אם המצב הוא כמו שתיארת, את צריכה לקחת את הילד ולהתרחק ממנו.

לאו דווקא כדי להתגרש. אלא כדי להגן על עצמכם.

תתרחקי ממנו, לכי להורים שלך או משהו לא כדי להתגרש. פשוט שיטפל בעצמו בטיפול תרופתי כל שהוא כי נראה שהוא סובל מהפרעה נפשית שלא תחת השליטה שלו.

אולי מאניה דיפרסיה או הפרעה קוגנטיבית אחרת.

אחרי שהוא יתאזן תוכלו אולי לחזור להיות ביחד.

אם באמת הוא סובל מהפרעות נפשיות קיצוניות כל שהן, אין לך ערובה למה יכול להתפרץ אצלו בהתפרצות של שניה.

אבל גם אם נגיד והוא לא יפגע פיזית, מציאות של קללות וצרחות, לילדים זה לא טוב בלשון המעטה.

אני פשוט חושבת שהוא לא בן אדם חזק, מכל דבר הוא קיצוני 

הוא פשוט כל פעם שאנחנו רבים מאיים עם זה ... 
אין לי מושג למה הוא ככה שבוע וחצי, רבנו על משהו לא זוכרת על מה , ומאז הוא מקלל אותי , אחרי שעה אומר שהוא אוהב אותי , אחרי שעה אומר לי תידרסי וככה חוזר ... שבוע וחצי כבר ואני שותקת. לא סולחת לו ולא מאמינה לו ולא כלום.
לא ישמעו אותו שם למעלה- הכוונה שאלוקים לא ישמע את הקללות שלו .
אני בבית . אני צריכה לצאת ולא יוצאת. הוא אמר לי שבצבא גם היה לו קשה עם הפקודות וכו והוא רצה להתאבד ,והוא לא יתאבד בגלל המשפחה .. משהו כזה

אין לו הורים , ואחים שלו לא עונים לי

טלפונים חשובים. בע"ה שלא נזדקק להם - נשואים טריים

לא רוצה שיאסרו אותו או משהו

קו חרום לנפגעי אלימות במשפחה

מרכז סיוע לנשים דתיות
 

אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל

עמותת ל"א ללחימה באלימות נגד נשים- קו חירום לנשים מוכות 24 שעות ביממה
 

קש"ב - קו שירות לנשים במצוקה

(הוא לא נותן לצרף מספרים משום מה)

ברגע שהתחלת לדבר, הפעלת גלגל. גם אם הגעת למקום לא נכון, הם יפנו אותך למקום נכון ומשם זה מתגלגל.

זה קורה אחרי ריב? אחרי כישלון מסויים שהוא חווה בחיים? איך הוא התייחס אלייך לפני החתונה ומה קרה שהוא השתנה פתאום? לא ידעת שהוא כזה?

בכל מקרה הוא חייב טיפול דחוף. וגם אני חוששת לשלומך ולתינוק. תמיד יש פעם ראשונה. את חייבת להתרחק ממנו קודם כל כדי לשמור על עצמכם וגם כדי להבהיר לו שאם הוא לא יטפל בעצמו - אין לך מה לעשות איתו. נקודה.

יש לי חברה שגם בעלה קילל אותה ככה ואיחל לה למות והיום הם גרושים ב"ה. מההתחלה ראיתי שהוא אידיוט אם לומר את האמת..

תשארי אצל המשפחה שלך, תספרי להם... קודם תקבלי תמיכה רגשית. אחר כך תראו ביחד מה עושים הלאה. אני לא מבינה בזה כל כך אבל יש עמותות שעוזרות אני חושבת.

ועוד עצה קטנה - תמנעי הריון בינתיים.

הוא לא יעשה לנו כלום , הוא מאוהב בבן שלו , 
הוא לא מקלל אותי ביום יום , ממש ממש לא !!
ההפך , הוא עושה כל מה שאני אומרת 
בגלל זה כתבתי "הזיה" , כי אנחנו הכי נורמטיבייים בעולם , הוא ממש עדין וכו'' 
כמו מפלצת 
מה זה ?????? 

יש לו בעיה רצינית. אדם שמקלל ואחרי שעה אומר אני אוהב ואחרי שעה עוד פעם מאחל לך למות - זה אדם שיכול להפוך להיות מאוד מסוכן. אין לך מושג מה מחלת נפש יכולה לעשות לבן אדם.. המרחק מאיום לרצח בפועל הוא דק כחוט השערה!!

לא שמעת על מקרים שאבא הרג את הילד/ה שלו ואחר כך רואים כמה הוא מצטער ולא מבין איך הוא עשה את זה? זה כי כשיש הפרעה נפשית חמורה "משהו משתלט" על המוח של הבן אדם והוא עושה דברים שלא במודע לפעמים. זה יכול לקרות לאנשים הכי טובים.

את לא צריכה להיות המטפלת שלו וממש לא לקחת אחריות על דברים חמורים כאלה. במיוחד אם יש לו נטיות אובדניות. 

