סמארטפון לעבודה

כשר -מקשים לשאר הצרכים 

ממליצה למי שיכול שיהיה רק עם כשר מהרבה סיבות לאו דווקא דתיות .

אף אחד לא נהיה חכם יותר משימוש יתר בסמארטפון אולי הפוך  והשימוש שיש לרוב האוכלוסיה שמשתמשת בזה התמיד בא על חשבון דברים אחרים .

יש המוןטוב וקיצורי דרך שניתן להפיק ממנו אבל גודל החיסרון ותשומת הלב מהסובב שנלקח לך מזה לא שווה את זה 

הלוואי ולכולנו יהיה את הכוח לחזור לחיים שבהם העיניים שלנו היו מביטות בעיניים של השני ולא דרך מסך.

קשה לי עם ההתמכרות לסמארטפון, זה לא בשבילי אבל אשתי בכל זאת צריכה לדעת איפה אני נמצא ואם יש מצב חירום כדאי שאענה לכן לא כדאי לי לוותר לגמרי על הטלפון הנייד למרות שזה חלום, אולי בעתיד.

אני בחור חלש אבל אמיתי עם עצמו.

נכנס מהמחשב בדרך כלל לדברים חשובים.

לא מצלם את הילדים בדרך כלל.

בפלאפון מקשים אין הרבה תעסוקה וככה ערים יותר לסביבה, זה נותן הרגשה יותר טובה,

ולפעמים עולים רעיונות ממש נחמדים.  

עד לא מזמן הייתי עם מקשים אבל הייתי צריך פלאפון חכם בשביל התעסוקה שלי. מסתבר שהוא משתלט מהר על אנשים

אני חושב שהגיע הזמן שנראה לו את מקומו הראוי לו

לא עברתי את השינוי כנ"ל (הייתי תקופה קצרה משבועיים עם זה) אבל נראה לי שפשוט תקני מקשים ותתחילי לחיות איתו (ותודיעי לאנשים שעברת אליו, שלא יתחילו לחפש אותך ולא ימצאו). אין מה לפחד, זה ישדרג לך מאוד את הסביבה החברתית (ישדרג - יצמצם, אנשים שבאמת אכפת להם ממך וכן להיפך (את מהם) "ישמרו על קשר" כמו מקודם).

חשוב לשאול בחזרה - למה את רוצה לעבור למקשים? מה עורר אותך לזה? מה מפריע לך בסמארטפון?

לעבור למקשים וזהו. אבל ממש הרגשתי צורך כזה כי כל רגע פנוי יש את הסמארטפון ובמקום שאני אעשה דברים משמעותיים או פשוט אחשוב, אלמד, אתקדם בחיים של עצמי, אני עסוקה באתרי בזבוז מוח וקשרים וירטואלים חיצוניים ומזוייפים.

אז זה מבלבל והכי באלי כבר להיפטר מזה, אבל איך מסתדרים בלי בימינו? 

מצד אחד בפלאפון מקשים יהיה לי יותר שקט נפשי, יותר ריכוז, יותר יחס אמיתי לסביבה והקשבה לחיים עצמם. פשוט איכות.

מצד שני אני לא יודעת מה יותר מגביל...

חייבת להיות דרך לחיות עם הכלי הזה ולשלוט עליו. נכון כרגע אני לא מצליחה אבל אולי אני יכולה להקציב זמנים, או להיות עם שני פלאפונים או משהו כזה... אין לי פיתרון אבל אני חושבת שזה לא חלק שמה שנכון זה לעבור למקשים כי בסוף אתה לא יכול לעשות מלא דברים. אבל זה בהחלט נושא שדורש מחשבה כי אם אין לי שליטה על הזמן שלי, על המחשבה שלי בעצם לא הרווחתי שום דבר ועדיף באמת לוותר על הנוחות הטכנית לטובת האיכות הזאת.

מצאתי אחד מאלף שיודע להשתמש בפלאפון שלו באמת. אחרים תמיד מתקשים אבל ג"כ מצליחים להתרחק מספיק כדי "לחיות". בכל מקרה - מה רע בתקופת נסיון?

