הוא לכשעצמו זוועה.. לא משנה לאיזה כיוון

לדעתי גם לעשות מודל אופי יכול להיות זוועה לכשעצמו

אם כי ברור שמודל אופי זה קצת התקדמות לעומת מודל יופי

הפכו בני אדם למודלים, זאת הבעיה העיקרית לדעתי

עצם הדבר הזה זה כבר החצנה- גם אם ההחצנה הזאת תהיה של אופי ולא של יופי- זה עדיין יהיה החצנה,

וגם לא יתן מקום ליחודיות של הפרט

על עצמנו..

אגב, כתבה מעולה מאתמול של הרב חגי לונדין-

יוצא לדייטים ומתמקד רק ביופי, מה לעשות? - זוגיות ומשפחה

על פני העיסוק בפרמטרים אחרים פחות חיצוניים

" א) הטענה המופנית כלפיכם כשלעצמה היא נכונה"-

משמע שהוא אכן חושב שזה נפוץ, אחרת לא היה מכליל.

וגם בלי זה- הפסקה הבאה בהחלט מראה שהוא חושב שזה נפוץ, ואני מזדהה איתו כאן בכל מילה- הרבה לפני שקראתי את דעתו:

"הערה אחרונה: למרות שבעולם ה'פוליטיקלי קורקט' הפמיניסטי המצוי כיום, מקובל להציג את הבנים כאשמים הבלעדיים בטענה שהזכרת; אני לפחות – מליווי רב-שנים של תלמידים ותלמידות 'משני צידי המתרס' – מכיר לא סיפור אחד ולא שניים שבו, לא יאומן, המצב הפוך - הבחורה(!) הפסיקה את הקשר עם הבחור בגלל מראהו החיצוני. נכון שהביטויים אצל בנות הם קצת יותר עדינים (היא לא תגיד שהוא 'לא יפה' אלא 'חסר בו עוצמות' שזה, בתרגום חופשי: 'לא גבוה מספיק' / 'לא עושה לי פרפרים בבטן' / 'לא נראה כמו הבן תורה-הקצין-השרירי-המשורר-איש-ההייטק-הרגיש עליו חלמתי באולפנה') אבל בואו לא ניתמם: ההיתפסות לדברים חיצוניים היא בעיה כללית בתרבות כיום, ולכן ראוי שהעבודה על כך תעשה משני הצדדים"

בהחלט נפוץ.

יש לה לב זהב. באחריות. היא מאמינה בך שאת מסוגלת ליותר. כולנו מאמינים בך וגם הקב"ה מאמין בך לכן את שם. המון בהצלחה

אני חושב שאם הייתי רואה מקרה כזה, והבחורה הייתה עונה לדוגמא  "כן אבא, מה אתה צריך? לעזור לך?"

זה דווקא היה מוסיף לה אצלי נקודות.. המון נקודות! אז אל תדאגי...

ואני ממש משתתף בצערך שאת צריכה לעבור את זה.. באמת!! 

אם יש איזשהו הבדל, אולי אפילו הבדל קטן-

בין כלל התגובות פה בפורום לבין המציאות...

אתה חושב שהתגובות כאן משקפות את המציאות?

מה לעשות? יש גם צרות בחיים. הקבצנות היא סימפטום של המחלה ולא הנושא. לדעתי עכשו תעבדי על הדימוי העצמי שלך- כל כך הרבה נשים נשואות הן שמנות/נמוכות/אף ארוך/רגליים עקומות וכו' וכו' זה מה שמגדיר אותן??? ממש לא. תחשבי על המעלות שלך ותתחילי להפנים שהן העיקר. זה יתן לך כוח גם להתמודד עם הצרה שנפלה עליכם. וכמובן תפילות... לפעמים מהצרות מתחברים פי כמה לקב"ה

הכי חשוב לשמוע אותו ולרחם עליו ולבוא מעט לקראתו,כשיהיה לו אמון בך הוא ישמע לך,

בקשר לסוכר לנסות לקחת אותו לדיאטנית בקופה שלו,בקשר לסיגריות רק עם הסבר טוב

שזה רק לטובתו אין ספק שישמע לך,לא להילחם עם אבא רק לקרב אותו ולאט לאט שיהיה לו

אמון בך ישמע לך,עם כל הכאב והסבל שאת עוברת,תנסי לכבר אותו יותר,כי מה שזה עושה שום דבר לא יעשה,בהצלחה רבה רבה לך.

שהוא קורא לך ברחוב, דווקא בגלל שהוא לא מוכן לקבל את זה שאת מתביישת בו.

זו תחושה אנושית מאוד מובנת, של אבא שלא מוכן לקבל שהבת שלו מתביישת בו.

את יכולה לומר שאני מתעלם מההקשר, וזה כמובן נכון, אבל לא נראה לי שהוא מסוגל לראות את ההקשר מהצד שלך, במצב הנפשי שבו הוא נמצא, ואני מדבר רק על התחושות שלו, והסיבות להתנהגות שלו.

אפשר להמחיש את זה, עם דוגמא מהכיוון ההפוך - הרבה בני נוער עושים בושות להורים שלהם, אבל לא יהיו מוכנים לסבול את זה שההורים שלהם יתביישו בהם.

ועוד הערה צדדית אבל חשובה, אם מישהו רואה שהוא שנראה כמו קבצן קורא לך ומדבר איתך, רוב הסיכויים שהוא לא יחשוב שזה אבא שלך, יכולים להיות הרבה הסברים אחרים מאיפה הוא מכיר אותך, ובגלל שאנשים בד"כ לא יחשבו שזה אדם שהקים משפחה נורמטיבית, רוב הסיכויים שהאפשרות שאת הבת שלו לא תעלה להם לראש.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז