איך מתדתלשים?

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

זה בכלל אפשרי בגיל מבוגר?
|תוהה|

ואתה פשוט מפסיק להיות דתי
אני מניחה שקל זה לא

לך תמצא חברים חדשים, לא שהקודמים בעייתיים, אבל הם דוסים, וצריך שותפים לפעלויות אסורות.
ובכלל איך מוצאים זוגיות בעולם עם דייטים שונים לחלוטין?
ומה אם זה לא דיכוטומי, ואז זה כל דבר זה בכלל בסימן שאלה.

כלום לא דיכוטומי לדעתיחופשיה לנפשי

לגבי חברים-עבודה?
רוב מי שעבדתי איתו לא היה יהודי דתי, או יהודי בכלל

זוגיות זה קל, יוצאים עם דתלשיות ומשם עוברים לחילוניותאריך וייס

חברים, מוצאים עם הזמן.

אני לא דתלש מלא עדייןקוד אבל פתוח

איפהשהוא באמצע, וזאת הבעיה הגדולה

בעעע

אממ אז מסמנים את קטגוריית" דתי" בשלישאריך וייס

ומשםזה רק מסע משותף

באמת לא פשוטארץ השוקולד

מאחל שתמצא את מקומך בטוב, בבריאות ובנעימים

תמיד אמרתי שצריך לפתוח בשידוכיםמיונז

את קטגוריית ה'מחפשים'
זה היה ככ עוזר בחיים להרבה אנשים!

די עם התירוציםתקוות עולמים

אתה רוצה לשאול שאלות או שאתה רוצה להתדלש?

מה אתה רוצה? שמישהו יחזיק לך את היד?

אל תתפשר, אל תהיה בינוני. לך עד הסוף. להיות פושר זה הכי גרוע.

חסר אתרי הכרויות? חסרות אפליקציות? עכשיו, היום, אתה יכול לפתוח טינדר או משו. מה הבעיה? אם לא תנסה, לא תדע.

כאילו אין מיליון דתל"שים בחוץ שאתה יכול למצוא איתם מכנה משותף. מתחילים מהפייסבוק. אתה יכול לפרסם איזה פוסט באיזו קבוצה של דתל"שים.

שום דבר לא קורה מעצמו. איך אומרים באמריקה you just gotta put your self out there.

אדם לא יכול לחיות בבועה ולהיות שקוע בעצמו כל הזמן.

כןקוד אבל פתוח

@פסידונית הגדירה את יפה (בוואטצאפ), זה יותר לייטיות מאשר דלתשיות, אבל זה אותה אותה נקודה של להכיר אנשים חדשים ותרבות (קצת) שונה.

אחלה תשובה, כל הכבודבוז

..פטל.

בקטע הלייטי / דתל"שי - שמירת מצוות וזה, אני חושב שזה משהו שקורה לבד. ואם זה אידיאולוגי; שאתה באמת לא מאמין יותר בדת, אז לכל דתל"ש יש את הסיפור על השבת הראשונה. זה קורה פשוט.

והחלק של למצוא חברים חדשים, לדעתי צריך פשוט לכוון לשם.
אפשר דרך קבוצות פייסבוק, מפגשים שקשורים לתחביבים שלך, בעבודה וכו'. חפש אנשים שבא לך להתחבר איתם, הם אלה שמתאימים לך. לא קל, אבל זה קורה לאט לאט.
להכיר תרבות שונה זה לגמרי מעניין, ושינויים אפשריים בכל גיל נראה לי |מביט על יובל דיין|

קרא את המדריךימ''ל

אתה מצחיק קצתבוז

אף אחד לא כתב את המדריך לחילוני המתחיל
זה פשוט לחיות בחברה מסויימת.
למה זה נשמע כאילו אין לך עליהם שום מושג?

כן קשה להתחיל בגיל מבוגר אבל אתה לא מבוגר נשמה, אתה בגיל סבבה

פשוט תתלבש אחרת, לך לאן שאתה רוצה, זוגיות מוצאים בטינדר או בפייסבוק או סתם ככה בצהרי יום שישי ברכבת, לך בשבת לים, תקשיב לעדן בן זקן, תחיה את החיים שלך סביב הנאות ובילויים, תגלה שאין משמעות לחיים, תעשה קצת סמים, תתעשת, תחיה כמו כולם, תתברגן, תקנה רכב בית ואישה, תאמץ כלב, תלד שני ילדים עם האישה, תתגרש מהאישה כי חבל על כל שאר הבחורות שלא הספקת להיות איתן ותבלה את שארית חייך בזיפזופ ערוצי טלוויזיה והסעת הילדים לחוג הכדורגל

עדן בן זקן!חופשיה לנפשי

זה הצחיק אותי

ארץ השוקולד

הכתיבה שלך משעשעת.קוד אבל פתוח

בעיקרון, את צודקת. בפועל זה מלחיץ מבלבל ומסתכל.
ואני לא רוצה לעשות משהו חד והחלטי כי אני לא בטוח שאני רוצה להמשיך כך כל החיים. כרגע כן, בעתיד לא בטוח.

תמיד אפשר לחזורבוז

צריך מלא אומץ. יש הרבה שרוצים אבל כבר שקועים עמוקמיונז

וקשה לוותר על כל מה שהתרגלת אליו ולחזור, אז לא תמיד אפשר..
ולא, זה לא כמו לחזור בתשובה, כי כאן אתה מכיר כבר את שני העולמות מקרוב, ולפעמים ההכרות עם העולם הדתי זה בתוספת פצע רציני, ולחזור לשם זה לא בהכרח מצליח גם אם רוצים ומגיעים למסקנה שזה נכון בסוף

^^^^קוד אבל פתוח

ולא בא לי לעשות משהו בלתי הפיך

מה נחשב בלתי הפיך?מיונז

לעשות שינוי שכולם ידעו עליוקוד אבל פתוח

ואז, אם אחליט שזה לא מתאים לי ואני רוצה לחזור,יחשבו עלי שאני מזגזג ולא יציב, וזה מה שימנע ממני לעשות את זה.

ממ זה בדיוק זהיוני

דוד בן גוריון רצה להסתפר - ניסיון בתקווה לאיכותי

האמ, נכון. תודה.קוד אבל פתוח

זה באמת הופך את זה למעיק וכבד יותר שהחברה שותפה בעסקמיונז

הוא אשר אמרתי לסלט- שצריך מלא אומץ כדי לחזור ויש הרבה שרוצים אבל אין להם האומץ להפוך את החיים שוב.
השאלה אם אין אומץ להפוך שוב כי זה מתיש בנפש המהפכים האלו או שזה נובע רק מהמקום של 'מה יחשבו'.
הסיבה השניה מובנת לי וזה באמת לא פשוט, אבל איכשהו אתה נשמע (מתגובותיך לפחות) אדם שלא ינהל את חייו לפי מה שהחברה תכתיב לו

חחח נכון אני כזהקוד אבל פתוח

אבל כאשר מדובר על משהו אישי, הרבה יותר קשה להתעלם מ'מה יחשבו'.

במחשבה שניה אתה צודקמיונז

זה באמת נורא משמעותי כאן

היי היי, יש משמעות לחיים גם אם אתה חילוניאריך וייס

סתם מעליב ומיותר.

ברורבוז

איכות הסביבה וכל זה

לא נעים לי לנצלש... אז לא אנצלשאריך וייס

ופות"ש, תעשה מה שבא לך... חברים וזוגיות אפשר למצוא תמיד.

לא הכל סובב סביב הדת בחיים

מממ אז בתפקיד סביבתית-המחמדפסידונית

(באמת מחמד, אני לא מבינה בזה כלום אבל מגיבה תמיד כשמדברים על הנושא) אני אגיד שאיכות הסביבה זה ממש לא ערך כמו שקיום מצוות היא ערך. זה משהו פרקטי להחריד, פשוט לשמור על מה שיש כאן. הוא לא נותן משמעות או משהו, הוא פשוט דרך (הכרחית לגמרי) להבטיח שיהיה לנו איפה להמשיך לחיות.