א. אני לא יודע אם כדאי לעשות מזה כזה פיל, אחרת, כידוע, פיל אי אפשר להפיל. ב. אני באמת לא מכיר את הסיטואציה כדי להמליץ לך נכונה, אני פשוט חי אחרת...

שמהתוכן שכתבת וצורת ההתבטאות שלך את חושבת שזה ודאי הדבר הנכון לך... אבל אני לא באמת מנתח אנשים וכזה...

בעניינים אחרים. "להתנזר" ממשהו שאתה רגיל אליו ואוהב "להעביר" (או לבזבז) איתו את הזמן זה באמת נראה כבלתי נתפס. מצד זה אני במקום שלך רק שיש לי נסיונות ממקורות אחרים, עוד לא התגברתי כדי להיות שם, אבל מי שנמצא שם רואה עולם אחר, ואת רואה את זה ממי שהגיב לך כאן.

אולי פשוט אסור לפחד... וזה בכלל לא פשוט, אני יודע. את צריכה להיות גיבורה אמיתית, חזקי ואמצי!

יתרונות: שיפור משמעותי בתקשורת בין אישית אמיתית, פחות בזבוז זמן על זה (לפחות כשאני לא בבית ואין לי מחשב), פחות דברים לא צנועים.

חסרונות: משעמם כשצריך לחכות לדברים (אני אשכרה הולך עם גיטרה לכל מקום רק כדי להעסיק את עצמי בתורים ותחנות אוטובוס ), יותר קשה להתמצא בעיר או תחבורה ציבורית בלי אפליקציות מתאימות. לפעמים כשיושבים עם אנשים שיש להם סמארטפון יש זמן כזה שכל אחד מוציא את שלו כדי לבדוק את הדברים הנורא-חשובים שהם הפסידו ואז אתה נתקע לבד.

לי אישית גם יש וואצפ על המחשב למקרי הצורך.

לדעתי בכל זאת היתרונות גוברים

יש לי מכונה וירטואלית, זה כמו פלאפון שרץ בתוך המחשב, כלומר שצריך להעלות כל פעם את כל האנדרואיד. אם אין לך מחשב חזק יחסית הוא לא יעמוד בזה בקלות כי זו תוכנה שלוקחת הרבה משאבים. לזאת שאני משתמש קוראים BlueStacks, ויש גם אחרות סבירות כמו Nox.

גם לי היא עזרה מאוד

ייש"כ

הייתי מכורה לוואטסאפ, לאינטרנט. כל כמה זמן בודקת, מחכה לראות אם יש הודעות וכו'.. מבזבזת המון זמן על אינטרנט ושטוייס.

והייתי חייבת לשים לזה סטופ ולעבור למקשים. היה לי קשה לשים לעצמי גבולות, וגם הרגשתי שכשאני אעבור לטלפון מקשים אני יותר אחיה את החיים באמת, ולא אחיה חיים וירטואליים. וזה משתלם!

בהתחלה זה היה לי קשה. והייתה תקופה שהייתי עם 2 הטלפונים עד שהסמארטפון התקלקל..

עכשיו (כבר 3 שנים) מרגישה ממש חופשיה, לא צריכה בכלל וואטסאפ, אם צריך משו יש מחשב. כייף עם השקט, ומסתדרים ממש!! ובעיקר- פחות בורחים.

חיים את החיים האמיתיים.

שמחה בזה ממש ולא מוותרת לשניה.

תודה לה'.

חזקי ואמצי!

אני בדיוק הגעתי למסקנה שאני רוצה לעבור לסמארטפון כל הלימודים במכללה שלי הפכו להיות בצורה מקוונת וכל התקשורת הפכה להיות דרך מיילים . אם הפלאפון חסום בלי ווצאפ אז למה לא להיות עם סמארטפון?

אבל זה נסיון גדול מאוד להיות עם סמארטפון בלי ווטסאפ. מהצד החברתי. זה לא כ"כ מקובל להיות עם סמארטפון בלי ווטסאפ בכלל, וזה גורם לצורך להתמודד עם שאלות של הרבה אנשים על הדרך ה'מיוחדת' הזאת, ואולי אפילו קצת 'מתנשאת'. 

