הרי אתה בוודאי בעל שכל סביר ולוקח את התורה ברצינות, אז מה התשובה שענית לעצמך?

שבאת להטריל.

לא יודע למה הזכרת את הנילוס, המקרא מכיר את הנילוס/יאור והוא לא אחד מהנהרות (לפחות לא בשמו זה).

בכל אופן, אתה בוודאי מניח שאני לא מתייחס לתיאור גן עדן כתיאור גאוגרפי (בוודאי לא של המציאות בזמננו). 

לגבי הארנבת, לא יודע אם הזיהוי שלה תואם את העברית בת ימינו.

בכל אופן לא מדובר על מידע מדעי שהתחדש בו משהו, כמה קיבות יש לבעל חיים זה פרט שאדם פשוט בזמנם יכול לדעת בדיוק כמו היום כך שאם זו טעות במקרא זו טעות טיפשית למדי (מה שאומר כנראה שלא מדובר בטעות אלא חוסר התאמה בזיהוי).

כמה שתנסה להטריל אותי, אתה מתעלה עלי עשרת מונים.

אני רק שאלתי פה מינימום של מינימום של שאלות שכל מי שמקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום ובעל ידיעות מינימליות בגאוגרפיה והכרת בעלי החיים ומדעים פופולאריים חייב לשאול את עצמו פעם אחת, זה אפילו לא ההתחלה של ההתחלה של כפירה, אתם צריכים לשאול את זה את עצמיכם כאנשים בעלי שכל סביר שלוקחים את התורה ברצינות אחרת מה אתם עושים פה, או שאתם לא לוקחים את התורה ברצינות?

ובכלל עוד לא התחלתי עם השאלות הקשות באמת למשל על ספר דניאל ומגילת אסתר, תורת התעודות, המלך חמורבי והמלך ארגון וכו', וא"ו דגחון ותיאור עשרת הדיברות בתלמוד וכן הבעיה על תיעוד המבול ומעמד הר סיני, הממצאים הארכיאולוגיים שסותרים לכאורה את הפשט של פסוקים מפורשים, ההפרשים התיעוד בספר דברי הימים לשאר התנ"ך, ואפילו השאלה איך עוד לא גילה המדע שגוף האדם מורכב מאדמה עוד לא שאלתי, אני באמת שאלתי רק דברים בסיסיים שכל אדם עם שכל סביר, שמקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום ולוקח את התורה ברצינות אמור לשאול את עצמו את השאלות האלה, ואם עוד לא שאלתם את עצמכם את השאלות האלה, מה אתם עושים כאן? ואם שאלתם, מה התשובות שעניתם לעצמיכם והשתכנעתם?

מכל חבילת תעוקת הלב של המאמינים שהבאת, רק שני דברים עניינו אותי (בהווה, על השאר נתתי את דעתי בעבר, מטבע הדברים). 

- מה הבעיה בו' דגחון - שהיא לא אמצע אותיות והוא הדין שיכולת לשאול על דרש דרש? 

- מה הבעיה בתיאור עשרת הדיברות בתלמוד? התכוונת לב"ק (נה.) ותוס' ב"ב (קיג.) או משהו אחר?

ומר שושני... הערת אותי.

המילים האלה לא נמצאות בעשרת הדברות כלל.

כלומר שהחקיקה היתה מצד לצד. ולכן מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדות, כי כשאתה חוקק באבן מצד לצד, ואתה חוקק עיגול שלם- אז האמצע עומד בנס.

ולגבי המילים שהגמרא השתמשה בהם, זה סתם דוגמאות. הגמרא רק רצתה להגיד שבצד השני המילים היו בסדר הפוך.

מאוד משמע כך. 

מוזרים בקשר למניין אותיות התורה. בהמשך הגמרא יש הרי את כל המספרים של מספר אותיות של ספרים בתנך שאין להם אפילו קשר קלוש למציאות וכבר התוספות שואל מה הולך פה (זה אפילו לא ברמה של טעות אנוש, זה פשוט חסר שמץ של אחיזה).

לדעת להאמין

וזה מתאים כל כך. הקושיה הפכה לראיה! איזה מוצלח ומדוייק זה! נהניתי באמת.

אני נוטה לקבל את תיארוך וליקובסקי.

ישבתי על זה פעם הרבה.

אני לא מספיק מבין בזה, ואעפ"כ מכמה שהתאמצתי להבין די השתכנעתי שהוא צודק.

יש גם ספר שנקרא "מקרא וארכאולוגיה", שמביא עוד עשרות ממצאים שמסודרים על פי התיארוך של וליקובסקי. מה שמאשש את שיטתו. 

אז כשמקבלים את התיארוך של וליקובסקי פותרים חצי מהשאלות.

את החצי השני פותרים כשלומדים תנ"ך בעיון. עם מדרשים כמובן. אפשר למצוא עומקים גדולים מאד. 

זה לגבי השאלות. וחוץ מזה כמובן שצריך לבנות נכון את האמון במוסרי התורה.

וגם ממצאים ארכאולוגיים.

אבל לגבי תוכן הדברים:

ממצאים שאינם טקסטים זה ענין של פרשנות.

לגבי מה שאתה טוען על חתשפסות אני לא כ"כ מבין מה אתה מנסה להגיד, הרי וליקובסקי לא מזיז את התאריך העברי אלא את המצרי. וממילא אם אין ראיות לממלכה ריכוזית בימי שלמה, זו שאלה (אם זו שאלה) שקיימת בכל מקרה, וחתשפסות לא מעלה ולא מוריד.

והספר מקרא וארכיאולוגיה מציע גם הזזה מסוימת של התקופות בצורה קצת יותר מסובכת.

(הוא בעצם לקח את העבודה הבסיסית של וליקובסקי, וניסה להוריד אותה לשטח)

לגבי הראיות לדבריו- אחד הדברים המרכזיים בעיני הוא חורבן ערים כנעניות רבות בתקופה שהוא מתארך לכיבוש הארץ. ביניהם ערים שנשרפו עד היסוד. כגון יריחו וחצור. כאשר בחצור זה נראה גם ששברו פסלים בכוונה. במקביל- סימנים ברורים להחלפת האוכלוסיה בארץ באותה תקופה, וביריחו יש גם סימנים של כיבוש אחרי רעידת אדמה שהפילה את החומה. כל זה לבד כבר מהווה חתיכת סימוכין לכך שיש משהו מוזר בתיארוכים.

מלבד זאת, בספר מקרא וארכאולוגיה יש עוד התאמות מעניינות רבות שמסנכרנות את המקרא עם הממצאים הארכאולוגיים, על פי וליקובסקי.

אז גם אם תפסול חלק מההשערות שלו כמו הזיהוי לעמלק (שדוקא מסתדר עם כל מיני דברים, הן בתנ"ך והן בחז"ל) או למלכת שבא, עדין יש הרבה ממצאים שמתאימים לדבריו.

ואגב, עשוי לעניין אותך לקרוא את זה- תיארוך על פי פחמן 14. לכאורה לפי מה שמובא שם בשמו, אז הפחמן 14 מצביע בעד וליקובסקי...

אני לא היסטוריון.

אבל אני כן יודע שאנשים שעסקו בזה ניסו להתמודד עם הבעיות.

הארכאולוגיה היא פאזל מורכב.

ולגבי הקטעים האחרונים בדבריך, אני לא יודע איפה הקצר, אבל זה נראה שבכלל אתה לא יודע מה ההשלכות של התיארוך של וליקובסקי.

ביריחו לא היה יישוב גדול ולא היתה לו חומה?

