ואממ
זה דיי טלטל אותי. אמת. ענווה. עמקות. פנימיות. קדושה. גאולה. הכל. נשמה מפחידה.
לא זכור לי שהרגשתי כאלה דברים אצל צדיקים אחרים.
מוזמנים לצפות ולהרגיש
וגם לקרוא
הינוקא - כתבת חג בקהילה פסח תשפ'.pdf
ואממ
זה דיי טלטל אותי. אמת. ענווה. עמקות. פנימיות. קדושה. גאולה. הכל. נשמה מפחידה.
לא זכור לי שהרגשתי כאלה דברים אצל צדיקים אחרים.
מוזמנים לצפות ולהרגיש
וגם לקרוא
הינוקא - כתבת חג בקהילה פסח תשפ'.pdf
ובן 32 נראה לי...
אבל אנחנו לא מכירים איך היית לפני עשור
אז זה לא בהכרח אומר לנו הרבה...
(רק אומרת...)
לכן אמרתי אם תוכל להסביר קצת יותר
וחייבת לברר אם צודקת...
באמת משמעותי
כאילו בשבילי כן...אבל לא בהכרח שזה קשור לרב..
זה פשוט עורר אצלי משהו שאני צריכה לבדוק
עם זכרון פנומנלי.
אומרים שרבנים מברכים עליו שחלק מחוכמתו ליראיו
הוא יודע בעל פה ספרים שלמים
ומעבר לזה בהרגשה
יש שם משהו לא נתפס

לב אוהבאבל גם אני, ממה שראיתי, ובחיי שניסיתי, הגעתי לאותה מסקנה כמוך.
אם כי בפחות בקיאות לפרטי פרטים.
אבל כששמעתי קריאות התלהבות וכפיים על אחד החידושים, שהיה אמנם יפה ומדוייק, אך לא גאוני. שם איבדתי אותם...
והיא אכן ישנה, וכח זכרונו מופלג טובא.
וכנראה גם פה, אבל זה לא העניין.
זה לא שאני לא רוצה להאמין בדבר הזה, אדרבה. כיף ומהנה להדבק באמונת חכמים כזאת. זה מרענן את הנפש ומביא תקוות לעמ"י.
כבר אמרתי שהרבה רבנים שאני מחזיק מהם, וביניהם מורי ורבי, מחזיקים מהינוקא. אבל לא הצלחתי לראות את הסיבה.
אין לזה כל-כך עניין לגיל וכו', כי אנחנו לא בהפרש כזה משמעותי.
בכל אופן, פשוט לי שהוא עבר אותי בהרבה, בזה אני לא מסתפק. הנקודה שלי היא שאני רוצה לראות משהו בעיניים כדי שאוכל גם אני להתפעל ולהתרשם ולשמוח מזה שיש לנו כזה בדורנו.
נ.ב, אני חושב שבד"כ גאונות באה בלי כריזמה. רוב הרבנים שיש להם כריזמה הם דרשנים ותו לא.
נדיר מאוד, מאוד, מאוד שיש רב שיש לו גם גאונות וגם כריזמה (וראינו בדורנו אולי 2 כאלה, הרב עובדיה והרב אליהו), שיכולים לנאום מול עשרות אלפים בביטחון, ובבהירות ומאידך גם לכתוב תשובה שהיא עמוקה כל-כך שכל הפוסקים וכל החריפים מתבטלים.
אז לא, זה לא מה שמונע ממני להתפעל מכך שהוא גאון. אדרבה.
נ.ב,
בכתבה שהבאת רואים תמונה של הרב כילד עם לבוש תימני ומראה תימני מאוד. אני טועה?
אומרים שהוא גדל בחו"ל, זה לא יהיה אופייני למישהו שנולד בארץ.
אולי זאת תמונת בר מצווה או משהו כזה
וכן, אני יודע שתוכל להביא דוגמאות שזה קויים בהם. אבל זה ממש לא סיסטמתי.
ואני לא מצליח להבין את כל הרעש.
ובאמת שאני מנסה. אפילו הרב שלי סיפר עליו גדולות, ואני לא מצליח לראות.
אני עיוור?!?!
למה לא? גאונות בתורה, מרגישים הרבה אמת וענוה, ובעיקר המסר הכי חשוב שהוא מעביר שזה אהבת ישראל ואחדות
וזה שהוא מאחד את כל הציבורים.. זה בדיוק מה שצריך לקראת הגאולה לא?
ומה לגבי להרגיש?
אין שום הרגשות מיוחדות?...
לי עלה משהו מסוים ואני תוהה אם אני מדמיינת...
אבל גאונות, לא הצלחתי לראות.
מכינים שיעור, יש רוחב מספיק כדי להביא ראיות מכאן ולשם. @חסדי הים הדגים את זה בפועל (אני לא זוכר את השיעורים ששמעתי בכזאת רזולוציה, יישר חילו).
אבל כן, יש פה התלהבות שאני לא מצליח להבין את מקורה. היה שם חידוש חמוד, ובסוף גימטריא שמרמזת על זה. אני מכיר כמה וכמה בני תורה פשוטים מאוד שיודעים לעשות את זה... לא רואה את הפלא.
ואת הזיכרון הגדול, לא הצלחתי לראות גם.
ועם כל זאת, יש וידאו של הרב בוסו שמשבח אותו מאוד. והרב בוסו לא קוטל קנים, ולידו, כשהוא משבח אותו, יושב הגאון הרב בליקשטיין (גם הוא נין לבבא סאלי). והוא גם מספר מופת ממנו. לא פשוט הסיפור...
אבל לצערי, ה' לא נתן לי עיניים לזכות לראות...
בלי דפים, בלי ספרים איתו כלום..
הוא אומר תבקשו באיזה נושא ופשוט מתחיל לדבר...
צריך לקרוא את הכתבה!
איך מגיל קטן הוא רצה להיות צדיק ורק תורה, וואי, חייב לקרוא. מטורף
אבל לא ראיתי את מה שאומרים בפועל. ששואלים והוא מוסר על זה שיעור כזה גאוני וכו'
אבל שוב, יכול להיות שזה בשיעורים אחרים.
אשמע את השיעור ש@חסדי הים התרשם ממנו בע"ה
ובעז"ה
עד כמה ששמעתי ממקובלים.
איך זכית לפגוש אותו? יש עוד רב בשם הזה, אגב. גם הוא כדוגמתו.
הערוץ לא נראה לי שלו
זה מישהו שערך פשוט
לא בררתי את זה...
נסיון לחקות את הרב עובדיה זצ"ל. הוא היה יחיד במינו והוא עשה את זה כדי שתהיה אהבת התורה ואהבת החכמים.
זה לא עניין. במיוחד כשמזכירים "פרק ופסוק" בתורה, שכידוע לא באו ממקומות קדושים.
עשו מזה ספורט לאומי, יש כמה וכמה כאלה שעושים את זה. ואני מכיר אישית כמה שיכולים לעשות את זה בכל מקום שלמדו כמעט. זה לא כישרון יוצא דופן, זאת התמדה ענקית (והיא ראויה להערכה עצומה!!)
מה שכן מרשים אותי, כי אני סומך עליך שבדקת כראוי את הדברים, זה עצם הציטוט המדוייק של הדברים. ידוע שקשה מאוד לצטט דברים בדיוקם. אפילו גדולי עולם מהעבר העתיקו בספרים שלהם דברי חז"ל בשינויי לשון (סביר שבכוונה), וקל וחומר שכשזה בדרשה ויש התרגשות וקושי וק"ו בן בנו של ק"ו כשהדרשן הוא ביישן כזה...
לגבי העניין שזה משהו של אחד בכמה דורות, בואו נזכור שבדור הסמוך היו לנו את הרב יחיא אלשיך, הרב פנחס הירשפרונג, הרב עובדיה יוסף ועוד הרבה מגדולי ישראל (יש כמה שלא מפורסמים בזה, אבל גדולים אחרים העידו עליהם פלאות, כגון הרב אלישיב)... זיכרון פלאי, למרבה הפלא (
), זה לא דבר כזה נדיר. כשזה בא עם גדלות בפסיקה, והנהגה ציבורית (כמו השמות הנ"ל) זה כבר פלא עצום.
להזכיר שרשב"ל שכח הרבה הלכות בגלל עול הציבור (לא הצלחתי להזכר במקום וגם לא למצוא אותו בגוגל, למרבה האירוניה
)
נשמע ונראה שהוא גדל כמו שהרב אלישיב גדל ולמד, לא יודע אם זה נקרא ממש לא בעולם החרדי.
מישהו יודע את הביוגרפיה שלו? מה שרואים בגוגל מבלבל מדי
של מפגן מטר מקורות ומ"מ שתופס כמעט 90% מהשיעור והופך את התוכן להיות שולי, אני מכיר, וגם אני לא כ"כ מסמפט אותו, מכמה טעמים (מה גם שתפסתי את רבני המגזר בכמה וכמה 'פספוסים', חלקם מביכים). גם אני שותף למה שהערכת שהרב עובדיה הוא מקור ההשראה לכל אלו.
אני חייב להודות שבהתחלה גם אני חשבתי שמדובר בעוד אחד מהתחום. אבל אחרי ששמעתי כמה שיעורים שלו, נוכחתי לדעת שסוף סוף ההתלהבות סביב אינה סתם התהלבות של בעלי בתים שמתפעלים מכל דף ועמוד, בלי יכולת להבחין איזו שליפה באמת ראויה להערכה. ואכן, ככל הנראה, יש ממה להתלהב.
לגבי פרק ופסוק - מה זה חשוב מה המקור של המקורות. זה כבר קנה שביתה בכל ספרי הקודש. ואם אפילו ברזולוציה כזאת הוא שולט - של דברי הימים א פרק ח פסוק יג - זה מפעים.
אני מכיר את רוב השמות שהזכרת, ויכולת לציין למשל גם את ר' חיים קנייבסקי, ר' חיים קרייזווירט, ר' אליהו שולזינגר. וגם למדתי מספריהם של גאוני ארץ בדורות שלפנינו: הגאון ר' יוסף ענגיל, הגאון הנורא ר' יוסף זכריה שטרן (בעל זכר יהוסף), הגאון ר' זאב וולף לייטר, ועליהם ועל צבאם הגאון המבעית ר' יוסף רוזין (ומבלי להטיל קנאה במעשה בראשית, לדעתי עד עכשיו לא קם כמותו ואפילו לא בדומה לו).
ובכל זאת אני אומר - מדובר פה בתופעה שראוי להתחקות ולעקוב אחריה. כי זיכרון טוב הוא לא כזה נדיר, אבל ישנן רמות ואיכויות שונות. כמו שבדורו של הראוג'ובר, למרות שאירופה כבר ידעה הרבה בקיאים שהתורה חרושה על לוח ליבם, התפלאו מהמטאור הזה שחי בדורם. הם ידעו שזוהי תופעה חד פעמית גם בפרספקטיבה היסטורית.
כאן, בנידודנו, הנידון עדיין צעיר, ויש עדיין מה לתהות על הקנקנן ולברר, ובפרט שהוא הגיח לתודעה לא מכבר. אבל בניגוד לשאר הדמויות שחלקן אפיזודיות, הוא כן תפס לי את האזניים ואת מלא תשומת הלב הלב.
לגבי עוסק בצרכי ציבור - המקור הוא בשמו"ר (פ"ו סי' ב) ושם זה נזכר לגבי ר' יהושע בן לוי שנשכחו ממנו ששים הלכות עקב כך שעסק בצרכי ציבור.
ואקנדוטה מעניינת בעניין, מעניין לעניין באותו עניין - הבקי הגדול של דורינו, הגר"ח קנייבסקי, כתב קונטרס על דברים היפים לזיכרון ודברים הקשים לשכחה (נדפס בסוף ספר שיח השדה ח"א). ובסופו, ישנו קונטרס השמטות, דברים שנשמטו בעת הכתיבה. ובסוף הקונטרס ישנה השמטה של ההשמטות, שנכבה בעצם כת"י, ובו הוא מציין את הדבר הזה שקשה לשכחה. תוכלו לראות את זה כאן.
לגבי קורות חייו - אכן, הרבה עדיין לוט בערפל וישנן כמה גירסאות. לא יודע דברים ברורים בעניין.
לגבי הרוגוצ'ובר הוא גם חידה בעיני בדיוק כמו הינוקא.
גדולי עולם החזיקו ממנו שמים וארץ, ושמעתי גדולים גם בדורנו מספרים עליו אגדות מטורפות.
אבל גם זה, בלי לגרוע מקדושתו, זה דבר שהיה ועודנו מצוי אפילו אצל הגויים.
וכן, היו עוד כמו הרוגוצ'ובר, לענ"ד הסגנון הלא מצנטע שלו פשוט גרם לאנשים להתרשם יותר...
אני אומר לך בביטחון מלא - לא רק שלא היו כמו הרוגאצ'ובר, אפילו לא היו קרובים לו. הוא ליגה אחרת. הוא פתח קטגוריה בפני עצמה של גאונות.
לגבי ההשוואה לגויים - ידוע הסיפור על המפגש עם ביאליק, והשוואתו לגאון המדע איינשטיין, בעודו בחיים ובשיא זהרו (למרות שביאליק, אכן, לא היה פיזיקאי). כך שגם במושגים וניתוח של גאונות כללית, זה היה שומט לסתות.
הוא אמר את זה על עצמו.
אני לא מקבל את האמירה על הרוגוצ'ובר. זאת הגיגיוגרפיה בעיניי.
גאון אדיר, כן. צדיק וקדוש, כן. אבל היחיד בכל הדורות האחרונים? לא.
זה מה שאומרים על הרב עובדיה, וידוע שזה לא נכון, גם בדורו. אם כי הוא הבולט שבהם, כמו שהרוגוצ'ובר הבולט שבחריפים וכו'
היא לא דבר מוגדר. מה שאפיין את הגאונות של איינשטיין, מעבר לכישורים הקונבנציונלים, היא היצירתיות שלו, והחשיבה מחוץ לקופסה.
אני מסכים איתך שלעיתים ההתפעלות והתארים נעשים מהתפעמות דורית, ומרוב האמוציות קשה לנתק אותה מציר הזמן בכללותו. אבל לגבי הרוגאצ'ובר אתה טועה. הוא לא היה ייחודי רק בדורו. אם תרצה אוכל לנתח את זה לפרטים, ולהראות שבמאור הזה היה מקבץ נדיר של כישורים שבד"כ מבוזרים, וכולם פעלו בשיא כוחם.
אני אפילו אתן לך אתגר: תן לי מישהו שלדעתך מזכיר או נמצא באותה שורה של הרוגאצ'ובר (כמובן, במובן של היקף הידע ויכולת עיבודו).
אני חושב שעדיף לעשות את זה במסרים אישיים.
אבל קשה לי להאמין שאסכים איתך בסופו של דבר.
מעבר לעובדה שאני לא חושב שזה היה דבר יוצא דופן, כי ידוע על אנשים שהיו עם אישיות דומה אצל הגויים,
גם בעדות אחרות יש הרבה רבנים שהיו גאונים מבהילים ולא ידוע עליהם כלום, בגלל שלא פיארו אותם בצורה דומה.
אפילו בעדות שפיארו (כמו אצל המרוקאים למשל) הרבה פעמים לא היה מי שיוכל לעמוד על חכמתם של רבניהם, ולכן זאת הייתה ידועה רק למי שהיה ברמתם, ולא התפרסם החוצה. די בזה שעשו מהבבא סאלי איש פשוט שמחלק ברכות, כשידוע שגם גדולי עולם היו באים אליו כשבא לכאן בפעם הראשונה והשניה והתפעלו ממנו.
אין לי מושג לגבי גאונותו של הבבא סאלי זיע"א, וזאת לא הנקודה. הנקודה היא שיש הרבה מגדולי וענקי העולם שלא שמענו עליהם מעולם (נניח בגרוזיה, בוכרא, וגם בעדות שפשוט לא עשו רעש מזה).