אם כבר הייתי ממליץ על הגבלת זמן דרך נטספארק. סביר להניח שזה יחזיק יותר זמן מאשר סמארטפון בלי ווטסאפ...

אולי זה יותר נוח להיות עם סמארטפון אבל לא משתלם המחיר שזה עלול לגבות .  כי בסופו של דבר הכי פשוט להיות עם פלאפון פשוט והכי פשוט מלכתחילה לא להעמיד את עצמך סתם בנסיונות למרות שזה היה ממש קשה להחליט בטוחה שישתלם בעזה. 

א.כשאתה עם סמארטפון אתה לא יכול להיות במשהו באמת בלי להרגיש צורך לתעד אפילו לעצמך... גם אם אין ווטסאפ. (שיש בזה אולי גם צד טוב שיש מזכרת מהחוויה)

ב. בכל זאת זה כמו מחשב קטן בכיס שלך כל דבר אתה ישר בודק בגוגל וזה יוצר תלות כזאת.. ככה לי זה מרגיש

ולכל המשפחה שלי יש, ועד לפני חודשים לא היה להם הגנות רציניות.

אני בייניש כך שאני לא כ"כ צריך את זה (אני לא כ"כ מתעניין במה שקורה בעולם או בארץ בכל רגע ורגע, מספיק לי לשמוע רדיו פעם בשבוע, ואני לא אוהב לחפור לאנשים, במיוחד לא כשזה בא על חשבון הזמן הפנוי שלי). חונכתי על מקשים בתיכונית ואני מאוד אוהב את האידאולוגיה הזו, של ניצול זמן בעיקר (בחיי שונאי ישראל שאני רואה את זה בעיניים) ושל סגירות יחסית, מין דרך אמצע שכזו.

מדהים לראות (אחרי קריאת רוב ככול התגובות) שזה אכן פותח לאנשים את הסביבה שלהם. צריך לפרסם את השרשור הזה לעיתונות ;)

כדי לא לבזבז יותר מידי זמן.

יש לי בתיק מיני אטלס שעוזר לי בהמון מקרים\ במקרה הצורך מחייג *8787.

יש לי מחשב בבית שמשרת אותי, לכל שאר צורכי האינטרנט.

כדי להזמין תורים\בנק\מייל וכו' בדר"כ אפשר לחכות קצת עד הבית, במקרה שזה דחוף לעכשיו זה יכול להתבצע בהתקשרות טלפונית.

בדר"כ לאדם בלי סמארטפון\אפליקציות חברתיות למיניהן יש פחות את יצר התיעוד.. ובמקרה הצורך יש לי מצלמה..

ראוי לציין שאין לי שום התנגדות לסמארטפון ולשימושים הכרחיים בו. וכן, יש אפשרות להגביל את זמן השימוש\ את מחסן האפליקציות דרך נטספארק. מכיר אנשים שעשו את זה וראו פירות.

אבל בפועל, אני מרגיש שזה הרבה פחות יכביד עלי מאשר זמינות להכל בכל זמן.

החלפתי שהילדה שלי הייתה בת חצי שנה,

הרגשתי שזה או הסמארטפון או היא.

בחרתי בה....

יש לנו מצלמה מאד איכותית, ושם מצלמים.

יש לנו מחשב, שפותחים אותו כשצריך דברים.

(אבל נניח, בטיולים ומחוץ לבית, אנחנו חפים מאינטרנט, וזה כ"כ משחרר...)

עד לא מזמן, כשנסענו למקומות לא מוכרים והיינו צריכים ווייז, השתמשנו בגמ"ח וייז שיש פה ביישוב, אבל עכשיו בגלל הקורונה אני צריכה ווצאפ לעבודה, אז יש לנו מכשיר ישן של אמא שלי רק לענייני עבודה.. אז גם יש שם ווייז. אבל הוא לא נוכח בבית.

כשעוברים לנוקיה לפחות אצלי הרגשתי מין כזה שחירור כזה וזמן לעצמי ומוקם לעצמי בחיי היום היום זה לא שאני לא  חושבת שבסמארטפון יש דברים טובים אך בדרך כלל (לפחות אצלי) הגעתי למקומות לא מי יודע מה... בסוף החלטתי לעובר לנוקיה כדי להישתחרר....

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד