מי אתם אנשים שבטוחים שהם מתת האל לאנושות?

פורום חשבתם שיהיה טוב?!

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

מי אתם אנשים שבטוחים שהם מתת האל לאנושות?חופשיה לנפשי

|מגלגל עיניים|

מתניה, מתנאל, אלנתן, אלמתן, שי, מתן ועוזריהם.שום וחניכה

חופשיה לנפשי

לא בדיוק מה שהתכוונתי אליו

וגם-ההורים שלהם חשבו ככה, לא הםחופשיה לנפשי

נכון, ולכן בין היתר כתבתי ועוזריהם.שום וחניכה

זה מזכיר לי דיון האם מותר לקרוא ליד בשם של גויים.

ויש שהביאו ראיה מאביו של הרמב"ם, הדיין ר' מימון. וזאת כמובן אינה ראיה, כי את השם בחרו לו הוריו (לא יודע מי היו זקניו של הרמב"ם).

לנו הרב של המדרשה אמר שאין בעיה אם אין לשם משמעותחופשיה לנפשי

בעייתית
הוא נשאל על השם אמור

דעת האגרות משה שבקריאת שמות לועזייםשום וחניכה

יש גנאי מסויים אבל אין איסור. ואם שם לועזי השתקע כבר בתוך עם ישראל, אין אפילו גנאי (למרות שהיה גנאי בדור שבו חודש).

אגב, יש מהר"ם שיק שסובר שבקריאת שם לועזי יש אפילו איסור תורה.

נשמע לי הגיוניחופשיה לנפשי

אבל אבל אחד השמות האהובות עליי הוא יפני

איזה?שום וחניכה

רן עם צירהחופשיה לנפשי

באמת מצטלצל יפה.שום וחניכה

מזכיר את השם הצרפתי René.

דוד (מואבית), שלמה (תיאופוריה של האל "שלם") ועשו (אבלאיתצפנת פענח.

או משהו) לא יוכיחו?

דוד - לא מכיר את השפה המואבית. יש לך מקור?שום וחניכה

שלמה - זה נראית לי לא יותר מהשערה. כי המילה 'שלם' ו'שלום' הן גם מילים עבריות. אא"כ נאמר שגם מקורן של מילים אלו עצמן הוא באותו אל, וגם לזה תצטרך למצוא מקור.

עשו - כנ"ל בדוד.

וגם משה זו מילה מצרית (שמשמעותה "בן"צפנת פענח.

עבר עריכה על ידי צפנת פענח. בתאריך כ' באב תש"פ 14:45

כמו הסיומת "מסס" של הפרעונים שנקראו "רעמסס" - הבן של האל "רע").
אבל לגבי משה אפשר לומר שזו בת פרעה וכד'.

וגם ישמעאל זה לא שם "עברי" (גם הוא נמצא בארכיון באֶבְּלה, והאל "אל" היה ראש האלים בפנתיאון הכנעני).

לגבי הקודמים אני חושב שזה די ברור.
"שלם" יכולה להיות מילה עברית, אבל זה לא סותר את העובדה שהייתה לה בעבר משמעות שונה. דומה לה המילה "שמש", שגם לה אומצה משמעות חדשה בהמשך במקום זו האלילית. וכמובן, "רע". מה גם שיש מילים מצריות/אוגריתיות ואחרות שנכנסו לעברית, שהיא שפה דינמית כמו כל השפות...

אם נמצאו כתובות לא ישראליות עם השמות "עשו", "ישמעאל" ו"אברהם" נראה לי שברור שלא מדובר בשמות ישראליים "טהורים" (ומה בכך?).

תראה, כבר כתבתי פה בעבר ששפות זה לא תחום ההתמחות שלישום וחניכה

(כמו 99% מהתחומים, אגב). אבל כמה הערות:

לגבי משה - כהסתגייותך, כן איתא בויק"ר בהתחלה ע"ש.

הערה כללית לגבי שאר השמות - אין ספק שמקור כל השמות המוכרים אינו רק ממחצבת היהדות. ברור שהיו השפעות ואימוצים זרים. ויש עוד לחלק בין לפני מתן תורה ולאחריה (עי' באג"מ שם), וכן לחלק בין שם לועזי קיים, שיש לו משמעות גם בעברית, וכן הלאה. אני לא בא לייצג כאן עמדה שהכל אותנטי והכל תוצרת בית, אלא סתם תוהה (מחוסר ידע) על הנחות מסויימות שהנחת.

ישמעאל - השאלה האם ניתן לבחון על ציר הזמן מתי נפוץ שם זה, לפני אברהם או אחריו.