והיותר מזה, שאפילו אצל חכמי הגמרא והמשנה מצינו מפורש שלא החריפות והכשרונות (גם המולדים וגם הנקנים) הם העיקר. סיני עיקר, ויותר מזה, הקדושה עיקר (ע"ע רב יהודה שרק הוריד את מנעלו וכו')
נראה לי שבמה שכתבתי במסר קצת יותר יובן מדוע לא סביר שהיה אחד כזה שלא שמענו עליו ולא עשו ממנו עניין.
ולגבי היראה הקודמת לחכמה - גם בתחום בזה לא חסרים סיפורים על גודל חסידותו (למשל שלא הסתכל באשה חוץ מאשתו, שלא גילח את שער ראשו מכמה טעמים).
ולמרות שהגמרא מגנה חכמה ללא יראה, אבל גם היא בכמה מקומות מפארת ומרוממת דמויות בעלי כשרונות אינטלקטואלים. זה מה שיצר את התרבות השאפתנית וההישגית היהודית.
את מבחן הזמן. אתה בעצמך כתבת לעיל שמות כאלה שפשוט נשכחו.
מסכים איתך על השורה האחרונה.
ידועות מעבר לזה שהוא סמל לגאונות.
מעניינת אותי שאלה אחת פשוטה - האם רק שמעת או קראת על הרוגאצ'ובר או גם למדת מספריו (צ"פ בעיקר)?
אני כמעט בטוח שלימוד קטן, והיחשפות בלתי אמצעית לגודל הזה, ייתר את הויכוח.
אתה טוען שהוא היה אחד מאז ומעולם (או לפחות מאז הש"ס? לא יודע), ואני אומר שזה בוודאי לא נכון.
היו וישנם גאונים עם מוח באותו קנה המידה, ולא רק במקצועות הקודש. זה לא כל העולם.
למדתי מעט מאוד בתוך ספריו, אבל אני בטוח שלא ירדת לעומקם של דברים בשאר ספרי הגאונים כדי להשוות את כח עומק הסברא. מעבר לעובדה שההשוואה עצמה קשה לעשיה.
למרות ההירכיה המקובלת.
ההשוואה קשה לעשייה כשיש כמה איכותיות בצד אחד וישנן כאלו שונות בצד האחר, ואז קשה לאמוד איזו איכות עולה על חבירתה, ומהי מידת עצימותה. אבל כאן הסיפור שונה.
אם ירדתי לעומקם או לא ירדתי, לא אוכל לדעת, אבל לפחות לתחושתי, גם פגשתי במקצת את היציריתיות הגאונית של החת"ס, את הסברות המחודשות והנפלאות של הצל"ח והנוב"י, את תהומות עיונו של רעק"א, את מהלכיו הבנויים לתפארה של השאג"א, את פלפולו של הקצות, את החשיבה החדה כתער של הגר"ח. ובכל זאת.
מאיזה ספר למדת?
למדתי מהחת"ס, מהגרעק"א ומהגר"ח. גם מהצל"ח. מהנוב"י בעיקר בהלכה ולא בעמקות. לא עסקתי בכתבי השאגת אריה.
אבל למדת פעם מגאוני ג'רבה ותוניס? ניסית פעם לעיין בכתבי חכמי חאלב? בבל? מרוקו? תימן?
בכל אופן, להגדיר שזה מאז חתימת הש"ס, זאת הפרזה גדולה.
לא מנסה להעליב... אבל זה נשמע כמו הערצה עיוורת של גרופי.
יש לי היכרות עם המשמרות כהונה, זרע יצחק, שלמי תודה, פרחי כהונה ושמחת כהן, ערך השלחן, נכח השולחן, מהרש"א אלפאנדרי, פתח הדביר, עיני כל חי, יפה ללב, רוח חיים, רב פעלים, רב ברכות, בן איש חי, זבחי צדק, מים חיים, ויאמר יצחק, חידושי רא"ם, פעולת צדיק, שתילי זיתים.
שבין הגרעק"א, עבור דרך החת"ס, הצל"ח, הפתח הדביר, הפעולת צדיק, השתילי זיתים, הרב פעלים וכו' לא מצאת אף אחד שמגיע למדרגת הרוגוצ'ובר?
וכמובן עפר אני תחת כפות רגלי כולם. כגמד הצופה מן הצד.
אבל פשוט לי שלגבי הרוגוצ'ובר יש לך איזו הערצה שהיא כנראה נובעת ממשהו נשמתי.
יש לי כלל, כשכולם אומרים את אותו הדבר בהגזמה בלי להראות עובדה, כנראה שהוא לא נכון.
מאור תורתו, הוא גם היה יותר מושג מאשר אישיות. לא זוכר בכלל ממי ולמה שמעתי עליו.
רק כאשר התחלתי לפלס את דרכי במעבה הצפנת פענח, ונותרתי כל פעם, כל פעם, עם הלסת שמוטה לנוכח המחזה הלא-אנושי הזה, התחלתי להעריץ ולא הפסקתי. אצלי זה לא היה כי 'כולם אומרים'. הצפנת פענח הוא העובדה שעליה אתה מדבר.
בעולם התורה?
יכול לצמוח מתוכה מקצוע גדול בתורה?
אבל היא צריכה לעבור עבודת הנגשה רבה מאוד, בהרבה רבדים. יש שם אוצרות של ממש.
כמה מהחקירות הלמדניות המפורסמות של השנים האחרונות, שנהוג על כל אחת מהן להקדיש מערכה שלימה או שיעור שלם, מוזכרות אצלו בתוך דבריו בהבלעה כהרף עין במילים בודדות.
קריינא דאגרתא...
לא התרשמתי שאתה מגדולי עמי הארץ בדורנו, ואם יש לך עניין מיוחד בתורתו, מסתבר שתוכל לתרום להנגשתה ברמה כזו או אחרת.
אתה גם יכול לעשות פה בפורומים, [כמו שעשו ציטוט יומי מרבי נחמן], חידוש יומי של הרוגוצ'ובר, עם ביאור 'עלי שום', והרחבות 'יאכל עוד שום'..
@שום וחניכה, אני מצטרף להנ"ל, בפרט שכבר הנפת ידך בכישרון ב"נסיון בתקווה לאיכותי" ועשית זאת ממש ממש ממש טוב.
אם תקבל את ההצעה הנ"ל, ותביא לנו כאן חידוש יומי מונגש ומובהר, אודה לך במאוד מאוד.
ו@אדם כל שהוא בעצמך, הרעיון של "עלי שום" ו"יאכל עוד שום" הוא מעולה, שנון אתה ידידי, שנון היטב!!
זה רעיון, אם כי ביחס לאוקיינוס הזה של תורתו ומשבריו האדירים, נראה לי שנצרך צוות מיוחד של ת"ח (ואם אינני טועה, כבר קם מכון כזה להוצאת כתביו). אדם אחד יטבע במים שאין להם סוף.
בפורומים? אני לא יודע עד כמה הדיון בגדר חליצה והאם היא יכולה להיעשות על ידי שליח, הוא תובנה המקושרת באופן ישיר לחיי האדם ביום יום. בד"כ זה הכסף העובר לסוחר פה.
ואני בטוח שאם היית מגרה את מוחו של הגאון בשמות שכתבת, התשובה היתה מתחילה בערך כך: בגדר שום, עי' בב"ק (פב.) דתיקן עזרא לאוכלו בע"ש, ע"ש. ובשבת (קיח: ) איתא שמענגו בראשי שומים. ופירש"י שחשובים היו להם. ולפי הנ"ל א"צ לזה, אלא שהכוונה שיועיל לתשמיש, שהוא בע"ש כדאי' בב"ק שם. ושם איתא שחמישה דברים נאמרו בו, ומכניס אהבה. אך בסנהדרין (יא.) הביא לידי מריבה. ועי' בתענית (כה.) שעל ידי השום חלש ליביה. וכן ביבמות (קו: ) משמע דהני נשי מאיס בעינייהו שום...
שום וחניכהאני אאלץ להסכים בתגובות לשרשור לפלונפון מירוסלב.
העסק שעשו מ"נוגע לחיי יומיום" הוא לטעמי עצוב. זה אכן חשוב ומועיל, אבל ביטלו כל יחס למה שאינו כזה, ומגיעים לקלקולים רבים ואכמ"ל.
ואדרבא - דברים כאלו מגרים את המח, מאתגרים, והם אטרקטיביים, תתחיל עם זה - העוילם ישמח מאוד וישתף פעולה. וילמדו על החשיבות של דברים גם כשהם לא חיזוקים באמונה וחיי יומיום....
אמנם מסתמא זה לא יתאים לצמ"ע אלא לביהמ"ד, בסיידר, שיהיה ככה.
ואולי אדרבא - זה יועיל להפרחת פורום ביהמ"ד.
לא צריך צוות, תבחר כל פעם חידוש קטן, תתעלם מכל האוקיינוס, ותביא אותו. בדיוק כמו שעשית שם. (חלילה איני דוחק בך לטרוח מידי, הכל כרצונך, אני רק מעודד..... )
בשנים האחרונות העיסוק שלי עם תורתו הוא לא תדיר כמאז. נשארו לי רק זכרונות מתוקים (וחריפים), והנגיעה בתורתו כיום היא זעיר פה זעיר שם לפי ההקשר לנלמד. אם תהיה לי מוזה פה ושם, למה לא.
לי זה קרה בחלקים באגלי טל, ובכלל התחברתי לדמותו מאז ההקדמה.
כל אחד והשורש שלו.
שתורתו שבעל פה הייתה נהירה וברורה לאין ערוך מתורתו שבכתב.
את תורתו בכתב של הינוקא עדיין לא ראיתי.
אני דיברתי על שיעורים שהיה מעביר ברבים.
יוצא מן הכלל, ושהיה מסביר בשפה פשוטה ומובנת.
כמובן שהדברים כתובים,
אבל לרוב בני אדם מדברים לפי מה שחשוב להם והלב כבר מוצא סימוכים לזה שהדבר שלהם מאד חשוב.
אהבתי שהוא ממש מתמקד בזה ושם את העניין הזה למעלה במקום הראוי לו.
(אם כי, לא הרגשתי את מה שאת הרגשת חח)
אגב, פעם ראשונה שאני בכלל מתוודע לאדם הזה
יהיה מעניין לשמוע אותו עוד ולראות במה מדובר ומה נוכל לקבל...
(בהתחלה אני תמיד חשדן ברבנים.. מחפש צדיקים אמיתיים.)
והרבה הרבה רבנים חשובים וגדולים מחזיקים ממנו
האמת אני חשדן אפילו ברבנים שמחזיקים מהם...
עד שאני לא בטוח ומרגיש בעצמי שהוא באמת צדיק
הקלאסי. הוא פשוט תלמיד חכם ממש עצום, ולכן קוראים לו רב.
ז"א, הוא כן ראוי להקרא רב, אבל בפועל הוא לא איזה רב שצץ.
ואני איתך בחשדנות, אבל כאן מדובר על רבנים שלא קשורים אחד לשני והם גדולים וידועים בחכמתם והם משבחים את חכמתו.
קשה לי לראות איזה אינטרס יש להם
אלא אולי נעלם מעיניהם הצדדים הפחות טובים באותו אדם שעליו הם ממליצים..
"אדם יראה לעיניים"
היו מקרים שצדיקים טעו באנשים שנראו להם צדיקים..
חברה שלי הרגישה אותו דבר
תחושות מפחידות
כמו פחד מוות מרוב העוצמה....
כאילו כל העולם מתבטל מול זה
ואין גשמיות בכלל...
אני מדברת על זה ולא מצליחה לעכל בכלל...
מבקש אמונהאגב, אני חייב לציין,
שראיתי חלק מהשיעור ששלחת פה --> אז רגע
ופה הרגשתי קצת יותר משהו, הוא משדר הרבה ענווה וביטול, אבל מצד שני כאילו יש עוצמה רוחנית שמחכה להתפרץ החוצה
וכרגע היא יוצאת בטיפות קטנות.
משהו כזה... הרגשה מעניינת
שמה שהוא מראה זה כלום ממה שעוד יש לו מבחינת קדושה וצדיקות...
יש גם הרגשה שהוא מנסה להכין את השומעים לעוצמות האלה...
מפחיד קצת חח
אבל אני לא אוהב להיכנס יותר מידי להרגשות כאלה,
אני אמור להיות חשדן 
נו תנסה לראות עוד מה עולה לך...
אני כבר מתחילה לפחד לדבר על זה
אני חושב שכל עוד נזכור שלא הולכים אחרי הרגשות אלא מעשים בפועל - זה בסדר להרגיש ולדבר על זה.
אחרי שהרגשתי, עכשיו ננסה לשמוע עוד ולבדוק מה קורה
אני ממש מקווה שבסוף המציאות תתחבר לנו עם ההרגשה... זה יהיה כיף.
הוא לא ציווה שלא ידברו עליו או משהו כזה. עשה הכל בפשטות, מה שיהיה יהיה.
היו לו שיעורים למתחזקים גם בעבר, אבל הוא הפריד בין הדמות הזאת לדמות של הספרים (באותה הדרך הנונשלנטית, וכנראה לא מתכוונת), שאפשר לראות אותם גם היום (נראה לי שהסדרה דע את התבודדותך נאמרה בשיעורים בשורשים)
הוא לא ממש הסתיר את עצמו, וגם לא התפרסם, זה פשוט התגלה לאט לאט (לפני כמעט עשור אבל).
הוא גאון אדיר. הספרים שלו הם לא חכמה, הם נערכו ע"י תלמידיו. אם כי בכישרון רב.
השיעורים שלו. זה משהו מיוחד. הוא לוקח נושא שאתה חושב שהוא פשוט והבנת אותו, ומפרק אותו לגורמים.
מכיר מישהו כישרוני מאוד, מאוד, שפעם אחת ניסה לשמוע שני שיעורים שלו ברצף (שעתיים) והוא מספר שהיה לו כאב ראש, פשוטו כמשמעו, מהמאמץ להתרכז בעומק הדברים.
לא יודע אם הוא הכניס לליטאיות משהו בדלת האחורית, זה תמיד היה שם. הוא העלה על נס את הפנימיות של דרך המוסר. עשו ממנה משהו שטחי של מה כן ולא לעשות. במקום דרך עבודה שאמורה להוביל, באידאל, לדבקות גדולה בה'
באמת באמת, אני מאוד מעריץ אותו.
ואני גם מעריך אותך ונהנה הרבה ממה שאת כותבת.
אבל תזהרי, זה קצת עושה רושם של היסחפות, של "התעופפות"...
קשה לי להאריך בנושא בכתב, אבל שימי לב לעצמך. זה לא בריא ולא מועיל..
ותודה רבה
ולא תמיד זה משהו נשלט, לפעמים זה פשוט נוחת
ואז זה כזה לנסות לברר מה היה שם (כמו שעשיתי עכשיו שפתחתי את השרשור...)
מסקרן אותי בעיקר מה הבנות הרגישו
אבל הוא לא שייך לכאן, זה בטוח
זה מרגיש כמו משהו שקשה לתפוס
גובה וקדושה כזאת.
אני חושבת שמצאתי את הרב שלי בכל אופן 
וזה מרגש...
את הסיבות לזה
מישהו שאנחנו מכירים התייעץ עם רב מסויים לגבי איזה עניין שלא ברור לו במקרה הזה, הרב ביקש לראות את התמונה ואמר שהוא בסדר, ושאל מה מפריע לשואל, והשואל השיב שהוא לא יודע, וזה נשאר בצ"ע לעוד כמה שבועות...
כן תהיה תשובה?
לא יודע אם תהיה תשובה, אבל עוד כמה שבועות הוא יהיה ביותר ישוב דעת
עוד לא שמעתי משהו ברור בזה, יכול להיות שזה סתם
כי בשום מקום בשרשור לא הזכרתי ולא חשבתי שהוא המשיח...
(ולא באתי לרמוז גם...)
היא גם בדיוק אמרה שלא סובלת ששמים מוזיקת רקע...
אבל בסדר..
תודה שניסית
ותודהלב אוהב
הפיגם הוא דווקא אהב לשמוע אותו, וגם את האורגן חח
וכן מסתבר שהרבה דווקא מכיריםלב אוהבכאילו אם הוא ידע אז באמת מגניב
אבל גם אם לא, עדיין העוצמות והגאונות מדברים בעד עצמם נראה לי
טבעי שאדם יתחבר לרב מסוים,אבל יש גבול דק בין זה לבין להפוך את האדם
שמולך לאל..צריך להזהר מההיסחפות הזו..זה מצב לא בריא
מה גם שהן התחילו לחלק תארים של משיחיות בגלל וידאו (דבר שאגב סותר את הנביא עצמו)
אני מבין את הצורך בדמות להעריך,אבל צריך לשים לב שזה לא הופך מלהעריך ללהעריץ
ו @מלכות דוד לא חלקתי תארים של משיחיות....
ולא התלהבתי לרגע בגלל סרטון...
חבל שאתה לא מבין את עומק הדברים....
אני לא יכולה להגיד על מישהו שהוא כן המשיח או לא המשיח, לכן עניתי ככה....
אבל ממש לא ניסיתי לרמוז משהו...
מלא אנשים כשהם רואים משהו מיוחד בתורה ובמסרים אז ישר מתחילים לחשוב
"אולי זה משיח?"
תראה גם בתגובות של השיעורים שלו, הרבה כאילו חושבים בכיוון....
במיוחד גם שהוא מאחד את כל המגזרים ונראה שמביא איתו משהו חדש לעולם...
אבל-
זה לא מה שבאתי להגיד או לרמוז...
רק אומרת שזה מובן שאנשים יחשבו ככה...
אבל באמת כבר הבאתי שזה לא יתכן..
וכך הרמחל כותב: " והוא סוד (במדבר כד, יט), "וירד מיעקב", כי במקומו עומד המשיח, ובכח שליטתו רודה האומות, ומעלה כל הבירורים הצריכים, אך כשהמטה נהפך, הנה משי"ח גם כן הוא כמנין נח"ש, ונמסר לו תקון בדרך אחר - שילך
ויתלבש בקליפות, וישב שם אסור בבית הסוהר בחסרון אור והשפעה, והוא סבילת החולאים.ואומר לך שזהו ענין מה שאמרו (סנהדרין צח.) שהוא יושב אפתחא דרומי, והוא ענין ממש "ויתן את רשעים קברו", כי משה הוא צריך לתקן ישראל במה שיהיו מנוקים מן הערב רב, וזהו הבירור המגיע לו, לכן הוא קבור שם עמהם. וכבר פירש רשב"י בפ' תצא ענין קבורת משה, שהוא בצולמא דלאו איהי הגון ליה, כמו שנפרש בס"ד המאמר ההוא."
לכן המשיח שלפני הגאולה הוא בבחינת בית האסורים ומולבש בקליפות ומכוסה,
איך יהיה מגיד שיעורים ונערץ על ידי אדם? הרי מה שמעיד על המשיח זה חסרון האור וההשפעה
אבל תודה על המקורות, ממש מעניין!..
אז למה ההתלהבות? (שזה מצורע וזה)זה תחושות מאוד חזקות שאני סומכת עליהן בוודאות...
מי שמפקפק, זכותו....
וברור שמקדם בעבודת ה', אחרת למה לי?.....
(וממתי יש עניין לעבוד אדם?...)
התכוונתי שכשניסית לחקור אותי כאילו חשבת שאני חושבת שזה המשיח וזה מה שהרגשתי
אז בהקשר הזה אמרתי שבאמת אני לא יודעת כלום...
בהקשר למה שהרגשתי זה כבר משהו אחר ואני סומכת על זה...
וכמובן, אין כאן חלילה כל כוונה או רמז להכשל בעוון ביזוי ת"ח כלפי הגאון המדובר, אלא רק להראות שתחושות הם ממש לא חזות הכל, ממש לא.
והאמת, שתחושה שלא הרגישו אצל הרב עובדיה, ר' אברום, ר' חיים קנייבסקי, הרב אליהו, ועוד, היא כנראה דמיון.
ולגבי השורה האחרונה...
השוויתי את התחושות שלי למה שמכירה, לא לאותם צדיקים וגדולים... פשוט למה שאני יודעת שיכולה להרגיש זאת הייתה הרגשה אחרת.
האם זה אומר משהו? לא בהכרח.
לי בכל אופן זה משמעותי
וב"ה לא הרגשתי תחושות של קודש לאותם נואפים שאתם מדבר עליהם....
אישית לא מבינה מה נפקא מינא להיזהר מזה...
ונגיד והתרגשתי ממשהו שהוא לא נכון והחלטתי שזה הרב שלי ובסוף טעיתי
ה' יבוא אליי בטענות? ממש לא.
בעיה נטו של הרב, לא שלי. (וגם אם חלילה זה היה קורה, לא הייתי לוקחת קשה או מאשימה את עצמי.)
אם חלילה זה גורם למשהו שהוא נגד ההלכה/השקפה יהודית אז כמובן אין מה לדבר. (אבל שום הערצה של רב לא תגרום לי להגיע למקום שהוא נגד ה'. כי קודם כל זה הקב"ה.. אח"כ..)
(ולדעתי כן אפשר להרגיש שרב מסוים מתעסק עם נשים... אבל זה לא שייך לכאן ואין עניין לדבר על זה לדעתי)
צריך בשביל זה כמה שנים בישיבה.
לדעתי אפשר להרגיש...
אבל אי אפשר להסביר את זה.
פנימיות מקרינה על החיצוניות
העוון הזה משפיע מאוד על ההרגשה שמגיעה מתוך מילים של דברי תורה...
