי, או על הזיכרון שלי זה כמין ימא ליטגנא

ואת זה באף שיטה בעולם לא עשו.

רק אדגיש שזאת דעת המהרש"ל לשיטתכם, לי פשוט, מתוכן דבריו, שזאת לא דעתו.

שלא ישתמע שיש לי ביקורת כלפי המהרש"ל.

כפי שכותב החזו"א באגרות במפורש(ח"ג מ"ח) וכן כתב באופן דומה בערלה סי"ז:

"ידוע כי אין כח רוב אלא במושב בי"ד אבל חכמים החולקים שהיו בדורות חלוקות או במדינות חלוקות אין נפקותא בין רוב למעט כו' ומלבד שאין כאן כח רוב בעצם אין הרוב ידוע כי הרבה חכמים היו שלא באו דבריהם על הספר והרבה שספריהם לא הגיעו לידינו."

ולכן שם הוא ממשיך ואומר שהעיקר הוא כפוסקים המקובלים כמונו. ויש עוד שורת פוסקים(אם תרצה אעתיק), וזהו גם פשוטו של מקרא שהמדובר הוא רק בסנהדרין.

אמת שגם החזו"א יודע שלעיתים אנחנו כן מסתמכים על רוב הפוסקים יען כי יש עניינים בהם זה מאוד מובהק. ואני באופן אישי מאוד תמהתי על פוסקים שהתחילו למנות פוסקים והכריעו כשלוש עשרה מול שתים עשרה או משהו כזה...

ואפילו את"ל ולפקפק בהבנה הזו (ששוב נתמכת ע"י שורת פוסקים והסברא הפשוטה) הרי כבר מסורת עתיקה באשכנז לסמוך על סברת 'הלכא כבתראי' אפילו במקום של הלך אחר הרוב(עיי' ברי"ף קדושין מה ע"ב שפסק כרבינא שהוא בתראה, על אף שרב ושמואל נח' עליו)

מחפשים בגוגל? תסתכל בשרשור שהיה ממש לא מזמן על הנושא.

מובא שם חזון אי"ש מפורש שלא רק שהוא אומר שאחרי רבים להטות זה גם בימינו אלא שזה אפילו גובר על ההגדרה של כדאי הוא מר לסמוך עליו בשעת הדוחק, וזה ממש הכרעה כהלכתא.

ואתה מנסה להביא שהוא אומר שזה כלל שלא קיים היום?!?! הובא שם יישוב גם לכביכול סתירה בין הפסקה הזאת לפסיקה השניה (כשאמרתי את החילוק הזה הרבה לפני שהביאו את החזון אי"ש הזה).

עשיתי את הדיון הזה לפני בסה"כ כמה ימים, אפשר לעיין שם. חבל על הזמן.

הבאת את הפרי מגדים הכי לא קשור בעולם. ברור שהלכה כבתראי זה בגלל שהם ראו את פסקי הראשונים וכבר החילו את ההלכה של "אחרי רבים להטות". ומפורש בדברי הפמ"ג "ואני תמה הא רובא דאורייתא".

ואתה מנסה להביא אותו ואת החזון איש להוכיח שהם מהסוברים שזה לא תקף היום?

בחייכם, אל תתישו אותי. אני נהנה מאוד לדון בכללי פסיקה, אבל הרשלנות הזאת כואבת לי. באמת.

במטו מינך, ענה במיתון ובישוב, וקרא את הדברים שנאמרו שם, 

שאלה על חצאית - בית המדרש

שבת שלום ומבורך!

זאת דעת רוב ככל הפוסקים ומורי ההוראה.

מחילה אני חייב לזוז, השבת מתקרבת ואתם לא מוכנים לקבל את זה שהמקורות שהבאתם הם לא מתאימים לדעה שלכם.

אין לי בעיה לקבל את הדעה, רק תביאו מקומות שבאמת מראים כך.

אתה כותב סברות שהן לא להלכה, ומנסה להכריע את עיקר הדין מהן - בית המדרש

במקום להיות עדין, כדאי שלא תתלה בלמדתי בלי רוחב

דעת יחיד זה עניין אחר.

מחילה, רבותי לא כתבו את התורה שבכתב.

כלומר, כן, אחד מרבותי (משה רבנו, למי שלא מבין את הבדיחה)

וגם אז כבר דנו בזה לגבי החולקים (גם המנחת חינוך על אתר למרות שהחינוך מפרש את דבריו בצורה ברורה ביותר).

די עם הדיונים המעגליים האלה 😩

אבל הותשתי מהדיון הזה מול קירות של שיטה אחת שחושבים שההבנה שלהם כלפי כל גדולי ישראל מוכרחת.

זאת השיטה של רבני ארה"ב שעברה דרך הגוש לארץ, והפכתם אותה לנחת כלל האשכנזים. וזה מתיש.

לגבי שאר הנקודות שכתבת כבר דנו מספיק פעמים

ולא חושב שיש מה להמשיך לדון בזה.(אא"כ מביאין טיעונים חדשים כמובן)

אם כבר אין מקרא יוצא מידי פשוטו וכו'.