נכון, אבל לפי דוסים מסויימים גם לתורה יש ערך פרקטיאריך וייס

כמו כן גם למחבקי העצים העיסוק בסביבה נותן סיפוק וסיבה לחיות.

אוליפסידונית

הייטיפות של אור

איזה כיף שחזרת

היי בחזרה!פסידונית

איזה כיף ששמים לב

חזרתי על אש נמוכה

בעיקרון כל דבר אפשרי, השאלה היא מה חשוב לנו וכמהארץ השוקולד

תנסה לראות מה אתה מחפש, ולפי זה תחפש ותבין כיצד לפעול.
ברור שלצאת מהחממה ששם גדלת זה קשה.
ולגבי זוגיות, מניח שכדאי למצוא מישהי עם שאיפות דומות.

מעניין למה החלטת לשאול כאן.שמן פשתן

כי פה תקבל תשובות?
כי פה כיף לפרוק?
כי סתם לא עצרת לחשוב אם זה מתאים לכתוב כאן?

כי פה כיף לפרוקקוד אבל פתוח

ואני יודע שזה לא יעבור למקומות שאני לא מעוניין בהם...

תרגיש בנוחבוז

לא שופטים
תעדכן אם צ'יזבורגר זה טעים

יש המון חיקויים אם בא לך..Reminder

אאכ אתם לא אוכלים משום מראית עין וכו

רגע, רגעארץ השוקולד

יש פה עידוד לפריקות בפורום הזה?

מה קרה להנהלה?🙈

שששששש לא אומרים בקולקוד אבל פתוח

ארץ השוקולד

סותם את הפה

וואו אני מכיר מלאאאאאאאאאאאאאאא שהתדתלשו בגיל יותר מבוגר ממךאריק מהדרום

עצה שלי- תירשם לאוניברסיטה כלשהי, רצוי אוניברסיטת בן גוריון או חיפה (אבל לא הטכניון) רצוי למדעי הרוח והחברה או ביולוגיה.

זהו, אתה כבר תמצא את הדרך להתדלשות לבד.

כמה סטיגמות בשירשור אחד

קוד אבל פתוח

אם כי מאז ומתמיד הייתי דוגמה חיה להפרכת סטיגמות.

ולא, אני לא מתכוון לאכול ציזבורגר או לחלל שבת, לפחות לא כרגע.
סתם להיות דתי לייט-מסורתי

קודם כל זה לא סטיגמות, זה באמת אחלה דרך למצוא את הדרךאריק מהדרום

להתדלתלשות.

דבר שני אם בסך הכל להיות דתי לייט אתה רוצה, לך לגור בנחלאות או קטמון, גם זה לא סטיגמה.

זה כן סטיגמה, גם אם היא נכונהקוד אבל פתוח

ובכלל השירשור הזה
ברור - ניסיון בתקווה לאיכותי

ובסדר, אם כבר להפריך סטיגמות, להתקלקל במכון לב זו אחלה דרך.

אני לא חושב שזה להתקלקלאריך וייס

אלא ככל שאנחנו מתבגרים יותר קשה לנו להיות דתיים, כי הריחוק מהישיבה גדל והחשיבה נראת לנו מקום נאיבי.. גם אצל בנות, פתאום הן מבינות שלא יקרה כלום אם לא ילבשו חצאית ולא יפגע באף אחד.

לפעמים בחיים פשוט מתבגרים

להתבגר = להתרחק מהדת?

מיונז

כן, ולא.אריך וייס

יש דברים שלא הייתי מעז לעשות לפני כמה שנים והיום עושה בקלות.. סוגשל התבגרות בעייני

ממ לא הצלחתי להבין למה זה נקרא להתבגר?מיונז

ההבנה של -'לא יפלו השמיים אם לא אשים חצאית או לא אשמור שבת' זו לא התבגרות בעיני, זה יותר אולי עייפות מלהילחם ולהתאמץ על ערכים שפעם היו חשובים בעיני..