אחרת, איך תוכלי לדעת אם הוא בקיא בגדר כריתות, ובגדר חלות הקידושין, ובכתובה דאורייתא או דרבנן וכיוצ"ב?
אני לא מדברת על התורה שלו
אני מדברת על מה מרגישים מהתורה שלו...
רק בחור שלמד כמו שצריך 'נושים' עם כל הלומדעס, ירגיש בניואנסים הקטנים בדיבורו של רב שבקיא ומתעסק עם 'נושים'.
למרות שלא הייתי שנים בישיבה, קלטתי "רבנים" לפני הרבה אחרים.
מאז שהתחלתי לחזור בתשובה,
הייתי אצל כמה שהתיימרו להיות רבנים ובסוף גיליתי שהם סתם חרטה. כי לא עשיתי להם הנחות בבדיקה...
בגדול "לב אוהב"
כל עוד את לא הופכת למעריצה, אלא במקרה שרב יגיד או יעשה משהו נגד היהדות
לא תחליקי לו את זה ותתרצי אותו.
וגם, את ממשיכה לדעת שיש עוד דרגות ברבנים וצריך להתפלל להתקרב לצדיק אמיתי. שמא יש אחד יותר גדול..
לדעתי זה בסדר גמור.
אם כרגע רואים מולנו רב שנראה שמדריך על פי היהדות - אין מניעה להתקרב ולהתחזק ממנו ולא נתבע משמים כל עוד לא נזרוק את השכל לגמרי.
יש איזה רב אחד שאני מחכה לראות מה יהיה איתו
כי לדעתי הוא לא נקי בכלל...
ותודה רבה על ההבנה
רוב הלא נקיים בדור נחשפו ובתהליכי חשיפה בשנים האחרונות.
גם ראשי ישיבות, גם באבות, גם עילויים, גם דיינים, גם מו"צים וכו'
וגם, זאת רק השערה...
לכן אמרתי שאני מחכה לראות...
אפילו הרב מרדכי אליהו זצ"ל לא זיהה שעזרא שיינברג רשע,
אז אני לא חושב שמישהו יכול לומר שהוא יודע לזהות די בוודאות.
פלונפון מירוסלבכששמעתי עליו (אמנם אחרי הפטירה של הרב מדרכי אליהו, אז לא יודע איך הוא היה לפני)
ישר קלטתי שמשהו לא בסדר איתו. וזה לא היה קשה כל כך.
קראתי את הסיפורים שלו מהספר "אביהם של ישראל"
ואני רואה שהוא מספר על עצמו שיש לו רוח הקודש, ואיך הוא השתמש בה בכל מיני מצבים.. כאילו זה מוצר מכפר השעשועים ולא דרגה נוראית שאמורים להסתיר.
וקלטת משהו נכון. אבל היה קשה לשים לב לזה, במיוחד למי שקרוב, כי כל הסביבה שלו התייחסה לזה כמובן מאליו.
והוא גם "ראה" דברים בצורה חדה ויוצאת דופן. מכיר עשרות שנעזרו בו בזמנו.
אחד הרבנים שעסק בזה לא אמר שהוא היה שרלטן, אלא שהוא היה מהצד של הטומאה והעבירות שלו הם אלה שנתנו לו את הכח הזה וכו'.
כשפניתי אליו פעם הוא לא הצליח לעזור לי, ואז נתן עצה שהחלטתי להמלט ממנה. זה היה ממש קצת לפני שהכל התפרסם.
מפחיד.
אבל משהו מוזר זה שכמה תלמידי חכמים שהיו קרובים אל הרב אליהו בחייו (שניים ליתר דיוק, אחד מהם מהקרובים ביותר) התחמקו ממני מאוד מאוד כששאלתי אותם עליו ודיברו עליו בצורה פושרת מאוד. וזה למרות שהרב עקרונית שלח אליו אנשים. זה היה לי מוזר מאוד בזמנו ודחו אותי בקש.
קשה לדעת מה הלך שם...
"כי האדם יראה לעיניים והשם ללבב..."
אם אתם מתקשים לצום ומרגישים חולשה מעיקה,
עקבו אחר ההוראות הבאות ותזכו לצום קל (אולי) ולחיסכון כספי (בוודאות):
א. קחו כדור סוכרזית
ב. תעטפו אותו בנייר עם הכיתוב ''קליצום''
ג. תבלעו את הכדור שעה לפני כניסת הצום
האפקט זהה לכדורים שנמכרים תמורת עשרות שקלים ליחידה, תמורת אגורות ספורות בלבד.
בהצלחה!
ששילמת מחיר גבוה על זה.
אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)
במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.
כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.
אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.
יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית
Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.
אז לא חסכתי כלום 😂
חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.
יש עניין?
כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?
לא הלכתי אגב
(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)
מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..
בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.
מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?
אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.
אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.
אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.
אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.
אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.
כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.
איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?
שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.
סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים
בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.
יאללה שוטו
(שמחתי לראות אותך)
אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.
אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
המשפט הזה משפיע עלי עד היום.
מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן
סוכת חירות, מהבחירות
איזה כיף שהשנה סוכות בשבת
אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.
נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".
אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)
ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
ויש עננים - לענני הכבוד
ויש לויתן גדול
ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊
אבל אני אף פעם לא שבעה...
חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.
אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)
(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)
אך אם כבר כותבים, אפשר
יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!
(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")
איוב לח, לט - מ
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א
או שזה נוטריקון של "תתאשפז"
לא, לא כמו שחשבתם 😁
הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.