אני מסכים עם הנ"ל מעל התגובה שלי, הדיון הזה הפך מעגלי בצורה מיותרת

פשט הפס' מדבר על דיין בבית דין. 

ודאי יש מקום לכללים, אבל אי אפשר להיות עיוור וללכת אחריהם בלבד. אכן הבכורה היא לסברא - מה שהפוסק רואה בעיניים. וכל אדם הוא פוסק לעצמו בסופו של דבר, הוא בעל אחריות על עצמו. גם לבחור לנהוג כמו פוסק מסויים, זו בעצם פסיקה.

נחלת הנאו אורתודוקסים, ועוד כמה.

סברא לא גוברת על התורה שבכתב. וגם לא על רוב ככל כללי הפסיקה. סברא היא בתחתית ההיררכיה בכללי הגמרא עצמה.

בספר עצמו לא נראה שהחזון אי"ש פוסק ככה מסברות עצמיות בלי שום בסיס נגד כל הראשונים.

מוזמן להראות לי מקום שהוא מתעלם מכל הראשונים וחולק על כולם בלי שום סמך.

רצתה ההשגחה וזאת גם כוונת רבותי (שהם אגב מתלמידי הרב קוק זצ"ל, הרב אליהו זצ"ל, הרב עובדיה זצ"ל ועוד, וכולם מסכימים לדעה הזאת).

עם כל הכבוד, אני מצטער להגיד שאני לא מקבל ש"לקבל מרבותי" זה לשמוע מר"מ בשיעור א' בישיבה הבנה בהקדמת הרש"ל למסכת כלשהי זה דבר ששקול למה שהורו גדולי הפוסקים...

דומה לשיטת הבא"ח, הרב אליהו ובנפרד גם הרב יעקב זצ"ל, מהטעמים לעיל (מה שאמרתי על שיטת הגט פשוט).

וזה לא אומר שאין כללי פסיקה ושהמהרש"ל מתעלם מהם במובהק ומוחק אותם.

כללי פסיקה של הש"ס?? זה כבר כפירה ממש

השאלה היחידה היא עד היכן מרחיבים את כללי הפסיקה.

כבר בתקופת הראשונים הייתה שאלה אם כוללים את הגאונים בזה, או לא (כסוף הוראה וכו', לא אחרי רבים שלא חולקים על זה גם בראשונים ולענ"ד אף אחד לא חולק על זה גם באחרונים ודנו בזה בשרשור עם אבןגבירול שהביא ראיות נגד עצמו בטעות).

וגם באחרונים יש שאלה מי הוא מורה ההוראה למנהג מסויים. ויש כאלה שרצו לכפות את מרן על כולם, שזאת בפני עצמה הייתה דעת יחיד שנדחית וכו'

הראשונים והאמוראים פוסקים ע''פ סברה גם נגד הרוב.

כגון שמותי. ודעה שנדחית מעיקרא כלא נכונה וכו'

כגון רב ותלמיד (עד אביי ורבא) רוב חכמה, שיטה וכו'.

מסתברא טעמיה הוא אשר אמרתי! לא אומרים מסתברא טעמיה נגד רבים, לא אומרים מסתברא טעמיה כשזה רב ותלמיד, כשזה תנא וזה אמורא וכו'. סברא היא האחרונה שבכלי הפסיקה.

ובסופו של דבר יכולת שמזכירה את מה שמרן השו"ע עשה.

הוא ראה את הכל בצורה אובייקטיבית ובסוף הכריע מתוך שיקול דעת שכלי טהור.

זה פוסטמודרניזם עם כיפה וציצית .

שלוקחים אחריות על הטעויות ומתפללים הרבה.

שמעתי פעם מהרב שרקי של להיות מנהיג זה לא לא לעשות טעויות אלא לקחת אחריות עליהם אחרי שעשית אותם.

גדולה על העניין

גבי הדרישה "שיודע לטהר את השרץ, בתוס' שם, ר"ת סובר כי אין הכוונה לפלפול סרק, אלא להעמדת הדין על אמיתותו ע"י חריפות, והוא מסביר שם את העניין של השרץ שמדובר על טיהורו מטומאת משא וכו'.

בדקתי עכשיו בפנים, ויש שם גם תוס' שאנץ ויד רמ"ה, וכמו"כ מהרש"א. וגם למהר"ל יש קטע על זה בסוף באר הגולה עמ' מ"ב.

קח את זה למקום חיובי. כל ה"מכריעים בדורות", מרב אשי, דרך הגאונים, הפוסקים והטוש"ע - כולם היו בעלי אופי כזה, אובייקטיבי לגמרי.

ממקום של אי אפשר להכריע, אפשר לקחת את זה למקום שמאחד שיטות. למשל בב"י כשיש שיטות שקולות ואי אפשר להכריע, הוא מנסה לראות אם אפשר לפלפל בדעת חלק מהפוסקים כדי להטות אותם לצד אחד, וע"י כך ליישב את המחלוקת חלקית כדי להכריע. זה כישרון אדיר ואובייקטיביות אינטלקטואלית משובחת. והכוונה שמאחורי זה, היא בפני עצמה דבר מדהים.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז