הרי אתה בוודאי בעל שכל סביר ולוקח את התורה ברצינות, אז מה התשובה שענית לעצמך?

שבאת להטריל.

לא יודע למה הזכרת את הנילוס, המקרא מכיר את הנילוס/יאור והוא לא אחד מהנהרות (לפחות לא בשמו זה).

בכל אופן, אתה בוודאי מניח שאני לא מתייחס לתיאור גן עדן כתיאור גאוגרפי (בוודאי לא של המציאות בזמננו). 

לגבי הארנבת, לא יודע אם הזיהוי שלה תואם את העברית בת ימינו.

בכל אופן לא מדובר על מידע מדעי שהתחדש בו משהו, כמה קיבות יש לבעל חיים זה פרט שאדם פשוט בזמנם יכול לדעת בדיוק כמו היום כך שאם זו טעות במקרא זו טעות טיפשית למדי (מה שאומר כנראה שלא מדובר בטעות אלא חוסר התאמה בזיהוי).

כמה שתנסה להטריל אותי, אתה מתעלה עלי עשרת מונים.

אני רק שאלתי פה מינימום של מינימום של שאלות שכל מי שמקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום ובעל ידיעות מינימליות בגאוגרפיה והכרת בעלי החיים ומדעים פופולאריים חייב לשאול את עצמו פעם אחת, זה אפילו לא ההתחלה של ההתחלה של כפירה, אתם צריכים לשאול את זה את עצמיכם כאנשים בעלי שכל סביר שלוקחים את התורה ברצינות אחרת מה אתם עושים פה, או שאתם לא לוקחים את התורה ברצינות?

ובכלל עוד לא התחלתי עם השאלות הקשות באמת למשל על ספר דניאל ומגילת אסתר, תורת התעודות, המלך חמורבי והמלך ארגון וכו', וא"ו דגחון ותיאור עשרת הדיברות בתלמוד וכן הבעיה על תיעוד המבול ומעמד הר סיני, הממצאים הארכיאולוגיים שסותרים לכאורה את הפשט של פסוקים מפורשים, ההפרשים התיעוד בספר דברי הימים לשאר התנ"ך, ואפילו השאלה איך עוד לא גילה המדע שגוף האדם מורכב מאדמה עוד לא שאלתי, אני באמת שאלתי רק דברים בסיסיים שכל אדם עם שכל סביר, שמקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום ולוקח את התורה ברצינות אמור לשאול את עצמו את השאלות האלה, ואם עוד לא שאלתם את עצמכם את השאלות האלה, מה אתם עושים כאן? ואם שאלתם, מה התשובות שעניתם לעצמיכם והשתכנעתם?

מכל חבילת תעוקת הלב של המאמינים שהבאת, רק שני דברים עניינו אותי (בהווה, על השאר נתתי את דעתי בעבר, מטבע הדברים). 

- מה הבעיה בו' דגחון - שהיא לא אמצע אותיות והוא הדין שיכולת לשאול על דרש דרש? 

- מה הבעיה בתיאור עשרת הדיברות בתלמוד? התכוונת לב"ק (נה.) ותוס' ב"ב (קיג.) או משהו אחר?

ומר שושני... הערת אותי.

המילים האלה לא נמצאות בעשרת הדברות כלל.

כלומר שהחקיקה היתה מצד לצד. ולכן מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדות, כי כשאתה חוקק באבן מצד לצד, ואתה חוקק עיגול שלם- אז האמצע עומד בנס.

ולגבי המילים שהגמרא השתמשה בהם, זה סתם דוגמאות. הגמרא רק רצתה להגיד שבצד השני המילים היו בסדר הפוך.

מאוד משמע כך. 

מוזרים בקשר למניין אותיות התורה. בהמשך הגמרא יש הרי את כל המספרים של מספר אותיות של ספרים בתנך שאין להם אפילו קשר קלוש למציאות וכבר התוספות שואל מה הולך פה (זה אפילו לא ברמה של טעות אנוש, זה פשוט חסר שמץ של אחיזה).

