מה אני אמורה לחשוב עכשיו??
חוץ מזה הוא גם אף פעם לא אמר לי איך הוא מרגיש כלפיי,
ואנחנו יוצאים כבר יותר מחודשיים.
ברצינות זה גורם לי לספקות בקשר הזה.
כאילו רק אני מתאמצת.
או שהוא פשוט לא יודע לבטא את עצמו (וגם אז זה בעיה)
סוף פריקה.

לכן גם רשמתי שכבר יש לי ספקות בקשר הזה...
זה ממש מתסכל לפעמים
ממש ככה,
ככל שאני גודל אני יותר מופתע עד כמה עשו עסק מהעניין.....
שכל התאריכים הללו הם מעט בגדר 'נטל' על המין הגברי
וצריכות קצת לבוא לקראתנו בעניין.
מה גם שיתכן שרצה להפתיע ולא עלו לו רעיונות מוצלחים לכן פשוט התעלם מכך, אך בהחלט רצה.
אבל, לא הכי פשוט לשאול אותו? כמובן בטיימינג נכון של שלווה וקלילות.
גם להגיד "טו באב שמח" זה מספיק
ובאמת שמסכים איתך.
אבל מה שלדעתך זה רק 'להגיד טו באב שמח' אצלינו לא מסתכם בזה.
מבחינת החשיבה הגברית בדרכ, זה מלווה בתחושות מעבר לכך,
אני לא בטוח שאצליח להעביר את המסר ברור אבל אנסה.
למשל: טו באב הגיע ויש לנו פגישה הערב..
אנסה להעביר מחשבה שעוברת לרובינו בראש, בהילוך איטי:
טו באב היום, וואי, מה קשור עכשיו טו באב.. והיא בטח מצפה למשהו
מה אקנה לה? אממ, אין לי משהו, לא יודע.. אולי מכתב?
לא, מה אני אלתרמן..
אז אולי פשוט אתעלם בתקווה שהיקום יקרוס לתוך עצמו במהלך הפגישה
והיא פשוט לא תזכור את זה, אולי היא תשכח.
טו באב.. מזכיר לי שצריך לקחת את הרכב לטיפול,
אולי הרעש הזה זה פשוט צינורית שנסתמה?
טוב, נראה מחר, צריך להתארגן כי יש פגישה.
מניח שמה שאני רוצה לומר בעצם,
זה שלומר 'טו באב שמח' מבלי שהבאתי משהו,
זה אומר להתמודד עם תחושת האי נעימות על כך שבאמת לא ידעתי מה לעשות.
והאי נעימות הזו, היא היא הנטל שהזכרתי.
אנחנו הרבה פחות מקוריים מאיך שמציגים אותנו בסרטים
זה ממש לא אישי כלפייך. אילו היה לו רעיון היה עושה.
חשבת פעם איך יתכן שפרח בטו באב קשה לו להביא
אבל אם תתקעי עם פנצ'ר בסוף העולם, הוא יקום בלילה כמו אריה ויגיע לחלץ אותך?
אם תזדקקי לעזרה כלשהי קשה ככל שתהיה, הוא שם.
לכן אמרתי, עם תאריכים קצת קשה לנו, מבחינה רעיונית. לא טכנית, כי הכי קל לקנות זר.
וכדאי לנסות להבין את זה, פשוט ככה זה עובד. לא אישי.
מה גם שאפשר לנסות להסביר לו והוא יבין עד כמה זה חשוב ומהותי לכן ויפעל בהתאם.
אני אנסה באמת בהזדמנות להעלות את הנושא..
נ.ב
העיקר אומרים שקשה להבין ראש של נשים 😅
או כמו שמישהי פעם אמרה לי, כשהסברתי לה למה לא הבאתי מתנה:
אתה יותר סתום מצינור ביוב בספארי (:
והיא צודקת, אבל מה ידעתי אז.
אבל מאז למדתי, ותמיד, אבל תמיד לפני תאריך חגיגי,
כמו ג'נטלמן, עוצר את הרכב ברמזור, יוצא מהרכב
ניגש אל האי תנועה, קוטף פרח וממשיך. /קורץ/
חופשיה לנפשי
אלירזואתה, יש לך משהו עם רכבים...
אני ספרתי 3 אזכורים שונים בתגובה הזאת 


