אמיתי ישנתי כמעט כל השבת
ובאמת שזה לא קרה ככה כבר הרבה זמן
אשכרה הלכתי לנוח לתומי אחרי הדלקת נרות, ואז התעוררתי בארבע לפנות בוקר מהריח של האוכל שהיה על הפלטה
(רמז, זה היה די מצחין)
אבל קמתי בערפול מוחלט, הורדתי את הדברים מהפלטה ובלי לחשוב בכלל על לפתוח חלונות או משו כדי לאוורר חזרתי לישון עד שפינאט העירה אותי בתשע בערך (מה שהיה התחשבות מדהימה מצידה כי לא הוצאתי אותה בערב, היא פשוט הייתה סבלנית לתשישות המוחלטת שלי אחרי כל הנסיעות והשחיות והחום וחוסר השינה והכל יחד, [פתאום אני גורמת לחוויה המשפחתית הנעימה להישמע ממש גרוע, אבל איפשר להכחיש שלא הכל היה מושלם, גם הדברים הטובים היו מעייפים, מניחה שהביטוי הנכון הוא עייפים אך מרוצים])
ואז ניסיתי לטפל קצת מה שאפשר בריח
אבל אני חייבת לומר שזה שיפור בלתי צפוי, זה שהתעוררתי מהריח, תמיד דאגתי שהתתרנות החלקית שלי תכניס אותי למרות כשיהיה משו מסוכן ולא אריח אותו, מכאן אני רואה שאולי יש תקווה...
וכל שאר השבת בעיקר רבצתי במיטה עם ספרים ונדדתי בין נמנום לשינה
ועכשיו אני עדיין עייפה
מי היה מאמין?!
ושבת מברכים אלול! יאבאלה!
הזמן עובר
ועוברועוברועובר
זה די מפחיד

הצחקתם אותי...