לדעת להאמין

וזה מתאים כל כך. הקושיה הפכה לראיה! איזה מוצלח ומדוייק זה! נהניתי באמת.

אני נוטה לקבל את תיארוך וליקובסקי.

ישבתי על זה פעם הרבה.

אני לא מספיק מבין בזה, ואעפ"כ מכמה שהתאמצתי להבין די השתכנעתי שהוא צודק.

יש גם ספר שנקרא "מקרא וארכאולוגיה", שמביא עוד עשרות ממצאים שמסודרים על פי התיארוך של וליקובסקי. מה שמאשש את שיטתו. 

אז כשמקבלים את התיארוך של וליקובסקי פותרים חצי מהשאלות.

את החצי השני פותרים כשלומדים תנ"ך בעיון. עם מדרשים כמובן. אפשר למצוא עומקים גדולים מאד. 

זה לגבי השאלות. וחוץ מזה כמובן שצריך לבנות נכון את האמון במוסרי התורה.

וגם ממצאים ארכאולוגיים.

אבל לגבי תוכן הדברים:

ממצאים שאינם טקסטים זה ענין של פרשנות.

לגבי מה שאתה טוען על חתשפסות אני לא כ"כ מבין מה אתה מנסה להגיד, הרי וליקובסקי לא מזיז את התאריך העברי אלא את המצרי. וממילא אם אין ראיות לממלכה ריכוזית בימי שלמה, זו שאלה (אם זו שאלה) שקיימת בכל מקרה, וחתשפסות לא מעלה ולא מוריד.

והספר מקרא וארכיאולוגיה מציע גם הזזה מסוימת של התקופות בצורה קצת יותר מסובכת.

(הוא בעצם לקח את העבודה הבסיסית של וליקובסקי, וניסה להוריד אותה לשטח)

לגבי הראיות לדבריו- אחד הדברים המרכזיים בעיני הוא חורבן ערים כנעניות רבות בתקופה שהוא מתארך לכיבוש הארץ. ביניהם ערים שנשרפו עד היסוד. כגון יריחו וחצור. כאשר בחצור זה נראה גם ששברו פסלים בכוונה. במקביל- סימנים ברורים להחלפת האוכלוסיה בארץ באותה תקופה, וביריחו יש גם סימנים של כיבוש אחרי רעידת אדמה שהפילה את החומה. כל זה לבד כבר מהווה חתיכת סימוכין לכך שיש משהו מוזר בתיארוכים.

מלבד זאת, בספר מקרא וארכאולוגיה יש עוד התאמות מעניינות רבות שמסנכרנות את המקרא עם הממצאים הארכאולוגיים, על פי וליקובסקי.

אז גם אם תפסול חלק מההשערות שלו כמו הזיהוי לעמלק (שדוקא מסתדר עם כל מיני דברים, הן בתנ"ך והן בחז"ל) או למלכת שבא, עדין יש הרבה ממצאים שמתאימים לדבריו.

ואגב, עשוי לעניין אותך לקרוא את זה- תיארוך על פי פחמן 14. לכאורה לפי מה שמובא שם בשמו, אז הפחמן 14 מצביע בעד וליקובסקי...

אני לא היסטוריון.

אבל אני כן יודע שאנשים שעסקו בזה ניסו להתמודד עם הבעיות.

הארכאולוגיה היא פאזל מורכב.

ולגבי הקטעים האחרונים בדבריך, אני לא יודע איפה הקצר, אבל זה נראה שבכלל אתה לא יודע מה ההשלכות של התיארוך של וליקובסקי.

ביריחו לא היה יישוב גדול ולא היתה לו חומה?

