כרגע ההחלטה תקפה לכמה חודשים שייתכן ויארכו עד תחילת השנה הבאה.
אני כלכך מקווה שהתקופה הזו תיזכר לי בטוב
שהשם ייתן לי את הכח לתת להם את המקסימום שהם צריכים ומצד שני שארגיש בעצמי שאני מסופקת מלהיות 'רק' אמא שלהם ולא גם 'האישה המלומדת שעובדת בעבודה שנחשבת'.
לפרוץ את הגבולות של ההגדרה שלי לגבי מי שאני
ולזרום עם החיים. פשוט לזרום ולהנות מהרגעים המיוחדים שלנו ביחד עכשיו כשהם כלכך קטנים.
אני מקווה שאני עושה את ההחלטה הטובה ביותר בשבילם בעת הזו ועדיין יש בי חששות לא מוסברים כאילו קצת קיבלתי רגליים קרות
אני צריכה שתבואו קצת לעזרתי ותחזקו אותי עם ההחלטה שלי
כל מילה טובה ו/או עצה איך להעביר איתם את הזמן בטוב תתקבל בברכה
וגם.. מתלבטת אם להפסיק מניעה בקרוב. גמככה אני בבית ובעבודה חדשה פחות שייך להיכנס להריון אחרי דקה במיוחד אחרי שאני יודעת שאני צריכה שמירה ומנוחה.

)