שלם - ע"ז בדיוק שאלתי, מי אמר שה'עבר' עליו דיברתי קדם להיותה מילה עברית. אולי היא הייתה מילה עברית (או אפילו בשפה אחרת) בעלת משמעות חיובית מקדמת דנא, ולכן ייחסו אותה לאל מסויים.

לגבי כתובות - שוב, מיקומן בציר הזמן מאוד קריטי לדיון.

לגבי ישמעאל, עשו ודוד -צפנת פענח.

הארכיון באבלה מתוארך לכמה מאות שנים לפני זמנו של אברהם (אזור 2500 לפנה"ס).

לגבי שלמה ותאופוריה בכלל - זו שאלה קשה. אני גם לא מומחה בתחומים ולא יודע מה קדם למה.
אבל בסיפור הספציפי הזה נראה לי שיש קצה חוט שאיתו אפשר לעבוד - שלמה נולד והיה קשור לירושלים, וירושלים בתרגום חופשי היא "עירו של שלם" ("אוּר" [כמו אוּר כשׂדים] או "ירו" פירושם עיר, "ומלכי צדק מלך שלם" - אפשר שכאן מופיע השם הקדום של העיר, בלי התוספת המאוחרת שמסתבר מאוד שנצמדה לשם העיר עם הזמן). נוסיף לכך ש"שלם" היה האל של היבוסים, והקשר בין ירושלים ליבוסים ברור... בקיצור, זה די מתבהר.

*כמובן (!) שאין בזה כדי לומר שלמישהו היו כוונות אליליות בנתינת השם. אפשר לומר ב' טעמים:
הא' שהם לא ראו בעיתיות בנתינת שם שהיו לו קונוטציות בעיתיות אצל עובדי ע"ז. עם הזמן שם משתקע ומתרוקן מהמשמעות הראשונית שהיתה לו.
והב' שהם התכוונו למשמעות לא-אלילית במובהק של השם, וכהצעתך בדיון מה קדם למה.

אני רקטיפות של אור

הפסקה השניה הוא דוגמא לכל מה שרע בארכיאולוגיה. 'שברי חרסים ומשחקי מילים'. זה ממש כמו הפארודיות של מדבר שקר

באמת שאין לי מושג מה רע בהסבר של התנך

"הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והנחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו"

המצפנת פענח.

מביך כי הייתי צריך לזכור את הפסוק.

ובכל אופן, נראלי ששני ההסברים לא סותרים ומסתדרים יפה ביחד. פשוט לא נראה לי סביר שהשם של שלמה ניתן לראשונה באותה פעם, ובאמת אצל אוה"ע הייתה לו משמעות אלילית, ובמקרה של שלמה השם אומץ והולבשה עליו משמעות חדשה.

ה"ה לגבי משה. הרי מופרך להגיד שהמשמעות היחידה שלו היא זו שמזכירה בת פרעה, כשכל מי שהיה במצרים אז הכיר את השם, שהוא מילה מצרית (ואולי היה אפילו חלק משמו של פרעה דאז לפי אחד התארוכים - רעמסס השני). יש כאן איזשהו משחק ו'מדרש' של השם.

עדיין מתנגד?

האמת שכן...טיפות של אור

אם הבנתי נכון, אין לנו עדות על השם שלמה אצל אומות העולם?
וההנחה שזה שם יבוסי מתבססת על הקישור עם העיר שלם?

אז קישורים כאלו תמיד נראו לי כאילו הם משקפים את תחומי העניין של החוקרים, ופחות את המציאות...

כנל עם משה - להבנתי אין לנו מידע על שם כזה במצרית? והחוקרים אמרו 'אוקיי, איזו מילה מצרית דומה... אה. מסס, בן. ואולי מו, מים'

וזו ממש הנחת המבוקש. אני תוהה האם יש שפה כלשהי *בלי* מילה שדומה למשה. אז אולי דווקא האבן עזרא צודק, ומשה זה תרגום לשם המצרי שנתנה בת פרעה? ואולי הפרשנים שאומרים שיוכבד הציעה את השם? או מליון אפשרויות אחרות...

על שלמה אני לא יודעצפנת פענח.

קישור עם האל שלם, לא עם העיר. תאופוריה קלאסית. העיר מקושרת גם היא לאל, כמו עוד הרבה ערים שנקראו ע"ש אל מקומי. מופרך בעיניך גם ש"יהושע", "יואל" ו"ישעיה" הם שמות תאופוריים (עם שם ה')?

משה זו מילה מצרית, שכאמור הייתה נפוצה כסיומת של שמות הפרעונים (אגב, גם במצרית השם נהגה בש' ימנית, ואין כאן בכלל כפייה מאולצת של חוקרים. זו לא מילה דומה, זו *אותה* המילה בדיוק).