אז ככה- כשקניון הגיעה לחפור את יריחו, היא הופתעה לגלות, שיריחו חרבה כ500 שנה לפני שישראל הגיעו לארץ, היה ניסיון בניה קטן כמה מאות שנים אחר כך, ניסיון שהפסיק.

אתה כנראה מדבר על בסיס זה. אבל על פי התיארוך של וליקובסקי- אז התיארוך שהיא חשבה שהוא 500 שנה לפני כניסת ישראל לארץ (ע"פ סינכרון עם תקופות מצריות. כמדומני בעיקר על פי כלים בני התקופה) הוא בעצם התאריך של כניסת ישראל לארץ, וחורבן יריחו ונפילת החומה שלה- הכל קרה אז. באותה תקופה היה גם חילוף כללי של האוכלוסייה בארץ. (ושוב- לפי ההיסטוריונים כל זה קרה 500 שנה לפני יציאת מצרים...)

שוב- לגבי כל הפרטים שאתה מביא- אני לא זוכר. אבל ממה שזה נראה גם אתה לא מכיר מספיק את הפרטים. אתה לא יכול לתקוף אותו בלי לנסות להבין מה הוא טוען. ברור שהוא לא טוען שמלכות שלמה קדמה לכיבוש הארץ...

וכמו שכתבתי, גם אם וליקובסקי התעסק בעיקר בטקסטים, הספר מקרא וארכאולוגיה עוסק הרבה בממצאים.

זה ים שאין לו סוף, ולכן קשה מאד להיכנס לפרטים באופן לא מקצועי. ולכן אני מרגיש שיהיה מוזר שאתווכח על זה.

(אולי אתה נכנסת לזה באופן מקצועי, אבל אני לא. אם כי מהדברים שכתבת נראה שגם אתה לא... לפחות לא לשיטה של וליקובסקי. זה נראה כאילו אתה יודע רק חלקים ממה שהוא אמר, ולא מבין איך לסדר אותם עם מכלול הממצאים. תקן אותי אם אני טועה.)

באופן כללי, ממצאים הם דבר שאפשר לפרשן אותו. ולכאורה הרבה מהניתוח הארכאולוגי נעשה אחרי שכבר היה בסיס לכמה דברים, ומשם והלאה בעצם כבר היתה הטיה חזקה לשמור את מה שבא על בסיס הנתונים המעטים שקבעו את ציר הזמן. החידוש של וליקובסקי הוא שהוא לא היה תחת ההטיה הזו. הוא חיפש את הנתונים המקוריים וניסה להרכיב את הפאזל מחדש. אז ברור שגם הוא יצטרך הרבה הרבה עבודה של פרשנות וניתוח מחודש לממצאים רבים. אבל זה ממש לא בלתי אפשרי.

אבל עדין נותר בספקנותי. (גם לפני כן הייתי מסופק, כפי שכתבתי לעיל שאני רק נוטה לשיטתו.)

כי בסופו של דבר, זה לא סוד שאף אחד לא ניסה לבדוק את שיטתו בעיון רציני.

הדברים שכתבתי בסוף התגובה הקודמת- הם בהחלט נכונים (בלי קשר לשאלה אם יש כאן יתרון לוליקובסקי או לא). התיארוך המקובל נבנה בתהליך מורכב, שראשיתו היתה מבוססת על נתונים יחסית מעטים, ושאר הפרטים שובצו לתוך המערכת הנתונה. במובן מסוים- יש פה סוג של הטיה. ממילא כבר נבנתה מערכת מורכבת ובנויה היטב שממקמת כל דבר במקום 'שלו', מה שאין לוליקובסקי, וכל עוד לא היו מספיק אנשים שישבו על השיטה שלו ברצינות וניסו להתמודד עם הממצאים (ואפילו לתרץ תירוצים וכו')- אז מבחינתי לא שייך לפסול את שיטתו.

(אגב, שים לב, שגם אתה כותב שמבחינת טקסטים אפשר לסדר אותו, ועיקר הבעיה היא עם הממצאים האחרים. הנקודה שאני כותב פה מאד קשורה לזה- ממצאים שאינם טקסטים הם עבודה פרשנית מורכבת. הם לא מדברים, והחוקר צריך להחליט איך להרכיב את הפאזל, ועושה את זה מתוך נקודת המוצא של התיארוך המקובל עליו. מבחינה יחסית- זה דבר שאפשר לעשות אותו הרבה יותר בדברים שאינם טקסטים מאשר בטקסטים. אם כי גם עם טקסטים אפשר לשחק...)

רק דוגמא לזה- הענין עם פחמן 14 שמובא שם... בין אם פחמן 14 הוא אמין או לא, אנחנו רואים שהארכאולוגים מרשים לעצמם 'לשחק' בזה לפי מידע נתון מראש. כמו גם התשובה שוליקובסקי קיבל מאחד המקומות, שאין ענין לפרסם את התוצאות של הבדיקה, כי הם 'הוכחו' כלא רלוונטיות (לא תואמות את התקופה האמיתית שלהן)...

האם ניסית לעשות מעין זה? או לחילופין לפחות מכיר אנשים שהשקיעו בזה, וניסו למפות את הממצאים מחדש?

אם היתה לי אפשרות להגיע למידע יחסית מסודר בנושא, בלי שזה ידרוש ממני לשבת שנים.

כלומר, אם היה ספר שמרכז דברים בצורה שעוזרת למפות את הנתונים הקיימים, ולא רק מסקנות.

אם אתה מכיר משהו כזה, אשמח לשמוע.

אם אתה לא רוצה "לאכול" אג'נדות של מישהו אחר תצטרך ללמוד בעצמך. 

בנוסף, 'עוד סתם אחד' הזכיר שהוא קרא את הספר, וסביר להניח שעשה את זה כאחד שלמד ארכיאולוגיה ודתי...(גם אם לא היה אמור). ושוב, הספר יצירתי, אבל יש סיבות טובות למה הלוח זמנים נקבע כמו שנקבע.(אם אתה מתעניין יש מאמר של חיים חפץ והרב מדן בנושא, וגם להם יש כל מיני קשיים בתיארוך)

תירוץ דחוק מאוד, אבל שנאלץ לעשות פחות פלפולים אריכאולוגיים, הוא מה שאמר הרב שוואב גבי השנים החסרות.

אבל יש גבול לכמה שאני אשקיע בשביל לנסות להכריע בויכוח בין ארכאולוגים.

לגבי זה שבגלל שלא למדתי אז אני לא יודע הכל- אה"נ. אני מודה בזה.

התגובה הראשונה שכתבתי על וליקובסקי היתה כך:

"אני נוטה לקבל את תיארוך וליקובסקי.

ישבתי על זה פעם הרבה.

אני לא מספיק מבין בזה, ואעפ"כ מכמה שהתאמצתי להבין די השתכנעתי שהוא צודק."

לכן אני רק מתרשם כקורא מהצד, מהאופנים השונים בהם ניתן להסביר, ומכך שיש ראיות לכאן ולכאן. אני לא אומר שבגלל זה אני מבין בתחום. אבל עדין למדתי קצת. (ובכל מקרה, עוד לפני שהכרתי את וליקובסקי, לא הרגשתי מאויים במיוחד על ידי חמורבי או שיטת התעודות וכדו'. יש דרכים רבות ודי מיושבות.)

(ואיזה ספר בדיוק הוא הזכיר שהוא קרא?)

רק ביקשו ממך לא להביע דעה בעניין שאין לך בסיס מסוים, במחילה.

להמחשה, זה בערך כמו שתגיד שקראתי במתמטיקה את התיאוריה של פלוני, כאשר אתה בלי הרבה רקע והשתכנעתי...

קראתי הרבה מאד חומר. גם אם לא עברתי על זה ברמה מקצועית, וגם אם לא השקעתי בזה ברמה של תואר.