חחח, זה בדיוק מה שחשבתי בגילך..אריך וייס

אולי צדקתי אז ואולי לא

נחמד להרגיש קטנה;)מיונז

בכ'א, מבינה את העניין של להכיל מורכבות, לדוג- שאישה יכולה להיות דתית וללכת עם מכנסיים..
ובכלל , שיש יכולת לעשות דברים סותרים במקביל, שפעם לא הייתי עושה..
אבל הכלת המורכבות לא בהכרח נובעת ממקום בנפש שהתבגר והבין שזה בסדר להיות גם וגם, אלא שיש בנפש מקום עייף(לעיתים בצדק) להקפיד על זה, שמעדיף לוותר ומניח לעצמו לעשות גם וגם ולהנות מכל העולמות ולא להיסגר על עצמו..
זו בגרות? זה נשמע יותר כמו בלבול וניסיון להפוך חולשה לאידיאל

סבבהבוז

אגב שתדע, אני לא בעד לתת לגיטימציה לכאלו דברים
זה סתם כי אין לי כוח להתווכח

לא ביקשתי לגיטימציהקוד אבל פתוח

רק לפרוק קצת

כן, ולכן אמרתי שזה בסדרבוז

מסכים איתך על הלגיטימיציהארץ השוקולד

ולא בא לתת לגיטימציה, אבל מעדיף להעיר לחברים בהתייחסות חברית ואנושית עם מה שיבחרו

נכוןבוז

ובגלל שקוד אבל פתוח הוא חבר ההתייחסות אליו היא אחרת מאשר כל אדם אחר שיכתוב על הנושא הזה כאן.

לגמריארץ השוקולד

אם כי אני חושב שהרבה פעמים פה חשוב לי להציג שיש עוד חלקים אצל האישיות שלא ירגישו בודדים גם אם דרכנו שונות

אפשרי- כןמיונז

אבל בכלל בכלל לא פשוט

ובראש ובראשונה תבדוק עם עצמךמיונז

אם אתה מסוגל להרגיש תלוש וחסר מקום לאורך זמן.. ואם זה באמת שווה לך את כאבי הלב והגעגוע

אהמReminder

(ערכתי את מה שכתבתי מקודם כי זה מרגיש לי לא קשור) אין לי מושג, תלוי בחברה שאתה נמצא בה כרגע,
החברה החילונית היא גם מורכבת..

זה מבחינת ההשתייכות-
מהבחינה של איך להפסיק לקיים מצוות, די התחברתי למה שפטל כתב.

מה פטל כתב?קוד אבל פתוח

...חופשיה לנפשי

איך מתדתלשים? - ניסיון בתקווה לאיכותי

נתת לינק לשירשור עצמוקוד אבל פתוח

אופסחופשיה לנפשי

הנה
.. - ניסיון בתקווה לאיכותי

כמה איסורים הייתי עובר אם רק הייתי לשעברמאיר.

בעיקר המון חמאה וגבינות על קנלוני עם בשר
וקעקוע עצום בגב.
תכלס שאיפות די נמוכות כלשעבר

נכנסים לדירת שותפיםיוני

ובהתחלה אוכלים רק משלך ורק מחד פעמי עד שלא נעים ואוכלים עם השותפים ועם הכלים שלהם
ואז גם רק ממשיכים לשבת מול הטלוויזיה הדולקת למרות שהשעון מראה שנכנסה שבת ומאוחר יותר רק מכבים אותה כי השותפה ביקשה שקט ואם כבר את הטלוויזיה אז גם את האור
ולמחרת יוצאים לשתות באיזה בר וחוזרים ביחד עם מישהי ולמחרת בבוקר לא נעים להניח תפילין כשהיא עוד בחדר שלך ואז נזכרים בזה רק אחרי שקיעה שכבר מאוחר מדי ולמחרת בערב אתה נזכר שבבוקר מיהרת לעבודה ואמרת לעצמך שתעשה את זה יותר מאוחר ו.. כבר מאוחר מדי

תמיד ספרו לנו שזה כמו עם עמלק שדומה לזה שקופץ לבריכת מים רותחים והוא הראשון שעושה צעד קיצוני ומקרר את הבריכה ואחריו כבר לכולם נוח להיכנס
אבל האמת היא שזה לא קורה עם איזה צעד דרמטי ועמלקי, זה קורה לאט לאט, שינוי שמחלחל ונהיה מציאות. אדישות זאת תכונת המפתח.
ולמרות מה שכתבו לך על אישה בית מכונית וכלב, הרבה מאוד מהדתלשים שאני מכיר התמכרו לאדישות הזאת והם אדישים לרגשות דת כמו שהם אדישים לרגש לאישה או לקריירה וחיים את הכאן ועכשיו.

כמה טוב שאתה כותב פהמאיר.

השותפים שלי הרבה יותר דוסים ממניקוד אבל פתוח

אבל כן, זו אחלה דרך, אם כי מחייבת לשנה (או לתום החוזה)

כדאי לך לשאול גם כאןשקל בשטר

וידויים של דתל"שים

זה גם לדתיי רצף

בכל מקרה אני רק רוצה לומר לך ול @@סלט שיעוד בחיים ומשמעות לא קשור לדת. דווקא דתיים הרבה פעמים מאבדים את ההקשבה פנימה בגלל המחוייבות לקהילתיות ולדת.

אז למה זה כן קשור?מיונז

קשור לבפנים.שקל בשטר

לכולנו יש יעוד מסויים, איכות מסויימת לתת בעולם.

היעוד הוא בעצם "מתנה" כלשהיא שכל אחד קיבל כדי לממש ליצור ולהוציא אותה החוצה. המתנה הזו יכולה לצאת במגוון אפשרויות, ויש גם כאלו שיש להם יותר ממתנה אחת.

יש אנשים שקיבלו מתנה של יכולת הכלה גבוהה, יש אנשים שקיבלו מתנה של יכולת הבנה חדה של דברים תאורתיים מורכבים, יש אנשים שקיבלו מתנה של יכולת הבנה של דברים בעולם המעשה, יש אנשים שקיבלו מתנה ביכולת לשיר, לרקוד, לפסל, לרקום, וכ'ו..

אנחנו יודעים מה המתנה שלנו על ידי זה שאנחנו שקטים, אם הצלחנו להיות שקטים, בשקט אנחנו שומעים את הקריאה שיש בנו לעשות משהו, קריאה שמקננת, בפנים. לעשות משהו שאנחנו בורכנו ביכולת לתת אותו בעולם. הוצאה לפועל של מה שבאנו לתת, ואנחנו יכולים לתת, יצירה ונתינה בכל מיני צורות שגורמת לנו להרגיש חיים מלאים ומסופקים, וגם מאושרים בהרבה מהפעמים.

הרבה פעמים היעוד הזה מתכסה מאחורי שכבות של פחדים וחששות מהחברה, מהמציאות, ומהמסלול שאנחנו אמורים וצריכים לעשות.

כל זה בהקשר של יעוד.
ה"משמעות של החיים" שונה מהמושג יעוד.

המשמעות של החיים זה לא הגשמת היעוד שלנו, והיעוד שלנו הוא לא משמעות חיינו. היעוד הוא רק ביטוי שלנו של נתינה לאחרים.
ברובד הכי עמוק שיש המשמעות של החיים זה חווית החיים עצמם. בדיוק כמו שהמשמעות של הריקוד זה חווית הריקוד עצמו.

כשאנחנו חווים את החיים, כשאנחנו מודעים לכאן ועכשיו. להווה. ברגע הזה, בחווית הנוכחות של החיים, אנחנו במשמעות של החיים.

הי פורוםהרמוניהאחרונה

חשבתי על זה קצת... אתם צודקים, אני צריכה ללמוד איך לדבר.
סליחה... מקווה שאין לכם כעס עליי

בעיקר @ציף

(אין לי אפשרות לערוך את ההודעות אבל לא חשוב)
ביי

חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני

הצחקתם אותי...

לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה

אלא בטוח.

מאחל רק טוב גבר

ורק משתי מילים אני הכי פוחדנועה.

ראש השנה

בעעע

לא אוהבת. ועוד חג של יומיים

חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם

מבאס לשמועמקפיצים נטושים

אני דוקא די אוהב אותו