אגב, גם מרים, לדעת כמה חוקרים היא מילה מצרית שפירושה "אהובה".

תשמעטיפות של אור

אני לא בטוח מה הוספת בתגובה הזאת, חוץ מנחרצות 🤷🏽‍♂️

אתה מקשר את השם שלמה לאליל שלם בלי קשר לירושלים? למה?

(אא"כ *ההנחה מראש* היא שכל השמות בהיסטוריה תיאופוריים לשמות אלילים. ואז לא ברור לי מה צריך *הוכחה* משלמה)

אשמח למקור בנוגע לצורת הביטוי של המילה mose (: (ולמה בתנך הכתיב הוא רעמסס?...)

עם קשר לירושליםצפנת פענח.

פשוט משער שהשם לא בא בעקבות העיר ששמה בא בעקבות האל, אלא ששם שניהם בר בעקבות האל, כי שמות תאופוריים היו נהוגים ונפוצים אז כהיום (מה לגבי שמות ע"ש ערים ומקומות? אין לי מושג, אבל עדיין לא שמעתי על זה). האם זה הסבר הכרחי? לא. האם זה סביר ביותר? לענ"ד כן.

על משה זה מה שיש לי, מהספר של אברהם שלום יהודה על שפת המקרא ביחס למצרית (לא הצלחתי להפוך לצערי):

זה ניתוח אטימולוגי אחר ממה שרגילים לומר, אבל שמעתי עכשיו הסבר של מאור עובדיה (חוקר מקרא) שמשכנע בנכונות הניתוח. הנימוק של בת פרעה, שדיברה מצרית, מסתדר מעולה לפי ההסבר הזה, ומסתבר שהיא קראה את השם של משה על שם הנילוס והמים ולא על שם המשייה (אע"פ שברור שיש כאן לשון נופל על לשון).

למה בתנ"ך נכתב אחרת? אין לי מושג.

*אני לא מבין בנושא בכלל.

תודהטיפות של אור

בנוגע לשלמה, אני יכול רק לחזור על מה שאמרתי. הקישורים האלו תמיד נראו לי מפוקפקים להפליא

(איך אמרו אנדרדוס?
- אני בנג'י, זה קיצור של בנימין
- אז אני מסי, קיצור של מסעוד)

אולי לא הבנתי את הצילום מהספר? 😬 לא ראיתי איפה כתוב שם ש'ילד' במצרית זה mose בשין ימנית...

⁦🤷🏻‍♂️⁩צפנת פענח.

זה לא קריטי במיוחד.

הניתוח הזה שונה מהניתוח הרגיל - ה"בן" - כאמור. עד היום הכרתי את ההסבר השני, הנפוץ יותר. בכל אופן, הוא אומר ככה: "מו" - 'מים' כביטוי ל'בן'. "שׁה" - ביטוי של הנילוס במצרית (Š יוצרת צליל sh).

אה, אז כן הבנתי נכון

טיפות של אור

(ולזה התכוונתי בהודעה הראשונה. שיש שני הסברים, או מהמילה מסס או מהמילה מו.

ואני אבהיר יותר: אני חושב שכשבודקים במקורות הראשוניים, רואים *שההנחה* של החוקרים היא שבת פרעה לא ידעה עברית. ולכן הם חיפשו פירושים אפשריים במצרית.

אח"כ במקורות שניוניים כבר כותבים בנחרצות: השם משה בא ממצרית... ולכן אני מאוד חשדן כלפי תחומים כאלו)

הנחה סבירה נראליצפנת פענח.אחרונה

יישר כח!

כמו כןטיפות של אור

יש בתנך 14 שלוּם מכל התקופות, 8 שלמיה, 7 שלומית, וגם שִלם, שלֹמי, שלֻמיאל, שַׁלְמָה, שַׁלְמָא ושַׂלְמַי.

אבל כמו תמיד בארכיאולוגיה, א"א להפריך תאוריות

הרי תמיד אפשר להגיד שדווקא שלמה נקרא בקשר לירושלים...

גם שלמון...צפנת פענח.

מאבותיו של שלמה.

ולגבי דוד -צפנת פענח.

עבר עריכה על ידי צפנת פענח. בתאריך כ' באב תש"פ 14:45

שמעתי לאחרונה את ד"ר חגי משגב שאמר שזה ממואבית, אבל ראיתי עכשיו באינטרנט שיש אומרים שזה מגיע משפות אחרות, ואולי מעברית.

Here i amReminder

סתם😅

כולנו נחותים/מורמים מעם באותה המידה

לא לאחופשיה לנפשי

את באמת מתת האל

אממ תודה (?)😅❤Reminder

^-^ליידי מאדם מיס