ומותר לגבש ולהביע דעה גם כשאתה לא יודע הכל.

צריך רק להודות בזה, ולהסתייג.

אני מבין למה זה מעצבן, אבל עדין חושב שזה לגיטימי.

(מצד מידת חסידות, אולי יש מקום לומר 'אמור לחכמה אחותי את'. אבל בכל מקרה, זה לא שאנשים נוהגים ככה בפועל. כל אחד אומר מה שבא לו. ובד"כ גם לא יסייג את דבריו שהוא לא באמת יודע.)

שמו כנראה חלקים גדולים ממנו באתר דעת. (אולי את כולו, לא באמת בדקתי.)

שמתי שני קישורים. לא בטוח מה ההבדל ביניהם. (אחד, שני)

אז למקרה שזה מעניין אותך...

ככל הידוע לי השאלה העיקרית היא על התיארוך של חז"ל, ופחות על המגילה. את המגילה אפשר להעמיד בכל מקרה.

יש שאלה אחרת?

לגבי התיארוך, אני יודע שיש מפקפקים בתיארוך ההיסטורי המבוסס על ההיסטוריונים היוונים הקדומים, אבל לא יודע על זה יותר מדי. יש מאמר מסוים של ד"ר חיים חפץ שעוסק בזה. פעם קראתי חלק ממנו. הוא מנסה בגדול לטעון שתי טענות מרכזיות- א'- שבגלל הסתירות הפנימיות בין ההיסטוריונים היוונים הקדומים, חלק מהמלכים הפרסיים מתועדים בכפילות ובערבוביה. ב'- שחלק ממי שמתועדים על ידי ההיסטוריונים כיום כמלכי פרס, הם בעצם עבדו בשירות מלכות בבל, אולי גם אשור, אני כבר לא זוכר.

אני לא יודע אם כל הדברים שהוא אומר נכונים, אבל בהחלט מעוררי מחשבה, וכמו שנכון לגבי וליקובסקי, אפילו אם הוא לא צודק בהכל, הוא בהחלט פותח שם פתחים להזיז כמה דברים, באופן שעשוי להיות משמעותי.

לא יודע, מלאכים, יד נעלמה, עצם זה שניתנה לדניאל נבואה כשהוא סריס, מלא שאלות, רק תגיד באיזה פרק ואוציא לך שאלה.

לא משהו ייחודי.

אם אתה רוצה נ.צ. מדויק - באישי.

אתה מוזמן לדון איתי.

זה נקודת  המפתח

פעם קראתי איזה מאמר שהסביר שהגן היה באזור סדום, ועדן בירושלים, והנחל שעתיד לצאת לעתיד לבא מירושלים, הוא אותו הנחל הראשי. לפי אותו מאמר, לפני שסדום נהפכה היא היתה גבוהה יותר, והמסלול של הירדן היה הפוך או משהו כזה, ובצד השני היו שני הנהרות האחרים.

(אני ממש לא זוכר כמה הביסוס ל המאמר היה תורני וכמה מדעי, וכמה היה ביסוס...)

נראה לי שהמאמר הזה הופיע באסיף.

בעיקרון ענו לך. אבל יש עוד נקודה.

מדובר כאן במשהו פשוט, שמן הסתם היה ידוע. ולכן על כרחך, כנראה שהם קראו לתופעה הזו העלאת גרה, וממילא לא קשיא מידי.

ואם הם לא קראו לזה העלאת גרה, אז ברור שהתורה התכוונה ליצור אחר שכן מעלה גרה.

מזכיר לי דיון שהיה לי פעם עם מישהו שהתעקש שהתורה טעתה כי היא כתבה שהעטלף הוא עוף.

מותר לתורה להגדיר עוף לפי זה שהוא מעופף, בלי להיות כבולה לחלוקת המשפחות והמינים המקובלת במדע.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)