אז ככה- כשקניון הגיעה לחפור את יריחו, היא הופתעה לגלות, שיריחו חרבה כ500 שנה לפני שישראל הגיעו לארץ, היה ניסיון בניה קטן כמה מאות שנים אחר כך, ניסיון שהפסיק.

אתה כנראה מדבר על בסיס זה. אבל על פי התיארוך של וליקובסקי- אז התיארוך שהיא חשבה שהוא 500 שנה לפני כניסת ישראל לארץ (ע"פ סינכרון עם תקופות מצריות. כמדומני בעיקר על פי כלים בני התקופה) הוא בעצם התאריך של כניסת ישראל לארץ, וחורבן יריחו ונפילת החומה שלה- הכל קרה אז. באותה תקופה היה גם חילוף כללי של האוכלוסייה בארץ. (ושוב- לפי ההיסטוריונים כל זה קרה 500 שנה לפני יציאת מצרים...)

שוב- לגבי כל הפרטים שאתה מביא- אני לא זוכר. אבל ממה שזה נראה גם אתה לא מכיר מספיק את הפרטים. אתה לא יכול לתקוף אותו בלי לנסות להבין מה הוא טוען. ברור שהוא לא טוען שמלכות שלמה קדמה לכיבוש הארץ...

וכמו שכתבתי, גם אם וליקובסקי התעסק בעיקר בטקסטים, הספר מקרא וארכאולוגיה עוסק הרבה בממצאים.

זה ים שאין לו סוף, ולכן קשה מאד להיכנס לפרטים באופן לא מקצועי. ולכן אני מרגיש שיהיה מוזר שאתווכח על זה.

(אולי אתה נכנסת לזה באופן מקצועי, אבל אני לא. אם כי מהדברים שכתבת נראה שגם אתה לא... לפחות לא לשיטה של וליקובסקי. זה נראה כאילו אתה יודע רק חלקים ממה שהוא אמר, ולא מבין איך לסדר אותם עם מכלול הממצאים. תקן אותי אם אני טועה.)

באופן כללי, ממצאים הם דבר שאפשר לפרשן אותו. ולכאורה הרבה מהניתוח הארכאולוגי נעשה אחרי שכבר היה בסיס לכמה דברים, ומשם והלאה בעצם כבר היתה הטיה חזקה לשמור את מה שבא על בסיס הנתונים המעטים שקבעו את ציר הזמן. החידוש של וליקובסקי הוא שהוא לא היה תחת ההטיה הזו. הוא חיפש את הנתונים המקוריים וניסה להרכיב את הפאזל מחדש. אז ברור שגם הוא יצטרך הרבה הרבה עבודה של פרשנות וניתוח מחודש לממצאים רבים. אבל זה ממש לא בלתי אפשרי.

אבל עדין נותר בספקנותי. (גם לפני כן הייתי מסופק, כפי שכתבתי לעיל שאני רק נוטה לשיטתו.)

כי בסופו של דבר, זה לא סוד שאף אחד לא ניסה לבדוק את שיטתו בעיון רציני.

הדברים שכתבתי בסוף התגובה הקודמת- הם בהחלט נכונים (בלי קשר לשאלה אם יש כאן יתרון לוליקובסקי או לא). התיארוך המקובל נבנה בתהליך מורכב, שראשיתו היתה מבוססת על נתונים יחסית מעטים, ושאר הפרטים שובצו לתוך המערכת הנתונה. במובן מסוים- יש פה סוג של הטיה. ממילא כבר נבנתה מערכת מורכבת ובנויה היטב שממקמת כל דבר במקום 'שלו', מה שאין לוליקובסקי, וכל עוד לא היו מספיק אנשים שישבו על השיטה שלו ברצינות וניסו להתמודד עם הממצאים (ואפילו לתרץ תירוצים וכו')- אז מבחינתי לא שייך לפסול את שיטתו.

(אגב, שים לב, שגם אתה כותב שמבחינת טקסטים אפשר לסדר אותו, ועיקר הבעיה היא עם הממצאים האחרים. הנקודה שאני כותב פה מאד קשורה לזה- ממצאים שאינם טקסטים הם עבודה פרשנית מורכבת. הם לא מדברים, והחוקר צריך להחליט איך להרכיב את הפאזל, ועושה את זה מתוך נקודת המוצא של התיארוך המקובל עליו. מבחינה יחסית- זה דבר שאפשר לעשות אותו הרבה יותר בדברים שאינם טקסטים מאשר בטקסטים. אם כי גם עם טקסטים אפשר לשחק...)

רק דוגמא לזה- הענין עם פחמן 14 שמובא שם... בין אם פחמן 14 הוא אמין או לא, אנחנו רואים שהארכאולוגים מרשים לעצמם 'לשחק' בזה לפי מידע נתון מראש. כמו גם התשובה שוליקובסקי קיבל מאחד המקומות, שאין ענין לפרסם את התוצאות של הבדיקה, כי הם 'הוכחו' כלא רלוונטיות (לא תואמות את התקופה האמיתית שלהן)...

האם ניסית לעשות מעין זה? או לחילופין לפחות מכיר אנשים שהשקיעו בזה, וניסו למפות את הממצאים מחדש?

אם היתה לי אפשרות להגיע למידע יחסית מסודר בנושא, בלי שזה ידרוש ממני לשבת שנים.

כלומר, אם היה ספר שמרכז דברים בצורה שעוזרת למפות את הנתונים הקיימים, ולא רק מסקנות.

אם אתה מכיר משהו כזה, אשמח לשמוע.

אם אתה לא רוצה "לאכול" אג'נדות של מישהו אחר תצטרך ללמוד בעצמך. 

בנוסף, 'עוד סתם אחד' הזכיר שהוא קרא את הספר, וסביר להניח שעשה את זה כאחד שלמד ארכיאולוגיה ודתי...(גם אם לא היה אמור). ושוב, הספר יצירתי, אבל יש סיבות טובות למה הלוח זמנים נקבע כמו שנקבע.(אם אתה מתעניין יש מאמר של חיים חפץ והרב מדן בנושא, וגם להם יש כל מיני קשיים בתיארוך)

תירוץ דחוק מאוד, אבל שנאלץ לעשות פחות פלפולים אריכאולוגיים, הוא מה שאמר הרב שוואב גבי השנים החסרות.

אבל יש גבול לכמה שאני אשקיע בשביל לנסות להכריע בויכוח בין ארכאולוגים.

לגבי זה שבגלל שלא למדתי אז אני לא יודע הכל- אה"נ. אני מודה בזה.

התגובה הראשונה שכתבתי על וליקובסקי היתה כך:

"אני נוטה לקבל את תיארוך וליקובסקי.

ישבתי על זה פעם הרבה.

אני לא מספיק מבין בזה, ואעפ"כ מכמה שהתאמצתי להבין די השתכנעתי שהוא צודק."

לכן אני רק מתרשם כקורא מהצד, מהאופנים השונים בהם ניתן להסביר, ומכך שיש ראיות לכאן ולכאן. אני לא אומר שבגלל זה אני מבין בתחום. אבל עדין למדתי קצת. (ובכל מקרה, עוד לפני שהכרתי את וליקובסקי, לא הרגשתי מאויים במיוחד על ידי חמורבי או שיטת התעודות וכדו'. יש דרכים רבות ודי מיושבות.)

(ואיזה ספר בדיוק הוא הזכיר שהוא קרא?)

רק ביקשו ממך לא להביע דעה בעניין שאין לך בסיס מסוים, במחילה.

להמחשה, זה בערך כמו שתגיד שקראתי במתמטיקה את התיאוריה של פלוני, כאשר אתה בלי הרבה רקע והשתכנעתי...

קראתי הרבה מאד חומר. גם אם לא עברתי על זה ברמה מקצועית, וגם אם לא השקעתי בזה ברמה של תואר.

ומותר לגבש ולהביע דעה גם כשאתה לא יודע הכל.

צריך רק להודות בזה, ולהסתייג.

אני מבין למה זה מעצבן, אבל עדין חושב שזה לגיטימי.

(מצד מידת חסידות, אולי יש מקום לומר 'אמור לחכמה אחותי את'. אבל בכל מקרה, זה לא שאנשים נוהגים ככה בפועל. כל אחד אומר מה שבא לו. ובד"כ גם לא יסייג את דבריו שהוא לא באמת יודע.)

שמו כנראה חלקים גדולים ממנו באתר דעת. (אולי את כולו, לא באמת בדקתי.)

שמתי שני קישורים. לא בטוח מה ההבדל ביניהם. (אחד, שני)

אז למקרה שזה מעניין אותך...

ככל הידוע לי השאלה העיקרית היא על התיארוך של חז"ל, ופחות על המגילה. את המגילה אפשר להעמיד בכל מקרה.

יש שאלה אחרת?

לגבי התיארוך, אני יודע שיש מפקפקים בתיארוך ההיסטורי המבוסס על ההיסטוריונים היוונים הקדומים, אבל לא יודע על זה יותר מדי. יש מאמר מסוים של ד"ר חיים חפץ שעוסק בזה. פעם קראתי חלק ממנו. הוא מנסה בגדול לטעון שתי טענות מרכזיות- א'- שבגלל הסתירות הפנימיות בין ההיסטוריונים היוונים הקדומים, חלק מהמלכים הפרסיים מתועדים בכפילות ובערבוביה. ב'- שחלק ממי שמתועדים על ידי ההיסטוריונים כיום כמלכי פרס, הם בעצם עבדו בשירות מלכות בבל, אולי גם אשור, אני כבר לא זוכר.

אני לא יודע אם כל הדברים שהוא אומר נכונים, אבל בהחלט מעוררי מחשבה, וכמו שנכון לגבי וליקובסקי, אפילו אם הוא לא צודק בהכל, הוא בהחלט פותח שם פתחים להזיז כמה דברים, באופן שעשוי להיות משמעותי.

לא יודע, מלאכים, יד נעלמה, עצם זה שניתנה לדניאל נבואה כשהוא סריס, מלא שאלות, רק תגיד באיזה פרק ואוציא לך שאלה.

לא משהו ייחודי.

אם אתה רוצה נ.צ. מדויק - באישי.

אתה מוזמן לדון איתי.

זה נקודת  המפתח

פעם קראתי איזה מאמר שהסביר שהגן היה באזור סדום, ועדן בירושלים, והנחל שעתיד לצאת לעתיד לבא מירושלים, הוא אותו הנחל הראשי. לפי אותו מאמר, לפני שסדום נהפכה היא היתה גבוהה יותר, והמסלול של הירדן היה הפוך או משהו כזה, ובצד השני היו שני הנהרות האחרים.

(אני ממש לא זוכר כמה הביסוס ל המאמר היה תורני וכמה מדעי, וכמה היה ביסוס...)

נראה לי שהמאמר הזה הופיע באסיף.

בעיקרון ענו לך. אבל יש עוד נקודה.

מדובר כאן במשהו פשוט, שמן הסתם היה ידוע. ולכן על כרחך, כנראה שהם קראו לתופעה הזו העלאת גרה, וממילא לא קשיא מידי.

ואם הם לא קראו לזה העלאת גרה, אז ברור שהתורה התכוונה ליצור אחר שכן מעלה גרה.

מזכיר לי דיון שהיה לי פעם עם מישהו שהתעקש שהתורה טעתה כי היא כתבה שהעטלף הוא עוף.

מותר לתורה להגדיר עוף לפי זה שהוא מעופף, בלי להיות כבולה לחלוקת המשפחות והמינים המקובלת במדע.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!