נשמה, אל תתפסי במחשבה שאתם זוג נורמטיבי ושזה רק מעידה... זה ממש לא..... צר לי אבל את חייבת לצאת מהבית עד שהמצב יפתר. עכשיו.

מצטרפת לכולם פה באותה תגובה, אין לך על מה לחשוב אפילו, את תהיי בפחד יותר גדול

אם תהיי איתו מאשר שתלכי, קצת מפחיד לעזוב והכל  אבל זהו די את אישה אמיצה

קומי ולכי!! יש לך גם אחריות כלפי הילד שלך, הוא לא יכול לדבר, תדברי במקומו!

שהוא מציב לך.
קשה לתת פה אבחון מקצועי ורציני, ולכן מצטרף לעצת האנשים לפנות לעזרה מקצועית בהקדם.

בשבילך כרגע - לא לדאוג בגלל האיומים שלו בטח ובטח שלא לתת לו לעשות לך מצפון ולהרגיש אשמה.
זאת בסך הכל מניפולציה זולה ומוכרת לנצל את טוב ליבך.
האם לזלזל באיומים?
ממש לא - אבל זאת לא באמת הבעיה, הבעיה היא ההתנהגות שלו כלפיך ודבר זה מחייב בדיקה וטיפול גם ללא קשר לאיומי ההתאבדות שהם בסך הכל נגזרת של הבעיה.

דבר שני - 
כפי שרשמתי, קשה לאבחן מראש מה הבעיה, אך נפש בריאה - אין כאן.
העניין הוא שיתכן והוא  רוצה לבדוק ולבחון את הגבולות שלך. זה לא נעשה ביום אחד אלא לאורך תקופה.
לכן הוא מיד מתהפך ואומר לך דברים טובים ומראה שהוא בסך הכל אדם מסכן כלומר הוא לא רוצה לעשות לך רע.
לכן - 
רצוי שלא תאבדי את העשתונות, בשביל בריאות נפשך קודם כל וזה לא ישרת אותך נאמנה.
ורצוי לא לחזור לאותו מצב בו הוא יכול לפגוע בך - מכאן או שהמצב יתדרדר ואת תכנסי למערבולת  או שתעצרי את זה כאן ועכשיו.
נכון שזה לא כ"כ פשוט כעת? 
בטח שאח"כ זה לא נהפך להיות קל יותר. 
מכאן לא לתת לו לספר לך סיפורים, לא לתת לו להגיד לך שאת אדם רגיש מדי או כל ביקורת.
אני שם לב בפורום שאנשים מכניסים ענייני אמונה ותשובה
כאשר לא מבינים שבהפרעות נפשיות אין הכתוב מדבר. אין הוא אדם רע שחטא אלא אדם חולה. ואם כן יש תשובה וכד' - אז בכבוד, ללכת לטיפול.
אין סיפורים - אין הוא מסכן כי עשו לו כך וכך, אין לימוד זכות.
אין סיפורים,ואם יש - הוא מוזמן ללכת לטיפול. לא אצלך.
 או שיש טיפול או שלהתראות.
בשבילך, בשבילו ובשביל הילד.
אם את חשה ולו גרגר של תחושת אשמה - לעצור זאת מיד. 
הדברים נרשמו לא מאבחון אלא ככלי עזר למה שלא יבוא בעתיד.

 

פתחתי ניק חדש כי.... - נשואים טריים

יש מצב שזה יושב על זה?

אולי הוא הרגיש מה עובר עליך וזאת התגובה שלו?

אני מקווה שהוא כך כי הוא גילה משהו ולא בגלל הפרעה נפשית אחרת לא ידועה..

אני לא מתביישת לומר שבמקרה כזה הייתי מתנהגת לא עדין בכלל בלשון המעטה..

ולפותחת השרשור בכל מקרה, כן מומלץ לעזוב כדי שתשמרי על עצמך והילד,

ואח"כ תבררי מה קורה, לא שאת איתו לבד..

אולי הוא עלה על מה שקרה עם ה"חבר"?

לפני כל צעד תמיד כדאי לבדוק את הדבר הפשוט ביותר. יש מחלות, בעיקר נוירולוגיות כמו אפילפסיה, נוירופתיה וכיוצא באלו(אבל לא רק) שהכדורים הניתנים למניעתן גורמים לשינויי מצב רוח, עצבנות תוקפנות נטייה לדיכאון ואובדנות. יש לא מעט תרופות כאלה ואפשר לקרוא על כך בדפים המצורפים לקופסאות תחת הכותרת "תופעות לוואי" או "אזהרות". 

אבל למען הזהירות צודקים האנשים כאן שחלקם נתנו תגובות נהדרות ולא אחזור על כך.

בהצלחה וחיים טובים ובריאים.

מה גרם לאבד שליטה כך בתוך שבוע וחצי. זה נשמע משהו "נפשי"..

[ואל תחששי ש"ישמעו אותו למעלה"... עם הקללות שלו. הבל הבלים. אל תחששי - לא יקרה מזה כלום. לא זאת הבעיה]

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.