הָיוֹ הָיָה
)

טו באב אינו חג, לא אומרים בו "טו באב שמח"...
טו באב זה יום שקרו בו כמה אירועים של אחדות בעם ישראל בעיקר - והוא היה יום שבו בנות ירושלים היו יוצאות בבגדי לבן שאולים - ויצאו מזה שידוכים רבים.
מה הקשר לכך שאתם נפגשים? מדוע הוא צריך לומר משהו על טו באב?
ואם זה בגלל שכיום, כמה בורים גמורים ניסו "להנדס" מזה משהו דוגמת יום הפריצות שנוהגים אצל הגויים... אז תשמחי שהוא אינו אחד כזה. ואם את עצמך טעית שזו המשמעות של היום הזה - צריך להודות על כך שהוא אינו שם.. זה כאילו את מבקשת ממנו, שבדבר שאת טועה, יגיב בהתאם לטעות... ההיפך.
לגבי שלא אמר מה מרגיש כלפייך, לא דבר נדיר. השאלה היא אם זה מוקרן מעצם היחס.
אבל, הייתי מציע לעצמך - בהנחה שההודעה אמיתית - שאם דברים כאלה, נוסח "טו באב" מעלים אצלך ביקורת כזו - אולי גם מהצד שלך יש מקום לבדוק את הנושא של הביקורתיות והעין הטובה. בנישואין, זה יהיה הרבה יותר חשוב..
[אגב, אינני מבין: בב' באב כתבת שאלה מה מביאים לשדכנית, אחרי ש"סגרתם לפני יותר מחודש" - וכעת את שואלת על קשר יותר מחודשיים - דהיינו, מעט לפני שלפי ההודעה ההיא "סגרתם", כאילו "סגרתם" בערך שבועיים אחרי שהתחלתם לצאת.. - וכותבת שאת מתלבטת לגביו?]
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.
סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.
תודה רבה! אשריכם!
כמו הגיישות ביפן וכיו"ב
כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר
אין מילים באמת.
וידום אהרון...
הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,
מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו
אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!
עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;
המתיני מעט עד יעבור זעם......
בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק
חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:
"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"
כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?
את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?
עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות.
זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"
איפפפפפפ
לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.
זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.
ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.
אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -
אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.
אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:
שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.
וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.
בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.
אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.
ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.
וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.
וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.
אז איך שנים? וגם אם היא אמרה זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...
גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.
למרות שזה חמוד לפעמים
ממישהו שיסע לגבעת השידוכים (בין חוף בת-ים לחוף ראשון ויביא משם תמונות וסירטונים ויעדכן מה קורה.
האם היא פעילה ? האם כבר התחילו להגיע לשם זוגות בשלב השידוכים ?
אגב, אני בונה על הגבעה הזו גם בשבילי.
אבל זה יקח עוד קצת זמן ויהיו לי את 20 מיליון השקלים החסרים בבנק שתמיד הגדרתי כתנאי להקמת משפחה.
כרגע יש שם 73 שקל, שזה בערך מחיר של לאפה עם שווארמה בישראל, אבל אני חזק, אני אכין כדורי בשר- הרקולסים בבית (חפשו מתכון) ולא אקנה את הלאפה הכ"כ טעימה הזו של שיפודי...
כל פעם אני מתבלבל בין שיפודי התקווה לשיפודי ציפורה, אבל זה אחד מהם.
לסיכום, אני מודה מראש למי שיארגן לנו עדכון נחמד משם. זה חשוב לכל עם ישראל וגם לי. הגבעה הזו מבורכת.
תודה.
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.