הוא לכשעצמו זוועה.. לא משנה לאיזה כיוון

לדעתי גם לעשות מודל אופי יכול להיות זוועה לכשעצמו

אם כי ברור שמודל אופי זה קצת התקדמות לעומת מודל יופי

הפכו בני אדם למודלים, זאת הבעיה העיקרית לדעתי

עצם הדבר הזה זה כבר החצנה- גם אם ההחצנה הזאת תהיה של אופי ולא של יופי- זה עדיין יהיה החצנה,

וגם לא יתן מקום ליחודיות של הפרט

על עצמנו..

אגב, כתבה מעולה מאתמול של הרב חגי לונדין-

יוצא לדייטים ומתמקד רק ביופי, מה לעשות? - זוגיות ומשפחה

על פני העיסוק בפרמטרים אחרים פחות חיצוניים

" א) הטענה המופנית כלפיכם כשלעצמה היא נכונה"-

משמע שהוא אכן חושב שזה נפוץ, אחרת לא היה מכליל.

וגם בלי זה- הפסקה הבאה בהחלט מראה שהוא חושב שזה נפוץ, ואני מזדהה איתו כאן בכל מילה- הרבה לפני שקראתי את דעתו:

"הערה אחרונה: למרות שבעולם ה'פוליטיקלי קורקט' הפמיניסטי המצוי כיום, מקובל להציג את הבנים כאשמים הבלעדיים בטענה שהזכרת; אני לפחות – מליווי רב-שנים של תלמידים ותלמידות 'משני צידי המתרס' – מכיר לא סיפור אחד ולא שניים שבו, לא יאומן, המצב הפוך - הבחורה(!) הפסיקה את הקשר עם הבחור בגלל מראהו החיצוני. נכון שהביטויים אצל בנות הם קצת יותר עדינים (היא לא תגיד שהוא 'לא יפה' אלא 'חסר בו עוצמות' שזה, בתרגום חופשי: 'לא גבוה מספיק' / 'לא עושה לי פרפרים בבטן' / 'לא נראה כמו הבן תורה-הקצין-השרירי-המשורר-איש-ההייטק-הרגיש עליו חלמתי באולפנה') אבל בואו לא ניתמם: ההיתפסות לדברים חיצוניים היא בעיה כללית בתרבות כיום, ולכן ראוי שהעבודה על כך תעשה משני הצדדים"

בהחלט נפוץ.

יש לה לב זהב. באחריות. היא מאמינה בך שאת מסוגלת ליותר. כולנו מאמינים בך וגם הקב"ה מאמין בך לכן את שם. המון בהצלחה

אני חושב שאם הייתי רואה מקרה כזה, והבחורה הייתה עונה לדוגמא  "כן אבא, מה אתה צריך? לעזור לך?"

זה דווקא היה מוסיף לה אצלי נקודות.. המון נקודות! אז אל תדאגי...

ואני ממש משתתף בצערך שאת צריכה לעבור את זה.. באמת!! 

אם יש איזשהו הבדל, אולי אפילו הבדל קטן-

בין כלל התגובות פה בפורום לבין המציאות...

אתה חושב שהתגובות כאן משקפות את המציאות?

מה לעשות? יש גם צרות בחיים. הקבצנות היא סימפטום של המחלה ולא הנושא. לדעתי עכשו תעבדי על הדימוי העצמי שלך- כל כך הרבה נשים נשואות הן שמנות/נמוכות/אף ארוך/רגליים עקומות וכו' וכו' זה מה שמגדיר אותן??? ממש לא. תחשבי על המעלות שלך ותתחילי להפנים שהן העיקר. זה יתן לך כוח גם להתמודד עם הצרה שנפלה עליכם. וכמובן תפילות... לפעמים מהצרות מתחברים פי כמה לקב"ה

הכי חשוב לשמוע אותו ולרחם עליו ולבוא מעט לקראתו,כשיהיה לו אמון בך הוא ישמע לך,

בקשר לסוכר לנסות לקחת אותו לדיאטנית בקופה שלו,בקשר לסיגריות רק עם הסבר טוב

שזה רק לטובתו אין ספק שישמע לך,לא להילחם עם אבא רק לקרב אותו ולאט לאט שיהיה לו

אמון בך ישמע לך,עם כל הכאב והסבל שאת עוברת,תנסי לכבר אותו יותר,כי מה שזה עושה שום דבר לא יעשה,בהצלחה רבה רבה לך.

שהוא קורא לך ברחוב, דווקא בגלל שהוא לא מוכן לקבל את זה שאת מתביישת בו.

זו תחושה אנושית מאוד מובנת, של אבא שלא מוכן לקבל שהבת שלו מתביישת בו.

את יכולה לומר שאני מתעלם מההקשר, וזה כמובן נכון, אבל לא נראה לי שהוא מסוגל לראות את ההקשר מהצד שלך, במצב הנפשי שבו הוא נמצא, ואני מדבר רק על התחושות שלו, והסיבות להתנהגות שלו.

אפשר להמחיש את זה, עם דוגמא מהכיוון ההפוך - הרבה בני נוער עושים בושות להורים שלהם, אבל לא יהיו מוכנים לסבול את זה שההורים שלהם יתביישו בהם.

ועוד הערה צדדית אבל חשובה, אם מישהו רואה שהוא שנראה כמו קבצן קורא לך ומדבר איתך, רוב הסיכויים שהוא לא יחשוב שזה אבא שלך, יכולים להיות הרבה הסברים אחרים מאיפה הוא מכיר אותך, ובגלל שאנשים בד"כ לא יחשבו שזה אדם שהקים משפחה נורמטיבית, רוב הסיכויים שהאפשרות שאת הבת שלו לא תעלה להם לראש.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל